מכיר לא רע חלק מהרשימה שפרסמה באבסולוט סאונד ואף אני בעל כמה וכמה תקליטים כאילו
זו רשימה אודיופילית של אודיופילים שאין להם שום קשר לאהבה אמיתית למוזיקה.
בכלל יש כאילו שטוענים שמדיה דיגיטלית כל כך גרועה עד שהם לא מאזינים למוזיקה מוקלטת כזו אלא רק בתקליטים או בסרטי הקלטה.
עבורי אותם אילו הם האודיופילים האולטימטיבים. אדיקות לגבי הצליל על חשבון התוכן.
ברשימה של אבסולוט סאונד- אין הקלטה אחת שנחשבת מבחינה מוזיקאלית פיסגת הפסגות"
למשל הסוויטות לצ'לו של באך עם סטקר-סאונד מצויין על וניל אבל היכן האינטרפטציות החדשות יותר הקיימות?
מוזיקת ברוק מוקלטת התפתחה מאוד בשני העשורים האחרונים. קיימום המון יצירות שהוקלטו בפעם הראשונה על דיגיטלי. רוב היצירות של וויאלדי (הבחור כתב הרבה) קיימות על דיסקים ולא על תקליטים.
אינטרפטציה- "פירוש" וגישה ליצירה הוא משהו מאוד קריטי . הגישה לביצוע של מוזיקת ברוק השתנתה 180 מעלות העשורים האחרונים. שימוש בכלי תקופה, סאונד ללא שמן או אופריאו ויברטו מיותר, דינמיקה, צלילות ונקיון.
זה לא תמיד קיים באינטרפטציות ליצירות אילו שהוקלטו התקליטים.
הקטננטות של באך- יש בידי את כל המכלול בתקליטים (עלה לי 40 ש"ח הכול כולל הכול)-של הרננקור ורילינג. היכן הם והיכן הביצועים החדשים?
זה נכון שלחובב מוזיקה יש צורך במספר ביצועים ליצירה . אבל למה להתחייב רק לכאילו שהוקלטו לפני 30 או 40 שנים.
ואם מישהו רוצה לשמוע את מוצרט או בטהובן כפי שהם נשמעו בתקופתם? היכן בתקליטים ניתן להשיג יצירות קונצרטנטיות שלהם בכלי תקופה?
בקיצור- מי שאוהב מוזיקה- אם הסאונד קצת דיגיטאלי יותר או פחות זה לא מה שמשנה.
אודיופיל שאוהב מוזיקה- ינסה לרכוש מערכת דיגיטאלית שתשמע "אנלוגית", יחד עם מערכת אנלוגית.
אודיופיל שאוהב סאונד – ישמע תקליטים בשקל מהחור השחור, יעפעף בעינייו ויגיד אךךךךךךךךך-איזה יופי.
הי, diz1!
ראשית, אני מוחה על ההתייחסות העקיפה (implicit) לצליל אנאלוגי כעדיף על דיגיטאלי ("אודיופיל שאוהב מוזיקה- ינסה לרכוש מערכת דיגיטאלית שתשמע "אנלוגית", יחד עם מערכת אנלוגית"). ראה
http://www.dtown.co.il/forum/10981-...דיסקים-לא-אנאלוגי-מול-דיגיטאלי.html#post82670 אישית, אני
ממש לא רוצה מערכת שתישמע כמו אנאלוגית!!!
שנית, אני מסכים ש"זו רשימה אודיופילית של אודיופילים", אבל אולי זה לא מדוייק "שאין להם שום קשר לאהבה אמיתית למוזיקה"?
אולי האמירה "זה נכון שלחובב מוזיקה יש צורך במספר ביצועים ליצירה" אינה תופסת
לכל אוהבי המוסיקה?
ואולי לא כל אוהבי המוסיקה אוהבים בארוק ו/או ביצועים תקופתיים? יש הרבה שמשתעממים מבארוק ומתעצבנים עד נגעלים (!) מכלים תקופתיים. להם בהחלט יכולים להספיק תקליטים, כולל שטארקר בבאך (שאני לא אוהב).
שלישית, "ברשימה של אבסולוט סאונד- אין הקלטה אחת שנחשבת מבחינה מוזיקאלית פיסגת הפסגות" -- שאלה מאיזו בחינה, יצירה (שזה עניין של טעם) או ביצוע (שגם זה עניין של טעם)?
למשל מבחינת היצירות: ייתכן שבעיניך (כמו בעיני רבים) המיסה בסי מינור של באך היא "מבחינה מוזיקאלית פיסגת הפסגות", והסוויטות לצ'לו (שמופיעות שם) לא, ואולי כאוהב בארוק דווקא, גם לא הקונצ'רטו לתזמורת של בארטוק, סונאטות "האביב" ו-"קרויצר" של בטהובן, הרקוויאם של ברליוז, הסונאטות של בראהמס לצ'לו (מישהו שם אוהב את שטארקר), הקוצ'רטי לכינור של בראהמס ושל צ'ייקובסקי, נוקטורנים של דביסי, הרביעית של מאהלר, קונצ'רטו שלישי של פרוקופייב ושל רחמנינוב, תמונות בתערוכה, דפניס וכלואה, ציפור האש, ועוד -- התעייפתי -- המון יצירות מופת ללא ספק!!!
ובענייני ביצוע, חלק מהביצועים שם הם כן "מבחינה מוזיקאלית פיסגת הפסגות" ליצירות הספציפיות: ריינר בבארטוק, חפץ בקרויצר ובצ'ייקובסקי (ולדעת רבים גם בבראהמס), וכך הלאה (מצטער, אין לי כוח לפרט (sad)).
ומבחינת סאונד בוודאי שייש שם הברקות, אם כי ממש לא הכל לטעמי.
עמיר