מוסיקה של אודיופילים – האם יש דבר כזה?

[AK1]

הרוב הכמעט מוחלט של הקלטות אודיופיוליות הן
1. מוסיקה איומה או ביצועים איומים למוסיקה אחרת.
2. הקלטות גרועות שבטעות נחשבות לאיכותיות.

לא הייתי משקיע בהקלטות האלה שקל אחד.

מה שכן, יש מדי פעם רימסטרים טובים כמו ההוצאות
האחרונות של סוני K2 ל Kind of Blue ול Time Out.

בכלל כדאי לבחון לבחון מערכת עם מגוון מוסיקה שאתם מאזינים לה ולא אחרת.

עופר.

אני בדיעה הפוכה:

ראשית, יש לא מעט הקלטות של חברות מיינסטרים רגילות שהן ברמה אודיופילית לכל דבר ועניין, בוודאי RCA Living Stereo, Mercury Living Presence, המון הקלטות של Decca, EMI ועוד ועוד, וחלקן יוצאות מדי פעם בהוצאות אודיופיליות, שחלקן נשמעות טוב באופן ניכר מההוצאות הרגילות, וגם החברות עצמן משפרות ומוציאות רימאסטרים מעולים בסדרות הרגילול שלהן (ע"ע Decca Originals, RCA Living Stereo SACDs וכד').

Kind of Blue ו-Time Out הן דוגמאות בדיוק לזה -- הקלטות מיינסטרים של חברת Columbia, שבהכללה רחוקה מלהיות חברת סאונד.

שנית, גם בחלק מהחברות הקטנות, שמתמחות בהקלטות סופרלאטיביות, כמו Opus 3 האמורה, Reference Recordings ועוד, יש הקלטת של מוסיקה מעולה בביצועים נפלאים וזה כייף בלתי-רגיל.

כמובן שכמו בחברות מיינסטרים, גם להן יש הקלטות ומוסיקה וביצועים טובים יותר וטובים פחות.
סך הכל, אין הרבה חברות שכל מה שהן מוציאות הוא נפלא לכל מאזין.

הוצאתי הרבה שקלים על הקלטות והדפסות טובות, ואני ממש לא מצטער.
נראה לי טיפשי להשקיע רק בציוד ולא להשקיע באיכות הסאונד של ההקלטות.

יש אולי הקלטות גרועות שנחשבות לאיכותיות, אבל אם מישהו טועה בצורה כזו ובכל זאת נהנה מהקלטה "גרועה" שכזו, סה"כ כייף לו יותר ממי שפוסל אותה...

ואשר לבחינת מערכות, ברור שכדאי לשתמש במגוון קטעי מוסיקה שמאזינים להם, אבל מתוכם לבחור רק הקלטות שנשמעות טוב במיוחד, אחרת נחפש ציוד שמפצה על חסרונות ההקלטות במקום לחפש ציוד נייטראלי.

למשל אם אנחנו אוהבים קטע מוסיקה שמוקלט בצורה צרחנית, הוא יישמע טוב במיוחד במערכות שלא מוציאות לאור את הצרחנות אלא מרככות אותה, לרוב ע"י החלשת הגבוהים. אם נבחר במערכת כזו, ונשמע עליה דברים שמוקלטים רגיל, הם יישמעו עם גבוהים מונחתים, מה שייגרום להם להישמע "מתות", עמומות וחסרות-חיים. לא רעיון טוב.

אפשר לנסות להסתמך על זה שאם לוקחים מדגם מספיק גדול של הקלטות, חלקן יהייו צרחניות וחלקן סתומות, ואז במזל אולי כן נחפש מערכת שבממוצע תהייה בסדר, אבל נראה לי שזה לא אמין במיוחד, מה גם שאנחנו עלולים להימשך בעיקר לקטעים מסויימים כאל לב הבדיקה, ולגרם להם להטות את החלטותינו כפיצוי לחסרונות שלהן. לדעתי ממש לא רעיון טוב.

לא חייבים לקחת קטעים נידחים מחברות אודיופיליות, אבל בהחלט כדאי, לדעתי, לקחת רק הקלטות טובות ממש, ורצוי בהדפסות/הוצאות טבות, ללא שום חסרון שייש לפצות עליו.

עמיר

 

[zs]

אני בדיעה הפוכה:

ראשית, יש לא מעט הקלטות של חברות מיינסטרים רגילות שהן ברמה אודיופילית לכל דבר ועניין, בוודאי RCA Living Stereo, Mercury Living Presence, המון הקלטות של Decca, EMI ועוד ועוד, וחלקן יוצאות מדי פעם בהוצאות אודיופיליות, שחלקן נשמעות טוב באופן ניכר מההוצאות הרגילות, וגם החברות עצמן משפרות ומוציאות רימאסטרים מעולים בסדרות הרגילול שלהן (ע"ע Decca Originals, RCA Living Stereo SACDs וכד').

Kind of Blue ו-Time Out הן דוגמאות בדיוק לזה -- הקלטות מיינסטרים של חברת Columbia, שבהכללה רחוקה מלהיות חברת סאונד.

שנית, גם בחלק מהחברות הקטנות, שמתמחות בהקלטות סופרלאטיביות, כמו Opus 3 האמורה, Reference Recordings ועוד, יש הקלטת של מוסיקה מעולה בביצועים נפלאים וזה כייף בלתי-רגיל.

כמובן שכמו בחברות מיינסטרים, גם להן יש הקלטות ומוסיקה וביצועים טובים יותר וטובים פחות.
סך הכל, אין הרבה חברות שכל מה שהן מוציאות הוא נפלא לכל מאזין.

הוצאתי הרבה שקלים על הקלטות והדפסות טובות, ואני ממש לא מצטער.
נראה לי טיפשי להשקיע רק בציוד ולא להשקיע באיכות הסאונד של ההקלטות.

יש אולי הקלטות גרועות שנחשבות לאיכותיות, אבל אם מישהו טועה בצורה כזו ובכל זאת נהנה מהקלטה "גרועה" שכזו, סה"כ כייף לו יותר ממי שפוסל אותה...

ואשר לבחינת מערכות, ברור שכדאי לשתמש במגוון קטעי מוסיקה שמאזינים להם, אבל מתוכם לבחור רק הקלטות שנשמעות טוב במיוחד, אחרת נחפש ציוד שמפצה על חסרונות ההקלטות במקום לחפש ציוד נייטראלי.

למשל אם אנחנו אוהבים קטע מוסיקה שמוקלט בצורה צרחנית, הוא יישמע טוב במיוחד במערכות שלא מוציאות לאור את הצרחנות אלא מרככות אותה, לרוב ע"י החלשת הגבוהים. אם נבחר במערכת כזו, ונשמע עליה דברים שמוקלטים רגיל, הם יישמעו עם גבוהים מונחתים, מה שייגרום להם להישמע "מתות", עמומות וחסרות-חיים. לא רעיון טוב.

אפשר לנסות להסתמך על זה שאם לוקחים מדגם מספיק גדול של הקלטות, חלקן יהייו צרחניות וחלקן סתומות, ואז במזל אולי כן נחפש מערכת שבממוצע תהייה בסדר, אבל נראה לי שזה לא אמין במיוחד, מה גם שאנחנו עלולים להימשך בעיקר לקטעים מסויימים כאל לב הבדיקה, ולגרם להם להטות את החלטותינו כפיצוי לחסרונות שלהן. לדעתי ממש לא רעיון טוב.

לא חייבים לקחת קטעים נידחים מחברות אודיופיליות, אבל בהחלט כדאי, לדעתי, לקחת רק הקלטות טובות ממש, ורצוי בהדפסות/הוצאות טבות, ללא שום חסרון שייש לפצות עליו.

עמיר

נתחיל מהסוף ע"מ לקצר,
בדיקת מע' לא מענין אותי ,זו לא מטרת הפוסט.
חברה כמו אופוס שהההקלטות שלה מצוינות אכן נישמע טוב.
ואם לוקחים הקלטה כזו ו"משפצים" אותה ,לי זה לא נשמע טוב.
אני שמעתי אצל נמר (וגם אצלי) נניח בן וובסטר ההקלטה המקורית +הדפסה טובה של התקליט
https://www.google.co.il/search?q=b...p%2Fmoreinfo.asp%3Fcatalogid%3D438043;500;484
כמו כן את אותו אומן עם הדפסה של STS.בפירוש אהבתי יותר את מה שהוא בוחן איתו בד"כ.(גם אמרתי לו )
כי כל השיפצור שנעשה שם נישמע לי מוגזם קצת.אבל זה אישי ואני מאמין שיש שחושבים הפוך ,גם זה טוב.

 

[מאסטרו אודיו]

עמיר, בהקלטות אודיופיליות אני מתכוון ללייבלים המכוונים לאודיופלים ושמקליטים מוסיקה
שמתן נתן להם כינוי הולם.
כל אלה שציינת הם דוגמה מצויינת ללייבלים רגילים עם הקלטות מצוינות ואני בעד אלה.

 

[AK1]

עמיר, בהקלטות אודיופיליות אני מתכוון ללייבלים המכוונים לאודיופלים ושמקליטים מוסיקה
שמתן נתן להם כינוי הולם.
כל אלה שציינת הם דוגמה מצויינת ללייבלים רגילים עם הקלטות מצוינות ואני בעד אלה.

אבל יצאת בהכרזות סופר-כלליות ומאוד מתלהמות נגד כל ההקלטות האודיופיליות באשר הן, כאשר בעצם, כאמור:

• גם ללייבלים "רגילים" יש הקלטות "אודיופיליות",
• גם יש חברות "אודיופיליות" למהדרין, כמו Opus 3 ו-Reference Recordings האמורות, ו-MDG, ואולי גם Alpha בעצם, ולא פחות מאלה Linn (!!) ו-PentaTone, שייש להן יופי של מוסיקה/ביצועים
• גם יש חברות שמוציאות סופר-רימאסטרים והוצאות מחודשות מעולות של הקלטות "רגילות", כמו למשל JVC, FIM, Analogue Productions, Speakers Corner ועוד, שעושות יופי של עבודה ראוייה ומבורכת
• אפילו לחברות כמו Stockfish ו-Sheffield Labs יש הברקות כיפיות מדי פעם
• וכמעט לכל החברות האלה, כולל גם חברות "רגילות" יש סמפלרים וקטלוגים ואוספים, אז מה רע??

אז גם אם יש כמה חברות שמקליטות מוסיקה "ירודה" בסופר-הקלטות, ולא עושות שום דבר טוב מעבר לזה (איזו למשל?), לא צריך ללכלך על כל התחום בהתלהמות מתנשאת שכזו!!

קצת הגזמת, לא?

עמיר

 

[rami]

לטעמי חברים יקרים איבדתם את ההנאה ממוזיקה וכל מה שאתם מחפשים אלו צלילים הבוקעים ממערכת שלכם ומחפשים למי יש יותר גדול .תשאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה שמתם דיסק ונהניתם מהמוזיקה והיוצר. שאלה למחשבה

 

[AK1]

לטעמי חברים יקרים איבדתם את ההנאה ממוזיקה וכל מה שאתם מחפשים אלו צלילים הבוקעים ממערכת שלכם ומחפשים למי יש יותר גדול .תשאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה שמתם דיסק ונהניתם מהמוזיקה והיוצר. שאלה למחשבה

הצהרת כאן כמה הצהרות מעניינות:

• איבדתם את ההנאה ממוזיקה
• כל מה שאתם מחפשים אלו צלילים הבוקעים ממערכת שלכם
• מחפשים למי יש יותר גדול

ואותה מוסיף ושואל שאלה למחשבה:

• תשאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה שמתם דיסק ונהניתם מהמוזיקה והיוצר

וזה מעניין, כי בעצם:

• על סמך מה אתה מצהיר שמישהו מהכובתים, ובוודאי לגבי כולם, "איבד את ההנאה מהמוסיקה"?
• על סמך מה אתה מצהיר בביטחון כזה מה כולם מחפשים (כולל ההנחה הבסיסית שכולם מחפשים אותו דבר)?
• על סמך מה אתה מצהיר שכולם כאן מחפשים של מי הכי גדול? (אני יודע ששלי לא)
• על סמך מה אתה מניח שהתשובה ל"מתי בפעם האחרונה שמתם דיסק ונהניתם מהמוזיקה והיוצר" היא איזשהו מועד רחוק בעבר, ולא היום או אתמול בלילה?

כיוון שאין לך דרך אמיתית לדעת, ואתה בעצם לא מכיר אישית לפחות חלק מהכותבים -- נראה שלפחות אותי לא -- משמע שהכל הנחות ופרשנויות,

ודרכם של אנשים להניח הנחות ופרשנויות על סמך אישיותם הם, כשלרוב מעורב בזה "הפוסל, במומו פוסל".

אז אולי כדאי שתשאל את עצמך מה מניע אותך לכתוב פוסט קנטרני ומתנשא שכזה.

עמיר

 

[Adiel]

לטעמי חברים יקרים איבדתם את ההנאה ממוזיקה וכל מה שאתם מחפשים אלו צלילים הבוקעים ממערכת שלכם ומחפשים למי יש יותר גדול .תשאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה שמתם דיסק ונהניתם מהמוזיקה והיוצר. שאלה למחשבה

אני חושב אחרת.
ככל שהמערכת משתפרת, ככל שהאספקטים האודיופיליים (=הצלילים הבוקעים מהמערכת) מגיעים לרמות גבוהות, קורים שני דברים:
1. אני נהנה הרבה יותר מדיסקים שאני אוהב - פתאום הם נשמעים אחרת, טוב יותר, מגלים עוד שכבות במוזיקה וכו'.
2. אני נהנה ממוזיקה שלא אהבתי קודם - יצירות יותר מסובכות, מלחינים פחות מוכרים וכו'.

בכל יום אני שם לפחות דיסק/תקליט אחד ונהנה מהמוזיקה ומהיוצר.
כאמור, ככל שהמערכת השתדרגה, כך גם חווית ההאזנה שלי.

 

[YB-7]

אני חושב אחרת.
ככל שהמערכת משתפרת, ככל שהאספקטים האודיופיליים (=הצלילים הבוקעים מהמערכת) מגיעים לרמות גבוהות, קורים שני דברים:
1. אני נהנה הרבה יותר מדיסקים שאני אוהב - פתאום הם נשמעים אחרת, טוב יותר, מגלים עוד שכבות במוזיקה וכו'.
.

ואיך ומדוע מגלים עוד שכבות במוסיקה בעקבות שידרוג ??
כי המערכת יותר חושפת, וכשהיא חושפת אז הפגמים בהקלטה אם הם קיימים נחשפים גם כן.
האינך סבור כך???

 

[arye.gur]

ואיך ומדוע מגלים עוד שכבות במוסיקה בעקבות שידרוג ??
כי המערכת יותר חושפת, וכשהיא חושפת אז הפגמים בהקלטה אם הם קיימים נחשפים גם כן.
האינך סבור כך???

כשהמערכת טובה יותר היא אכן חושפת ליקויים בהקלטה אם ישנם ולפעמים זה יכול להפריע.

מצד שני, ככל שהמערכת טובה יותר הריגוש בעת ההאזנה גדול יותר (לפחות אצלי).


אריה

 

[נמר]

לטעמי חברים יקרים איבדתם את ההנאה ממוזיקה וכל מה שאתם מחפשים אלו צלילים הבוקעים ממערכת שלכם ומחפשים למי יש יותר גדול .תשאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה שמתם דיסק ונהניתם מהמוזיקה והיוצר. שאלה למחשבה

את אריה אני פחות מכיר אבל בטוח במשפט הבא גם לגביו.

״להגיד לעמיר שהוא לא שומע מוסיקה אלה רק סאונד זה כמו להגיד על מלח שהוא מתוק״.

 

[YB-7]

כשהמערכת טובה יותר היא אכן חושפת ליקויים בהקלטה אם ישנם ולפעמים זה יכול להפריע.

מצד שני, ככל שהמערכת טובה יותר הריגוש בעת ההאזנה גדול יותר (לפחות אצלי).


אריה

נו...
אז הנה למה אודיופילים מעדיפים הקלטות עם פחות פגמים מובנים,ולפיכך כן קיימות הקלטות שאודיופילים מעדיפים.

 

[arye.gur]

נו...
אז הנה למה אודיופילים מעדיפים הקלטות עם פחות פגמים מובנים,ולפיכך כן קיימות הקלטות שאודיופילים מעדיפים.

אני מאוד אוהב לדוגמה את שירי "הרעות" שחלקם נשמעים איום ונורא.

כל מה שאני אומר מתייחס רק אלי. להסיק ממה שאני אומר על כל האודיופילים זו כמובן טעות - והינה גם אני, אם בכל זאת אתה רוצה להשתמש בי כאיזו דוגמה, אם מוסיקה היא טובה, אוהב להאזין לה גם אם איכות הצליל לא משהו.

אריה

 

[YB-7]

אני מאוד אוהב לדוגמה את שירי "הרעות" שחלקם נשמעים איום ונורא.

כל מה שאני אומר מתייחס רק אלי. להסיק ממה שאני אומר על כל האודיופילים זו כמובן טעות - והינה גם אני, אם בכל זאת אתה רוצה להשתמש בי כאיזו דוגמה, אם מוסיקה היא טובה, אוהב להאזין לה גם אם איכות הצליל לא משהו.

אריה

טוב,
מן הסתם, אף אחד לא יתווכח על דברים שאדם גדל עליהם ואוהב אותם מסיבותיו הפרטיות שלו...

 

[מאסטרו אודיו]

XX

 

[ARIMAR]

שלום חברים
לקחתי נשימה ארוכה , ספרתי עד 7 (שבעה ימים) והחלטתי להגיב.
STS-DIGITAL זהו אולפן הקלטות, שבמשך מעל ל-20 שנה מקליט הקלטות איכות בעצמו, וכן עושה רימסטרים לאומנים/קטעים שונים.

במשך שמונת החודשים שאני מייבא את הדיסקים והתקליטים של STS-DIGITAL , נפגשתי עם הרבה לקוחות בביתי או בביתם. מכולם שמעתי את אותה ההתלהבות, וכמעט כולם רכשו יותר כותרים ממה שתכננו. חלק אף התקשרו כעבור מס' ימים להודות לי. ההנאה שגרמתי להם שווה מבחינתי הכל,

להגיד על אוספים/מוזיקה כזאת– גם כשלא מדובר על המוצרים שלי :

1.מוסיקה איומה או ביצועים איומים למוסיקה אחרת.
2. הקלטות גרועות שבטעות נחשבות לאיכותיות.

נשמע לי קצת מתנשא

בהקלטות ובהפקות של STS-DIGITAL מעורבות ומושקעות בהרבה מאד כסף חברות אודיו מהמובילות בתחום. מבחינתי מה שטוב ומשמש חברות כגון : BRINKMANN , BURMESTER , BENZ MICRO , LEHMANN AUDIO , OCTAVE , CAMMINO , BLUMENHOFER ACOUSTICS , SILTECH , KANZY , ACOUSTIC SIGNATURE , KHARMA , MARANTZ , SCHOEPS MIKROFONE , ACAPELLA , VAN DEN HUL
טוב בשבילי, ומאמין שטוב לרוב האודיופילים ואוהבי המוזיקה בארץ, וזאת מבלי לחלוק על הכישורים המוזיקליים והאודיופילים של המקטרגים למיניהם .

בברכה
ארי

 

[AK1]

להגיד על אוספים/מוזיקה כזאת– גם כשלא מדובר על המוצרים שלי :

1.מוסיקה איומה או ביצועים איומים למוסיקה אחרת.
2. הקלטות גרועות שבטעות נחשבות לאיכותיות.

נשמע לי קצת מתנשא

"קצת" מתנשא?? זה ה-understatement of the month!!

הבנאדם יורק לבאר שממנה הוא שותה!

הוא גם לא הגדיר באופן מצומצם/ספציפי למה הוא מתייחס, אם זה באמת בכלל מצומצם ספציפי, אלא ירק על "הרוב הכמעט מוחלט של הקלטות אודיופיוליות", כאילו שהקלטה "אודיופילית" היא דבר מוקצה ומאוס, ובמיוחד ובהדגשה אם זה נעשה ע"י חברה שאיכות הסאונד חשובה לה במיוחד (לייבל "אודיופילי"), שאז זה בכלל גרוע ומבלבל אנשים.

אותי זה ממש מקומם.

מבחינתי, כל חברה שלא הולכת עם התלם ועם הרוב, עבורו איכות CD היא טובה מדי ומספיקה "איכות" mp3 באוזניות של הטלפון, עושה עבודה מבורכת, גם אם היא לא מגיעה למלחינים/מבצעים הטובים ביותר, אלה שנתפסו כבר ע"י החברות הגדולות.

עמיר

נ.ב., במסגרת החברות שדיברתי עליהן, שכחתי גם את Telarc, שהתחילה כחברה אודיופילית קטנה, שעד שהתפרקה סיפקה לא מעט הקלטות נפלאות וביצועי מופת.

 

[שניצל]

שלום חברים
לקחתי נשימה ארוכה , ספרתי עד 7 (שבעה ימים) והחלטתי להגיב.
STS-DIGITAL זהו אולפן הקלטות, שבמשך מעל ל-20 שנה מקליט הקלטות איכות בעצמו, וכן עושה רימסטרים לאומנים/קטעים שונים.

במשך שמונת החודשים שאני מייבא את הדיסקים והתקליטים של STS-DIGITAL , נפגשתי עם הרבה לקוחות בביתי או בביתם. מכולם שמעתי את אותה ההתלהבות, וכמעט כולם רכשו יותר כותרים ממה שתכננו. חלק אף התקשרו כעבור מס' ימים להודות לי. ההנאה שגרמתי להם שווה מבחינתי הכל,

להגיד על אוספים/מוזיקה כזאת– גם כשלא מדובר על המוצרים שלי :

1.מוסיקה איומה או ביצועים איומים למוסיקה אחרת.
2. הקלטות גרועות שבטעות נחשבות לאיכותיות.

נשמע לי קצת מתנשא

בהקלטות ובהפקות של STS-DIGITAL מעורבות ומושקעות בהרבה מאד כסף חברות אודיו מהמובילות בתחום. מבחינתי מה שטוב ומשמש חברות כגון : BRINKMANN , BURMESTER , BENZ MICRO , LEHMANN AUDIO , OCTAVE , CAMMINO , BLUMENHOFER ACOUSTICS , SILTECH , KANZY , ACOUSTIC SIGNATURE , KHARMA , MARANTZ , SCHOEPS MIKROFONE , ACAPELLA , VAN DEN HUL
טוב בשבילי, ומאמין שטוב לרוב האודיופילים ואוהבי המוזיקה בארץ, וזאת מבלי לחלוק על הכישורים המוזיקליים והאודיופילים של המקטרגים למיניהם .

בברכה
ארי

היית צריך ללמוד מעופר שחורי שהגיב ממש יפה ,(ראה שתי שורות למעלה ),אבל זה כנראה קורה רק שאתה יודע מניין אתה בא ולאן אתה הולך ,או לחליפין יודע עם מי עסקינן.

 

[AK1]

היית צריך ללמוד מעופר שחורי שהגיב ממש יפה ,(ראה שתי שורות למעלה ),אבל זה כנראה קורה רק שאתה יודע מניין אתה בא ולאן אתה הולך ,או לחליפין יודע עם מי עסקינן.

ה-XX של שחורי אינו אלא של עריכה התגובה הראשונית שלו, כשלא המקור ולא העריכה מתייחסים לתוכן הפוסט שלו ו/או לתגובות עליו, אלא רק למי שהעיר עליו.

לא כזה פאר היצירה ו/או השראה למשהו ענייני.

 

[AK1]

נתחיל מהסוף ע"מ לקצר,
בדיקת מע' לא מענין אותי ,זו לא מטרת הפוסט.
חברה כמו אופוס שהההקלטות שלה מצוינות אכן נישמע טוב.
ואם לוקחים הקלטה כזו ו"משפצים" אותה ,לי זה לא נשמע טוב.
אני שמעתי אצל נמר (וגם אצלי) נניח בן וובסטר ההקלטה המקורית +הדפסה טובה של התקליט
https://www.google.co.il/search?q=b...p%2Fmoreinfo.asp%3Fcatalogid%3D438043;500;484
כמו כן את אותו אומן עם הדפסה של STS.בפירוש אהבתי יותר את מה שהוא בוחן איתו בד"כ.(גם אמרתי לו )
כי כל השיפצור שנעשה שם נישמע לי מוגזם קצת.אבל זה אישי ואני מאמין שיש שחושבים הפוך ,גם זה טוב.

גם אם בדיקת מערכות לא מעניינת אותך (שזה בסדר גמור!), לא נראה לי שזה יהייה מדוייק לומר ש"זו לא מטרת הפוסט" -- הפוסט בהחלט התייחס לנקודה הזו.

וזה לא מובן מאליו שבכל ההוצאות הא"אודיופיליות" בהכרח "משפצרים" את ההקלטה -- אם כי ייתכן שזה מה שנעשה כאן.
בחלק מהמקרים פשוט עושים עבודה טובה/מוקפדת יותר, ללא שום "שיפצור" שהוא.

ותמיד אפשר להעדיף תוצאה אחת של העברה לתקליט/דיסק/קובץ על פני תוצאה אחרת, ללא קשר ל"נכונות", ניקיון או לכל קריטריון אחר -- כשם שאפשר גם להעדיף דיסק על תקליט או על קובץ או להיפך -- איש איש וטעמו האישי.

ורק לתזכורת -- "ההקלטה המקורית" אינה התקליט הראשון שיצא, אלא ה-session tapes שמהם "בישלו" את המאסטר, שכבר הוא אינו המקור, ובוודאי לא התקליט/ים שהופקו ממנו.

ומאותה הקלטה מקורית באמת, או מהמאסטר ש"בושל" ממנה, אפשר לעשות העברות ברמות ובאיכויות ובצורות שונות, אם לתקליטים ואם לדיסקים ואם לקבצים ואם בכלל.

ומה שקורה הוא שהטכנולוגיות והאיכויות של ההעברות משתפרות והולכות, אבל המצב של הסרטים המקוריים והעתקיהם מדרדר והולך, כך שלפעמים מקבלים תוצאה סופית טובה יותר ולפעמים פחות, בתלות בגורמים רבים, לא רק במצב ובטכנולוגייה, אלא גם ביכולות האישיות של מי שעושים את ההעברות.

עמיר

 

[AK1]

בואו ננסה לעשות קצת יותר סדר בנושא ממה שהצלחתי קודם...

מה זו הקלטה "אודיופילית"?

הייתי מגדיר זאת כהקלטה שמצליחה להצטיין באספקט/ים מסויימ/ים של איכות סאונד, לאו דווקא בכולם, כמו למשל הקלטה שהיא:

• סוחפת רגשית באופן חושי/צלילי, מעבר למוסיקה/ביצוע נטו
• מאוד ריאליסטית/נייטראלית/"טבעית"
• מאוד מרשימה
• מאוד "חייה"
• מאוד "נוכחת", כאילו הכלים כאן
• "במה" טובה/גדולה
• צבעים "טבעיים" ו/או יפים של הכלים
• הרבה פרטים
• באס חזק/מוצק/פאנצ'י/ברור
• דינאמיקה יוצאת דופן
• מעבירה הכל בלי למשוך תשומת לב לעצמה

וכו' וכו', כשייש מצבים שבהם העניין של ריאליסטיות/נייטראליות/"טבעיות" אינו רלוואנטי או שבכלל מוגדר מהו, כמו למשל בהקלטת כלים שאינם אקוסטיים.

בדרך כלל מדובר בהקלטה שנעשתה מתוך מודעות לחשיבות איכות הצליל, בעזרת ציוד, ידע, יכולות וכישרונות מתאימים.

למעשה, יש הרבה מאוד -- מאות ואולי אלפי -- הקלטות ברמה "אודיופילית" למהדרין, ממש לא רק כאלה המוקלטות ע"י לייבלים קטנים ואזוטריים, אלא גם של חברות מיינסטרים רגילות ומקובלות.

מה זו הוצאה (issue/reissue/pressing/edition וכו') "אודיופילית"?

הייתי מגדיר זאת כהוצאה שמצליחה להצטיין באספקט/ים מסויימ/ים של איכות סאונד, לאו דווקא בכולם, בדומה לאמור לגבי הקלטות (במידה גדולה יותר מהוצאה "רגילה" של אותה הקלטה, אם ישנה כזו).

בדרך כלל מדובר בהוצאה שנעשתה מתוך מודעות לחשיבות איכות הצליל, בעזרת ציוד, ידע, יכולות וכישרונות מתאימים.

זאת לאו דווקא בעזרת "שיפצור" או שינוי כלשהו של ההקלטה, אם כי גם זה אפשרי, אלא בהרבה מקרים (רובם?) רק בעזרת שיפור בציוד/טכנולוגייה ו/או הקפדה גדולה יותר על האיכות והפרטים לכל אורך הדרך.

אחת הבעיות בתחום היא שהרבה הקלטות, שהן בעצם "אודיופיליות" ממש מבחינת איכותן, אינן נשמעות כאלה בגלל שההוצאה אינה "אודיופילית" די הצורך.

מה זו "מוסיקה לאודיופילים"?

במובן הרגיל, זו כל מוסיקה שאודיופילים אוהבים -- בדרך כלל מוסיקה עם תכונות ספציפיות שהקלטה והוצאה טובה גורמות לה להישמע טוב במיוחד, כמו קטעים מתוזמרים היטב, או אינטימיים עם מעט כלים, או כזו שתוספת פרטים גורמת לה להישמע טוב/מעניין יותר (למשל כלי נקישה) וכו'

במובן השלילי, הכוונה כנראה למוסיקה שאין בה לכשעצמה ו/או בביצועיה הרבה עניין, ורק אודיופילים יתענגו על הסאונד (כנראה שלא מהמוסיקה...) של הקלטה אודיופילית שלה בהוצאה אודיופילית.

אז, לפחות במובנים שהוגדרו כאן, יש דבר כזה "מוסיקה לאודיופילים", כולל הרבה מאוד ברמה המוסיקאלית הגבוהה ביותר, וכמובן גם הרבה יותר ברמות נמוכות מזו.

אז על מה יצא קיצפו של עופר שחורי?

עופר התייחס ל"הרוב הכמעט מוחלט של הקלטות אודיופיליות", ואחר כך פירט "בהקלטות אודיופיליות אני מתכוון ללייבלים המכוונים לאודיופלים ושמקליטים מוסיקה שמתן נתן להם כינוי הולם".

כלומר די ברור שההגדרה של עופר להקלטה "אודיופילית" שונה מההגדרה לעיל, ומתייחסת לרוב המוחלט רק מתוך המיעוט המוחלט של ההקלטות ברמה "אודיופילית", אלה הנעשות ע"י לייבלים (כנראה קטנים/בוטיקיים/נישות, אולי כוללים ספציפית את STS הנדונה) שמכוונים לאוידיופילים, ושמקליטים כמעט/רק מוסיקה שלפחות לטעמם של עופר ומתן, היא באיכות ירודה.

אינני יודע באיזה לייבלים ובאיזו מוסיקה מדובר. אולי עופר יוכל לפרט.

ספציפית, את STS לא זכיתי להכיר, אבל אם הם ניסו לייצר הוצאה משובחת של Ben Webster, שהיא לפחות לטעמו של נמר, גם אם לא לטעמו של שלמה, כבר יש בזה משהו מבורך -- מה גם שזה כבר לא קשור להקלטות אודיופיליות.

עופר?

בברכה!
עמיר