תוצאות החיפוש

ואכן ברבה רמקולים מוגברים, חוגת הווליום היא DSP שעושה בדיוק את זה - מתקנת את העקומה בהתאם לווליום.

1. אני לא משתמש בקובוז, אני לא יודע. 2. יש כל מני אלגוריתמים של דחיסה, עם כל מני מטרות, אני לא יודע במה משתמשת קובוז, אבל המטרה העקרית היא לא "דחיסה" במובן של להביא יותר מהמוסיקה לאוזניות\התקנית BT (שזה רוב מכריע מהלקוחות), אלא לנרמל להוריד לאודנס כדי שלא יהיו פיקים "כואבים" (זו המטרה של...

לגבי ספוטיפיי זה המצב. בד"כ יחזיקו גם בגירסאות מקור, בעיקר בגלל רצון לתמוך ב API (או SDK). בגדול מדובר בנגנים שלא בשליטתם (כמו אנדרויד, אייפון, דפדפנים וכו..). למיטב ידעתי קובוז עומדת בסטנדרד R128 (לנירמול לאודנס). אם משתמשים ב roon, אפשר להשתמש בתכונה זו אצלם כדי למנוע קפיצות ווליום גם על...

אני לא מנהל דיון טכני על כיצד לתכנן מערכת סטרימינג. 1. זה המצב, לא "אם". 2. "המציאות" היא שאין לי מושג מה אתה יודע או מה אתה מנחש. המושג שכן יש לי הוא מה שעשינו בחברות שעוסקות בסטרימינג בהן עבדתי כארכיטקט, וכמנהל פיתוח ( +- 10 שנים).

בדיוך להיפך. כחלק מתהליך העלאת הקובץ, ספוטיפי עושים את כל ההמרות פעם אחת פר קובץ. מרגע זה, המשתמשים מקבלים את הקבצים (או אפילו חלקים מהם במקרה ספוטיפיי) שהוכנו מראש. כך שלמעשה המציאות הפוכה, במקרה של צד השרת זה נעשה פעם אחת, ואם היה נעשה בצד הלקוח, זה יעשה פעמים רבות (אך לא על חשבון משאבי ספק...

ספוטיפי מקבלת קבצים מאמנים בפורמטים WAV או FLAC ומקדדת אותם לכמה פורמטים, בגדלים שונים (בעיקר להתאמה לרוחב פס של הנגנים), וזה כולל נרמול (כפי שנידון בשירשור).

שזה בדיוק מה שנכתב ;-)

כל מאן דהוא שרכש קדם מגבר ש"מייצר" לו דיפ של 10DB באיזור ה 100HZ (למשל), יחיש מהר לסוחר. היה והסביר הסוחר כי זה המכשיר וזה תקין, הלקוח (לשעבר) יספור עד עשר על מנת שלא לגמור את היום בתא מעצר, ולכשיתקרר דמו, יניח אחר כבוד את המכשיר בחנות, וידרוש כספו בחזרה. והיה ומר סוחר איש מקצוע שפיו וליבו...

השירים נשארו

ישנם בשוק רמקולים מוגברים מתקדמים שמגיעים ללא חיבור בין שני הרמקולים (TWS) דובר בשירשור על הנושא של קרוס ניתן לכיוון, זה בעקבות מה שנכתב בסקירה. זה בהחלט אפשרי למימוש גם כאשר מחברים בכבל בין הרמקולים, אבל יצרנים שמציעים דבר מתקדם כזה, יספקו כבל מתאים, עם מספר פינים (גידים) שתואם לאלמנטים: 4...

הכתבה כוללת את המשפט הבא "כיווני סאונד או משחק עם ערכי הקרוס-אובר השונים להתאמה אישית וקוסטומיזציה". מכאן לקחתי שזה מתאפשר. מעבר לזה אין לי מידע.

אתה מניח שהרמקול הפאסיבי לא מושפע מהאפליקציה שמקנפגת את הקרוס. אני לא יודע מדוע. הרמקול השני הוא slave במובן שהוא מוגבר חהרמקול הראשון, אבל אין סיבה שהוא לא יכול לתקשר עם האפליקציה, ובשני הרמקולים מותקן אותו קרוס. אין שום סיכוי ששני הרמקולים פועלים עם קרוס שונה. אף אחד לא יתכנן דבר שכזה, גם...

תודה על הכתבה. פתרון מרשים ביותר, במחיר נגיש. העולם מתקדם.. אם לחפש בנרות, אז אפשר לומר שהיעדרו של RC הוא סוג של חיסרון, זה לא חסרון קריטי כיוון שאני מניח שאפשר לשלב לפני הכניסות הדיגיטליות. האפשרות לשלוט בקרוס הדיגיטלי ובאקולייזר תאפשר שילוב סאב באלגנטיות.

תודה תומר, ימשיך כבודו..

חיוך של מלאך. אין גבול לכאב. ברוך דיין האמת.

וגם אם היה נכתב היום אין בזה כל פסול. קצת אסקפיזים לא יזיק לאף אחד. מבחינתי לפחות שניצל מוזמן בחפץ לב לחלוק את כל התובנות שצבר במשך השנים.

אף פעם לא הצלחתי להבין מה זה "מהירה" או "איטית".. לתדר 26Hz יש את המהירות שלו והיא זהה בכל רמקול. כנ"ל לתדר 200Hz וגם 600. להבנתי אם מה ששומעים נשמע "איטי" יותר אז יותר סביר שזה החזר מהקירות, או הדהוד, או אפילו דיסטורשן רחמנא ליצלן. אז זה יותר החדר מהמכשירים.

אכן, אין כאן כל מחלוקת שהרי ידוע ומקובל כי אחרי טיפול פסיבי יש לשוב ולמדוד ולכייל מחדש (בדידי הווה עובדא).

נדע באמצעות מדידת החדר ונתקן באמצעות דיראק.. גילוי נאות (כבר 30 שנה אין לי בבית מדף תקליטים).

לחברה הקטנה שלנו, שער הדולר עשה טוב. זה נכון שהתקציב הוא דולרי (כיוון שההשקעה היתה בדולר וכל החוזים מול הלקוחות דולריים) אבל כשאנו מעבירים משכורות זה בשקלים, וגם שאנו מעבירים שכירות למשרדים זה בשקלים. הטיסות קצת התייקרו, אך הן מראש הוצאה קטנה משמעותית מרוב ההוצאות שהן שקליות.