כרמי, ברשותך הסברון בקשר לאנדרואיד - ובהקשר לזה:
מערכת אנדרוייד שאמורה להיות זהה בעצם שונה עבור כל יצרן וכן כל יצרן מתכנן את הטלפון שלו שונה - מה שמספק חווית משתמש ממש שונה בין מכשיר של חברה אחת לאחרת
"קצת" הסטוריה:
מנוע החיפוש של גוגל ובכלל שלל שירותיה רצים על וריאנט של לינוקס. יש הרבה "אגדות אורבניות" בקשר לאיזו לינוקס מדובר,וכאשר גוגל הנפיקו עצמם לבורסה בארה"ב (ניו יורק) הם הכריזו על מערכת ההפעלה של מנוע החיפוש כסוד מסחרי וככזה לא דווח לבורסה בפרטי הפרטים.
מה שכן ידוע הוא שגוגל לקחו הפצה ציבורית חינמית (ככל הנראה את קוד המקור של דביאן) ולמעשה שיכתבו אותו וקימפלו אותו מחדש. השיכתוב והקיפול נדרשו שכן גוגל מריצה אשכולות של שרתים שכולם בנויים לוחות אם ודיסקים שמיוצרים במיוחד עבור גוגל וגם הם סוד מסחרי.
אין ספק שבגוגל צברו מידע וידע נרחבים ביותר בתחום הלינוקס וניגזרותיו.
"קצת"על לינוקס:
באמת בקצרה ולמען הפשטת הדברים: לינוקס בנוייה שונה לחלוטין מחלונות. בעיקרון מדובר בליבה מונוליטית שעליה מולבשים שירותים שונים שרצים עצמאית תוך כדי קבלת שרותים מהליבה (למשל שרותי "דרייברים",גישה לזיכרון וכו).
ללינוקס עצמה אין ממשק למשתמש ואפשר להריץ את המחשב משורת הפקודה - בלבד. בלי קשר לזה שורת הפקודה של לינוקס היא כלי רב עוצמה ועדיין יש בה אופציות שלא ניתן לבצע מן הממשק למשתמש הגרפי.
על הרקנל/ליבה של לינוקס רץ שרת וידאו בשורת הפקודה הוא מדבר עם המסך של המחשב ואם מתקינים ממשק גרפי שרת הוידאו (ויש כמה גרסאות כאלה...) הוא זה שמספק את הקשר עם הליבה/קרנל.
ממשק למשתמש בלינוקס הוא בעצם פרויקט של גופים מתמחים שהתמחותם היא ביצירת ממשק גרפי למשתמש ויש כעשר כאלה שבשימוש תדיר ועוד כמה וכמה זניחים למדי.
אנדרואיד:
אנדרואיד היא פורק או נגזרת של לינוקס שקומפלה על מעבדי ARM (*) ולמעשה מכילה את הניסיון העצום שצברו בגוגל על מערכות לינוקס.
כמו לינוקס,גם אנדרואיד,כשיוצאת מבית היוצר של גוגל, היא בעצם קוד מקור שדורש קימפול למעבד ARM ובסיום ההתקנה זה "בעצם" מערכת הפעלה ללא ממשק למשתמש אבל עם שרת וידאו מותקן ומוכן לקבל ממשק למשתמש.
יצרני המכשירים כותבים ומישמים את הממשק למשתמש,כאשר גוגל,באמצעות הקרנל/ליבה, מתווים את הגבולות והאפשרויות של הממשק למשתמש.
יוצא איפה:בכל מכשירי האנדרואיד מערכת ההפעלה היא אותה מערכת הפעלה (תלוי גירסה וקומפילציה למעבד שבמכשיר) והממשק למשתמש רוכב על מערכת ההפעלה והוא ... נכתב על ידי יצרן הטלפון עצמו.
כמו בממשקים הגרפיים של לינוקס גם זה של אנדרואיד ניתן להוסיף לו כל מיני תוספים (יומן,דפדפן וכו וגו') ומה להוסיף לממשק תלוי בספק מכשיר הטלפון.
הערה:
כל מה שקשור בטלפון כטלפון סלולרי איננו קשר לאנדרואיד ו"רק" מקבל מהאנדרואיד שירותי ממשק גרפי למשתמש האודיו וכל מה שקשור לפרוטוקול השיחה,מטופל באמצעות "מערכת הפעלה" שיושבת על אפרום נפרד בתוך הטלפון ומטפלת בשיחה,כולל באודיו,על פי פרוטוקולים קבועים וידועים מראש (במקרה שלנו GSM דור 3.5 ודור 4).
גלוי נאות:
הדברים כאן כתובים ממש על קצההמזלג ובפשטות הכי בסיסית שיכלתי העסקקצת יותר מורכב מהרשום לעיל שנרשם לקבלת מושג בלבד.
(*) ARM איננו שם יצרן מעבדים,אלא שם של חברה (בריטית אם אינני טועה) שכתבה את קוד המכונה של המעבד ומשחררת אותו,בתמורה לכסף,עבור יצרני משנה שהם עצמם בונים פיזית את המעבד. הידועה ביותר בבנית מעבדי ARM היר קוולקום אך לא רק היא. למעשה כל אחד יכול לקנות את פרוטוקולי ההפעלה של מעבד ה ARM וליצר מעבד כזה לעצמו...נו טוב,לא כל אחד כי כן צריך לדעת,טכנולוגית והנדסית,ליצר מעבדי ARM...
HIH
מנחם