תוצאות החיפוש

אני לא יודע אם אתה מעודכן, אבל גם את MQA טידל הפיצה בקונטיינר של FLAC. זה היה כדי לאפשר פריסה של רמה ראשונה בצורה תואמת לאחור. את הרמה הגבוה שלהם יותר היית פורס בתוכנה שלהם, ואת הכי גבוה בחומרה תומכת (ואז מקבלים לד שמראה MQA או איזה חיווי מקושקש אחר). Flac זה סה"כ קודק. אין כל חובה שהוא יכיל...

אני מסתכל על כל העולם של בינה מלאכותית בצורה פחות דטרמיניסטית, או לפחות פחות כאילו יש רף* (נתייחס בהמשך) שבמידה ונחצה אותו אז נוכל להגדיר את הטכנולוגיה כ'בינה מלאכותית'. כמו שאני תחפס את הנושא, ככול שמערכת AI עושה עבודה יצירתית (לאו דווקא יצרנית), שבעבר רק בני אדם היו עושים אותה, ועושה את זה...

1.די בפירוש כתבתי ששניהם מבוססים על אותו dataset. 2. לא ברור לי עד הסוף מה הנושא, לא כל שכן מדוע יש כאן סטיה מוחלטת ממנו. עם זאת, כתבה שלך, נקבל הערתך ונמשיך הלאה. 3. לגבי "פרמטרים" אולי זה לא המקום להיכנס לדיון על העקרונות של רשתות ניורונים (שזה מבנה הנתונים התשתיתי של רוב הפרוייקטים). יחד עם...

הי, כמה הבהרות בנוגע למשפט הבא "לדוגמא, Co-Pilot, הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, שואבת את הנתונים ממיליארדי פרמטרים שקיימים ב-ChatGPT. כלים אחרים שואבים את המידע שלהם מסריקת מיליארדי אתרי אינטרנט ומסמכים שנמצאים ברשת האינטרנט." co-pilot של מיקרוסופט בנוי מעל התשתית (המודלים השפתיים) של openAI...

תודה על הכתבה, רק 'חידוד נקודה' אחת ברשותך: Quality of Service זה לא "איכות העברת הנתונים". פרוטוקול QoS זה שם גרוע למשהו ותיק, שקיים בנתבי TCP פחות או יותר מאז שאני מכיר אותם, שמטרתו לתעדף תעבורה ספציפית לפי צורך הלקוח. דוגמא קלאסית: לתעדף תעבורה שמגיעה משרתים של נטפליקס על פני פרסומות של...

Weiss חברה רצינית ביותר. לא מפתיע. אוהו! הם בהחלט היו תותחים. החיים היום כל כך יותר פשוטים.. בגדול, ואני לא מומחה.. , הם היו מפעילים טכניקות בזמן הקלטה כמו ממש להתעסק עם הווליום, היו קומפרסורים על תדרים ספציפיים (מולטי בנד) לתחום ה"מסוכן" 4KHZ - 9KHZ (או יותר או פחות, תלוי הפקה). המומחים אז...

בגדול, הסיגנל בכללותו נדחס בגלל מגבלות בציוד המשדר. במקום 20HZ - 20KHZ זה 30-15 ביום טוב. כמו כן יחס רעש לאות (SNR), בנגן Cd הרבה יותר טוב מאשר שידור FM. בעשרות דציבל. כמובן שנוסף דיסטורשן. כמה סוגים של דיסטורשן אפילו.. החל מהרמוניות שנוספות בצד המשדר, דרך אימטרמודולציה (כשהסיגנל חלש, או...

שבוע טוב, חודש טוב ובשורות טובות. 99% מהמאסטרים הזמינים (אגב, פחות ופחות מהם בכלל זוכה להיצרב על מדיה..) לא עובר את ה 30 כש 40 זה כבר ממש מיעוט. הסיבות הן רבות, אבל בעיקר בגלל רצפת רעש בבתים פרטיים. נניח שאתה בסביבה של 40? אז כדי להאזין לדיסק בטווח דינמי של נאמר 80 מתוך כוונה באמת.לשמוע הכל...

נו.. כן, זה מה שאני טוען. על מדיית ויניל "צורבים" (שואל את הביטוי שלך) מאסטר שמתאים לה, ועל DSD מה שמתאים לו. וזו לא רק רצפת רעש. ממש לא. הרגע סיימתי סשן אצל חבר שגר במושב לידי, עם חדר האזנה תת קרקעי, שמבודד רעש ברמה מקצועית. דוגמא הכי פשוטה: אם אתה מכין מאסטר דיגיטלי ורוצה לפנק בטווח דינמי נאה...

אוהו.. חתיכת תיבת פנדורה יש כאן. אבל בוא נדרוך על המוקש בכיף, מקסימום לא נסכים.. לתקליט יש טווח דינמי מקסימלי של 70DB (משמעותית פחות בד"כ). לאורגן יש טווח דינמי של למעלה מ 80DB. פסנתרים יכולים להגיע ע 50DB. תזמורת פילהרמונית, באולם קונצרטים מעולה, יכולה להגיע ל70+. איך שאתה לא הופך את זה, ל-DSD...

הואיל ועוררת אצלי את הסקרנות, הלכתי ובדקתי את הדוגמא הזו לעומק, ובמקרה הזה אין ספק בכלל, ב 100% שבמקרה הזה מדובר במאסטר שונה, שהרי הם כותבים את זה בפירוש: Mastering Engineers ,Analog to High Definition DSD 64, DSD 128 & DXD Digital Transfers – René Laflamme V.P. Engineering at 2xHD; DSD 256...

יש מצב שכשאתה כותב "מאסטר" אתה מתכוון לטייפ המקורי שעליו נמצאת ההקלטה? או אפילו הקבצים raw של ההקלטה הדיגיטלית? זו לא בהכרח טעות, כיוון שלפעמים משתמשים במונח "מאסטרינג" על התהליך של המעבר ADC על הטייפים (האנלוגים) לפני שלב המיקס. במידה וכן, אז אני מתכוון לשלב אחר לגמרי, שהוא שלב יצירת המאסטר...

@exupgh12 קח בחשבון, שכאשר אתה מאזין לתקליט ומשווה את זה לסטרימינג או CD, בד"כ (כמעט תמיד) אתה מאזין לשני מאסטרים שונים. הסיבה שאני כותב לך את זה היא כי פה ושם אתה מקביל את זה לכבלים (אולי אפילו כבלי חשמל) וכו.. שכביכול, ע"פ חלק מהמהנדסים לא אמור להיות בניהם הבדל שמיע ובכל זאת אתה שומע.. אני...

מה אתה אומר?! באמת?! וואלה?! אמיתי?! , עכשיו הרגת סופית!

תלוי כמה עשורים. כתבתי שכשיצאו לשוק לראשונה נגני CD, היה מחסור גדול בחומרים, ולכן היתה תקופה שהורידו ברשלנות מאסטרים אנלוגיים לדיסקים. לא כולם, ולא כל אמן. אח"כ כבר החלו להכין מאסטרים רק ל CD, שמתחשבים בטווח הדינמי (ובכלל לא מגיעים עם קרולייזר), אבל לא לתקליטים, כי כלב לא קנה אז תקליט. בעשורים...

ננסה, 2 סנט: נהוג, במיוחד באלבומים איכותיים לקהל אנאלוגי אנין, ליצור מאסטר יעודי לויניל*. ברוב המקרים, פר אותו אלבום, שהוצע לקהל כדיגיטלי וכתקליט, יהיו שני מאסטרים שונים (מסיבות שנידונו בהרחבה, כשעיקרן הוא פער בטווח דינמי בין המדיות) קרי, המקור שונה, והפעם לא במובן של השאלה הלעוסה "מה זה...

ברור לך ששלחת אותי להאזין למוטי שטיינמיץ? (מודה לך (ורד)) נ.ב. אני מעדיף את הגירסא שלו (לחן חסידי עתיק על פני הלהיט של מרדכי בן דוד)

אמרתי לו לסכם את הדיון באיור והוא עשה עבודה לא רעה.., למעט זה שהכניס תקליט בצד הדיגיטלי ;)

@AK1 רק בריאות.

@AK1, אין לי משאבי זמן להיכנס כרגע (או אי פעם) לדיון סמנטי על מה זה פלאג אין. ואנא אל תכעס כל כנותי, הגדרותיך לא כל כך משנות. נסתפק בזה שפלאג אינים כמו מ"המאסטר ויניל', באבו אבוה, בכוונת מכוון, מכניסים דישטורשן, ואפילו "פיקשושים" מינוריים בדומיין הזמן. ואפילו כתבתי למה. ואפילו אם היית קורא...