התקשרתי לנמר והזכרתי לו כ"דרך אגב" שטרם התרשמתי מהקרמיקה החדשה אצלו, יאללה תבוא, ואל תאכל כי יש מרק בשר (תימני כמובן)
הבייביס החדשים מייד תופסים את העין, הם משתלבים נפלא עם החדר והמערכת מבחינה אסטתית, הם פשוט יושבים נכון יותר בעין , התוצאה הרבה יותר טובה מהקנטוס הקודמים שלטעמי היו קצת גדולים על החדר (מבחינה אסטתית).
עוד על המראה החיצוני - גימור עץ חום עמוק ועשיר עם לכה, רמקול לא גדול וצר יחסית דמוי טיפה כשבחזית מבצבצים הדרייברים הקרמיים הלבנים המוגנים כל אחד ברשת מתכת שחורה משלו.
השילוב הזה בין העץ הקלאסי ובין הדרייברים + הגרילים דמויי הפרו אודיו יוצר תוצאה יפהפיה ומקסימה בעיניי..פשוט יפים.
איכות הגימור ברמות הגבוהות ביותר כמו שניתן לצפות ממוצר ייקה...
רק התיישבתי, כבר נחתו על השולחן קפה שחור ועוגה...קצת מפטפטים ומתרגלים לחדר ולאקוסטיקה שלו וניגשים לתכלס לשמו התכנסנו.
פטרישיה ברבר( CD ), קפה בלו, שיר מספר 4 והלסת שלי נקשה בשולחן...וואו...הרמקול (בעצם הסט אפ) נשמע כל כך נכון, כל כך מפורט, כל כך מאוזן. כל תחום התדרים נשמע כמו שצריך ללא הדגשה של תחום כזה או אחר.
בהמשך השיר יש סולו תופים, קשה לתאר במילים צלילים, אבל זה היה השיחזור הטוב ביותר של צלילי התופים ששמעתי בימי חיי במערכת אודיו כל שהיא.
אצל רבים וטובים אופן שיחזור נגינת הפסנתר הוא המדד לאיכות מערכת אודיו, אני מסכים ומוסיף שלאוזניי דווקא שיחזור נכון של תופים הוא לא פחות קשה ואם המערכת עושה זאת טוב אז בעיני זהו מדד יותר מכריע לטיב המערכת.
תוך כדי האזנה נזכרתי במדד/ הגדרה של גידי (DIZ ) לאיכות מערכת אודיו => מערכת שאינה מתאמצת להוציא את הצליל...התחלתי לקבל מושג למה הוא התכוון..
או קיי..עכשיו נעבור למוסיקה יותר קשה ומאתגרת (מבחינתי בכל אופן) מטאל/ רוק כבד קסאח..האלבום השחור של מטאליקה מושחל לנגן ו...אותות מצוקה עלו על פני, המערכת לא קרסה, הפירוט נשמר, האיזון נשמר אבל זה לא זה, הצליל "רזה" מדיי, או אוליי "יבש" מדיי..דווקא בסיגנון מוזיקה זה הסט אפ לא הבריק ואותי אישית איכזב..לצערי לא שמענו רוק כבד בתקליט ותחושתי שבתקליט התמונה הייתה שונה לגמרי בסיגנון מוזיקלי זה..אולי גם שינוי הפרה יביא מזור לחלק הזה של המוזיקה..לא יודע..ימים יגידו...
אתנחתה לאוזניים...ריחות המרק שיגעו אותי..על השולחן מרק בשר מהביל וריחני, חילבה ירקרקה (בגלל הכוסברה) , סחוג וחלה פריכה וחמה ישר מהטוסטר אובן..כוסית וודקה ולאוכל..
(נמר..אתה צדקת, הזוגה שלי שתחיה, שמעה חילבה וישר קיבלתי צו הרחקה והלילה אני ישן בסלון..)
עם בטן מלאה חזרנו לעיקר, עברנו לויניל רוק רך, קאונטרי ועוד..הכל נשמע נפלא מאוזן וריאלי..לא זוכר מה בדיוק שמענו (בכל זאת וודקה ובטן מלאה בשעות השלאף שטונדה זה לא מתכון לריכוז..)
על הדרך קפצנו גם למשרד/ אולפן של נמר שם נמר הקסים אותי בלהטוטי מיקסים על עמדת DJ והציג לי נפלאות תוכנות מיקס ועריכה למוסיקה אלקטרונית ובקיצור אם זוגתי לא הייתה מתקשרת הייתי נשאר שם יומיים בלי להרגיש..
נמר תודה על האירוח ומאחל שתמיד תתחדש ותתרגש מהתחביב/ מקצוע הנפלא הזה ...
נ.ב.
מתנצל על שפתחתי שירשור נפרד בנושא שכבר עלה, אבל, לדעתי עדיף להתרחק ולהתנתק ממשקעי העבר בנושא הזה..
הבייביס החדשים מייד תופסים את העין, הם משתלבים נפלא עם החדר והמערכת מבחינה אסטתית, הם פשוט יושבים נכון יותר בעין , התוצאה הרבה יותר טובה מהקנטוס הקודמים שלטעמי היו קצת גדולים על החדר (מבחינה אסטתית).
עוד על המראה החיצוני - גימור עץ חום עמוק ועשיר עם לכה, רמקול לא גדול וצר יחסית דמוי טיפה כשבחזית מבצבצים הדרייברים הקרמיים הלבנים המוגנים כל אחד ברשת מתכת שחורה משלו.
השילוב הזה בין העץ הקלאסי ובין הדרייברים + הגרילים דמויי הפרו אודיו יוצר תוצאה יפהפיה ומקסימה בעיניי..פשוט יפים.
איכות הגימור ברמות הגבוהות ביותר כמו שניתן לצפות ממוצר ייקה...
רק התיישבתי, כבר נחתו על השולחן קפה שחור ועוגה...קצת מפטפטים ומתרגלים לחדר ולאקוסטיקה שלו וניגשים לתכלס לשמו התכנסנו.
פטרישיה ברבר( CD ), קפה בלו, שיר מספר 4 והלסת שלי נקשה בשולחן...וואו...הרמקול (בעצם הסט אפ) נשמע כל כך נכון, כל כך מפורט, כל כך מאוזן. כל תחום התדרים נשמע כמו שצריך ללא הדגשה של תחום כזה או אחר.
בהמשך השיר יש סולו תופים, קשה לתאר במילים צלילים, אבל זה היה השיחזור הטוב ביותר של צלילי התופים ששמעתי בימי חיי במערכת אודיו כל שהיא.
אצל רבים וטובים אופן שיחזור נגינת הפסנתר הוא המדד לאיכות מערכת אודיו, אני מסכים ומוסיף שלאוזניי דווקא שיחזור נכון של תופים הוא לא פחות קשה ואם המערכת עושה זאת טוב אז בעיני זהו מדד יותר מכריע לטיב המערכת.
תוך כדי האזנה נזכרתי במדד/ הגדרה של גידי (DIZ ) לאיכות מערכת אודיו => מערכת שאינה מתאמצת להוציא את הצליל...התחלתי לקבל מושג למה הוא התכוון..
או קיי..עכשיו נעבור למוסיקה יותר קשה ומאתגרת (מבחינתי בכל אופן) מטאל/ רוק כבד קסאח..האלבום השחור של מטאליקה מושחל לנגן ו...אותות מצוקה עלו על פני, המערכת לא קרסה, הפירוט נשמר, האיזון נשמר אבל זה לא זה, הצליל "רזה" מדיי, או אוליי "יבש" מדיי..דווקא בסיגנון מוזיקה זה הסט אפ לא הבריק ואותי אישית איכזב..לצערי לא שמענו רוק כבד בתקליט ותחושתי שבתקליט התמונה הייתה שונה לגמרי בסיגנון מוזיקלי זה..אולי גם שינוי הפרה יביא מזור לחלק הזה של המוזיקה..לא יודע..ימים יגידו...
אתנחתה לאוזניים...ריחות המרק שיגעו אותי..על השולחן מרק בשר מהביל וריחני, חילבה ירקרקה (בגלל הכוסברה) , סחוג וחלה פריכה וחמה ישר מהטוסטר אובן..כוסית וודקה ולאוכל..
(נמר..אתה צדקת, הזוגה שלי שתחיה, שמעה חילבה וישר קיבלתי צו הרחקה והלילה אני ישן בסלון..)
עם בטן מלאה חזרנו לעיקר, עברנו לויניל רוק רך, קאונטרי ועוד..הכל נשמע נפלא מאוזן וריאלי..לא זוכר מה בדיוק שמענו (בכל זאת וודקה ובטן מלאה בשעות השלאף שטונדה זה לא מתכון לריכוז..)
על הדרך קפצנו גם למשרד/ אולפן של נמר שם נמר הקסים אותי בלהטוטי מיקסים על עמדת DJ והציג לי נפלאות תוכנות מיקס ועריכה למוסיקה אלקטרונית ובקיצור אם זוגתי לא הייתה מתקשרת הייתי נשאר שם יומיים בלי להרגיש..
נמר תודה על האירוח ומאחל שתמיד תתחדש ותתרגש מהתחביב/ מקצוע הנפלא הזה ...
נ.ב.
מתנצל על שפתחתי שירשור נפרד בנושא שכבר עלה, אבל, לדעתי עדיף להתרחק ולהתנתק ממשקעי העבר בנושא הזה..
נערך לאחרונה ב:
