שכל אחד יאזין בהתאם לטעמו ונסיונו !


AK1

חבר משקיען
הודעות
11,236
מעורבות
2,746
נקודות
113
רן

ראשית אני בהחלט בעד שהבסיס האקוסטי יהיה איתן.

שנית תהרוג אותי אבל לא מסתדר לי אם הגישה שבשעה שהמדע הופך ללא יותר משחקן משנה, אנחנו מאמצים בחום את הטעם האישי, וההנאה על מנת להמשיך להתקדם ולהבין מה נכון יותר או פחות כל שכן לגבי ההבחנה באיכות כלשהי.

במצב עניינים זה אפשר להוריד השלטר, וכול הוויכוח כאן מיותר עוד לפני שאחל.

אם כך הם פני הדברים, לא נוכל לדוגמה לצייץ ולהגיב לאור העובדה שכבל קומקום מהום סנטר באורך 30מ ' שמאפשר להאיר בין היתר גם את הסוכה, מבחינת אודיופיל פלוני עושה את העבודה במערכת היי אנד, הרבה יותר טוב מאנקונדה שהושקעו בה עשרות שנים של מחקר ופיתוח ולבסוף כל העסק הזה גם קיבל תג מחיר של חדר.

אם לא הכל כל כך פשוט, והוא לא, אזי איפה עובר הגבול הדק, בין בדיחה לרצינות ומקצועיות, בין ההתעסקות במה שנתפס כטפל, לאיזון החדר שנחשב להכרחי וכו. האם בכלל קיימת נקודה כזו. הכוונה בסופו של דבר למצב שקרטריון מדעי בדומה לגרף לא באמת מצליח להאיר לך את המשך הדרך, ולהכריע את הדיון בדומה לנקודת הפתיחה הנ"ל. או אז ההנאה או הטעם האישי מן הסתם הופכים להיות שובר השוויון. עובדה זה אפשרי וזה יותר משכיח. קיימת כמובן אפשרות נוספת שאותה אתה צריך להכיר גם ממה שכתבתי לדוגמה בפוסט #136

מילה על הבדלים בהפקות;
אחד היתרונות שיש לך במערכת רזולטיבית זו אותה היכולת להבחין בבירור מעבר להחלפה מקובוז לטידל וכו, בהבדלים שמתקיימים לא רק ברמת המיקרו אלא גם בנוגע לטוטאל הסוני שנשמע אחר בין הפקה להפקה. כמובן הרבה יותר קל לעשות את זה באנלוג למרות שאני מניח שגם בהזרמה זה אפשרי רק שזה יותר מורכב וצריך לדעת איך.

קח תקליט שיוצר בגרמניה מול אותו תקליט גם במשקל ובשנתון זהים שיוצר בארה"ב ותצטרך כיסא טוב לידך בכדי לא ליפול. אז שוב על מה אני מדבר.

אני באמת שמנסה להבין מה קורה אחרי שאיזנו את החדר, את זמני הדהוד בו, ועל הדרך דאגנו להיפטר גם מתדרי הבוץ. מה עכשיו לאן פנינו מועדות. כבר הראנו שהגישה שאומרת תן לטעם האישי להכריע עומדת בסתירה לגישה שאפשר להגיע למצב שבו אנחנו מבינים שאין מה להשוות בין האיכויות של א' לאלו ש- ב' מייצר.

לסיום
מדובר כאן בגישות שונות שזה אך לגיטימי. האחת אומרת בו נתחיל מהמדע ונעבור לרומנטיקה, והשניה אומרת בואו נתחיל מהרומניטקה ונלמד כיצד לאמץ את הגישה המדעית על מנת שנוכל להתקדם.
מתברר שיש לך צורך חזק לדעת מה נכון ומה לא -- ובלי המרכאות המתבקשות.

אין נכון, או לפחות לגבי הקלטות בהאזנה ביתית, אין דרך לבדוק מה נכון.

לכל היותר אנשי הצוות הטכני של הקלטה יכולים להשוות בין הצליל שהם שומעים במציאות, ותוך זמן קצר להשוות את זה למה שהם שומעים בחדר הבקרה, אם כי לרוב הציוד בחדר הבקרה רחוק מלהיות היי אנד. אתה אצלך בבית יכול לחשוב מה שאתה רוצה, אבל אין לזה בהכרח קשר למציאות.

מיוחסת לאיינשטיין האמירה שהיקום הוא כמו שעון (אנלוגי) גדול וסגור, שמדענים יכולים להאזין לרעשים שהוא עושה, ולהתבונן בתנועה של המחוגים, ולבדוק כל מה שהם רוצים, ועל סמך זה לומר איך השעון בנוי מבפנים, אבל אין לאף אחד דרך לוודא את זה.

גם למדע אין דרך לוודא את הדמיון בין גלי הקול שהיו בחלל ההקלטה לבין גלי הקול שמגיעים לאוזניך בבית.

למעשה, אף אחד מהמדדים שאתה מתייחס אליהם בעת ההאזנה, החל בבמה, בכיווניות, בטונליות, ב"מהירות", בדינמיות, בפירוט, וכו' -- אף אחד מהם אינו מדיד. אולי אפשר מכל מיני גרפים לקבל הערכות לגבי חלק מהפרמטרים, אבל אני לא חושב שמדידות כלשהן של הציוד והחדר יכולות לנבא אם לסטיינוויי שהוקלט יהיה צליל של סטיינווי או פאציולי או בזנדורפר, מה גם שסטיינווי מודל D הקלאסי יכול להישמע שונה מפסנתר אחד לרעהו, ובוודאי באקוסטיקה שונה או ממרחק שונה.

וכפי שכתבתי אינספור פעמים, המיקרופונים בהקלטה אינם קולטים את מה שמאזין היה שומע, אלא דברים אחרים לחלוטין, ממרחקים שונים, מזוויות שונות (הצליל שונה מאוד מזוויות שונות יחסית לכלי), וגם הרבה הרבה יותר מיקרופונים מאשר אוזניים. וכאמור, את כל זה מערבבים באולפן לפי איך שנראה לטכנאי, ואת זה מעבירים למדיה שאתה שומע, וגם זאת לא תמיד במדויק. כך שבפועל, מראש ההקלטות לא מנסות אפילו לשמר את מה שמאזין היה שומע, אז אין שום משמעות ל"לשחזר" את זה במדויק, כי אין משהו ספציפי לשחזר אותו.

אתה גם מעדיף ויניל, אבל זה רק מראה שאתה לא באמת רוצה דיוק -- ויניל זו מדיה לא מדויקת, מהרבה מאוד סיבות, החל בזה שכשמעבירים לוויניל, כמעט בכל המקרים מקטינים את הטווח הדינמי (קומפרסיה), מקטינים את הפרדת הערוצים, את הבאס בכלל מסכמים למונו, כלומר מתרחקים מהדיוק באופן מודע. בנוסף, אם אין לך זרוע לינארית, העקיבה לא נכונה חלק מהזמן, בחלק מהזמן יש inner groove distortion, אפילו כמות קטנה של לכלוך מעוותת את הצליל, וכל השמעה שוחקת את הוויניל וגורמת לעיוות -- בקיצור -- לא מדויק.

אז אולי כדאי לקבל שאת "האמת" לא תקבל, והמדע לא יסייע לך בזה מעבר למה שכבר נעשה.

בפרפרזה על משהן אחר משל איינשטיין: אפשר להיעזר במדע עד כמה שאפשר, אבל לא יותר מזה.
 

arb

אוהב את התחום
הודעות
293
מעורבות
103
נקודות
43
ראשית אני מעדיף להתעסק באיכות התוצאה. זה לא קשור מחד גיסא לנבואות, ומאידך גיסא לווינל. רוצה להכתיב לי מה היא איכות סונית מעבר לטעם אישי או הנאה, אתה מוזמן ואני לא אומר זאת בציניות, אלמד ממך בכף. אבל שוב אם הכל מבחינתך זה פיקציה, וזה מתחיל ומסתכם במיקום המיקרופנים במרחב ההקלטה, אז על מה כל המגילה שכתבת
מתברר שיש לך צורך חזק לדעת מה נכון ומה לא -- ובלי המרכאות המתבקשות.

אין נכון, או לפחות לגבי הקלטות בהאזנה ביתית, אין דרך לבדוק מה נכון.

לכל היותר אנשי הצוות הטכני של הקלטה יכולים להשוות בין הצליל שהם שומעים במציאות, ותוך זמן קצר להשוות את זה למה שהם שומעים בחדר הבקרה, אם כי לרוב הציוד בחדר הבקרה רחוק מלהיות היי אנד. אתה אצלך בבית יכול לחשוב מה שאתה רוצה, אבל אין לזה בהכרח קשר למציאות.

מיוחסת לאיינשטיין האמירה שהיקום הוא כמו שעון (אנלוגי) גדול וסגור, שמדענים יכולים להאזין לרעשים שהוא עושה, ולהתבונן בתנועה של המחוגים, ולבדוק כל מה שהם רוצים, ועל סמך זה לומר איך השעון בנוי מבפנים, אבל אין לאף אחד דרך לוודא את זה.

גם למדע אין דרך לוודא את הדמיון בין גלי הקול שהיו בחלל ההקלטה לבין גלי הקול שמגיעים לאוזניך בבית.

למעשה, אף אחד מהמדדים שאתה מתייחס אליהם בעת ההאזנה, החל בבמה, בכיווניות, בטונליות, ב"מהירות", בדינמיות, בפירוט, וכו' -- אף אחד מהם אינו מדיד. אולי אפשר מכל מיני גרפים לקבל הערכות לגבי חלק מהפרמטרים, אבל אני לא חושב שמדידות כלשהן של הציוד והחדר יכולות לנבא אם לסטיינוויי שהוקלט יהיה צליל של סטיינווי או פאציולי או בזנדורפר, מה גם שסטיינווי מודל D הקלאסי יכול להישמע שונה מפסנתר אחד לרעהו, ובוודאי באקוסטיקה שונה או ממרחק שונה.

וכפי שכתבתי אינספור פעמים, המיקרופונים בהקלטה אינם קולטים את מה שמאזין היה שומע, אלא דברים אחרים לחלוטין, ממרחקים שונים, מזוויות שונות (הצליל שונה מאוד מזוויות שונות יחסית לכלי), וגם הרבה הרבה יותר מיקרופונים מאשר אוזניים. וכאמור, את כל זה מערבבים באולפן לפי איך שנראה לטכנאי, ואת זה מעבירים למדיה שאתה שומע, וגם זאת לא תמיד במדויק. כך שבפועל, מראש ההקלטות לא מנסות אפילו לשמר את מה שמאזין היה שומע, אז אין שום משמעות ל"לשחזר" את זה במדויק, כי אין משהו ספציפי לשחזר אותו.

אתה גם מעדיף ויניל, אבל זה רק מראה שאתה לא באמת רוצה דיוק -- ויניל זו מדיה לא מדויקת, מהרבה מאוד סיבות, החל בזה שכשמעבירים לוויניל, כמעט בכל המקרים מקטינים את הטווח הדינמי (קומפרסיה), מקטינים את הפרדת הערוצים, את הבאס בכלל מסכמים למונו, כלומר מתרחקים מהדיוק באופן מודע. בנוסף, אם אין לך זרוע לינארית, העקיבה לא נכונה חלק מהזמן, בחלק מהזמן יש inner groove distortion, אפילו כמות קטנה של לכלוך מעוותת את הצליל, וכל השמעה שוחקת את הוויניל וגורמת לעיוות -- בקיצור -- לא מדויק.

אז אולי כדאי לקבל שאת "האמת" לא תקבל, והמדע לא יסייע לך בזה מעבר למה שכבר נעשה.

בפרפרזה על משהן אחר משל איינשטיין: אפשר להיעזר במדע עד כמה שאפשר, אבל לא יותר מזה.
 
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,236
מעורבות
2,746
נקודות
113
ראשית אני מעדיף להתעסק באיכות התוצאה. זה לא קשור מחד גיסא לנבואות, ומאידך גיסא לווינל. רוצה להכתיב לי מה היא איכות סונית מעבר לטעם אישי או הנאה, אתה מוזמן ואני לא אומר זאת בציניות, אלמד ממך בכף. אבל שוב אם הכל מבחינתך זה פיקציה, וזה מתחיל ומסתכם במיקום המיקרופנים במרחב ההקלטה, אז על מה כל המגילה שכתבת
אני לא מכתיב לך מה זו איכות. אני מבין שיש לך תפיסה ברורה משלך מהי איכות, ואתה גם רוצה אישור מדעי לתפיסה זו, וכיוונים להמשך מעבר לטעם אישי או הנאה. המגילה שכתבתי מפרטת את התשובה הקצרה "אין כיוונים כאלה".

ניסיתי להסביר למה:
  1. לא תוכל לקבל אישור כזה

  2. אי אפשר למדוד ו/או לוודא דיוק יחסית לגלי הקול שהיו בזמן ההקלטה.

  3. כל הפרמטרים לפיהם אתה מודד איכות אינם מדידים ואינם מדעיים.

  4. ויניל אפריורית לא מדייק -- מה שלא אומר שאי אפשר להתייחס לצליל המתקבל כ"איכותי" ולאהוב אותו, ואפילו לטעות ולחשוב שהוא אמיתי, נכון וריאלסטי, למרות שהוא מכיל אי דיוקים מובנים.

  5. לא מדובר ב"פיקציה" רק מבחינתי, זו עובדה, שהסברתי אותה, ואתה מוזמן לערער על ההסבר.
אני יכול גם להרחיב את ההסבר לגבי ה"פיקציה", כולל עניין ה-cues שמשמשים אותנו במציאות כדי לדעת מהיכן מגיע צליל שאנחנו שומעים, אבל ה-cues המקוריים אינם נכללים בהקלטה, ועוד.

ההתייחסות ל"ניבוי" הייתה בהקשר זה לכך שאין קשר מספיק חזק בין תוצאות מדידות כלשהן לבין מה ששומעים ומנתחים לפי הפרמטרים שהוזכרו, מה שרלוונטי גם לוויניל וגם בכלל, כך שאי אפשר לבצע תהליך שכולל מדידה, שינוי כלשהו, ומדידה חוזרת כדי לבדוק אם שיפרנו או להיפך.

וללא קשר, היו גם מקרים שבהם מצאתי הבדלים גם בין ורסיות זהות לכאורה של תקליטים, לא רק מבחינת העטיפה וארץ היצור, אלא גם מבחינת הלייבל, המטריצה, הסטמפר ושאר הפרטים שעל ה-dead wax.

נ.ב., באחוז לא זניח של המקרים גם אני מעדיף ויניל, אפילו על ורסיות hi-res, והשקעתי הרבה כסף בציוד ובהדפסות טובות של תקליטים -- לפעמים אני קונה כמה הדפסות כדי לבחור את הטובה ביניהן לאוזני -- אבל אני לא משלה את עצמי שההעדפה הזו היא בגלל שהוויניל יותר "טוב" או יותר "נכון" או יותר "מדויק" או יותר "איכותי", ו/או כל ביטוי אחר שתבחר, אלא כי אני נהנה ממנו יותר במקרה הנתון.
 

נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,236
מעורבות
2,746
נקודות
113
ראשית אני מעדיף להתעסק באיכות התוצאה. זה לא קשור מחד גיסא לנבואות, ומאידך גיסא לווינל. רוצה להכתיב לי מה היא איכות סונית מעבר לטעם אישי או הנאה, אתה מוזמן ואני לא אומר זאת בציניות, אלמד ממך בכף. אבל שוב אם הכל מבחינתך זה פיקציה, וזה מתחיל ומסתכם במיקום המיקרופנים במרחב ההקלטה, אז על מה כל המגילה שכתבת
לקראת השינה פתאום הבנתי שבעצם אתה אומר לי שאתה מוכן ללמוד ממני, בלי ציניות, על "איכות סונית מעבר לטעם אישי או הנאה", אבל אתה לא מוכן ללמוד ממני בלי ציניות את התשובה האמיתית, שהיא שאין איכויות כאלה, או, ליתר דיוק, אין דרך למדוד אותן, ואתה בהחלט מתייחס בציניות אל ענייני מיקום המיקרופונים במרחב ההקלטה ואל מה שכתבתי כאל "מגילה".

זאת למרות שה"מגילה" שכתבתי לך היא ההבדל בין לתת לך תשובה אקסיומאטית ומתנשאת, על תקן זה שאני המומחה ואתה אמור להאמין לי רק כי אני אמרתי, לבין הסבר ענייני ופשוט למה מה שאני אומר הוא נכון, ללא התנשאות, ובלי להתיימר לשום מומחיות לצורך כך, מה שמאפשר לך לחשוב על הנאמר בכוחות עצמך, אם הנושא אכן מעניין עבורך.

אתה רוצה לקבל כלים לקבוע איזו גירסה של הקלטה/השמעה היא "נכונה" יותר, אבל לא מוכן לקבל את התשובה האמיתית, שהיא שאף אחת מהן אינה נכונה, ועוד פחות נכונה כשמדובר בוויניל שאתה אוהב.

אתה פשוט רוצה שהמציאות לא תהיה כפי שהיא, אלא כפי שאתה מדמיין אותה.

חלומות נעימים (תרתי משמע)
 
נערך לאחרונה ב:

YB-7

חבר משקיען
הודעות
1,837
מעורבות
397
נקודות
83
אתה פשוט רוצה שהמציאות לא תהיה כפי שהיא, אלא כפי שאתה מדמיין אותה.
תודה באמת... האם לא הגעת למסקנה הזאת לאחר שראית חדשות והבנת את אירועי היום??
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,236
מעורבות
2,746
נקודות
113
תודה באמת... האם לא הגעת למסקנה הזאת לאחר שראית חדשות והבנת את אירועי היום??
נו באמת... יש לך את זה ביותר בדיחת קרש? ל"ג בעומר מתקרב וצריכים עצים למדורה.
 

arb

אוהב את התחום
הודעות
293
מעורבות
103
נקודות
43
עמיר בוקר טוב

לפני שהסביר שוב מה הוא הנכון שעליו אני מתעקש, לצד זיהוי, ומציאות, אציין שלמשוואת ההפקה של המוסיקה, יש להוסיף כמובן את המערכת על כל המשתמע מכך. כנ"ל את תגובת החדר.

מכאן שגם אם טיפלנו בחדר בארגז הכלים המדעי שעומד לרשותנו, צריך לקחת בחשבון שאופיו הסוני המאד מסויים משפיע מן הסתם בדרכו שלו על התוצאה. כנ"ל מהרגע שהחלטת שהקפלה תהיה בחזית הדו ערוצי שלך, וזאת במקום הB&W.

אם תרצה או לא, זה שינה לך את כל ההויה הסונית, שהשגת קודם לכן.

בכדי לא לבלבל את היוצרות, מציאות זו היא ב-ה הידיעה המציאות שאליה אני מתייחס. מכאן שאני לא מתעסק בפיענוח טרום הקלטה, ו-או עריכה באולפן וכו.

תאר לך מצב שבו שנינו ישובים מול מערכת היי אנד מושקעת, בחדר מטופל כראוי, ואני מסב לתשומת לבך שהכלי שאנו מאזינים לו ממוקם נמוך מידי והוא נשמע נפוח ואנומלי. אתה תתעקש בפני שמה אני מבלבל לך את המוח ושאתה שומע אותו אפטימלי גם בגובה. כמה shot out קצרים וריכוז ואופס אתה שומע שאכן הוא בגובה הרגליים והוא כבר לא נשמע אופטימלי לעילא ועילא. כאלה מקרים יש בלי סוף. אני אומר את זה לא בגלל שיש לי אוזני עטלף ממש לא, אלה מתוך נסיון, וכבר הזמנתי אותך בעבר, וההזמנה עדיין בתוקף, בכדי להוכיח לך אחת ולתמיד שגם מצבים מהסוג הזה רחוקים מלהיות דמיון פרוע.

מכאן שאין לזה כל קשר לטעם אישי, ובוודאי שלא להנאה שאתה מפיק מהמיקום השגוי של אותו הכלי ונניח הטימברה שלו, ולזו שאני אפיק אחרי שמיקומו על התצורה הסונית שלו, יהפכו להרבה יותר קוהרנטיים.

ככול שנכנס יותר להובי הקורה של המציאות הנ"ל, הדברים הופכים להיות יותר ויותר מורכבים אבל עדיין ניתנים להבחנה וחישה, ולבסוף לשיפור.

אם כן בלי להכנס כרגע לאיך אלא להישאר במה, יש תמיד מצב אחד שישמע יותר נכון, ושוב כפי שציינתי קודם צריך למצוא את הרפרנס המתאים שלא רק יאשר זאת נכוחה, אלא גם ובעיקר ישפר את התוצאה. למותר לציין שכל תיקון כזה משפר לנו את היכולת הכללית של המערכת.

אפרופו זיהוי. מבחינתי אין לזה שום קשר למבחן עיוור כלשהו, או לכמה סאבים מנגנים בחדר. זה קשור למוסיקה נטו. שורה תחתונה זה מה שאמור לעניין לא רק אותי. נקח לדוגמה האזנה כלשהי, נניח לג'אם סשן של קליפורד בראון, ואח"כ לסימפוניה של אנטון ברוקנר. כמובן שנבחין מיד בלי בעיה גם בלי להכיר את הנפשות הפועלות, שבזה האחרון מדובר במספר רב של כלים מול הרכב הג'אז. זה לא האישו. אתה בוודאי יודע שאם קצת יותר מיומנות ובעיקר ידע, נדע להבחין מתוך שינה שמדובר בסימפוניה של ברוקנר מס' X. אח"כ גם נלמד לזהות את המנצח והתזמורת. אף על פי כן לשם הכרת הביצוע על בוריו, אין צורך במערכת היי אנד. כלומר ללמוד לאמוד על ההבדלים הנ"ל ניתן גם מטרנזיסטור.

בנוגע להאזנה לוויניל (על שלל הבעיות שהוא מגלם) אתה מבין במוקדם או במאוחר שההבדל בין כותר לכותר בא לידי ביטוי לא רק בפרטים הסוניים הקטנים, אלא גם באופי השלם וזאת ביתר שאת משאר הפורמטים הקיימים היום בשוק.

בטרם תתפרץ לדלת פתוחה, על תשכח את הטסט שעשיתם אתה ורן מול המערכת שלו, שבו שנייכם הייתם תמימי דעים בנוגע לכך שמדיה אחת לא הצליחה להעביר את תחום הגבוהים, באותה מידה שהמדיה האחרת צלחה. ברגע שהעדר אינפורמציה כלשהי( תסכים איתי או שלא זה יכול להיות כל מיימד אחר בתוצאה) לא מעניינת, אזי כמובן אפשר להתעלם מנוכחותה. מי שזה לא מטריד את מנוחתו מוזמן כמובן להתקדם הלאה, ושלום על ישראל, וזה בסדר.

לפני סיום אתן דוגמה מוחשית נוספת, וזאת דרך רבעיות לכלי מייתר של בלה ברטוק. לרוב, גם חובבי המוסיקה נמנעים מלהאזין להם מהסיבה שהמוסיקה גם ככה מורכבת וקשה להאזנה. מכאן שבמקרה של רבעיות, מומלץ להתחיל להאזין לאלא שהיידן הלחין עבור הרוזן יוזף הרדדי, גם מהסיבה שהם יותר קלילות. או אפילו מרבעיות רוזומבסקי של בטהובן.

סיבה נוספת לא להאזין לרבעיות של ברטוק היא אודיופילת פרופר. לרוב רבעיות אלא נשמעות על הפנים. כלומר מאה שמונים מעלות מאיך שדיאנה קרול לדוגמה נשמעת ממערכת זולה.

הדיסטורשיין שיתקבל מהתו הראשון שלהם, יגרום ללא מעט אודיופילים לסגור את המערכת, ובלית ברירה לזפזף הלאה. לחילופין לרוץ ולהחליף דיסק, או לאפסן התקליט הסורר, לא לפני שניסו לשפר אותו ללא הואיל בשטיפתו במכונה אולטרסונית משוכללת.

מכיוון שהמוסיקה של ברטוק בכל זאת מרתקת, אני ההפוך את החדר והמערכת, בדיוק באותם האמצעים שעומדים גם לרשותך על מנת שניתן יהיה לשמוע אותה בלי לאבד רבב מעוצמתה.

הנה אני גם אומר את הדברים שוב בריש גלי בלי צורך לקבל גושפנקא מהמדע, ובלי צורך להחליף חצי מערכת. כל זה בהסתמך על אוזן מיומנת, שלא מפחדת לספר במילים את מה שהיא שומעת.
נ.ב
כבר ציינתי בעבר שאני משתמש בזרוע לינארית של קוזמה, ראש אוטסורו בורדו, והאפולו של טריאנגל ארט. ללא קשר דיגיטל, ולא מהיום יכול להשמע מעולה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • Like
Reactions: gds

gds

מושעה
הודעות
2,098
מעורבות
756
נקודות
113
אני מניח שהתשובה על "שהכלי שאנו מאזינים לו ממוקם נמוך מידי והוא נשמע נפוח ואנומלי." תהיה בערך כך:
"קשקוש, במקרה הזה מה שנדרש זה שינוי ב toe in ולכן אין בסיס לכל מה שכתבת."...
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,236
מעורבות
2,746
נקודות
113
עמיר בוקר טוב
בוקר טוב!

לפני שהסביר שוב מה הוא הנכון שעליו אני מתעקש, לצד זיהוי, ומציאות, אציין שלמשוואת ההפקה של המוסיקה, יש להוסיף כמובן את המערכת על כל המשתמע מכך. כנ"ל את תגובת החדר.

מכאן שגם אם טיפלנו בחדר בארגז הכלים המדעי שעומד לרשותנו, צריך לקחת בחשבון שאופיו הסוני המאד מסויים משפיע מן הסתם בדרכו שלו על התוצאה. כנ"ל מהרגע שהחלטת שהקפלה תהיה בחזית הדו ערוצי שלך, וזאת במקום הB&W.
כל זה טריוויאלי, רק שאין לך דרך להפריד משתנים ומה משפיע איך.


אם תרצה או לא, זה שינה לך את כל ההויה הסונית, שהשגת קודם לכן.
ברור שרציתי, אחרת לא הייתי קונה את האקפלה :)

אבל אני לא מבין לצורך מה אתה מוצא לנכון לומר את הדברים הטריוויאליים האלה.


בכדי לא לבלבל את היוצרות, מציאות זו היא ב-ה הידיעה המציאות שאליה אני מתייחס. מכאן שאני לא מתעסק בפיענוח טרום הקלטה, ו-או עריכה באולפן וכו.
כבר כאן אתה טועה. אתה לא מתייחס לשום מציאות, שאין לך מושג ירוק מה היא הייתה, אלא רק לתפיסה שלך את מה שאתה חושב שהוא/היה מציאות. זו נקודה מהותית ביותר, ועד שלא תקלוט אותה, תמשיך בכיוונים שהם literally הזויים.


תאר לך מצב שבו שנינו ישובים מול מערכת היי אנד מושקעת, בחדר מטופל כראוי, ואני מסב לתשומת לבך שהכלי שאנו מאזינים לו ממוקם נמוך מידי והוא נשמע נפוח ואנומלי. אתה תתעקש בפני שמה אני מבלבל לך את המוח ושאתה שומע אותו אפטימלי גם בגובה. כמה shot out קצרים וריכוז ואופס אתה שומע שאכן הוא בגובה הרגליים והוא כבר לא נשמע אופטימלי לעילא ועילא. כאלה מקרים יש בלי סוף. אני אומר את זה לא בגלל שיש לי אוזני עטלף ממש לא, אלה מתוך נסיון, וכבר הזמנתי אותך בעבר, וההזמנה עדיין בתוקף, בכדי להוכיח לך אחת ולתמיד שגם מצבים מהסוג הזה רחוקים מלהיות דמיון פרוע.
הדימיון הפרוע הוא שיש בכלל אינפורמציית גובה ששומרה בהקלטה. כאמור, ההקלטה לא בוצעה מעמדת מאזין, אלא מכל מיני מקומות, לרוב בכלל מעל התזמורת, ועורבלה במיקס. אז מה שנשמע לך כמו גובה הוא פרי דמיונך, מה גם שבמערכת/חדר אחרים, הגובה המדומה עשוי להישמע לך שונה לחלוטין.


מכאן שאין לזה כל קשר לטעם אישי, ובוודאי שלא להנאה שאתה מפיק מהמיקום השגוי של אותו הכלי ונניח הטימברה שלו, ולזו שאני אפיק אחרי שמיקומו על התצורה הסונית שלו, יהפכו לקוהרנטיים.
אכן אין לזה קשר לטעם אישי -- אין לזה שום קשר לשום דבר, בטח לא לשום "אמת" או "שגוי".

"שגוי" אפשר רק לומר על משהו שהוא שונה מהמציאות, וכאן לא רק שהמציאות לא ידועה, בפירוש ידוע שהיא שונתה ועוותה ללא הכר מהאספקטים של גובה וכיווניות.


ככול שנכנס יותר להובי הקורה של המציאות הנ"ל, הדברים הופכים להיות יותר ויותר מורכבים אבל עדיין ניתנים להבחנה וחישה, ולבסוף לשיפור.
כאמור, אתה לא מתייחס לשום מציאות, שאין לך מושג ירוק מה היא הייתה, אלא רק לתפיסה שלך את מה שאתה חושב שהוא/היה מציאות.


אם כן בלי להכנס כרגע לאיך אלא להישאר במה, יש תמיד מצב אחד שישמע יותר נכון, ושוב כפי שציינתי קודם צריך למצוא את הרפרנס המתאים שלא רק יאשר זאת נכוחה, אלא גם ובעיקר ישפר את התוצאה. למותר לציין שכל תיקון כזה משפר לנו את היכולת הכללית של המערכת.
אולי יש תמיד מצב שיישמע לך נכון, אבל אין לך שום מושג ירוק מה היה הנכון, מה שלא מפריע לך להתייחס לזה כעובדה של ממש.


אפרופו זיהוי. מבחינתי אין לזה שום קשר למבחן עיוור כלשהו, או לכמה סאבים מנגנים בחדר. זה קשור למוסיקה נטו. שורה תחתונה זה מה שאמור לעניין לא רק אותי. נקח לדוגמה האזנה כלשהי, נניח לג'אם סשן של קליפורד בראון, ואח"כ לסימפוניה של אנטון ברוקנר. כמובן שנבחין מיד בלי בעיה גם בלי להכיר את הנפשות הפועלות, שבזה האחרון מדובר במספר רב של כלים מול הרכב הג'אז. זה לא האישו. אתה בוודאי יודע שאם קצת יותר מיומנות ובעיקר ידע, נדע להבחין מתוך שינה שמדובר בסימפוניה של ברוקנר מס' X. אח"כ גם נלמד לזהות את המנצח והתזמורת. אף על פי כן לשם הכרת הביצוע על בוריו, אין צורך במערכת היי אנד. כלומר ללמוד לאמוד על ההבדלים הנ"ל ניתן גם מטרנזיסטור.
לא ברור לי לאיזה זיהוי אתה מתייחס כאן.


בנוגע להאזנה לוויניל (על שלל הבעיות שהוא מגלם) אתה מבין במוקדם או במאוחר שההבדל בין כותר לכותר בא לידי ביטוי לא רק בפרטים הסוניים הקטנים, אלא גם באופי השלם וזאת ביתר שאת משאר הפורמטים הקיימים היום בשוק.

לפני שאתה מגיב לי על זה, על תשכח את הטסט שעשיתם אתה ורן מול המערכת שלו, שבו שנייכם הייתם תמימי דעים בנוגע לכך שמדיה אחת לא הצליחה להעביר את תחום הגבוהים, באותה מידה שהמדיה האחרת צלחה. באם העדר אינפורמציה כלשהי( תסכים איתי או שלא זה באותה מידה יכול להיות כל מיימד אחר בתוצאה) לא מעניינת, אזי כמובן אפשר להתעלם מנוכחותה. מי שזה לא מטריד את מנוחתו מתקדם הלאה ושלום על ישראל, וזה בסדר.
אתה מייחס את העניין למדיה, ואני מייחס אותו בכלל למשהו אחר -- להעברה (transfer).

ספציפית כאן, מדובר על מאסטר אנלוגי שהועבר לקבצים דיגיטליים. כידוע לך, אפשר לעשות את זה ברמות איכות שונות לגמרי אחת מרעותה, באחת תשמע פרטי פרטים ותהייה לה טווח דינאמי גדול ועושר צלילי וכל מה שתרצה, והשנייה -- מאותו מאסטר --יכולה להישמע נבולה, עמומה, מטושטשת, חסרת חיים, ללא פרטים ודינמיקה וכו' וכו'.

אז סביר שהקובץ שהיה על השרת של הסטרימינג נלקח מהעברה לא כל כך מוצלחת, והדיסק שנשמע עדיף הכיל העברה טובה יותר. בזה נגמר הסיפור הזה. המצב היה יכול להיות באותה מידה הפוך, ובהחלט יש מקרים שהסטרימינג נשמע עדיף.


לפני סיום אתן דוגמה מוחשית נוספת, וזאת דרך רבעיות לכלי מייתר של בלה ברטוק. לרוב, גם חובבי המוסיקה נמנעים מלהאזין להם מהסיבה שהמוסיקה גם ככה מורכבת וקשה להאזנה. עם עסקינן ברבעיות אזי עדיף לקבל נעים באוזן מאלא שהיידן הלחין עבור הרוזן יוזף הרדדי. או אפילו מרבעיות רוזומבסקי של בטהובן.

סיבה נוספת לא להאזין לרבעיות של ברטוק היא אודיופילת פרופר. לרוב רבעיות אלא נשמעות על הפנים. כלומר מאה שמונים מעלות מאיך שדיאנה קרול לדוגמה נשמעת ממערכת זולה.

הדיסטורשיין שיתקבל מהתו הראשון שלהם, יגרום ללא מעט אודיופילים לסגור את המערכת, ובלית ברירה לזפזף הלאה. לחילופין לרוץ ולהחליף דיסק, או לאפסן התקליט הסורר, לא לפני שניסו לשפר אותו ללא הואיל בשטיפתו במכונה אולטרסונית משוכללת.
איפה יש דיסטורשן ברביעות של ברטוק? מצאת הקלטה מעוותת שלהם??


מכיוון שהמוסיקה של ברטוק בכל זאת מרתקת, אני ההפוך את החדר והמערכת, בדיוק באותם האמצעים שעומדים גם לרשותך על מנת שניתן יהיה לשמוע אותה בלי לאבד רבב מעוצמתה.
אני לא מבין על מה אתה מדבר. יש מספיק הקלטות של ברטוק שאינן כוללות עיוותים, ומה שלא נעים לאוזן אצל ברטוק אינו עיוות הצליל אלא הצליל המופק עצמו -- הנגנים מפיקים צליל אחר עבור ברטוק צליל אחר מאשר עבור בטהובן, וצליל אחר עבור ראוול, וצליל אחר עבור מוצארט -- וגם ההרמוניות (צירופי הצלילים, במשמעות המוזיקלית, ולא הצלילית של אוברטונים) צורמניות ודיסוננטיות, שלא כל אחד אוהב.


הנה אני גם אומר את הדברים בריש גלי בלי צורך לקבל גושפנקא מהמדע, ובלי צורך להחליף חצי מערכת.
אף אחד לא אמר שצריך להחליף אפילו רכיב אחד במערכת, לא ברור לי מהיכן זה נלקח.


כל זה בהסתמך על אוזן מיומנת, שלא מפחדת לספר במילים את מה שהיא שומעת.
אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה על מה שאתה שומע, אבל אין קשר בין הדברים שאתה תופס אותם כאל מציאות לשום מציאות רלוונטית לנושאי הדיון. הכל בראש שלך נטו, ואין ולא תהיה לדברים האלה גושפנקא מהמדע ואפילו מסתם הגיון בריא.
 

RanMoyal

חבר משקיען
הודעות
1,154
מעורבות
1,099
נקודות
113
עמיר בוקר טוב

לפני שהסביר שוב מה הוא הנכון שעליו אני מתעקש, לצד זיהוי, ומציאות, אציין שלמשוואת ההפקה של המוסיקה, יש להוסיף כמובן את המערכת על כל המשתמע מכך. כנ"ל את תגובת החדר.

מכאן שגם אם טיפלנו בחדר בארגז הכלים המדעי שעומד לרשותנו, צריך לקחת בחשבון שאופיו הסוני המאד מסויים משפיע מן הסתם בדרכו שלו על התוצאה. כנ"ל מהרגע שהחלטת שהקפלה תהיה בחזית הדו ערוצי שלך, וזאת במקום הB&W.

אם תרצה או לא, זה שינה לך את כל ההויה הסונית, שהשגת קודם לכן.

בכדי לא לבלבל את היוצרות, מציאות זו היא ב-ה הידיעה המציאות שאליה אני מתייחס. מכאן שאני לא מתעסק בפיענוח טרום הקלטה, ו-או עריכה באולפן וכו.

תאר לך מצב שבו שנינו ישובים מול מערכת היי אנד מושקעת, בחדר מטופל כראוי, ואני מסב לתשומת לבך שהכלי שאנו מאזינים לו ממוקם נמוך מידי והוא נשמע נפוח ואנומלי. אתה תתעקש בפני שמה אני מבלבל לך את המוח ושאתה שומע אותו אפטימלי גם בגובה. כמה shot out קצרים וריכוז ואופס אתה שומע שאכן הוא בגובה הרגליים והוא כבר לא נשמע אופטימלי לעילא ועילא. כאלה מקרים יש בלי סוף. אני אומר את זה לא בגלל שיש לי אוזני עטלף ממש לא, אלה מתוך נסיון, וכבר הזמנתי אותך בעבר, וההזמנה עדיין בתוקף, בכדי להוכיח לך אחת ולתמיד שגם מצבים מהסוג הזה רחוקים מלהיות דמיון פרוע.

מכאן שאין לזה כל קשר לטעם אישי, ובוודאי שלא להנאה שאתה מפיק מהמיקום השגוי של אותו הכלי ונניח הטימברה שלו, ולזו שאני אפיק אחרי שמיקומו על התצורה הסונית שלו, יהפכו להרבה יותר קוהרנטיים.

ככול שנכנס יותר להובי הקורה של המציאות הנ"ל, הדברים הופכים להיות יותר ויותר מורכבים אבל עדיין ניתנים להבחנה וחישה, ולבסוף לשיפור.

אם כן בלי להכנס כרגע לאיך אלא להישאר במה, יש תמיד מצב אחד שישמע יותר נכון, ושוב כפי שציינתי קודם צריך למצוא את הרפרנס המתאים שלא רק יאשר זאת נכוחה, אלא גם ובעיקר ישפר את התוצאה. למותר לציין שכל תיקון כזה משפר לנו את היכולת הכללית של המערכת.

אפרופו זיהוי. מבחינתי אין לזה שום קשר למבחן עיוור כלשהו, או לכמה סאבים מנגנים בחדר. זה קשור למוסיקה נטו. שורה תחתונה זה מה שאמור לעניין לא רק אותי. נקח לדוגמה האזנה כלשהי, נניח לג'אם סשן של קליפורד בראון, ואח"כ לסימפוניה של אנטון ברוקנר. כמובן שנבחין מיד בלי בעיה גם בלי להכיר את הנפשות הפועלות, שבזה האחרון מדובר במספר רב של כלים מול הרכב הג'אז. זה לא האישו. אתה בוודאי יודע שאם קצת יותר מיומנות ובעיקר ידע, נדע להבחין מתוך שינה שמדובר בסימפוניה של ברוקנר מס' X. אח"כ גם נלמד לזהות את המנצח והתזמורת. אף על פי כן לשם הכרת הביצוע על בוריו, אין צורך במערכת היי אנד. כלומר ללמוד לאמוד על ההבדלים הנ"ל ניתן גם מטרנזיסטור.

בנוגע להאזנה לוויניל (על שלל הבעיות שהוא מגלם) אתה מבין במוקדם או במאוחר שההבדל בין כותר לכותר בא לידי ביטוי לא רק בפרטים הסוניים הקטנים, אלא גם באופי השלם וזאת ביתר שאת משאר הפורמטים הקיימים היום בשוק.

בטרם תתפרץ לדלת פתוחה, על תשכח את הטסט שעשיתם אתה ורן מול המערכת שלו, שבו שנייכם הייתם תמימי דעים בנוגע לכך שמדיה אחת לא הצליחה להעביר את תחום הגבוהים, באותה מידה שהמדיה האחרת צלחה. ברגע שהעדר אינפורמציה כלשהי( תסכים איתי או שלא זה יכול להיות כל מיימד אחר בתוצאה) לא מעניינת, אזי כמובן אפשר להתעלם מנוכחותה. מי שזה לא מטריד את מנוחתו מוזמן כמובן להתקדם הלאה, ושלום על ישראל, וזה בסדר.

לפני סיום אתן דוגמה מוחשית נוספת, וזאת דרך רבעיות לכלי מייתר של בלה ברטוק. לרוב, גם חובבי המוסיקה נמנעים מלהאזין להם מהסיבה שהמוסיקה גם ככה מורכבת וקשה להאזנה. מכאן שבמקרה של רבעיות, מומלץ להתחיל להאזין לאלא שהיידן הלחין עבור הרוזן יוזף הרדדי, גם מהסיבה שהם יותר קלילות. או אפילו מרבעיות רוזומבסקי של בטהובן.

סיבה נוספת לא להאזין לרבעיות של ברטוק היא אודיופילת פרופר. לרוב רבעיות אלא נשמעות על הפנים. כלומר מאה שמונים מעלות מאיך שדיאנה קרול לדוגמה נשמעת ממערכת זולה.

הדיסטורשיין שיתקבל מהתו הראשון שלהם, יגרום ללא מעט אודיופילים לסגור את המערכת, ובלית ברירה לזפזף הלאה. לחילופין לרוץ ולהחליף דיסק, או לאפסן התקליט הסורר, לא לפני שניסו לשפר אותו ללא הואיל בשטיפתו במכונה אולטרסונית משוכללת.

מכיוון שהמוסיקה של ברטוק בכל זאת מרתקת, אני ההפוך את החדר והמערכת, בדיוק באותם האמצעים שעומדים גם לרשותך על מנת שניתן יהיה לשמוע אותה בלי לאבד רבב מעוצמתה.

הנה אני גם אומר את הדברים שוב בריש גלי בלי צורך לקבל גושפנקא מהמדע, ובלי צורך להחליף חצי מערכת. כל זה בהסתמך על אוזן מיומנת, שלא מפחדת לספר במילים את מה שהיא שומעת.
נ.ב
כבר ציינתי בעבר שאני משתמש בזרוע לינארית של קוזמה, ראש אוטסורו בורדו, והאפולו של טריאנגל ארט. ללא קשר דיגיטל, ולא מהיום יכול להשמע מעולה.
מחילה אודי.

אבל הכל קולות בראש, בלי סימוכין, בלי עובדות, סתם לכתוב עוד ועוד ועוד ועוד ועוד...

"ריצה אחרי המקור, שיחזור המקור", כאשר עכשיו מתברר שהמקור נמצא בכלל בראש שלך. ..

זאת אומרת שמי שלא חושב כמוך, המערכת שלו רחוקה מאוד מהמקור.

מזל שעולם האודיו, הספרות, המחקר וכל החברות היצרניות לא חושבות כמוך.

אתה נתלה בדיעותיהם של אנשים שנמצאים בשוליים הסופר קיצוניים.

תאכלס, מה שעומד מאחורי כל התיאור הארוך הזה הוא גרף תדרים שבור לגמרי, עם הבדלים אדירים בין התדרים, בו בזמן שבעל המערכת מנסה לתקן את זה באמצעות החלפת דאק, או החלפת זרוע של הפטיפון ולאחרי ההחלפות, הוא מספר סיפורי גבורה כמה הכל נהייה מאוזן יותר.... וואו כבוד!

קולות בראש.

וכל המלל הזה, אין בו, כרגיל, שום דבר פרקטי.

אז בוא נתעכב על זה טיפה ברשותך. אני יודע שאתה לא חסיד גדול של פרקטיקה, אבל אנשים צמאים גם לפרקטיקה.

אנשים קנו מערכת אחרי ששמעו אותה אצל היבואן, ביקשו ממנו לשים את כל מה שהם שמעו, ללא יוצא מן הכלל, על משאית, הגיעו הביתה ונהייה להם חושך בעיניים וחושך באוזניים.

לאן נעלם להם הסאונד שהם שמעו בדיוק לפני שעה?!

אז אנא ברשותך, הרחב בשפה פשוטה ,אם אפשר, מה אתה ממליץ להם לעשות.

להחליף ברגים, להעזר בעצות מצחיקות של כל מיני חשמלאיים, לתת למדף שהגיע להתייבש עוד קצת, להריץ עוד קצת את השקע, להחליף חוט?

אני אשמח להבין ממך מה אתה מציע פרקטית, עצות שמחר בבוקר מישהו יכול ליישם אותן.

יש מצב לפרקטיקה?

רן
 

arb

אוהב את התחום
הודעות
293
מעורבות
103
נקודות
43
עמיר אשיב לך בקצרה.

הדיסטורשיין לא קשור לביצוע זה או אחר של ברטוק. הוא פועל יוצא מהמערכת חדר+ ההפקה של המוסיקה. לסיכום אתה יכול להמשיך להשתעשע בדקונסטרוקציה שאימצת לך תוך שאתה נוהג להוציא את דברי מהקשרם.

זכותך המלאה להמשיך לעסוק באפולוגטיקה שקשורה לתחום, אני לשמחתי בסופו של דבר עוסק בתוצאה שמתקבלת, ללא קשר אם אני זה שטועה ואתה צודק.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,236
מעורבות
2,746
נקודות
113
עמיר אשיב לך בקצרה.

הדיסטורשיין לא קשור לביצוע זה או אחר של ברטוק. הוא פועל יוצא מהמערכת חדר+ ההפקה של המוסיקה.
למה שיהיה דיסטורשן דווקא ברביעיות של ברטוק ולא ביצירות אחרות שנתונות לאותם מערכת חדר+ההפקה של המוסיקה?


לסיכום אתה יכול להמשיך להשתעשע בדקונסטרוקציה שאימצת לך תוך שאתה נוהג להוציא את דברי מהקשרם.
דבר אחד שאתה לא יכול לומר זה שהוצאתי משהו מדבריך מהקשרם. לפני כל התייחסות שלי ציטטתי במפורש למה מדבריך אני מתייחס.


זכותך המלאה להמשיך לעסוק באפולוגטיקה שקשורה לתחום, אני לשמחתי בסופו של דבר עוסק בתוצאה שמתקבלת, ללא קשר אם אני זה שטועה ואתה צודק.
אין כאן שום "אפולוגטיקה".

אני מתייחס באופן ישיר לתהליכים הפיזיקליים והטכניים שעובר הצליל מרגע שהוא מופק בחלל ההקלטה ועד שהוא מגיע לאוזניך ממערכת בתוך חדר.

אתה מתייחס באופן ישיר לדימוי כלשהו שנוצר אצלך במוח של מהו הצליל ה"נכון", ושופט את מה שמגיע לאוזניך בהשוואה לדימוי הזה, כולל באספקטים שלא יתכן שהשתמרו בהקלטה, כמו אינפורמציית גובה, ומתעקש על כך שאתה עוסק במציאות.

הכל הזוי לגמרי, literally.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,422
מעורבות
1,025
נקודות
113
צהריים טובים אודי,

איך אתה יכול לדעת מה גובהו של הכלי המקורי ?
הרי זה נגזר בעיקר מהמרכז האקוסטי של הרמקול,זוית ואופן ההקרנה של הרמקול ,האקוסטיקה,גובה האזניים וכו.
שב טיפה יותר נמוך ותקבל במה גבוהה יותר ברוב המקרים .

אתה יכול גם לקחת רמקול גבוה מאוד 180-200 ס"מ וכל הבמה עולה ,מה זה אומר ?
יש כאלה מעדיפים במה גבוהה ויש כאלה יותר נמוכה.
 

RanMoyal

חבר משקיען
הודעות
1,154
מעורבות
1,099
נקודות
113
צהריים טובים אודי,

איך אתה יכול לדעת מה גובהו של הכלי המקורי ?
הרי זה נגזר בעיקר מהמרכז האקוסטי של הרמקול,זוית ואופן ההקרנה של הרמקול ,האקוסטיקה,גובה האזניים וכו.
שב טיפה יותר נמוך ותקבל במה גבוהה יותר ברוב המקרים .

אתה יכול גם לקחת רמקול גבוה מאוד 180-200 ס"מ וכל הבמה עולה ,מה זה אומר ?
יש כאלה מעדיפים במה גבוהה ויש כאלה יותר נמוכה.
כל פעם שאתה כותב, נמכר בורג אחד פחות בישראל.

לא לעניין הכתיבה שלך.

רן
 

gds

מושעה
הודעות
2,098
מעורבות
756
נקודות
113
כל פעם שאתה כותב, נמכר בורג אחד פחות בישראל.

לא לעניין הכתיבה שלך.

רן
בטח התכוונת אליי. נא לא לקחת לי את הקרדיט על תחום שאתה לא מבין בו כמוני, סיים הנדסת חשמל ונדבר.
 

RanMoyal

חבר משקיען
הודעות
1,154
מעורבות
1,099
נקודות
113
בטח התכוונת אליי. נא לא לקחת לי את הקרדיט על תחום שאתה לא מבין בו כמוני, סיים הנדסת חשמל ונדבר.
אז תנצל את הידע האדיר שלך ולך תכתוב בפורום מתאים שעוסק בברגים ומברגות חומד.

סוחר קטן שמתוסכל וממורמר כל פעם שמדברים על אודיו.

רן
 

arb

אוהב את התחום
הודעות
293
מעורבות
103
נקודות
43
רן היקר

ראשית איפה כתבתי שמישהו צריך לשמוע כמוני, נהפוכו אני כל הזמן טוען שכל אחד יקשיב איך שבא לו.

שנית קרא שוב ולאט את הפוסט האחרון שלי ושוב לפני שאתה מעביר עלי ביקורת נוקבת שהמקור אצלי בראש, ושאני נתלה בדעותיהם של אנשים שנמצאים בשוליים, ושאר ירקות שאין להם קשר לדיון הנ"ל.

אם כל הכבוד לספרות המקצועית ויש כבוד, יש לי רק שאלה אחת, אם כל מה שכתבתי לעיל הוא הבל הבלים, כשאצה רצה לך הדרך להחליף את הווילסון בזלטון, ואת הנגרה ב- CH, ולאחר זמן את המודל הקודם של טרינוב לחדש, תסכים איתי שעשית זאת לא רק על סמך שקראת שיש בינהם הבדלים ולא בנקודות. רכשת אותם גם מהטעם הפשוט שנוכחת במו אוזניך לשמוע אותם, גם אחרי, או תוך כדי שהגרפים ניבאו את אותן איכוייות שהשתפרו אצלך במרחב האזנה.

אתה לא חייב לתאר כיצד זה בא לידי ביטוי בתוצאה, ומה הם בדיוק אותם ההבדלים שקיבלת שלא נכחו בה קודם.

אם זאת ברשותך איך אתה מסביר את זה שכאשר אני מדבר על אותם השינויים שמתקבלים בתוצאה, שזה בגדול אותו הדבר, הפלא ופלא זה הופך להיות פרי דמיוני ותלוש מאיזה הגיון פיזיקלי וכו.
 
נערך לאחרונה ב:

RanMoyal

חבר משקיען
הודעות
1,154
מעורבות
1,099
נקודות
113
רן היקר

ראשית איפה כתבתי שמישהו צריך לשמוע כמוני, נהפוכו אני כל הזמן טוען שכל אחד יקשיב איך שבא לו.

שנית קרא שוב ולאט את הפוסט האחרון שלי ושוב לפני שאתה מעביר עלי ביקורת נוקבת שהמקור אצלי בראש, ושאני נתלה בדעותיהם של אנשים שנמצאים בשוליים, ושאר ירקות שאין להם קשר לדיון הנ"ל.

אם כל הכבוד לספרות המקצועית ויש כבוד, יש לי רק שאלה אחת, אם כל מה שכתבתי לעיל הוא הבל הבלים מבחינתך, רק תסביר לי כשאצה רצה לך הדרך להחליף את הווילסון בזלטון, ואת הנגרה ב- CH, ולאחר זמן את המודל הקודם של טרינוב לחדש, תסכים איתי שעשית זאת לא רק על סמך שקראת שיש בינהם הבדלים ולא בנקודות. רכשת אותם גם מהטעם הפשוט שנוכחת במו אוזניך לשמוע אותם, גם אחרי, או תוך כדי שהגרפים ניבאו את אותן איכוייות שהשתפרו אצלך במרחב האזנה.

אתה לא חייב לתאר כיצד זה בא לידי ביטוי בתוצאה, ומה הם בדיוק אותם ההבדלים שקיבלת שלא נכחו בה קודם.

אם זאת ברשותך איך אתה מסביר את זה שכאשר אני מדבר על אותם השינויים שמתקבלים בתוצאה, שזה בגדול אותו הדבר, הפלא ופלא זה הופך להיות פרי דמיוני ותלוש מאיזה הגיון פיזיקלי וכו.
אני בכנות לא מבין מה הקשר להחלפת ציוד, או החלפה של נאגרה ב CH לנושא.

הבעיה בשרשורים האלה שהם מהר מאוד מאבדים כיוון ואנשים שוכחים איך השרשור התחיל.

התחלנו בזה שנשאלה השאלה אם יש בכלל כללים בתחום הזה, או שמא הכל מתחיל ונגמר בטעם אישי.

ואני נתתי כדוגמא בלבד (ויש עוד דוגמאות) את תחום הבאס וכתבתי שככל וגרף התדרים לא מאוזן בתחום הזה, של עד 200 הרץ לצורך הדיון, כל מה שאנחנו עושים לא שווה כלום מכלום, כי הבסיס, עליו נשען בכלל הסאונד, שבור לגמרי

והבסיס הזה הינו משהו אוביקטיבי, בניגוד לגובה הכלי, או אם המערכת היא ישנונית, או דינמית או רזולטיבית , או בעצם חופרת ודקיקה, אם דיאנה קרול נשמעת ריאליסטית או בעצם בפאניקה, אלו הם עניינים סוביקטיבים.

ההחלפות שלי נובעות מהרבה דברים:

ראשית, רצון להתחדש, לשנות, לחוות משהו שונה לקבל סאונד שהוא קודם כל *סוביקטיבית* טוב יותר, כי עם כל הכבוד ל CH, זה לא שנאגרה לא ישנים בגללם בלילה.

שניהם טובים, שניהם שונים (טונאלית), אבל שניהם מבצעים *אוביקטיבית* את המוטל עליהם.

אתה חייב להבין שיש כאן בסיס לסיפור הזה, כללים מאוד נוקשים, אחרת הכל בכנות שבור, אולי הוא נשמע למישהו אחלה והוא מזהה קלרינט, אבל בפועל הוא שבור.

רן
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,236
מעורבות
2,746
נקודות
113
איך אתה מסביר את זה שכאשר אני מדבר על אותם השינויים שמתקבלים בתוצאה, שזה בגדול אותו הדבר, הפלא ופלא זה הופך להיות פרי דמיוני ותלוש מאיזה הגיון פיזיקלי וכו
נראה לך שזה אותו הדבר, אבל זה לא דומה.

רן לא מתיימר לדעת מה הנכון לגבי מה שהיה בזמן ההקלטה, הוא לא מדבר על מיקומו השגוי של הקלרינט, ובטח לא מאספקט הגובה. הוא לא משווה למה שהוא טוען שהוא מציאות. אתה כן. הוא אומר שהמקור עלום ולא ידוע, אתה טוען בפסקנות בלתי ניתנת לעירעור שאתה יודע אותו בפרטי פרטים.

כשאדם בוגר מתחיל להתייחס ברצינות למה שיש לו בראש כאל מציאות, ובמיוחד כל כך חייה, ממשית ומפורטת, זו מתחילה להיות ממש בעיה.
 
נערך לאחרונה ב:

arb

אוהב את התחום
הודעות
293
מעורבות
103
נקודות
43
תראה עמיר אני שוב משתדל לנהל מולך שיח ראוי ומכבד. אם זאת כל מילה שניה שלך בנוגע לדברי אתה משרבט על אוטמט הזוי. בהודעתך האחרונה אתה עוד מרשה לעצמך לרדת לפסים אישיים.

לעניין הדיון, בנוסף אחרי כל מה שהבהרתי בנוגע למציאות, אתה מתעקש לטעון שאני בניגוד לרן מתיימר לדעת מה שהיה בהקלטה, כפיים.
בכל אופן עמיר תעשה לעצמך טובה שחרר המקלדת.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור