תוצאות החיפוש

גמני לא רציתי להשקיע בזה זמן, בגלל זה לא שקעתי בפרטים. המסקנה זהה דרך אגב, הוא רצה להביא יותר מבקרי אודיו, אבל לא היו מתנדבים...

שמעתי המלצה ונגנתי את האלבום האחרון של Duft Punk הם אף פעם לא עניינו אותי במיוחד, כמו כל להקות הרטרו, אני פחות מתחבר וכבר הולך למקור מהילדות, והלהיט מהרדיו, נו, סבבה לאוטו. אבל כבר מהקשבה באוזניות TWS ניכר שמדובר באלבום מהוקצע שמוקלט ממש טוב ויש בו פנינים. הרבה יותר מעניין ממה שחשבתי...

יצרני ציוד האודיו המקצועי, איתו אשכרה מרכיבים את ההקלטות שאנחנו מאזינים להם, כבר מזמן יישרו קו עם המתודולוגיה שהוביל ד"ר טול. הסיפור של איך נכון לבנות רמקול, די גמור, לפחות מהצד של היצרנים המרכזיים. הקטנים גם ככה לא שורדים או שהם בנישה מאוד נישתית, ובין כה וכה אין להם יכולת כלכלית או ידע להכנס...

זה לגמרי לגמרי לא נכון. הוא כן מחפש למצוא קורלציה בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי, ובהחלט יש לו אמירה לפעמים שהמדידות אולי לא לפי "מה שאמור להיות" אבל הוא מעדיף את זה ככה או שזה נשמע טוב בעיניו או שיש מי שאולי יאהב את זה. גם אצלו, בסוף ההאזנה והטעם קובעים. בגלל זה הוא קודם כל מאזין ורק לאחר מכן...

כשד"ר פלויד טול החל לעשות את המבחנים העיוורים שלו בהרמן אחת התוצאות הייתה שמבקרי אודיו בכלל לא היו מסוגלים להבדיל בין רמקולים שונים במבחן עיוור (שומעים 5 רמקולים, ממספרים כל אחד, ואחרי זה צריכים לזהות מי הוא מי במבחן עיוור). הטובים ביותר היו דווקא אנשי המכירות, אבל גם זה במובהקות נמוכה. אבל לא...

בגלל כל הכתוב למעלה אני חושב שיותר חשוב מלחפש טרקים, זה לעבוד עם טרקים מוכרים. מעבר לזה, לא להקשיב לפרטים אלא לנסות להרגיש את החוויה כולה, האם יותר "כיף" לך לשמוע את המוסיקה במערכת החדשה, ורצוי גם לאורך זמן (כי בד"כ החיובי מושך את תשומת הלב יותר בהתחלה. את המציק שומעים יותר אחרי שמתרגלים). גם...

אני גם מודע למה שהם לובשים, רק שזה בכלל לא משנה. זה לא מוסיף לתפיסת המוסיקה ולא גורע. המיקום של האומן על הבמה, בכלל לא מעניין. זה לא מעניין אם הגיטריסט הולך משמאל לימין או אם הוא עומד ליד הפסנתר או קצת לפניו. גם אם אתה רואה את זה, זה לא מעניין, כי זה לא רכיב מהותי בהופעה. לגבי הופעה מוגברת, זה...

בשביל שיתייחסו למה שאתה כותב צריך לנמק. אחרת חבל על העצבים.

רק שזה לא ייעוץ ולא סיכום.

במקומך, קודם כל הייתי בודק אם ההגברה בכלל מספיק חזקה לדרישות של הרמקול (זה גם תלוי עוצמה נדרשת). אם לא, בטוח מחפש קודם כל לשדרג את זה. מצד שני, לבחון דאק זה קל, מבחינת לקחת ולהחזיר לחנות. הסאונד לא מייצר לי בעיה מציקה, אז זה טוב. הרמקולים (JBL LSR308) לא רגישים כ"כ למיקום מבחינת ה-sweet spot...

לא היית פעם בהופעה אמיתית, מאוד ריאלית, עם סאונד לא... מי יודע כמה?! ונהנית? ושוב, אנחנו עוסקים רק בעולם הצר יחסית של הקלטות של הופעות חיות אקוסטיות. בהופעות מוגברות אתה בין כה וכה שומע רמקולים, כמו בבית (כלומר, שונים מאלו שבבית... אבל בלי אוברטונים ודעיכות ושות').

שאני מסתכל על הנגנים בהופעה אני לא מתעניין על איפה הם עומדים בבמה, נכון? אם התופיסט יושב מאחורי החצוצרץ זה לא באמת משנה, נכון? אפקט הסטריאו (במה, אימאג'), כמו גם הפרדה בין הכלים במידה מסויימת (מסויימת!) זה עניין טכנולוגי של ה-HiFi. זה לא באמת קשור לנגינה נטו, זה טריק של הטכנולוגיה שייחודי...

נכון. זה אומר שתחושת הנוכחות, היכולת לזהות במה וכו', פחות חשובה לי. בשבילי אלא אלמנטים "ויזואלים" וכשאני מתרכז בהם זה מפריע לי להתרכז במוסיקה. אני מעדיף לשמוע מוסיקה כמו בהופעה חיה. בהופעה חי אני לא מתעסק איפה הנגנים עומדים... עם הזמן גם הזנחתי את העניין האודיופילי של לחפש את הפירוט. אני מבין...

לעצום עיניים זה תמיד טוב כשמקשיבים למוסיקה, שומעים אחרת (כמו שאנשים שמרכיבים משקפיים גם שומעים פחות טוב בלעדיהם...). גם רצוי בלילה, כשיש פחות רעש מבחוץ. אפשר גם לעשן גראס. זה בכלל שדרוג שמעיף את הבמה לכל מיני כיוונים.

עכשיו תבקש מחבר שיחליף בין הדאקים בלי שאתה יודע מה מנגן ותראה אם אתה מסוגל לדעת איזה דאק מחובר. תנגן שלושה קטעים שאתה מכיר טוב עם דאק א', אחרי זה עם דאק ב' ותראה אם אתה מזהה. הסבר אפשרי זה כשאתה מתרכז מאוד אתה שם לב לדברים שלא שמת קודם, בלי קשר למה מחובר. בשביל זה עושים מבחן בלי לדעת מה מנגן...

זה לא חלק מהחוויה, זה משנה את החוויה הסובייקטיבית של הטעם עצמו. תגיש בדיוק את אותו האוכל, אבל במקום פחות אסתטי, הוא יהיה פחות טעים. חווית הטעם עצמה תהיה פחותה. לא להמדד, אלא להיבדק. כלומר, אם אתה טוען שאתה יכול לשמוע הבדל בין רמקול א' ל-ב', אתה צריך להיות מסוגל לבדיל ביניהם כשאתה לא יודע...

בגלל זה גם הוספתי שצריך חדר ייעודי. פעם שמעתי קונצרט של זמרת אופרה בסלון עם פסנתר... טוב זה לא היה. אישית, לא סובל את זה. המעבר לדיגיטל, שהחליף ווניל וקסטות היה בשבילי הקלה מבורכת של להפסיק לעסוק בהיס וקראק ושאר הפיכס. ניקוי רעשים כזה, קסטה באיכות טובה יותר, הדפסה יותר טובה של הווניל...

זו לא הוכחה. " שמעתי" זו לא הוכחה, זו דעה. שמיעה היא דבר סובייקטיבי עם הטייה ברורה, פסיכולוגית, פיסיולוגית וכו'. לטעון ש-"שמעתי" זו הוכחה... זה לא נכון. עובדתית. זה לא הפירוש של המילה. יש הרבה אנשים שטוענים ששמאן זה או אחר ריפא אותם מסרטן. זו לא הוכחה שהשמאן יכול לרפא סרטן. אני חושב שזה די...

אתה יודע... לא כל הקלטה של כל מוסיקה מנסה לשחזר הופעה חיה. בין אילו שכן, יש הופעות חיות אקוסטיות, ויש מוגברות. גם בהופעות חיות מוגברות אתה שומע מוסיקה דרך מגברים ורמקולים... אבל אם נצמצם "הופעות חיות" לכאלו אקוסטיות, גם אז, בהופעה עצמה, הבמה די מעורפלת והאימאג' לא חד, והפירוט לא מי יודע כמה...

מה אמרתי לגבי שנות ה-70? הטענה שלי היא שטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק. הטלוויזיה השטוחה הראשונה שראיתי עלתה 100 אלף ש"ח. היום אפשר לקנות טובה ממנה בהרבה בכמה אחוזים מהמחיר הזה. למה שזה לא יהיה נכון לדאקים? למה זה בלתי נתפס שלדאק ב-500 ש"ח יהיו ביצועים של דאק שעלה 50,000 ש"ח לפני שלושה עשורים (סתם...