Samsung Galaxy S26 Ultra במבחן

בואו נשים את זה על השולחן: שוק הסמארטפונים ב-2025-2026 כבר לא נמצא במרוץ החומרה המטורף של העשור הקודם. אם פעם היצרניות נלחמו על עוד ליבה במעבד או עוד מגה-פיקסל במצלמה, היום הקרב האמיתי מתנהל סביב חוויית שימוש, תוכנה, בינה מלאכותית ואקו סיסטם.

סמסונג, יחד עם אפל, ממשיכה להחזיק בנתח שוק מהגדולים בעולם, כאשר מאחוריה נושפות שחקניות כמו Xiaomi.

המגמה ברורה: החומרה כבר טובה מספיק בשביל לשמור עליה, והבידול מגיע דרך תוכנה, AI ושירותים נלווים. זה בדיוק המקום שבו סדרת ה־S26 נכנסת לתמונה.

השקת סדרת Galaxy S26

בחודש שעבר הכריזה סמסונג על סדרת Galaxy S26 כחלק מאירוע Galaxy Unpacked השנתי, עם פרשנות עליו כאן . הסדרה כוללת את ה- S26, S26 Plus, S26 Ultra.

כצפוי, דגם האולטרה ממשיך להוות זה שמרכז את כל הטכנולוגיות, החידושים והשאיפות של סמסונג. לפני ההשקה, השמועות דיברו על קפיצה משמעותית בחומרה, סוללות חדשות, מהפכת צילום, ואפילו שינוי עיצובי דרמטי.

אבל בפועל, האולטרה הרבה יותר אבולוציה מאשר מהפכה. במבט לאחור, לא מעט הדלפות התבררו כמוגזמות או לא מדויקות – במיוחד סביב הסוללה והעיצוב. במקום זאת, סמסונג בחרה ללכת בכיוון ברור: פחות חומרה נוצצת, ויותר חוכמה.

עיצוב

האולטרה נראה מוכר מאוד וממש לא במקרה. סמסונג שומרת על שפת העיצוב המזוהה שלה, עם גוף מלבני, קווים נקיים ומערך מצלמות בולט. ועם זאת, קיימים שינויים עדינים אבל משמעותיים: מעבר משלדת טיטניום לאלומיניום, מהלך שמאפשר מכשיר קל ודק יותר.

המעבר לאלומיניום אולי נשמע כמו צעד אחורה על הנייר, אך בפועל מדובר בהחלטה פרקטית כי המכשיר מרגיש מאוזן יותר ביד, פחות כבד, והאחיזה לאורך זמן, במיוחד בשימוש ממושך כמו צפייה או עבודה, נוחה יותר.

הוא בעובי של כ־7.9 מ״מ ומשקל של כ־214 גרם, הרגיש לי נוח יותר לאחיזה מהדור הקודם. מסך ה- 6.9 אינטש שלו עצום, עם שוליים דקים מאוד. התחושה ביד טובה יותר מהדורות הקודמים, אבל חשוב לזכור שאין כאן איזה וואו עיצובי שמפיל אותנו מהכיסא.

עוד נקודה ששווה להתעכב עליה היא תחושת הדיוק שלו. הלחצנים ממוקמים בול במקום, הלחיצה שלהם מדויקת, ואין תחושה של התרופפות. גם המעבר בין המסגרת לזכוכית חלק מאוד, מה שמחזק את התחושה שמדובר במוצר פרימיום מוקפד.

עם זאת, העיצוב השמרני עשוי להיתפס גם כנקודת חולשה, כי מי שמחפש שינוי ויזואלי דרמטי או אמירה עיצובית חדשה, לא ימצא אותה כאן. במקרה זה סמסונג בוחרת בבטוח והמוכר וזה עובד, אבל בלי להלהיב.

סמסונג בוחרת בבטוח והמוכר

תצוגה

המסך של האולטרה ממשיך להיות אחד מהרכיבים המרשימים ביותר במכשיר, גם אם על פניו לא מדובר בקפיצה דרמטית. מדובר בפאנל AMOLED מתקדם במיוחד, עם קצב רענון דינמי שנע בין 1-120 הרץ, מה שמאפשר גם חיסכון בסוללה וגם חוויית גלילה חלקה במיוחד.

הבהירות המקסימלית גבוהה מאוד, ובשימוש יומיומי, במיוחד תחת שמש ישירה הרגשתי שהמסך נשאר קריא וברור, נקודה שבה סמסונג ממשיכה להוביל את השוק. מעבר לכך, האלגוריתמים לניהול בהירות אוטומטית שופרו, והמסך מגיב בצורה מדויקת יותר לשינויים בתאורה סביבתית.

דיוק הצבעים מרשים, אולם כמו בדורות הקודמים, סמסונג עדיין נוטה להציג צבעים מעט רוויים יותר, מה שנראה נהדר לעין, אבל פחות נאמן למקור.

שילוב שכבת ה-Privacy Display מוסיף רובד נוסף של פונקציונליות שעונה על בעיה נפוצה שאפילו הגיעה בעבר לבית המשפט, כשצלם עיתונות צילם התכתבות של עורך דין עם שופטת. לכן נראה שבקרב רבים זה הולך להיות להיט. ועם זאת, השימוש בפונקציה זו משפיע גם על הבהירות בפועל. להבנתי זה פתרון מעניין שממחיש את המעבר מחשיבה על תצוגה יפה, לכזו שתהיה גם חכמה ומודעת להקשר.

Privacy Mode - איך זה עובד באמת?

באולטרה, תצוגת ה-OLED מבוססת על שליטה מדויקת בכל פיקסל בנפרד, כאשר כל פיקסל מורכב מתתי־פיקסלים (אדום, ירוק וכחול) שמודלקים או נכבים לפי התמונה המוצגת. במצב רגיל, כל הפיקסלים פועלים בהתאם לתוכן, ולכן מתקבלת תמונה חדה, בהירה ואחידה. לעומת זאת, כאשר מפעילים מצב פרטיות, המערכת מכבה פיקסלים מסוימים, וכך מצמצמת את זווית הצפייה ומקשה על צפייה מהצד.

כדי להמחיש זאת בצורה ברורה, צילמתי באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני את פעילות הפיקסלים, פעם אחת כשה-Privacy Mode כבוי, שבו רואים פעילות פיקסלים מלאה ודינמית, ופעם נוספת כשהמצב פעיל, שם ניתן להבחין בהתנהגות שונה של חלק מהפיקסלים. המיקרוסקופ האלקטרוני מדגים את ההבדל הפיזי הזה: כשמצב הפרטיות מכובה, כל הפיקסלים פעילים.

לעומת זאת, כשמצב הפרטיות פעיל, חלק מהפיקסלים מכובים, מה שמקשה על הצפיה מהצד. הפיקסלים שמכובים הם אלה שאמורים להקרין לצדדים, וכך מתקבל אפקט שמגן על התוכן, אבל גם פוגע מעט בעוצמת האור הכוללת.

השילוב בין ההסבר הטכנולוגי להדגמה הוויזואלית ממחיש היטב כיצד תוכנה יכולה להשפיע ישירות על הפיזיקה של המסך ברמת המיקרו.

בסופו של דבר, גם בלי מהפכה, זה עדיין המסך הטוב ביותר שתמצאו כיום בסמארטפון, בעיקר בזכות ליטוש, וחדשנות פורצת דרך.

המסך הטוב ביותר שתמצאו כיום בסמארטפון

ביצועים וניהול חום

מעבר למספרים המרשימים של המעבד, אחד ההיבטים החשובים ביותר בשימוש יומיומי הוא יציבות הביצועים לאורך זמן, וכאן האולטרה מציג שיפור מורגש. בהתנסותי, המכשיר מצליח לשמור על ביצועים עקביים גם תחת עומסים ממושכים, כמו משחקים כבדים, צילום וידאו 8K או עבודה עם מספר אפליקציות במקביל.

מערכת הקירור הפנימית שודרגה באמצעות תא אידוי גדול יותר, מה שמאפשר פיזור חום יעיל יותר. התוצאה שהרגשתי היא שהיד שלי פחות מתחממת, ובעיקר פחות ירידות ביצועים במצבים תובעניים.

בהתנסותי עימו, המעבר בין אפליקציות חלק, זמני הטעינה קצרים, ואין תחושת של עומס גם אחרי שימוש ממושך. זה אולי לא מרגש כמו קפיצה במספרים ב- GeekBench, אבל זה בדיוק ההבדל בין מכשיר חזק למכשיר מלוטש.

בבדיקתי עם GeekBench קיבלתי את המכשיר המהיר ביותר בקטגוריה, בפער גבוה מהאחרים, גם ב- single וגם ב- multi core.

CPU benchmark

גם בבדיקת ה- GPU התקבלו תוצאות מחמיאות במיוחד, שתומכות בביצועים ביומיום. לסיכום הפרק הזה, סמסונג מתמקדת כאן לא רק בכוח גולמי של מעבד, אלא ביכולת לנצל אותו בצורה חכמה, וזה שינוי חשוב בגישה.

GPU benchmark

ממשק הפעלה ועדכונים

האולטרה מגיע עם ממשק הפעלה One UI העדכנית ביותר, שכמובן מבוססת על אנדרואיד, אבל הסיפור כאן הוא לא רק גרסה, אלא הכיוון. סמסונג משלבת יותר ויותר יכולות AI ישירות בתוך מערכת ההפעלה, כך שהן מרגישות כחלק טבעי מהשימוש ולא כתוספת חיצונית.

כך למשל, ניתן לראות שיפורים בהקלדה חכמה, סיכום טקסטים, ניהול התראות חכם ואפילו התאמה אישית של ממשק המשתמש בהתאם להרגלי השימוש. מדובר בשכבה נוספת של אינטליגנציה שמנסה לחזות את הצרכים של המשתמש.

מבחינת עדכונים, סמסונג ממשיכה להציע מדיניות נדיבה יחסית של עדכוני מערכת ואבטחה, מה שמחזק את תחושת האמינות וההשקעה לטווח ארוך, ומבטיח שהמכשיר לא יופקר לפריצות אבטחה בעוד מספר מועט של שנים. עם זאת, הרגשתי שעומס התכונות של הממשק עלול לבלבל משתמשים פחות טכנולוגיים, כי ה-One UI הפכה למערכת עשירה מאוד, ואולי אפילו עשירה מדי לחלק מהמשתמשים.

בסופו של דבר, מדובר באחת ממערכות ההפעלה הבשלות והעמוקות ביותר באנדרואיד כיום, עם דגש ברור על עתיד מבוסס AI.

מערך מצלמות

מערך הצילום של האולטרה מרשים ביותר, ונותר זהה כמעט לחלוטין לזה של קודמו. עדשה ראשית 200 מגה פיקסל, עם מפתח צמצם f/1.4, עדשת טלפוטו מתקדמת וצילום לילה משופר משמעותית. התוצאה בפועל היא חדות גבוהה מאוד גם בתנאי תאורה נמוכים, ווידאו ברמה מקצועית, כולל 8K.

צילום לילה משופר

ועם זאת, עיבוד התמונה שמתקבל עשוי להראות לעיתים מעט אגרסיבי, עם צבעים רוויים מדי ולעיתים פחות טבעיים.

אחד החידושים הפחות מדוברים אבל מעניין נמצא דווקא ביציבותהוא שילוב של ייצוב מתקדם ברמת החיישן, כולל נעילת ג׳יירו, טכנולוגיה שמוכרת יותר ממצלמות אקסטרים. המשמעות היא שהעדשה יודעת להינעל על ציר מסוים ולנטרל תזוזות חדות, מה שמוביל ליציבות מרשימה במיוחד בצילום בתנועה. אני אמנם עדין לא עושה סקי באלפים, אבל הרגשתי את זה בעיקר בצילום וידאו תוך כדי הליכה או אפילו ריצה קלה, שייצבה את העדשה כמעט כאילו צולמה עם גימבל חיצוני. זה אמנם לא מחליף ציוד מקצועי, כי מדובר בשילוב של ייצוב חיישן מתקדם ואלגוריתם, אבל מצמצם משמעותית את הפער.

גם בצילום סטילס מצאתי שיפור של פחות מריחות בתנאי תאורה נמוכים, ויכולת לשמור על חדות גם כשלא עומדים לחלוטין במקום. זה אמנם שדרוג קטן, אבל כזה שמשפר את אחוזי ההצלחה של התמונות.

צילום וידאו

תחום הווידאו הוא אחד האזורים בהם סמסונג ממשיכה להשתפר בעקביות, ומשום כך בחרתי להקדיש לו פרק נפרד. החלק הזה האולטרה מציג תוצאות מרשימות במיוחד, כי מבדיקתי עולה שאיכות הצילום שלו גבוהה מאוד, עם תמונה חדה, טווח דינמי רחב ויכולת להתמודד טוב יותר עם מצבי תאורה מורכבים.

מערכת הייצוב שופרה, והתוצאה היא וידאו חלק יותר גם בזמן תנועה. כך, בין אם ביצעתי צילום תוך כדי הליכה או צילום ידני ללא חצובה, התוצאה היתה טובה לעין ערוך מהתנסויות דומות שלי בעבר.

צילום ברזולוציית 8K עדיין קיים, אבל כמו בעבר, הוא פחות פרקטי לשימוש יומיומי, בעיקר בגלל נפח הקבצים, הצורך בתצוגה תואמת, וגם מכיוון שאם נשלח את הסרטון לאחרים, לא בטוח שיוכלו לצפות בו. לעומת זאת, אני עדיין מוצא את הצילום ב- 4K כמספק איזון מצוין בין איכות לשימושיות.

אחד השיפורים המורגשים הוא בעיבוד הצבעים, אם כי כאן עדיין יש מקום לשיפור, במיוחד בהשוואה לאייפון (התנסיתי מול ה-17 פרו), שממשיך להוביל בצבעים טבעיים יותר.

ועם זאת, אפשרויות השליטה הידניות המצבי המקצועיים נותנים מענה טוב מאד לחובבי צילום מהסמארטפון, ומאפשרים להפיק תוצאות מרשימות גם ללא ציוד נוסף.

טכנולוגיה ומפרט

האולטרה מצויד במעבד Snapdragon 8 Elite Gen 5, שמהווה אחד המעבדים החזקים בשוק, ועם 12 עד 16 ג'יגה RAM ואיחסון של עד 1 טרה, מדובר בעוצמה אדירה. אבל כאמור, הסיפור האמיתי הוא לא המעבד, אלא מה שסמסונג עושה איתו.

אחת התוספות הבולטות בו היא המסך עם הגבלת זוויות צפייה מובנית כשהמטרה שלו היא הפרטיות. התנסיתי בזה מספר פעמים והתוצאה בפועל היא שאנשים לידכם יתקשו לראות את התוכן. מדובר בחדשנות אמיתית ברמת החומרה והתוכנה, אבל יש לה גם חסרונות, כי בהירות התצוגה יורדת בעקבות זאת.

סמסונג ממשיכה לדחוף חזק את תחום הבינה המלאכותית עם עיבוד תמונה חכם, שיפור תמונות אוטומטי וכלים גנרטיביים שפשוט מסוגלי ליצור יש מאיין בתמונה. באופן זה יכולתי להעלים אנשים שנוספו בטעות לפריים, להשלים עוגה שנגסו בה, כאילו היא שלמה, ולהזיז אנשים שצולמו, בסדר ישיבה אחר. אבל כאן מגיע הטוויסט: היכולות אמנם מרשימות, אולם לפעמים גם ממציאות תוצאה משופרת שלא בהכרח נאמנה למציאות. לכן, חשוב להיות מאד עירני ולבדוק את התוצאה המתקבלת.

ה-S Pen יתרון ייחודי

ה-S Pen ממשיך להיות אחד המאפיינים הבולטים של סדרת האולטרה. בניגוד למכשירים מתקפלים כמו Zfold בו העט חיצונית לסמארטפון, באולטרה העט מאוחסן באופן מובנה בתוך גוף המכשיר, ולכן תמיד זמין.

ועם זאת, אנו עדיין זוכרים את העט באולטרה S24 בו ה-S Pen כלל בלוטות', ואז ניתן היה לשלוט במכשיר מרחוק, ממש כמו שלט: לצלם תמונות בלי לגעת בטלפון, לשלוט במצגות וכו'. החל מה-S25 אולטרה ה-S Pen הפך לפסיבי, בלי בלוטות', וכעת זה המצב גם ב- S26 אולטרה.

הטענה שסמסונג הסירה את הבלוטות' מהעט כי מעט מאוד משתמשים השתמשו בתכונות האלה, והסרת הבלוטות' הפכה את העט לפשוטה וקלה יותר.

עם זאת, השימוש בעט מאפשר להפוך את המכשיר לכלי עבודה אמיתי, כגון חתימות, רישום הערות ולבצע עריכה מדויקת.

עט מובנה במכשיר

סוללה וטעינה

חיי הסוללה של האולטרה טובים, אבל אין כאן פריצת דרך. בשימוש יומיומי סטנדרטי הצלחתי להגיע ליום עבודה מלא ואפילו מעבר לכך, ללא כל טעינה, אבל זה הרגיש מעט כמו לחיות על הקצה, משהו שאני נמנע ממנו... לכן משתמשים כבדים עשויים למצוא את עצמם מחפשים מטען לקראת סוף היום.

ניהול האנרגיה השתפר בזכות שילוב של חומרה ותוכנה, כולל שימוש חכם בקצב רענון דינמי והתאמות AI להרגלי שימוש.סמסונג מציינת שהמכשיר לומד את דפוסי השימוש ומנסה לייעל את צריכת החשמל בהתאם, אבל בהתנסותי המסך המקטב האקטיבי שואב יותר אנרגיה מהסוללה.

מהירות הטעינה שודרגה ל-60 ואט, כלומר קפיצה של 33% מ-45 ואט. זה אמנם לא הכי מהיר בשוק, כי חלק מהמתחרות הסיניות מציעות טעינה מהירה הרבה יותר, אבל הרבה יותר רלוונטי מבעבר. נראה שסמסונג ממשיכה לאזן בין מהירות טעינה לחום ושחיקת סוללה.

הטעינה האלחוטית שודרגה משמעותית ל-25 ואט, והטעינה ההפוכה נותרה ללא שינוי. בפועל, גם הטעינה האלחוטית המהירה דורשת אביזרים תואמים כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שלה, כך שהשיפור קיים, אבל יהיה מורגש רק אם נקנה את הציוד המותאם לכך.

אקו־סיסטם וקישוריות

אחד הכיוונים המרכזיים שסמסונג משקיעה בהם הוא חיזוק האקו סיסטם שלה, ובהתנסותי האולטרה S26 הוא חלק חשוב בפאזל הזה. מכיוון שאני כבר עמוק בתוכו, אז יכולתי להתנסות בהשתלבותו עם השעון Galaxy Watch, עם ה- Buds4 Pro ואפילו עם הטלוויזיה שלהם. תכונות כמו שיקוף, צימוד בלוטות', שיתוף קבצים מהיר ותצוגה חכמה, הופכים את השימוש באקוסיסטם הזה לממכר. ניתן להתחיל שיחה בשעון, לעבור לאוזניות ומשם ל- S26 אולטרה, ללא כל הפרעה. לכאורה זה אמור לעבוד חלק גם עם מכשירים של יצרנים אחרים, אבל בהתנסותי היומיומית, הקישוריות אינה מיטבית כשמערבבים בין יצרנים שונים.

לכן, אלו שמשתמשים בפריטים בודדים של סמסונג, עשוים פחות להרגיש את הערך המלא של האקו סיסטם הזה.

בסופו של דבר, סמסונג מנסה לבנות כאן אלטרנטיבה אמיתית לאקו סיסטם של אפל, שמובילה בלכידת המשתמשים שלה כמו מלכודת דבק.

חוויית שימוש

אחרי כמה ימי שימוש בו, התמונה מתחילה להתבהר: האולטרה לא מנסה להרשים בכוח, אלא פשוט עובד טוב. הביצועים חלקים לחלוטין, אין גמגומים או עיכובים, המסך הפך לטוב ביותר בשוק, גם אם לא השתנה דרמטית, והסוללה טובה, אבל כבר לא מובילה את הקטגוריה.

ביומיום, זה מתבטא בפרטים הקטנים: פתיחת אפליקציות מיידית, מעבר חלק בין משימות, ועבודה במקביל עם מספר אפליקציות, ללא תחושת עומס. גם אחרי יום שימוש אינטנסיבי, המכשיר נשאר זריז ויציב.

אחד התחומים שבהם הרגשתי את השינוי הוא תרגום סימולטני. במהלך שיחה, ניתן לקבל תרגום כמעט בזמן אמת, מה שהופך אינטראקציות בשפה זרה להרבה יותר נגישות. זה לא מושלם, אבל מספיק טוב כדי לנהל אינטראקציה בסיסית בשפה זרה. זה הופך מצבים יומיומיים, כמו שיחה קצרה או בירור מידע, להרבה יותר נגישים.

גם יכולות החיפוש הוויזואלי הפכו לפרקטיות יותר: צילמתי מוצר ואפילו שלט עם טקסט, וקיבלתי מידע מיידי, תרגום, ואפשרות לחיפוש ברשת. בפועל, מצאתי את עצמי משתמש בזה יותר ממה שציפיתי, בעיקר במצבים ספונטניים.

במהלך שיחות, אפשר לשלב תרגום תוך כדי דיבור, כך שכל צד מקבל את התוכן בשפה שלו. זה עדיין מרגיש קצת כמו עתיד בהתהוות, אבל יש רגעים שבהם זה פשוט עובד ואותי זה הרשים.

וה-AI?

כאן אני ממש מרגיש את השינוי. כי אם בעבר היה חשוב לי לודא שלא יכנסו אנשים מיותרים לפריים, כיום אני פשוט מסיר אותם לאחר הצילום. גם משחקי השלמת הפרטים בתמונה יכולים להיות משעשעים, ועם זאת, יש רגעים שבהם הערכים המוספים של ה- AI מרגישים כמו הדגמה טכנולוגית שבודקת גבולות גיזרה אבל עדיין לא הבשילה. חלק מהיכולות עדיין מרגישות כמו הדגמה טכנולוגית שמעניינת לשימוש חד פעמי, אבל לא בהכרח כזו שתשתמשו בהן ביומיום.

אז מה בעצם סמסונג עושה כאן?

להבנתי ה- S26 אולטרה מהווה הצהרת כיוון של סמסונג, שמסמנת שהעתיד הוא לא במרוץ חומרה, אלא דווקא בתוכנה, ונכון להיום זה עדיין בתהליך שינוי. ואם היא כבר מעדכנת חומרה, זה כמענה לצורך משמעותי, ולא רק לשם שידרוג בתחרות עם היצרניות האחרות.

לסיכום

ה-Samsung Galaxy S26 Ultra הוא מכשיר מצוין, לא מהפכני, אבל מספר את סיפור המהפכה האסטרטגית שמובילה סמסונג, לפיו זו כבר לא תחרות על למי יש יותר מגה פיקסלים, אלא מי כותב אלגוריתם טוב יותר. כחבילה הוא מציע מצלמה מהטובות בשוק, ביצועים מעולים, חוויית שימוש מלוטשת, ותכונות חדשניות שאין לאחרים כמו Privacy Display.

ועם זאת, שדרוג החומרה שלו מינימלי, ה- AI חדשני אבל מרגיש בוסרי ובמחיר גבוה. בסופו של דבר, זה מכשיר שמרגיש כמו שדרוג שמכין את הקרקע למהפכה הבאה, אבל עדיין לא מביא אותה.

אם אתם מגיעים ממכשיר ישן, זו ללא ספק קפיצה מצוינת, אבל אם אתם עם דגם אולטרה מהשנים האחרונות, השדרוג פחות הכרחי.

והכי חשוב: זה אולי הסמארטפון הראשון שבו ברור לגמרי שהקרב כבר לא על מי הכי חזק, אלא על מי הכי חכם.

יצרן: סמסונג

מחיר: החל מ-4,550 ש"ח ל-256 ג'יגה.