תוצאות החיפוש

שמע. לי יש בבית d1-streamer-sublime TOTADAC. זה סטרימר של 9000 יורו בגרסה הרגילה שלו. זה רק סטרימר. בלי דאק. בלי הרדיסק, בלי יציאת SPDIF. משהו ספרטני, מכוער, ונשמע הרבה יותר טוב מהגרסאות הישנות/קודמות שלו. איך אני יודע? כי היה לי דגם נמוך וישן יותר שקיבל מכת ברק, אז נאלצתי לשלוח לחו"ל ולשדרג...

דיסקים למרבה הצער נשמעים טוב יותר מקבצים, קל וחומר מסטרימינג.

יכול/רוצה להרחיב מה הכוונה שהקבצים הוכנו לעילא ולעילא? ואם אני מבין נכון אתה אומר שקבצים היו באותה רמה כמו דיסקים/פטיפון, אבל קובוז היה נחות לעומת כולם?

בימינו, זה בכל מקרה עדיף על להצPIN. חה חה

על תיאום עכבה נכונה והנחתות הרימו קדם מגברים בהרבה אלפי דולרים, לא?:)

תודה לכולכם. לא דאק חדש. פשוט מדגדג לי להביא אותו למערכת הראשית. יש לי הרגשה שהוא יתן שם בראש.

בקיצור, אז מה אתם אומרים? האם אנחנו נכנסים לעולם של כאב שבו אם איכות ההמרה היא דרעק, זה יחרב לי את הסאונד? (על משקל להמיר סיגנל אופטי ל- SPDIF כדי להנות מטלויזיה בממיר שאין לו כניסה אופטית) או שזה פחות קריטי? איך אני בוחר בין הכבל של גיא לפיתרון האקטיבי של RB68?

אההה. אינפרה אדום? או אם נהיה הכי נודניקים - לעשות פליי ולנתק את הרשת? ובכלל, אם הניגון הוא מדיסק מקומי, ואכן הרשת מכניסה רעש חשמלי, הוא אמור להשפיע על כל הרכיבים, כולל על הטרנספורט האופטי. אצלי נפל אסימון בהקשר הזה לפני כמה שנים, כששמעתי ריפים שעשיתי מדיסקים שלי עם תוכנת EAC, וזה היה נשמע...

לא יודע. הניסיון שלי שונה, אמנם עם מערכת זולה משלך, אבל אם סטרימר בלבד (ללא דאק) ב- $9000 זה לא מספיק כדי להתחרות בדיסקים, (וגם אז, מדובר על טרנספורט דיסקים בסיסי, לא חללית) אז זה אומר דרשני. הבעיה היא לא בחומרה, לדעתי. היא במדיה ובתשתית הרשת/חשמל.

כפרה על הזכרון. כשאני נופל על תקליט טוב, זאת חוויה נהדרת. אבל עד ש... ועד שהמוסיקה באה טוב באותו רגע, ועד שהוא נקי כמו שצריך, ועד ש ועד ש.... כבר עדיף לשים משהו ב- ROON ולסגור את העניין. זאת פשוט חוויה מטרחנת מדי, שברוב המקרים לא שווה את ההתעסקות. אצלי יחס התקליטים הגרועים לטובים הוא בערך...

הלוואי עליי. אצלי זה בדיוק ההיפך.

אני מאד מסכים איתך פה, אגב, לא כי אני מבין בזה משהו אלא כי מכשירים שהכנסתי בשרשרת ואמורים לטפל בבעיה הזאת בדיוק, השפיעו על התוצאה. עדיין, סטרימינג נחות לעומת דיסקים.

צר לי. אבל... פשוט לא. זה מתחיל במדיה שרובה פחות טובה, לא יודע למה, (כולל קבצים שהורדו ישירות מ- HDTRACKS למשל) וממשיך בבעיות החומרה שמנית. השורה התחתונה היא שדיסק פשוט תמיד יישמע יותר טוב מסטרימינג. אולי הסיבות הן אלה שמנית, אבל לצמצם פערים לדיסק, זה פשוט עוד לא שם. את כל נושא הרשת, אגב...

איך הסתדר? שלחו אותי שני אלה לקנות מתאמים. הכבל, הפיתרון הזול יותר, נראה מעניין. אולי אקנה. הקופסה שממירה נראית מגיבה טילים אבל יש לה ספק חיצוני שבטח יחרב את הסאונד ואין לי כח להתעסק עכשיו עם עוד ספק. כתבתי ליצרן הדאק ושאלתי אותו מה הוא מציע ;)

תודה כפרה על שניכם.

יש לי סטרימר שמוציא DIGITAL OUT AES/EBU בלבד. לעומתו, יש לי דאק שמקבל רק SPDIF. יש דרך מכובדת לחבר ביניהם מבלי לעבור המרות?

אתה מתנשא ואליטיסט! :)

אתה מדבר רק על המדיה. אנחנו לא משווים MP3 לקסטות, אנחנו משווים איך שומעים צעירים מוסיקה היום לעומת איך שמעו לפני 30 שנה. לפני שנה שמעו בטייפ, אבל עם מערכת שיש בה קופסאות שנקראות רמקולים. היום שומעים דרך הטלפון, או באוזניות. סלע המחלוקת בינינו הוא שאם הבנתי נכון אתה טוען שהווקמן של פעם, קרי...

מה? ווקמן של אז נשמע פחות טוב מסלולרי על השולחן צורח עם וידאו מיוטיוב? אני חולק עלייך.

אפשר להגיד אותו על דבר על צעירים בשנות השמונים ששמעו קסטות מתחנה מרכזית. אני לא חושב שזאת הנקודה. הנקודה היא כמה חשיפה יש לסאונד באיכות גבוהה יותר, ולדעתי היא יורדת משמעותית עם השנים, כשאודיו באיכות גרועה נהיה זמין יותר. נתת לי נקודה למחשבה: אני חושב שזה אורח החיים מסביב, עם דגש על חיי המשפחה...