"הסטריאו מת"

  • פותח הנושא פותח הנושא RoyZx6r
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

@Audiofreak

בית דגן, 2006, רמקולים לוינג וויס אווטאר, פונו סוניק פרונטירס, מונובלוקים מנלי סנפרס, קדמגבר פסיבי diy, מעמד של אטקמה, כבלים אקוסטיק זן והפטיפון שבתמונה. אוי, איזה צליל היה שם. עד היום הוא בזכרון שלי.

צפה בקובץ המצורף 47950

כן, אנשים הסתפקו בפחות,
היום רוצים עוד עוד, והמוח לא דוחה
על הסף את הרצון.
 

חוות דעת סוביקטיבית של סוחר אחד זה מדגם מייצג ?
אם רוצים להתייחס למידע ברצינות צריך לראות את ערך היבוא לארץ לאורך כמה שנים.
לא בטוח שזה מידע נגיש לציבור.
ארז
לא ברור למה אתה קורא לאותו סוחר מדגם מייצג, אם קשה לך לקרוא עד הסוף.

הוא סוחר היי אנד המון המון שנים, עם ציוד מליגת העל, שאמר לי את הצורה שבה הוא רואה את השוק, אל מול הקולגות שלו.

בנוסף, תקרא את 2 השורות האחרונות.
 
מהתבוננות מסביבי אני די מסכים עם הסוחר.
אני גם מסכים עם ארמה, אבל לא עם המסקנה שלו לגבי העתיד.
נדמה לי שנקודת הפתיחה היום של צפצופי טלפון נייד, משחקי מחשב וכיו"ב היא חוויה אחרת לגמרי מהתוצאה שהתקבלה בזמנו ממגבר משולב, נניח של מרנץ, וזוג רמקולים בסיסיים גדולים מעץ. קשה לי להאמין שאין לצפצופים העכשוויים האלה איזו השפעה על המאזין ועל האופן שבו הוא תופס, ויתפוס, את המוזיקה. לכן נדמה לי שהעתיד לא צופן ברכה לשוק הביניים ואולי גם לא לשוק ההיי אנד.
לגבי הזמינות של המוזיקה היום, זו אשליה מסוכנת.
בדיוק כמו שהקיום של אנציקלופדיה לא הופך אף אחד לאנציקלופדיסט,
כך הקיום של טידאל לא הופך אף אחד לאלוף העולם במוזיקה,
פשוט מפני שכדי להיות כזה צריך סקרנות, המון סקרנות, כן, וגם חוסר.
לא צריך להיות חכם גדול כדי לדעת ששובע מקהה את החושים, ובדרך הורג את הסקרנות.
נדמה לי.
 
היי אנד בסטריאו זה לאנשים שאוהבים איכות,מבינים שזה עולה לא מעט כסף והכי חשוב שזה תחביבם-אז לעולם זה לא ימות!
אנשים משקיעים בתחביבים שלהם סכומי עתק,אם זה עטים,שעונים ,בולים ותחתונים של ידועניות(בדיחה כן)
נכון שזה חלק מאוד מאוד מאוד קטן משומעי המוזיקה אך עדיין זה מחזיק את התעשיה הזו.כמו שאני מכיר לא מעט אופני כביש שערכם מעל 100,000שח ותתפלאו גם לזה יש שוק.
 

לגבי יצרני פטיפונים אני נשאר נאמן למה שכתבתי, יש היום יותר מאי פעם.

אריה

בהחלט יתכן שמה שאתה טוען אכן משקף את המציאות, אך עדיין לא זה הנתון הרלוונטי: השאלה היא לא כמה יצרנים ישנם, אלא כמה יחידות נמכרות בשנה, ובכמה בת-אב ישנם פטיפונים. בצעירתי היה פטיפון כמעט בכל דירה בבניין וזה היה המצב כמעט בכל בניין ברחוב, ובכל רחוב בעיר. לא היה סטרימינג, לא היה MTV, לא היה רדיו אזורי, לא היה קומפקט דיסק ( או אולי הוא רק התחיל לצמוח). מה שהיה זה פטיפון. מסיימים בית ספר והולכים לאוזן השלישית לנסות לדוג שכיות חמדה במלאי.
למען האמת, כבר בסוך שנות ה 80, כשהפופולריות של הקסטות החלה לנסוק, והתחילו למכור בארץ ווקמנים, ניתן היה לחוש בירידה בתפוצת הפטיפונים.
מבחינת רוב האנושות הפטיפון היה אמצעי למטרה: האזנה למוסיקה, כשכיום המטרה הזו מושגת בקלות בלתי נתפסת, במספר הולך וגובר של אמצעים אחרים.
 
מה שמחזיק את תעשיית הויניל זה לא מספר יצרני הפטיפונים אלא כמות התקליטים הנמכרת.זה נכון שיש כיום יצרני פטיפונים רבים אך במקרים רבים מדוכר במכשירים סופר יקרים שנמכרים בכמויות קטנות מאד.בשנות השבעים והשמונים למרות שיתכן והיו פחות יצרנים בכל זאת נמכרו הרבה הרבה יותר פטיפונים וכמובן תקליטים מאשר היום.בעבר פטיפון היה המקור העיקרי כיום זו נישה שולית מבחינת נתח שוק.
 
בחיים אנשים לא יפסיקו לשמוע מוסיקה ולחפש איכות .
 

מישהו זרק באחד הפוסטים הקודמים שמשנות ה 80 עד היום חל גידול באוכלוסיית העולם.
בדקתי:
ב 1980 מנתה אוכלוסיית העולם 3 מיליארד.
ב 2020 7.5 מיליארד.
צריך גם לקחת בחשבון כפי שכתוב באחד המאמרים שהבאתי לו קישור בפוסט קודם, שהסטטיסטיקה מדברת רק על מכירת תקליטים חדשים (20 מיליון בארה"ב ב 2019), היא לא מדברת על שוק התקליטים המשומשים שהוא גדול מאוד.
בקיצור, נראה לי שלא צריך לדאוג ליצרני הפטיפונים וכנראה שלא סתם יש הרבה.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/דמוגרפיה_של_העולם

אריה
 
אני חושב שיש גם עניין של אופנה וחשיפה.

כילד אני זוכר שבכול בית היו אז בוקסות גדולות (ובקיר ליד היה הציור של הילד הבוכה).
בשלב מסויים האופנה עברה למינימליזים. הסלונים הגדולים קטנו בבניה החדשה, המזנון הגדול מהעץ עם המראות התחלף למזנון mdf, וכחלק מהאופנה הרמקולים הקטנים נכנסו.
לסוחרים יש גם יד בדבר, שכן מבחינתם המוצרים החדשים תופסים פחות מקום במחסנים ופנו לפלח שוק מתחדש שמעוניין להחליף את המפלצות לרמקולים "קטנים לבנים על הקיר " ובעצם גם הם עזרו לכרות את הענף שעליו הם ישבו.

היום חנויות אודיו הרבה יותר נדירות מבעבר, ללקוחות חדשים אין איפה להיחשף לסאונד טוב, לא בחנויות ולא בבתים של חברים.
אם לא הייתי מגלה את האתר, סביר להניח שהייתי מסיים עם בסאונד בר ובמקרה הטוב עם סאב.

האודיו הדגיטלי גם הוא עוזר להרוג התחום.
בעבר בעידן קניית תקליטים cd היה עניין בלחפש ולשמוע מוסיקה בחנות/אצל החברים לפני הוצאת סכום (שאז היה נכבד) .
היום אפילקיות מוזיקה הם חינמיות.
אין את ההתרגשות בלחפש , רשימת המוזיקה נערכת על ידי אלגוריתם ממוחשב או על ידי זר שהכין רשימת שירים.

בנוסף הסוחרים אוהבים קצת לקוחות שמשלמים הרבה על פני הרבה לקוחות שמשלמים קצת.

השוק לגמרי מאבד מערכו.
 
נערך לאחרונה ב:
בחיים אנשים לא יפסיקו לשמוע מוסיקה ולחפש איכות .

מה זה איכות?
אוזניות ב 1000 שקל אבל מבלי להרגיש בסים בבטן זו איכות?
 

אריה.
לגבי גידול האוכלוסיה, אין אפס. הצדק איתך. (עם הנתונים בעיקר).
אבל ...
האם אתה יכול להביא נתון, כמה פטיפונים נמכרו בשנות 70-80 (20 שנה),
באחוזים כמובן יחסית לכמות התושבים.
וכמה בעשרים שנה האחרונות. באחוזים כמובן יחסית לכמות התושבים.

אגב, מכירת תקליטים זה לא מדד לכלום.
בשנות ה 80, לקנות תקליט היה כרוך בהליכה לחנות. לעלעל. לשמוע. להחליט.
כיום? אפילו לא בר השוואה.
 
אריה.
לגבי גידול האוכלוסיה, אין אפס. הצדק איתך. (עם הנתונים בעיקר).
אבל ...
האם אתה יכול להביא נתון, כמה פטיפונים נמכרו בשנות 70-80 (20 שנה),
באחוזים כמובן יחסית לכמות התושבים.
וכמה בעשרים שנה האחרונות. באחוזים כמובן יחסית לכמות התושבים.

אגב, מכירת תקליטים זה לא מדד לכלום.
בשנות ה 80, לקנות תקליט היה כרוך בהליכה לחנות. לעלעל. לשמוע. להחליט.
כיום? אפילו לא בר השוואה.
אין לי נתונים.
אולי באמת יש יותר יצרנים אבל מוכרים פחות.

אריה
 
אין לי נתונים.
אכן.
אבל בהחלט יש לך נתון אחד, שהוא לא מבוטל ודי משקף - הנסיון שלך!
בשנות 70-80, בכל הבתים שהיית (חברים, משפחה, שכנים, אקראים) ....
כמה מע' סטריאו ראית בבתים? באחוזים.
וכיום?
אני יכול להעיד, בשנות ילדותי ונערותי, היו בערך 80 אחוז.
כיום .. אולי 10 אחוז.
 

אין לי נתונים.
אכן.
אבל בהחלט יש לך נתון אחד, שהוא לא מבוטל ודי משקף - הנסיון שלך!
בשנות 70-80, בכל הבתים שהיית (חברים, משפחה, שכנים, אקראים) ....
כמה מע' סטריאו ראית בבתים? באחוזים.
וכיום?
אני יכול להעיד, בשנות ילדותי ונערותי, היו בערך 80 אחוז.
כיום .. אולי 10 אחוז.
אני סיימתי תיכון בשנת 1972 ואין מצב שב 80% מהבתים היו פטיפונים. גם לא חצי מהמספר הזה.

אריה
 
אני סיימתי תיכון בשנת 1972 ואין מצב שב 80% מהבתים היו פטיפונים. גם לא חצי מהמספר הזה.

אריה
אני מניח שיש הבדלים בהערכות שנובעים מהסוציו-אקונומי של השכונה שבה גדלו החברים.
 
אני סיימתי תיכון בשנת 1972 ואין מצב שב 80% מהבתים היו פטיפונים. גם לא חצי מהמספר הזה.
שנות ה 60, הכלכלה בארץ לא בדיוק היתה מתאימה.
אבל אריה, לא לזה כיוונתי.
מה קרה הלאה אצלך. דהיינו סוף שנות ה 70. שנות ה 80.
מה אז? את התקופה הזו, איך אתה מכמת.
 

היום ביקרתי אצל שני יבואנים מאוד מוכרים בתחום. שניהם, באופן בלתי מתוכנן, אמרו במפורש ש-2020ֿ, למרות הקורונה (שמבחינתם עשה טוב לשוק - אנשים בבית, שומעים יותר, פחות שורפים כסף על טיסות) זו השנה הכי חזקה שלהם מזה עשור.
 
ואם הסטריאו מת ויש מודאגים , אז לא נורא.
ממה צריך באמת לדאוג ?
התעשייה מתה
החקלאות גוססת
בתי ספר מקצועים נסגרו
הנוער -תרבות שתייה
היושר מת
האוכל הבריא חולה
החיים נהיו לחוצים
החסכונות בקושי
תרבות השלטון נעלמה
בתי כנסת אין מנין
האח הגדול משקף את האינטלקטואל
ראש מממשלה /נשיא/רב מכובד/שרים בכלא
החדירה לפרטיות/ האח הגדול משתלט

ויש עוד הרבה.......
 
אני מניח שיש הבדלים בהערכות שנובעים מהסוציו-אקונומי של השכונה שבה גדלו החברים.
אני מכיר את זה מהחברים שלי בתיכון. לא כולם האזינו למוזיקה בבית, חלק גדול האזינו לרדיו וחלק החזיקו מערכת ותקליטים אבל מספרם היה רחוק מ 8 על כל 10.

אריה
 

אני סיימתי תיכון בשנת 1972 ואין מצב שב 80% מהבתים היו פטיפונים. גם לא חצי מהמספר הזה.
שנות ה 60, הכלכלה בארץ לא בדיוק היתה מתאימה.
אבל אריה, לא לזה כיוונתי.
מה קרה הלאה אצלך. דהיינו סוף שנות ה 70. שנות ה 80.
מה אז? את התקופה הזו, איך אתה מכמת.
לדעתי אף פעם לא הגיע מספר מחזיקי המערכת ל 80% מהאוכלוסייה.

אריה
 

Back
למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור