exupgh12
חבר משקיען
- הודעות
- 4,890
- מעורבות
- 3,005
- נקודות
- 113
רק עוד קצת... ברקע נשמע קולה של Anne Bisson מתוך השיר September in Montreal המתנגן מתוך תקליט!
המסע האנלוגי שלי החל לפני כשנתיים וקצת, במהלכם עברתי טרנספורמציה משימוש באודיו דיגיטלי בלבד מלווה בזיכרון טראומטי משהו מימי השימוש בפטיפון בילדותי ונעורי לחובב ווניל מתחיל.
זה התחיל בתערוכת Dtown סוכות 2017 אז התחלתי את צעדי הראשונים בחזרה לאנלוגי עם פטיפון של מישל ופונו של Zesto כשנה וחצי לאחר מכן (פברואר 2019) שודרג הפטיפון ל Brinkmann Bardo עם זרוע 10.5 של החברה וראש Miyajima kansui כאשר הפונו המצוין של Zesto ממשיך ללוות אותי.
Fast forward ל 2020, התפרצות נגיף הקורונה המלווה אותנו בחודשים האחרונים, כאשר עכשיו יותר מאי פעם כולנו נמצאים/מבלים יותר זמן בבית ושעות האזנה שלי נוסקות במאות אחוזים, כך גם השעות בהם הפטיפון עובד.
מפה לשם אני מוצא עצמי השבוע עם 2 שדרוגים, הראשון ספק כוח מנורות העונה לשם Ront II עבור הפטיפון (מדהים כמה שינוי ספק יכול להוציא עוד מה Bardo הנפלא), ופונו חדש Brinkmann Edison MKII בו אתמקד.
נתונים (בקטנה) - לא אכנס לעומק הפרטים הטכניים מי שרוצה מוזמן לקרוא מעבר לכתוב באתר היצרן.
מדובר במגבר פונו "גמיש" למדי המאפשר לחבר עד 3 זרועות במקביל (2 מתוך 3 הכניסות הן rca\xlr ואחת rca בלבד ) עבור ראשי MC או MM, קשה לחשוב על תצורת התנגדות (12 שלבים 50 – 47,000 אום) וגיין (16 שלבים מ 49 עד ל 73dB) שאינם ניתנים לתיצור, בנוסף הפונו מגיע עם....שלט רחוק (אנלוג מודרני משהו).
יש באפשרות המשתמש לקבוע אם הסיגנל המועבר בפונו יעבור דרך שני שלבי הגברה הצמודים אחד לשני, על התוצאה בהמשך. כמו כן בחזית נמצא כפתורים המאפשרים מעבר למצב מונו ו Mute.
בנייה - הפונו של Brinkmann כמו שאר מוצרי החברה בנוי לתלפיות, ניכר שהושקעו שעות רבות בתכנון ובירידה לפרטים הקטנים, מלבד 4 המנורות (NOS Telefunken) הממוקמות בתוך צלעות קירור המגינות עליהן הדבר הבולט ביותר במכשיר הוא החלק העליון הבנוי מזכוכית מחוסמת, דבר המאפשר להתבונן ברכיבים מהם מורכב הפונו ולהתפעל מהאיכות הבלתי מתפשרת ומוקפדת של המוצר.
סאונד – הדברים נכתבים לאחר שניגנתי כמעט כל סגנון מוזיקה אפשרי שברשותי (ווקאל, פילרמוני, אופרה, ג'אז בסגנונות שונים, רוק, רוק פרוגרסיב, קאנטרי, בלוז ופופ) אבל כדי לא ליגע ולא להאריך התיאור בהמשך יתמקד בשיר יחיד.
מנורות או לא מנורות הפונו של Brinkmann שקט (הייתי צריך להגביר את זוג הלקסמנים שלי גבוהה כדי לשמוע צליל היס מהוסס וחרישי), מבחינתי זו התחלה מצוינת המאפשרת להגביר קול אנוש או כלי יחיד תחת רקע שקט וזה בדיוק הרגע לחזור לשורות הפתיחה ולגברת Anne Bisson בשיר September in Montreal, מי שמכיר את השיר יודע כי קולה של הזמרת וקטעי המוזיקה המלווים בכניסה מעודנת כמעט חרישית של צליל פסנתר שקט ומעבר סנר על מצילת תוף, אלה עומדים בניגוד מוחלט לרקע השקט בפתיח.
היכולת להעלות ולהדגיש קולות בודדים ואפילו שקטים מאוד ברקע כאחת התכונות החשובות ביותר של ה Edison, לא משנה איזה תקליט ניגן, הפרעות רקע כמעט ואינן מורגשות (גם ל Zesto תכונה דומה אבל ה Edison מעפיל עליו גם בנושא זה).
בהשוואה לפונו הקודם שבעצמו נחשב לפונו מצוין התחושה שהמוזיקה (בייחוד בקולות גבוהים) מתעוותת פחות, הEdison נשמע נקי וטהור יותר, במת הסאונד מהמכשיר דינמית, גדולה וממכרת, יכולת שיחזור הווקאל האנושי בטבעיות כזו דרך ה Edison הוא משהו למות עליו, לא פחות.
ה- Edison ניחן ביכולת מוזיקלית, המאפשרת למוזיקה ולשירה לבקוע מהרמקולים בצורה נינוחה וטבעית ובו בזמן מערבת, מצד אחד המנורות מוסיפות סוג של צבע (אי אפשר לטעות ולחשוב שה Edison הוא פונו SS) אבל זה מגיע במינון מדויק/טבעי וישיר – פשוט חוויה.
לסיכום – אולי ישנם מגברי פונו SS ש"מדויקים" מה Edison (Pass XP27, D'agostino, CH Precision לדוגמה) ובטוח שבטווח המחירים הכפול יש כאלה שגם ינגנו טוב יותר, אבל היכולת של ה Edison להפיק מוזיקה בצורה קלילה ומוזיקלית היא לבדה הופכת את הפונו המדובר לנחשק בעיני.
בשורה התחתונה, מדובר במכשיר ברמת Reference שביצועיו אינם נופלים ממכשירים שחלקם יקרים ממנו וביחד עם הגמישות האין סופית, איכות הבניה והסאונד הממכר יש מצב שבחזית ההגברה האנלוגית הגעתי לטופ אליו שאפתי או אשאף בעשור הקרוב.
סטאפ אנלוגי
מקור אנלוגי - Brinkmann Bardo
פונו Brinkmann Edison MKII
קדם מגבר - Luxman c900U
מגברים - Luxman m900u
רמקולים - Magico S3MKII
כבילה - Cardas
בתמונת הסטאפ עדיין ניתן לראות את הZesto מציץ בצד שמאל ואינו יודע שבקרוב יעבור לבית חדש.
בשתי התמונות העוקבות הפונו החדש של Brinkmann - מדהים לראות את ה"קרביים", פחות מדהים לראות גרגרי אבק על מכסה הזכוכית
בוקר אחרי בוקר
המסע האנלוגי שלי החל לפני כשנתיים וקצת, במהלכם עברתי טרנספורמציה משימוש באודיו דיגיטלי בלבד מלווה בזיכרון טראומטי משהו מימי השימוש בפטיפון בילדותי ונעורי לחובב ווניל מתחיל.
זה התחיל בתערוכת Dtown סוכות 2017 אז התחלתי את צעדי הראשונים בחזרה לאנלוגי עם פטיפון של מישל ופונו של Zesto כשנה וחצי לאחר מכן (פברואר 2019) שודרג הפטיפון ל Brinkmann Bardo עם זרוע 10.5 של החברה וראש Miyajima kansui כאשר הפונו המצוין של Zesto ממשיך ללוות אותי.
Fast forward ל 2020, התפרצות נגיף הקורונה המלווה אותנו בחודשים האחרונים, כאשר עכשיו יותר מאי פעם כולנו נמצאים/מבלים יותר זמן בבית ושעות האזנה שלי נוסקות במאות אחוזים, כך גם השעות בהם הפטיפון עובד.
מפה לשם אני מוצא עצמי השבוע עם 2 שדרוגים, הראשון ספק כוח מנורות העונה לשם Ront II עבור הפטיפון (מדהים כמה שינוי ספק יכול להוציא עוד מה Bardo הנפלא), ופונו חדש Brinkmann Edison MKII בו אתמקד.
נתונים (בקטנה) - לא אכנס לעומק הפרטים הטכניים מי שרוצה מוזמן לקרוא מעבר לכתוב באתר היצרן.
מדובר במגבר פונו "גמיש" למדי המאפשר לחבר עד 3 זרועות במקביל (2 מתוך 3 הכניסות הן rca\xlr ואחת rca בלבד ) עבור ראשי MC או MM, קשה לחשוב על תצורת התנגדות (12 שלבים 50 – 47,000 אום) וגיין (16 שלבים מ 49 עד ל 73dB) שאינם ניתנים לתיצור, בנוסף הפונו מגיע עם....שלט רחוק (אנלוג מודרני משהו).
יש באפשרות המשתמש לקבוע אם הסיגנל המועבר בפונו יעבור דרך שני שלבי הגברה הצמודים אחד לשני, על התוצאה בהמשך. כמו כן בחזית נמצא כפתורים המאפשרים מעבר למצב מונו ו Mute.
בנייה - הפונו של Brinkmann כמו שאר מוצרי החברה בנוי לתלפיות, ניכר שהושקעו שעות רבות בתכנון ובירידה לפרטים הקטנים, מלבד 4 המנורות (NOS Telefunken) הממוקמות בתוך צלעות קירור המגינות עליהן הדבר הבולט ביותר במכשיר הוא החלק העליון הבנוי מזכוכית מחוסמת, דבר המאפשר להתבונן ברכיבים מהם מורכב הפונו ולהתפעל מהאיכות הבלתי מתפשרת ומוקפדת של המוצר.
סאונד – הדברים נכתבים לאחר שניגנתי כמעט כל סגנון מוזיקה אפשרי שברשותי (ווקאל, פילרמוני, אופרה, ג'אז בסגנונות שונים, רוק, רוק פרוגרסיב, קאנטרי, בלוז ופופ) אבל כדי לא ליגע ולא להאריך התיאור בהמשך יתמקד בשיר יחיד.
מנורות או לא מנורות הפונו של Brinkmann שקט (הייתי צריך להגביר את זוג הלקסמנים שלי גבוהה כדי לשמוע צליל היס מהוסס וחרישי), מבחינתי זו התחלה מצוינת המאפשרת להגביר קול אנוש או כלי יחיד תחת רקע שקט וזה בדיוק הרגע לחזור לשורות הפתיחה ולגברת Anne Bisson בשיר September in Montreal, מי שמכיר את השיר יודע כי קולה של הזמרת וקטעי המוזיקה המלווים בכניסה מעודנת כמעט חרישית של צליל פסנתר שקט ומעבר סנר על מצילת תוף, אלה עומדים בניגוד מוחלט לרקע השקט בפתיח.
היכולת להעלות ולהדגיש קולות בודדים ואפילו שקטים מאוד ברקע כאחת התכונות החשובות ביותר של ה Edison, לא משנה איזה תקליט ניגן, הפרעות רקע כמעט ואינן מורגשות (גם ל Zesto תכונה דומה אבל ה Edison מעפיל עליו גם בנושא זה).
בהשוואה לפונו הקודם שבעצמו נחשב לפונו מצוין התחושה שהמוזיקה (בייחוד בקולות גבוהים) מתעוותת פחות, הEdison נשמע נקי וטהור יותר, במת הסאונד מהמכשיר דינמית, גדולה וממכרת, יכולת שיחזור הווקאל האנושי בטבעיות כזו דרך ה Edison הוא משהו למות עליו, לא פחות.
ה- Edison ניחן ביכולת מוזיקלית, המאפשרת למוזיקה ולשירה לבקוע מהרמקולים בצורה נינוחה וטבעית ובו בזמן מערבת, מצד אחד המנורות מוסיפות סוג של צבע (אי אפשר לטעות ולחשוב שה Edison הוא פונו SS) אבל זה מגיע במינון מדויק/טבעי וישיר – פשוט חוויה.
לסיכום – אולי ישנם מגברי פונו SS ש"מדויקים" מה Edison (Pass XP27, D'agostino, CH Precision לדוגמה) ובטוח שבטווח המחירים הכפול יש כאלה שגם ינגנו טוב יותר, אבל היכולת של ה Edison להפיק מוזיקה בצורה קלילה ומוזיקלית היא לבדה הופכת את הפונו המדובר לנחשק בעיני.
בשורה התחתונה, מדובר במכשיר ברמת Reference שביצועיו אינם נופלים ממכשירים שחלקם יקרים ממנו וביחד עם הגמישות האין סופית, איכות הבניה והסאונד הממכר יש מצב שבחזית ההגברה האנלוגית הגעתי לטופ אליו שאפתי או אשאף בעשור הקרוב.
סטאפ אנלוגי
מקור אנלוגי - Brinkmann Bardo
פונו Brinkmann Edison MKII
קדם מגבר - Luxman c900U
מגברים - Luxman m900u
רמקולים - Magico S3MKII
כבילה - Cardas
בתמונת הסטאפ עדיין ניתן לראות את הZesto מציץ בצד שמאל ואינו יודע שבקרוב יעבור לבית חדש.
בשתי התמונות העוקבות הפונו החדש של Brinkmann - מדהים לראות את ה"קרביים", פחות מדהים לראות גרגרי אבק על מכסה הזכוכית
בוקר אחרי בוקרתמונות מצורפות
נערך לאחרונה ב:
