בינה מלאכותית בעולם הסאונד? מהפכה שקטה שמתחילה להרעיש

בעשור האחרון אנו עדים לכניסה מואצת של בינה מלאכותית אל תוך חיי היומיום. חלק מהתהליכים אמנם סמויים מהעין, אחרים גלויים, ויש כאלו שעדיין בחיתוליהם. מה שבטוח שמתחילים לשנות מקצועות שלמים מהיסוד. במידה ואתם נעזרים בו, בוודאי שמתם לב שבתחומים מסוימים ה-AI אינו רק כלי עזר, אלא תחליף ישיר למומחים שבמשך שנים נחשבו הכרחיים.

למרות שהשינוי מתרחש במגוון עצום של תחומים כגון תרגום, רפואה, הדמיה רפואית, עיבוד תמונה ועריכת וידאו, הרי שעולם הסאונד נמצא ממש עכשיו בקדמת המהפכה, וחשבתי שעשוי לעניין במיוחד את חברי האתר.

תרגום: השינוי שכבר כמעט הושלם

עד לפני שנים ספורות חברות בינלאומיות היו תלויות לחלוטין במשרדי תרגום מקצועיים. כיום, מערכות תרגום מבוססות AI משולבות כבר כתשתית ארגונית, מבצעות תרגום מהיר, זול ולעיתים מדויק מספיק כדי להחליף לחלוטין מתרגמים אנושיים לצרכים שוטפים.

הירידה בהיקף העבודה של חברות תרגום היא כבר עובדה, וקיימים מאמרים שמצביעים על צניחה בביקוש לשירותי תרגום עקב המעבר האגרסיבי ליכולות AI.

רפואה והדמיה: הרופא משנה את תפקידו

מערכות AI בקליניקה ובמחלקות ההדמיה בבתי חולים כבר מבצעות חלק ניכר מהניתוח הראשוני של בדיקות דם, מדדים פיזיולוגיים, הדמיות CT ו-MRI. לכן תפקיד הרופא משתנה. הוא כבר לא נדרש לאבחן את ההדמיה מהבסיס, אלא לבקר ולאשר את תוצאת ההדמיה של הבינה המלאכותית.

בעולמות ההדמיה, במקרים רבים בינה מלאכותית היא זו שמפענחת את הצילומים, והרדיולוג משמש כסמכות מקצועית שמאשרת את הממצאים.

כל זה חשוב, אבל אצל חובבי אודיו מדובר רק ברקע למהפכה מרתקת בהרבה.

המהפכה האמיתית: בינה מלאכותית בעולם הסאונד

עולם האודיו, שנתפס במשך שנים כתחום הנסמך בראש ובראשונה על אוזן אנושית מיומנת, חווה כיום קפיצה טכנולוגית שמערערת כמעט כל אחד משלבי התהליך. החל מייצור ותכנון, דרך עריכה ועיבוד, ועד התאמה אישית למאזין.

אין המדובר בכלי עזר, אלא על שינוי עמוק בתפקידו של מהנדס הסאונד, טכנאי האודיו, המאסטרינג ומי שמטפל בחלל באופן אקוסטי.

כיול חכם: רק ההתחלה

כלי AI שנכנסו לשוק כבר מבצעים ניתוח תדרים אוטומטי על סמך סביבת האזנה, תיקון התדרים בהתאמה לסוג האוזניות, אופטימיזציה בזמן אמת בהתאם לתנאי החדר, ואפילו זיהוי והפחתת בעיות אקוסטיות כגון תהודה לא רצויה.

עם זאת תוכנות כגון Dirac Live אמנם עושות כיום room correction, שמשפר את הצליל על-ידי מדידה של החדר, הרמקולים ומיקום המאזין, ויוצרות פילטרים, תיקון פאזה ותזמון המפצים על העיוותים שהחדר והרמקולים מייצרים, עדיין הוא הוגדרו על ידה כבינה מלאכותית. הם מטיבים את הצלילים כך שיגיעו לאוזן באופן, בזמן ובעוצמה הנכונים. התוצאה משפרת מדדים רבים שבעבר נדרשו מטכנאי או מהנדס סאונד, עם מדידות, ניסיון, בחירת עקומות, ניסיונות, ומדידות חוזרות.

האתר של יצרנית Dirac מתאר את הטכנולוגיה שלה כ-smart acoustics, כלומר אלגוריתמים מתקדמים שמנתחים את החלל, המיקום, הרמקולים, והתזמון ומייצרים פילטרים מתאימים. בתוסף של DLBC/ART מציינת DIRAC שהיא עושה שימוש ב- machine learning and AI כדי לקבוע את ההגדרות האופטימליות עבור מערכות עם מספר סאב וופרים, ולעבד פילטרים באופן אוטומטי. מכאן שבחלק מהפונקציות שלה, היא משתמשת כבר כיום בעקרונות של למידת מכונה, ולא רק ב-DSP.

עם זאת, היא לא משתפת איך המערכת לומדת, אם היא עושה עצמה התאמה בזמן אמת לפי משתמש, או רק מבוססת על מדידות ראשוניות. יתכן שמדובר בבינה מלאכותית בסיסית, כלומר אלגוריתם מתקדם, אבל לא בעלת למידת עומק מתמשכת שמקבלת החלטות מורכבות.

לסיכום, Dirac Live היא דוגמה מצוינת לחלק מהמהלך, אבל לא למימוש כל ההבטחות בנוגע ליכולות AI. היא מייצגת את החלק המעשי במהפכת הסאונד: כלי חכם שמחשב בעצמו במקום למדוד ידנית ולהידרש לידע טכני עמוק של מהנדס סאונד מנוסה, שמשקיע זמן בבדיקות, שילוב ציוד מדידה ידע ונסיון עתיר שנים. ברקע זה נזכיר שהיו כאן חברים שלשם השגת התוצאה המיטבית הטיסו לישראל על חשבונם מומחה לכיול המערכת שלהם, שעבד עליה יום שלם, ולאוזני רבים התוצאה הצדיקה את ההשקעה!

עיצוב צליל ומיקס אוטומטי – בינה מלאכותית בתפקיד הטכנאי

הדור החדש של מערכות מיקס מבוססות AI כבר יודעות לבצע מיקס אוטומטי בהתבסס על ז'אנר המוסיקה, להפריד ערוצים כגון הסולן, התופים, או גיטרת הבאס, מתוך הקלטה משולבת. בנוסף, ניתן להטמיע פרמטרים לשיפור דינמיקה, ותחושה מרחבית.

אם בעבר בינה מלאכותית היתה בגדר פלאג-אין, כיום היא טכנאי סאונד וירטואלי שיכול לתת המלצות מקצועיות בזמן אמת.

שחזור ושיפור סאונד: מה שבעבר היה אומנות נדירה

היום ניתן לבצע ניקוי רעשים ברמה שלא הייתה אפשרית בעבר. לשפר איכות הקלטות ישנות, לשחזר תדרים חסרים, והסיר הידהודים ושיבושים בהקלטה. מה שבעבר הצריך ידע עמוק, אוזן מנוסה וציוד יקר ונדיר, נעשה כיום בזמן קצר ובאיכות שמפתיעה גם מקצוענים ותיקים.

סאונד אישי: שילוב מדדים פיזיולוגיים אישיים המותאמים למשתמש

זו אולי המהפכה המעניינת ביותר עבור חובבי האודיו שנמצאים בחיפוש מתמיד אחר השיפור. הדור הקרוב של בינה מלאכותית עשוי לא רק לכוון סאונד לפי העדפות, אלא לשלב נתונים פיזיולוגיים אמיתיים של המשתמש, כמו גיל, מבנה תעלת השמע, רגישות לתדרים, תוצאות בדיקות שמיעה, מאפייני שמיעה ייחודיים כגון הבדלים בין אוזן ימין לשמאל, חשיפה לרעש סביבתי, ואפילו התעייפות האוזן בזמן האזנה לזמן ארוך.

תארו לעצמכם מערכת שמע שיודעת בכל רגע איך אתם שומעים, מהי האופטימיזציה הנכונה ביותר עבורכם, ומבצעת אותה אוטומטית.

מדובר בתחום שנמצא ממש בפתח, אולם כבר רואים אותו בחברות מובילות בתחום האוזניות, שמשלבות בדיקת שמיעה לפני יצירת פרופיל סאונד.

סאונד חי: בינה מלאכותית שמגיבה בזמן אמת

בהופעות, שידורי רדיו ופודקאסטים מתפתח דור חדש של מערכות שמאזנות דינמיקה באופן אוטומטי בין מספר דוברים, משמרות את איכות הסאונד גם בתנאי רעש קיצוניים ולפי העומס בערוצים.

מדובר בשינוי שבעבר דרש תלות מלאה בטכנאי סאונד בזמן אמת, וכיום מפחית משמעותית את התלות בו, או לכל הפחות מעביר אותו לתפקיד פיקוח, במקום ביצוע מיידי.

כך למול עינינו משתנה תפקיד מהנדס הסאונד. במקום אמן ששולט באמצעי הסאונד, וכל פעולה שלו דרשה יד, אוזן וניסיון, כיום רבים מהתהליכים הופכים לאוטומציה חכמה.

תוכנות מתפקדות כמהנדס משנה, מטפלות בהיבטים טכניים, והאדם עובר להיות מנהל האירוע, שמאשר, עורך ומכוון את כלי הבינה המלאכותית.

המומחיות של טכנאי הסאונד כבר אינה רק לדעת איך לבצע פעולה, אלא להבין מתי, למה ועל מה לתת לבינה המלאכותית לעבוד.

מה הלאה? לאן מתקדמת מהפכת ה-AI בסאונד?

להבנתי, העתיד הקרוב עשוי לכלול סאונד שמותאם לכל מאזין בזמן אמת, אוזניות שמבצעות כיול דינמי תוך כדי האזנה, מאסטרינג מלא של הטרק על בסיס פרופיל שמיעה אישי, ואפילו המצב הרגשי של המאזין.

במילים אחרות, הסאונד יפסיק כנראה להיות חוויה אחידה לכל המאזינים, ויהפוך להתבסס על טביעת אוזן אישית.

לסיכום

הבינה המלאכותית משנה מקצועות רבים, אבל בעולם הסאונד היא לא רק כלי נוח או מהיר יותר, אלא משנה מהותית את האופן שבו אנחנו יוצרים, מעצבים ושומעים סאונד. האם זה ייתר לחלוטין את הצורך במהנדסי סאונד? כנראה שלא, אבל עשויה לשנות לבלי היכר את תפקידם, מהתעסקות טכנית לליווי וכיוון של מה שהבינה המלאכותית עדיין לא יודעת לבצע.

מה דעתכם?

זוכרים את "ההתכתשויות" הוירטואליות כאן בפורום על הצורך בכלי כיול אקטיביים, למול אחרים שלא ראו בהם הכרח?

עדיין רואים ב-AI איום על ההאזנה המסורתית, או כלי שעשוי לשדרג את איכות, הסאונד? איך אתם חושבים שיישמע עולם האודיו בעוד 5-10 שנים?

אשמח להערות, כיוונים נוספים והרחבות שתרצו לשלב בהמשך.