ארוך (מדי) ואחרון (מצדי)
יואל, מדבריך ברור ונהיר כי אינך מכיר את השיטה המדעית.
נו, טוף. מדבריך ברור ונהיר כי אין לך אפילו מושג מה מהותו של השרשור הזה. להיות סבור כי עסקינן כאן במדע, מצביעה על שטחיות רבתי ובורות לא קטנה. נראה שלקחת קורס מבוא שם למדת על דדוקציה ואינדוקציה, מבחנים עם קבוצות ביקורת וגם "לפני-אחרי", ההבדלים בין קשר לסיבתיות וגם קצת משהו על הסתברות בסטטיסטיקה. אחר כך קינחת בסאגאן, קצת וויקיפדיה ואולי גם כהנמן וכנראה דן אריאלי. זה מצוין לדעת א"ב וגם אולי את מבנה המשפט. זה עדיין לא נובלה, בוודאי שלא אפוס. עם השימוש שאתה עושה בזה, זה בקושי מסדר פסקה.
ולדיון בהרחבה.
"וזה ההבדל בין ביקורת חוזרת ונשנית חסרת רחמים על תיאוריות מדעיות, ויושר עצמי, להבדיל מדוקטרינות כמו הסובייקטיביזם המוגזם הזה, לפיו קיימות עובדות ורק מחפשים להן צידוקים כל הזמן
אין כאן, ולא הייתה כאן, כל ביקורת על ושל תיאוריות מדעיות. לכל היותר, אגב הדיון הזה הייתה התייחסות לביטויים מסוימים בהקשרים קונקרטיים. לטעון כי מה שאדם שומע הוא "סובייקטיביזם מוגזם" מעלה את החשש כי מעולם לא שמעת, באמת, דבר. הסוביקטיביזם הזה אינו טוען כי יש עובדות ומחפשים להם צידוקים. א. לעובדה לא מחפשים צידוק – או שטענה בדבר קיום עובדה נכונה או שלא. ב. מכיוון שלא בדקת את התופעה (וע"ע To Save the Phenomena) בכל כלי שהוא, זה מגוחך להתייחס לכך; כאשר המילה "מדע" מסתובבת כאן, זה כבר אומלל.
אם שמעו הבדלים, אז התיאוריה של ההבדל בראש - קורסת, ויש למצוא תיאוריה אחרת שתסביר את התופעה. אם שמעו במבחנים עיוורים ואין "מחקר" כי לא יודעים מה לחקור - אז יהיה מדובר בתופעה שהמדע עדיין אינו יודע להסביר למרות התצפיות והמדידות, כמו למשל, קרינת גוף שחור (לינק) שכולם יכלו לחזות ולמדוד אולם איש לא ידע להסביר, עד תחילת המאה העשרים. לגבי הבדלים בין כבלים - עוד לא הגענו לשלב הזה. עדיין אין לנו תופעה של "יש הבדלים בין כבלים" שנצטרך למצוא לה צידוקים חשמליים. כל שיש לנו זה "יש אנשים שטוענים להבדלים למרות שבמבחנים עיוורים הם נופלים" - ולזה יש צידוקים אחרים שסובייקטיביסטים ממאנים לקבל
א': שאלתי אותך אישית שאלות, לא ניהלתי דיון מדעי. ב. "התיאוריה של ההבדל בראש" היא שלך. הוכח אותה. ג. לגבי הבדלים בין כבלים, העובדה שאתה לא מעודכן בקנה מידה גלובלי – מילא. אם היית מצוי ולו במקצת, היית יודע את היקף הטיעונים וההתייחסיות לנושא. לכן, לטעון ש"אין תופעה" היא בורות. ג. אין דין תצפית או מדידה כדין התרשמות של אנשים. אם אתה לא יודע את זה, חזור למשבצת א'. מבחנים עיוורים או כל מבחן דומה הם מבחנים כמותניים המקובלים במדעי החברה ונועדו לבדוק מרכיבי פרספציה, קוגניציה, עמדות, ידע וכיו"ב. אין להם דבר וחצי דבר עם מהות הדברים עצמם כנדרש מתחומי דיון אחרים. התבלבלת בין השניים? חזור למשבצת א'. מבחנים כמותניים כנ"ל הם רק דרך אחת. מבחנים איכותניים הם דרך אחרת. לא מכיר? כנ"ל, למשבצת א'.
כנראה שלא הבנת אותי נכון. התכוונתי שאני טרוד בלימודים ויש לי בעיה בתקופה הנוכחית להגיע לאיזור המרכז במיוחד בשביל זה.
אה. אתה כותב שיש בעיה לוגיסטית בניהול מבחן כזה, אני טוען שאין – ואתה כותב שאני לא הבנתי אותך נכון כי אתה טרוד. מה נאמר ומה נדבר.
שוב, חוסר הבנה שלך. אם אשמע הבדל בין כבלים, מיד תקפוץ כאילו העמדת אותי על טעותי?! ראשית תוכיח שמדובר בהבדלים שמיעים למרות שאין כל הבדל חשמלי - אחרת מעולם לא טענתי שאין הבדל בין הכבלים הללו, והמבחן העיוור עצמו מיותר.
לגבי חוסר ההבנה הנשנית שלי ראה לעיל. לגבי העניין עצמו: אני לא מתכוון להוכיח דבר בקשר למבנה הכבל. אני מציין, שוב ושוב, שכבלי חשמל שונים משפיעים באופן שונה על איכות השחזור. למה? כן, מן הסתם בגלל שהם שונים. לא כך? הרי אם הכבלים זהים לגמרי, מן הסתם יבצעו באותו אופן, לא? חשבתי שלפני לוקחים קורס מבוא לשנה א' ב"חשיבה מדעית", מוודאים יכולת הבנה בסיסית. טעיתי.
נכון, ובכלל אין מדובר בהכרח ב"מעשה לא ראוי". אני לא מתכוון לתקיעת קבל במזיד בתוך הכבל, אלא תכנונו עד שיפיק תגובת תדר מסוג מסוים. אם היית בקיא בחומר ובידע שבאמת יש בעולם הגדול, במקום להטיף לי ללכת ללמוד, היית יודע שהשפעת ההשראות באה לידי ביטוי בשינויי אות המתח החשמלי. השראות מגורמים חיצוניים באה לידי ביטוי בצורה ברורה כשגיאה שניתן לנתחה הן במישור הזמן והן במישור התדר. "וחוץ מהשראות, איך תדע מה למדוד", תשאל? גם אם מקור ההפרעה הוא לא השראות אלא משהו אחר שאנו לא מכירים - הוא ישנה את המתח החשמלי, כי אות המתח הוא ביטוי מלא לאות המוסיקה שהוקלט ומועבר הלאה מהכבל. ואם המתח ישתנה, תרגיש הבדל. איזה עוד "דברים"?
נו, שוב בעיה בהבנת הנקרא. אם לא בדקו מלכתחילה, כלומר לא שינו תדרי RF בסביבה, למשל, איך נרשם שינוי? האם בודקים כך כבלי קומקום?
אין פה שום "שגיאה מן היסוד", הוצאת לחלוטין את הדברים מהקשרם. תשמע מוסיקה, תהנה ממנה, תתרגש ממנה. אני הראשון שיפרגן.
יש שגיאה מהיסוד. ההתיחסות שלך היא לא לעניין עצמו (מוזיקה ושחזורה) אלא לתחומים אחרים (ספקטרום) והתיחסויות (ביטויים ציוריים).
רק לגבי זה: "יכולת להעביר מידע מוזיקלי אינה רלוונטית להכרת ספקטרום השמיעה" - הכרתו מצד מי? מצד המפתחים/מהנדסים?! אני מקווה שאינך מתכוון אליהם.
רק לגבי זה: א. מדובר ברכיבים (שיכולים או לא) ולכן זה אינו רלוונטי להיכרות עם ספקטרום השמיעה (ראה את המקור שלך. כן, גם שם יש בעיה). ב. ואם כבר מהנדסים: הם הלא האנשים שקבעו כי לא יעבור מידע דיגיטלי מעל 22 קה"ץ מכיוון שאנשים שומעים עד 20 קה"ץ.
וזאת, כמה חבל, טעות. טעות שרק מהנדסים - שיודעים מה שהם מודדים מבלי לבדוק אם כבר דבר מעבר לכך – יכולים ליפול בה. כי: 1. אותם 20 קה"ץ הם טון נקי; האדם, מה לעשות, שומע הרמוניות עד 30 קה"ץ; 2. האדם שומע בעיקר דרך האוזן אבל ובאותם תדרים גבוהים הוא שומע גם דרך עצמות הלחיים.
סתם התלהמות. תיכף גם תגיד שמדברי עולה שצריך לערוך מבחני טעימה לכבלי חשמל סביב שולחן עם מפה לבנה, ולאכסנם בחביות עץ עלון בשכיבה.
אתה מבין מה שאתה כותב? מאיפה לאיפה?
נראה שכבלים שונים מכל דבר אחר. כל אנלוגיה אחרת, אפילו לשם המשל, היא פסולה. ומה זו, יואל, אם לא דוקטרינה שבה אתה אוחז בדוגמתיות? בדיקה עפ"י השיטה המדעית מופעלת בכל ענפי המדע, החל ממדעי הרוח והחברה, ועד המדעים המדויקים.
כמו שציינתי לעיל, אין לך מושג איך מדע עובד. "השיטה המדעית" שאתה קורא לה מתקיימת באופנים שונים בדיסציפלינות שונות. לעניין עצמו: שוב בעיה בהבנת הנקרא: ממש לא טענתי שכבלים שונים מכל דבר אחר, ולכן זאת אינה דוקטרינה. ציינתי מתי שהוא כי פרדגימות שגויות הובילו לתיאוריות בעיתיות ולחוסר יכולת להבין תופעות. כן, בתוך הקורפוס המדעי. אתה לא יודע איך זה משתנה, איך זה בכלל עובד? דבר אתי בפרטי, אשמח להעביר ביבליוגרפיה.
בקיצור: רד מהעץ הזה; טיפסת גבוה ורואים לך.
אם הכבלים זהים במראה שלהם ובאות המתח החשמלי, ומתקיים מבחן עיוור תקני, וכולם יעדיפו את כבל ג', אז המשמעות היא שטיעוני בטלים, התיאוריה שלי הופרכה, וצריך למצוא הסבר אחר.
אין לך תיאוריה. יש לך חוסר ניסיון טוטלי, חיבור מלאכותי של כמה עניינים וידיעה שטחית למדי איך זה אמור לעבוד.
הבעיה שלך, היא שזה ברור לי. מבלבל, יואל? לא התבלבלתי. כאן נכנס האגו שלך: המדע מציג נכונות לבחון תיאוריות שוב ושוב, בלי רחמים, ולהפריכן אם אינן תואמות לתצפיות. לי זה כ"כ ברור בתור חסיד השיטה המדעית, ואני אהיה הראשון שיוריד את הכובע ויתרגש כשהתיאוריה הופרכה. לעומת הגישה המדעית הזו, שאינה נחלתי הבלעדית כלל, בא אתה, יואל, ומטיח בי בציטוט האחרון הזה, כאילו מדובר באגו שלי ובאיזו פרדיגמה אישית שלי. אז אנא, אל תשליך עלי את זה שאתה עצמך אוחז באיזושהי דוֹגמה והאגו שלך תלוי בה
מכיוון שלא הבנת, החלטת שמה שאני אומר זאת דוגמה – וזאת למרות שמה שטענתי נסמך על עקרונות מדעיים (אבל כנראה עוד לא היית בקורס הזה). הרעיון שאתה נוטר המדע מגוחך (בהתייחס למטענך הצנום) והרעיון שהיום בא מישהו שלא מבין גם את הנאמר, ומסביר בהתנשאות חלולה מה זה מדע, מביך ביהירותו.
אתה באמת לא מסוגל לקלוט שיש כאלו שלמדו את החומר הזה והרבה מעבר לו הרבה לפני שנוסדת, ומאז רק הרחיבו? גם לדבר בשם המדע (במין פטרונות תמוהה) וגם לטעות בדברי יסוד?
***
ולא, לא מדובר באגו לך. מדובר בבעיות יסוד בדרך בה משיגים ידע. זה קצת יותר מורכב מפרוצדורת עבודה מסוימת. בכלל, עצם הרעיון שהיבעת דיעות כה נחרצות בעניין שמעולם לא בדקת, העובדה שאינך סומך אפילו על שמיעתך, ההתיחסות שלך לנושא הדיון (השפעה רכיב על שמיעת מוזיקה במערכת) כאל אותות בתוך ספקטרום, מעלים על הדעת, טוב, נעזוב זה.
חקסמח
