גם מנורות, גם חזק, גם שפוי

[יואלפלרמן]

בוב קארור הציג זה שני דגמים של מגברי מנורות, שניהם בתצורת מונובלוק

האחד Cherry 180 המייצר 200 וואט ועולה 7400 דולר

השני Black Beauty המייצר 305 וואט ועולה 12,900 דולר

לשניהם חיבור גם ל-2 אוהם וקרבר מתחייב שהמגברים האלה יפעילו כל רמקול שהוא. השנאים, בכל אופן, משכנעים מאוד

http://www.bobcarver.com/

הדגמה ב-CES

דרך אגב, אם זה לא מספיק, מגבר 900 וואט - מנורות, כן? - בקרוב. 20 מנורות וספק כוח נפרד.

 

[michael123]

אכן כן, מעניין
לצערי, יצרתי קשר איתם לפני כחודש, אין להם דילר באזור ניו יורק, והם גם לא מספקים שום אינפורמציה טכנית מעבר למה שכתוב..

 

[שניצל]

מה הם שפופרות האאוטפוט ,לא כל כך מסתדר 300W עם שש שפופרות לצד.?

 

[Audiofreak]

אלדר, תלוי איך המגבר בנוי
זוג KT88 יכולות להוציא עד 100W בPP שעובד בקלאס AB
KT90 או KT120 יכולות להוציא עוד יותר
בManley Neo500 למשל, מוציאים 500 וואט לצד עם 10 מנורות KT90 כך שהגיוני שעם 6 כאלו אפשר להוציא 300

 

[יואלפלרמן]

לאלדר
שש שפופרות KT120 לכל מגבר

למיכאל
הם מוכרים ישירות דרך האתר

 

[שמעון ב.]

קצת חריג שמגבר שפופרתי, המפיק 300 וואט לצד, שוקל 19 ק"ג בלבד.
מעניין מה זה אומר על השנאים שלו, ובכלל.

 

[michael123]

למיכאל
הם מוכרים ישירות דרך האתר

אני יודע
רציתי לשמוע..

אפשר לקנות .. ולקבל החזר אחרי 60 יום (נדמה לי מה שאמרו לי) אן לא מרוצים מכל סיבה שהיא

 

[AK1]

מנורות -- שפוי ???
מילים שלא מתחברות

אולי עבור אודיופילים שהם מראש מטורפים זה נחשב שפוי

סתאם... רק רבע ברצינות

 

[AK1]

דרך אגב, יואל, האם זה אתה שבערב מוסיקה אצל זיו בחנות טענת ש:

• ליאשה חפץ יש 3 הקלטות "מסחריות" לקונצ'רטו של בטהובן (לי ידוע רק על טוסקאניני 1940 ומינש 1955). אפילו חפרתי קצת ולא מצאתי. התוכל לפרט?
  

• שהאדון/החברה סטיינווי גרמו לנזק (או מילה אחרת בכיוון זה) לצליל הפסנתר, בין השאר בכך שהפסנתרים שלהם עשו הרבה רעש וגררו גם את המתחרים לכיוון הרעשני על חשבון יפי הצליל. התוכל לפרט? (רצוי בשרשור נפרד -- אולי עוד אנשים ירצו לדעת מזה).

תודה,
עמיר

 

[יואלפלרמן]

שלום עמיר
לגבי חפץ: ההקלטה ש"הסתובבה" על גבי תקליטים הייתה עם אותו מינש ואותה תזמורת בוסטון אבל מ-1959 (חפץ בצילום פורטרט). הסיבה: הפטנט לסטריאו (של EMI) פקע ב-1958, ואז החל השיטפון הגדול של "מקליטים הכל", גם את זה.

ההקלטה שאתה מדבר עליה מ-1955, לא נועדה להתפרסם אז מסיבות אותו פטנט. ברם, אולם, כאשר עלה ה-SACD לכותרות, זו הייתה ההקלטה שחודשה. לאחרונה, הקלטה זו עלתה גם על תקליטים (יש לי גם וגם מ-1955, ואתה הרי יודע מה נשמע יותר טוב....)

לגבי הפסנתר, אכן כן, ואני מקבל הצעתך ואכתוב משהו בקרוב.

כתגובת נגד לגישה, ע"ע הפסתנרים של fazioli.
http://www.fazioli.com/en

שמעתי כזה בטורינו. צליל מופלא.

להתייחסות ממוקדת עכשווית, מצד מישהי שדעתה נחשבת יותר מדעתי קרא כאן

http://www.pianonataf.org.il/197797/הפסנתר

לגבי אודיופילים ושפוי, אכן, יש בעיה מובנית בשילוב הזה. ועיין ההוכחה של חתול צ'שייר מדוע הוא עצמו לא שפוי (עליזה בארץ הפלאות)

 

[יואלפלרמן]

הרחבה בענייני שפיות

והרחבה בעניין הטירוף
רמקולים של אפוג'י - הטובים שבהם - הם מהדברים היותר טובים שנוצרו בתחום. כנראה הטוב מכולם, ואחד הטובים מעולם, הוא Full Range (יש שיוסיפו את The Grand) שממדיו מטופשים לגמרי. כדי להניע באופן יעיל אותם צריך מגבר טרנזיסטורי עתיר הספק וזרם. אין בעיה למצוא כאלה - אבל מה עושה מי שרוצה מנורות להניע דבר כזה שיורד בהתנגדות לאזורי 1 אוהם? התשובה בקישור הבא
http://forum.audiogon.com/cgi-bin/fr.pl?vaslt&1066703453&read&keyw&zztexas
וגם כאן

 

[יואלפלרמן]

ואם בטירוף עסקינן

בניגוד למערכת הנ"ל שאינה עומדת למכירה, הרי זאת כן. הרמקולים גדולים משהו, אבל ההופעה שלהם מצביעה על מחויבות עמוקה לתחביב זה

מכיוון שיש בוודאי בין באי הפורום הכבודים שרמקולים אלה ראויים להם והם ראויים להם, הנה הקישור
http://cgi.audiogon.com/cgi-bin/cl.pl?spkrfull&1330289447

סיפור של 600,000 שקל, כולל משלוח ומסים, אולי קצת יותר. אבל מה זה מול ההופעה והנתונים.

המחיר אינו כולל חדר.

 

[AK1]

שלום עמיר
לגבי חפץ: ההקלטה ש"הסתובבה" על גבי תקליטים הייתה עם אותו מינש ואותה תזמורת בוסטון אבל מ-1959 (חפץ בצילום פורטרט). הסיבה: הפטנט לסטריאו (של EMI) פקע ב-1958, ואז החל השיטפון הגדול של "מקליטים הכל", גם את זה.

ההקלטה שאתה מדבר עליה מ-1955, לא נועדה להתפרסם אז מסיבות אותו פטנט. ברם, אולם, כאשר עלה ה-SACD לכותרות, זו הייתה ההקלטה שחודשה. לאחרונה, הקלטה זו עלתה גם על תקליטים (יש לי גם וגם מ-1955, ואתה הרי יודע מה נשמע יותר טוב....)

אני חושש שייש כאן איזשהו בילבול, אבל תקן אותי אם אני טועה.

RCA התחילו להקליט סטריאו ניסיוני כבר בסוף 1953, ובאופן שוטף יותר מ-1954 (כולל ההקלטה הראשונה והמפורסמת יותר של ריינר ל"כה אמר זאראתוסטרא", השנייה היא מ-1962), והתחילו להוציא את ההקלטות על סרטים מגנטיים "Stereo Orthophonic" כבר ב-1955. אני לא יודע על פטנט של EMI, אלא ככל הידוע לי, פשוט לא הייתה טכנולוגייה לסטריאו מתקליטים, וזו הומצאה ב-1958 ע"י Western Electric Company -- וזה הייה ה-Westrex Stereo disc cutter.

ב-1958 התחילה ההוצאה לאור של הקלטות הסטריאו הקודמות על תקליטים בסידרת "RCA Living Stereo", כשהראשון ביניהם הייה "כה אמר זאראתוסטרא" האמור שסומן כ-LSC-1806.

ההקלטה של בטהובן עם חפץ/מינש הייתה זו של 1955, לא הקלטה נוספת, שיצאה לאור כ-LP במסגרת זו רק ב-1959.

כאמור, תקן אותי אם טעיתי.

עמיר

 

[AK1]

כתגובת נגד לגישה, ע"ע הפסתנרים של fazioli.
http://www.fazioli.com/en

שמעתי כזה בטורינו. צליל מופלא.

להתייחסות ממוקדת עכשווית, מצד מישהי שדעתה נחשבת יותר מדעתי קרא כאן

http://www.pianonataf.org.il/197797/הפסנתר

בפסנתרי פאציולי נתקלתי עד היום רק בהקלטות.

דומני שהפעם הראשונה הייתה בהקלטות קונצ'רטי לפסנתר של מנדלסון עם Brautigam ו-Markiz ב-BIS, ששם לא התרשמתי לכאן או לכאן,לא מהפסנתר ולא מההקלטות, אבל יש לציין שבהקלטות שבראוטיגאם עשה בהמשך, או שהוא השתמש בפורטפיאנו "תקופתי", או ב-... -- נחש איזה פסנתר -- נכון, Steinway.

הפעם השנייה הייתה עם מכורת-הפאציולי העיקרית והעיקבית -- Angela Hewitt. נתקלתי בה לראשונה בבאך, כמובן (סוויטות אנגליות), שאז היא עדיין ניגנה ב-Steinway בצליל מאוד יפה. באיזשהו שלב קניתי את הנוקטורנים של שופן איתה, והתפלאתי מה קרה לצליל הפסנתר, למרות שהמגע הייה עדיין נפלא. כשהסתכלתי, ראיתי -- Fazioli.

ואם תסתכל לרגע בהמלצות והתודות של פסנתרנים באתר של פאציולי שהפנית אליו, תוכל לראות פסנתרנים שמשתמשים כמעט רק ב... -- נחש איזה פסנתר -- נכון, Steinway.

ועם כל הכבוד לרוויטל חכמוב שנתת לינק אליה כאל סמכות, עדיין כמעט כל צמרת הפסנתרנים בעולם, שאולי ניתן להסתמך על סיכום העדפותיהם כעל סמכות טיפה מעליה, מעדיפים Steinway.

עדיפותו של ה-Steinway בעוצמה ובברק ידועים, אבל גם יכולותיו בקטעים שקטים הן מופלאות. אם אתה רוצה לשמוע דוגמה לפנינים שאפשר להפיק מ-Steinway בפיאנו, אין צורך להרחיק להורוביץ ורובינשטיין, די באחד הפסנתרנים שחתומים באתר של פאציולי -- ניקולאי דמידנקו, בקטע השלישי בדיסק קטעים מאת שופן (כמו גם המון הקלטןת של פרחייה).

בברכה,
עמיר

 

[יואלפלרמן]

כמה פרטים

לעמיר
בעניין הסטריאו להלן וויקיפדיה

In the 1930s, Alan Blumlein at EMI patented stereo records, stereo films, and also surround sound​

בעניין ההקלטות אכן, אבל הן לא יצאו לאור. מעבר לבעיות הטכנולוגיות, השנה הקובעת הייתה 1957 או 1958.
לגבי ההקלטה: להלן שתי העטיפות, הבהירה יותר היא מ-1955
האדומה היא מה שהסתובב מ-1959

לגבי הפסנתרים
אלה פסנתרים חדשים בעולם, ומקרה ראשון של מותג חדש לגמרי (פסנתר ראשון מ-1978) שזוכה למעמד נחשב. כל המותגים הנחשבים האחרים מקורם במאה ה-19. לא רק חכמוב, יש עוד כאלה שבחרו בהם (כמו האולם ההוא בטורינו).
ברור שהבחירה הראשונה היא בגרנד של סטנווי, ודווקא על רקע זה הכניסה של פציולי מרשימה. יש כאן בעיקר עניין של העדפה, כנראה גם מסורת, אבל הרעיון של הפסנתר החדש הוא להציע משהו "שונה" - ומשהו שאמור להתאים יותר למה שהיה לפסנתרים ששימשו את גדולי הכותבים לפסנתר עד פרוץ הסטנווי (יחד עם בקשטיין ובליטנר; כולם החלו לפעול אחרי 1850).
היכולת שלהם בכלל ושל סטנווי בפרט מבוססת על טכנלוגיה וחומרים שלא היו זמינים קודם לבוני הפסנתרים ומכאן גם לא לאלה שכתבו את היצירות בדיאלוג ישיר עם הפסנתר שהיה להם.

 

[AK1]

לעמיר
בעניין הסטריאו להלן וויקיפדיה

In the 1930s, Alan Blumlein at EMI patented stereo records, stereo films, and also surround sound​

בעניין ההקלטות אכן, אבל הן לא יצאו לאור. מעבר לבעיות הטכנולוגיות, השנה הקובעת הייתה 1957 או 1958.
לגבי ההקלטה: להלן שתי העטיפות, הבהירה יותר היא מ-1955
האדומה היא מה שהסתובב מ-1959

לגבי הפסנתרים
אלה פסנתרים חדשים בעולם, ומקרה ראשון של מותג חדש לגמרי (פסנתר ראשון מ-1978) שזוכה למעמד נחשב. כל המותגים הנחשבים האחרים מקורם במאה ה-19. לא רק חכמוב, יש עוד כאלה שבחרו בהם (כמו האולם ההוא בטורינו).
ברור שהבחירה הראשונה היא בגרנד של סטנווי, ודווקא על רקע זה הכניסה של פציולי מרשימה. יש כאן בעיקר עניין של העדפה, כנראה גם מסורת, אבל הרעיון של הפסנתר החדש הוא להציע משהו "שונה" - ומשהו שאמור להתאים יותר למה שהיה לפסנתרים ששימשו את גדולי הכותבים לפסנתר עד פרוץ הסטנווי (יחד עם בקשטיין ובליטנר; כולם החלו לפעול אחרי 1850).
היכולת שלהם בכלל ושל סטנווי בפרט מבוססת על טכנלוגיה וחומרים שלא היו זמינים קודם לבוני הפסנתרים ומכאן גם לא לאלה שכתבו את היצירות בדיאלוג ישיר עם הפסנתר שהיה להם.

לפי וויקיפדייה, בקשת הפטנט הייתה ב-1931, והוא התקבל ב-1933. עוד לפי וויקיפדייה, פטנט הוא בד"כ ל-20 שנה, כך שהפטנט הזה הייה אמור לפוג ב-1953 וא להפריע ל-RCA. תקן אותי אם אני טועה. האם ראית מקום שבו הייה כתוב שדווקא הפטנט הייה הגורם המעכב? הרי RCA כן הוציאו דברים בסטריאו -- בטייפים.

זה שהייו כמה עטיפות לא אומר שהיו כמה הקלטות, וברור ששתי העטיפות "הסתובבו" אחרי 1958. אבל מהיכן אתה מסיק שאלה הקלטות שונות? מה גם שלמרות השוני בתמונות, נראה לי שלשתי העטיפות יש את אותו מספר קטלוגי -- LSC-1992, מה שנראה לי כמצביע על אותה הקלטה. ראה כאן, כאן וכאן.

עדיין ייתכן שאני טועה והייתה הקלטה נוספת. אשמח לראות על מה אתה מסתמך, ולהכיר עוד חפץ טוב לא מזיק...

ואשר לחדירה של פאציולי לשוק -- מצויין -- אין בעייה, אבל זה לא מה שייהפוך את סטיינווי לגרוע/מזיק, שזו, לפי הבנתי, הייתה הטענה (שייתכן שלא פירשתי כהלכה).

עמיר

 

[יואלפלרמן]

אז למה פתחתי שוב? או, כי הרגע גמרתי את החיפוש, ואכן יש רק הקלטה אחת, ההיא מ-1955 שסימנה LSC1922

ומאיפה הטעות? כאשר הוציאו את התקליטור המוכר ב-SACD, כתבו באתר אקוסטיק סאונד שזו הקלטה קודמת, לא ידועה, ושרואה אור לראשונה זה עתה ועוד הוסיפו אז שאיכותה עדיפה על זאת של 1959. ומאז זה מה שידעתי.

לגבי הפסנתר: ממש לא כתבתי שהפאציולי עדיף ו/או שהסטנווי גרוע. אפילו לא קרוב. ציינתי שהאופי של סטנווי יוצר צליל פסנתרי, גדול, חזק ועוד כמה דברים שלא היו לפסנתרים עד מחצית המאה ה-19. יש שאינם אוהבים את הרגיסטרים הנמוכים המאוד מרשימים שלו (כולל ביטויים מעליבים) אבל את הציטטות בעניין הזה אביא מחר/מחרתיים. לגבי הפטנט: אבדוק שוב, למיטב ידיעתי השנה הקובעת הייתה 1958. תשובה באותה הזדמנות.

 

[AK1]

אז למה פתחתי שוב? או, כי הרגע גמרתי את החיפוש, ואכן יש רק הקלטה אחת, ההיא מ-1955 שסימנה LSC1922

ומאיפה הטעות? כאשר הוציאו את התקליטור המוכר ב-SACD, כתבו באתר אקוסטיק סאונד שזו הקלטה קודמת, לא ידועה, ושרואה אור לראשונה זה עתה ועוד הוסיפו אז שאיכותה עדיפה על זאת של 1959. ומאז זה מה שידעתי.

לגבי הפסנתר: ממש לא כתבתי שהפאציולי עדיף ו/או שהסטנווי גרוע. אפילו לא קרוב. ציינתי שהאופי של סטנווי יוצר צליל פסנתרי, גדול, חזק ועוד כמה דברים שלא היו לפסנתרים עד מחצית המאה ה-19. יש שאינם אוהבים את הרגיסטרים הנמוכים המאוד מרשימים שלו (כולל ביטויים מעליבים) אבל את הציטטות בעניין הזה אביא מחר/מחרתיים. לגבי הפטנט: אבדוק שוב, למיטב ידיעתי השנה הקובעת הייתה 1958. תשובה באותה הזדמנות.

בההערות של אקוסטיק סאונדס אכן מופיעים לפעמים כל מיני דברים תמוהים -- כנראה שקלאסי ודיסקים זה לא שדות האהבה/המומחיות שלהם...

אכן ממש לא כתבת שהפאציולי עדיף ו/או שהסטנווי גרוע. כנראה שזה הרושם שנותר לי מאותו ערב, כשהופתעתי מכמה נשמע לי (בפרשנות שלי) שאתה כועס על סטיינווי שהרסו את הפסנתר...

אני מאלה שמאוד "אוהבים את הרגיסטרים הנמוכים המאוד מרשימים שלו" וגם את את הרגיסטרים שבאמצע וגם את הרגיסטרים שלמעלה ואת העיקביות בין כולם

עמיר

 

[AK1]

לגבי יאשה ובטהובן, יש באתר מעריציו את רשימת הקלטותיו, ושם כתוב לגבי Beethoven Concerto in D, Op. 61 כדלקמן (התאריכים בפורמאט אמריקאי -- שנה/יום/חודש):

• 1st recording: NBC Symphony Orchestra/Arturo Toscanini, conductor 3/11/40
• 2nd recording: Boston Symphony Orchestra/Charles Munch, conductor 11/27, 28/55

ואין הקלטות נוספות.

נראה לי שדווקא עטיפת Living Stereo, עם הפורטרט של בטהובן, הייתה זו ש"הסתובבה" החל מ-1959, בעוד שהעטיפה השנייה, עם הפורטרט של יאשה, היתה זו של ה-reissue בסידרת Red Seal (כנראה בטכנווגיית Dynagroove), והתחילה "להסתובב" רק ב-1963.

עמיר

 

[יואלפלרמן]

כמה דברים

​

עמיר
לגבי מה הסתובב, אני הכרתי דווקא את הפרצוף של חיפץ. נו שוין.
לגבי הפסנתרים: לא זה מה שאמרתי, אלא ציינתי עובדה פשוטה: השיפור במבנה הפסנתר תודות לחומרים חזקים יותר ולעוד מספר פטנטים (יש לו 130) הביא לידי כך שהיכולת של הפסנתרים שלו בתחום הנמוך הייתה משמעותית רבה יותר ממה שהיה ידוע כאשר כתבו את עיקר ספרות הפסנתר. בנוסף, יש שטענו כי באותו תחום יש מרכיבים "נפוחים", "גדולים מדי", "לא ממוקדים" ואף "בוציים".

באותו ערב הבאתי דעות אלה, לא אמרתי את דעתי. רוב הפסנתר ששמעתי בחיי, חי ומוקלט, היה של סטנווי. פאציולי פעם, פעמיים. אז קטונתי.

מכיוון שהגברת חכמוב לא נחשבת דיה, להלן רשימה

Aldo Ciccolini, Alfred Brendel, Martha Argerich, Vladimir Ashkenazy, Lazar Bermann, Nikita Magaloff, Michel Berof, Annie Fischer, François Joel Thiollier, Murray Perahia, Herbie Hancock, and Kenny Barron

בעניין ההעדפות היום, יש דיונים ואמירות למיניהם.

http://www.michaelzwise.com/articleDisplay.php?article_id=43
http://www.theglobeandmail.com/news...tradition-purchases-a-fazioli/article1960468/
http://www.leatham.com.au/piano.htm
http://showcasepianos.com/pg84.html
http://answers.yahoo.com/question/index?qid=20080416094716AAzGRns
http://ezinearticles.com/?Fazioli-Pianos---The-Opulent-Piano-Maker?&id=5267427

יש הטוענים גם כי איכות הייצור של פאציולי היא הגבוהה ביותר כיום ויש המדברים על חוסר קונסיסטנטיות בייצור של סטנווי ארה"ב (להבדיל מהמפעל באירופה).