לפני כשעה חזרתי ממפגש מרגש עם מארק קנופלר,ואספרסו קצר עם טורי איימוס.כן-לא פחות.
אני ותיק בתחום-באמת כבר לא ילד.ראיתי ושמעתי המון,וכן עברו לי לא מעט ציודים בסלוני-תוך מריבות לא מעטות עם אישתי.
האמת כמו שקורה תמיד-בסוף המערכת חוזרת לשיווי משקל-היא בשלה ואני בשלי,ועולם כמינהגו נוהג.ואני בסה"כ מרוצה,למרות פזילה קלה לפה ולשם.
חבר הזמין-ונענתי להזמנתו.
קדמיים-ווילסון אודיו מקס 2,מנועיים מתוצרת קרל אבולושיין (מונו בלוקיים),טרנספרנט בכבילה,כולל שנאיים מבדלים,ועל הניצוח הופקד רפרנס 3 של אודיו ריסר'ץ.
כימעט שכחתי-מקור sacd של קרל אבולושיין.
תשמעו-קיבלתי שלט ממתכת חדר דיי ממוצע-מטופל אקוסטית בשטיח אדום מקיר לקיר וזהו.
אני חייב לציין שמעולם לא נהנתי ממוסיקה כפי שנהנתי היום.זה פשוט זה.
אני כבר מחכה למקטרגים-לווילסון אין נשמה-וקרל זה רתכות.(דיז תפרגן).
חברים-אין באס כפי ששמעתי לאף רמקול באופק-והוא היה ממוקד,ומוצק ולא מרוח וכו'.
מיד מעולה-הזמר/ת פשוט במרחק נגיעה.
גבוהים פנומנלים-פירוט ברמה שאני טרם שמעתי.
ישבתי למעלה משעה בחדר של בורמסטר-בקטעים מסוימים התלהבתי-באחרים לא-בסה'כ נהנתי.אבל אם אני משווה-זה פשוט עולם אחר.
dire straits -ב sacd פשוט יצאו מהרמקולים.הבמה היתה ענקית ברמות.זה רמקול עצום פיזית,ומרגישים את המשקל בצליל-בפריטה על הגיטרות-צליל מלא בטוח.הבאס כמו בהופעה בוומבלי-במיקום טוב.
קטעים קלאסיים וגא'ז-לא איכזבו וגם בהם היתה לי עדנה.
השליטה של הקרלים ברמקול אבסלוטית.וזה מורגש.
אנחנו כל הזמן מחפשים את הנאמנות למקור-לא שזה פסול-אבל מפספסים לדעתי את הדבר האמיתי-החויתי.ההופעה.הפאנ'ץ-מכת התוף-הנשימות של הזמרת בין לבין-וזה היה,בכמויות.
האמת לא יהיה לי ווילסון-גם לא קרל- וסביר להניח שלרובנו, אבל כל הפוסט הזה נרשם לתיאור חוויה אמיתית שלי-וכן לשתף אתכם במשהו.
יש לי באמת מערכת טובה-וכפי שהזכרתי-אני שלם איתה.אבל כמו שאומרים השמים הם הגבול.
זהו.
איתן.
