שבעים שנה ליצחק פרלמן

[M0TI]

לכבוד יום הולדתו ה- 70 של הכנר יצחק פרלמן שהיה לא מזמן, מקדישים ב'קול המוסיקה' את תוכניות 'זרקור' בחודש זה לכבוד הכנר הדגול.

רשמו בבקשה מהן, לדעתכם, הקלטותיו היפות והמוצלחות.

 

[M0TI]

הנה המלצה על מארז המכיל 77 תקליטורים שהוציאה חברת וורנר ובו כל הקלטותיו של פרלמן בחברות: ,EMI Teldec, Erato כאשר לכל ההקלטות האנלוגיות בוצע רימסטרינג מחדש.

http://www.amazon.co.uk/Itzhak-Perlman-Complete-Warner-Recordings/dp/B00YDFJLQM#customerReviews

 

[Sol]

זוכר היטב בילדותי
הגעה בשבת בבוקר לגן הציבורי בחולון.
ושהייה ממושכת מתחת לחלון בייתה של אילונה פהר.
המורה האגדתית שגידלה דור של כנרי על.
והקשבה לצילים הנפלאים של יצחק פרלמן,פיני צוקרמן,ושלמה מינץ.
השלישיה האלמותית,למרות ששלמה היה ממש באשש.
והמוביל כמובן יצחק פרלמן

 

[AK1]

לכבוד היומולדת יצא גם אוסף ההקלטות שלו ב-Deustsche Grammophon, ב-25 דיסקים.

אין ספק שהוא כנר גדול.

עם זאת, מה שממש מדהים אותי זה שאני לא מצליח להיזכר אפילו ביצירה אחת שפרלמן הקליט, בחברה כלשהי, שהביצוע שלו הוא בעדיפות ראשונה מבחינתי. בכל יצירה ויצירה יש מישהו אחר שאני מעדיף, ולרוב בהפרש ניכר.

עמיר

 

[M0TI]

בגדול, מי הוא הכנר המועדף עליך ?

 

[Sol]

חשבתי שהשאלה מופנית אלי
מהישראלים:
יצחק פרלמן.
מחו"ל:
יאשה חפץ

 

[AK1]

בגדול, מי הוא הכנר המועדף עליך ?

אין העדפה אחת כוללת. לכל יצירה יש מבצע אחר שאני מעדיף, וזה תלוי גם במשתתפים האחרים בביצוע.

יש יותר ידועים כמו יאשה חפץ, פראנצ'סקאטי, אויסטראך וכאלה, וייש פחות מוכרים ו/או נגנים בכלי-תקופה, כמו פאוסט, ביונדי, קארמיניולה, מונטאנארי, אונופרי ואחרים.

בקיצור -- ספציפי ליצירה, וייש הרבה טובים.

עמיר

 

[M0TI]

חשבתי שהשאלה מופנית אלי
מהישראלים:
יצחק פרלמן.
מחו"ל:
יאשה חפץ

אכן השאלה הופנתה לעמיר אבל אין כל פסול שנדע גם על הכנר האהוב עליך

 

[M0TI]

עמיר, מה אתה לא אוהב בפרלמן ?
מה חסר לך / מיותר לך בנגינתו ?

 

[AK1]

עמיר, מה אתה לא אוהב בפרלמן ?
מה חסר לך / מיותר לך בנגינתו ?

אין שום דבר שאני לא אוהב -- וזה לא ברמה של חסר/מיותר -- פשוט צורת ההבעה שלו לא מדברת אלי ולא נוגעת בי, למרות שאני מעריך אותה.

יש עוד כמה מוזיקאים שאני מאוד מעריך, אבל לא מתחבר למוזיקה שהם עושים/עשו.

למשל פראייה לפני החלמתו מהפציעה שלו, שמאז נראה לי שהוא קיבל תוספת עומק והבעה.
לפני כן (למעט מעט ביצועים יוצאי דופן) הנגינה שלו הייתה תמיד סופר-מוזיקאלית, בטעם טוב, בטכניקה, יופי של צליל, הכל מצויין, רק שעבורי זה הייה משעמם.

עמיר

 

[nkorah]

הביצוע הטוב ביותר של פרלמן שיש לי הוא סונטות לכינור שהקליט עם אשכנזי - קרוייצר והאביב.
בכלל, בסדרה הזו של DECCA כמעט ואין פספוסים, והיא מעובדת לעילא!

אין לי המון פרלמן בספריה. אין ספק שהוא כנר מחונן, אבל אני מסכים עם עמיר שלמרות שאין לי שום ביקורת על הנגינה שלו, וללא ספק מדובר בעילוי, ומטובי הכנרים אי פעם - בכל יצירה ספציפית, יש בדר"כ ביצוע של מישהו אחר שמתעלה עליו.

שבת שלום

 

[AK1]

הביצוע הטוב ביותר של פרלמן שיש לי הוא סונטות לכינור שהקליט עם אשכנזי - קרוייצר והאביב.
בכלל, בסדרה הזו של DECCA כמעט ואין פספוסים, והיא מעובדת לעילא!

זה אומר שבתקליטייה שלך יש אפס או יותר ביצועים נוספים לסונאטות האלה, והם אפילו יותר "בינוניים" מזה (טובים טכנית אבל לא מעניינים -- לפחות אותי).

דווקא הדיסק הזה הוא מבחינתי דוגמה ל"פיספוס" בסידרת ה-Legends, אם כי לא מבחינת הביקורות שזה קיבל.
דרך אגב, את הסידרה הזו מחליפה סידרת ה-Originals, שממחזרת הרבה ממה שהופיע ב-Legends.

ראשית, ב"קרוייצר" יש את יאשה חפץ ב-RCA Living Stereo.
אפילו Brooks Smith, לא פסנתרן מהשורה הראשונה, מנגן שם מצויין.

יש לו מה להגיד גם בכל הסונאטות האחרות, אבל הן במונו.

את הקלטותיו לכל הסונאטות במונו, כולל ה"קרוייצר" הנ"ל בסטריאו, אפשר לקנות בזול יחסית, יחד עם עוד יצירות של בטהובן שגם חלקן במונו וחלקן בסטריאו.

וחוץ ממנו אזכיר רק עוד שלושה שהקליטו את כל הסונאטות.

יש את Gidon Kremer, לא כנר שאני מת עליו, אבל בת-זוגו להקלטה היא Martha Argerich, כך שאלה ביצועים שופעי טמפרמט:

מרתה הקליטה את ה"קרוייצר" גם עם פרלמן וגם עם Vadim Repin.

וייש ביצוע נפלא בכלי תקופה, עם Jaap Schroeder בכינור עם Jos van Immerseel, שהוא בדיוק הפוך -- מאוד "וינאי", לא מהר, לא סוער, אבל עם המון עומק והבנה וכייף. ההקלטה מהדהדת מדי והפסנתר התקופתי לא שקול לסטיינווי מודרני, ובכל זאת:

וייש את ה-safe bet, עם הכנרת Isabel Faust והפסנתרן Alexander Melnikov, שכמעט כל מה שהם עושים הוא טוב, ולטעמי הם אפילו השתפרו מאז שהאלבום הזה יצא לאור ב-2009 -- אני לא "מת" על הסט הזה, אבל הוא יותר מתחליף לפרלמן.

מבחינתי, ה"קרוייצר" עם חפץ/סמית' הוא בליגה אחרת מכל שאר הביצועים, בין של חפץ עצמו ובין של שאר המבצעים שהוזכרו.

עמיר

 

[nkorah]

קצת מתנשא, עמיר?

היית אצלי בבית, וראית את התקליטיה שלי - אתה באמת חושב שזה הביצוע היחידי שאני מכיר ליצירה כל-כך פופולארית?
בפועל, הרמסטר של DECCA הוא אחד הדיסקים (/תקליטים - לא ממש משנה לי) הבודדים האהובים עלי ביותר בתקליטיה כולה. אני חושב שהוא עדיף בהחלט, גם בביצוע וגם בהקלטה על זה של חפץ (ואני מאוד אוהב את חפץ). הביצוע של אגריך וקרמר לא מאוזן לטעמי - הם לא צוות טוב...

את האחרים שהבאת אני לא מכיר

אם כבר, הביצוע הקרוב ביותר שאני מכיר הוא זה של Clara Haskil יחד עם Arthur Grumiaux. הם מעולים שניהם, מתואמים לשלמות, וההקלטה היא בדיוק הדוגמא שבה אני משתמש כדי להוכיח את הטענה שחובב מוסיקה חייב שני פטיפונים/שתי זרועות/זרוע עם שילה מתחלפת - ויוכל להתקין ולהחליף ראש מונו יעודי.

עוד ביצועים מעניינים?

זה של צוקרמן וברנבוים הוא ביצוע רהוט ומהנה בהחלט. גם מוקלט טוב.

אני גם אוהב מאוד את ההקלטות המשותפות של חפציבה ויהודי מנוחין. לא וירטואוזיות (חפציבה לא היתה וירטואוזית, ויהודי נזהר מאוד בהקלטות האלו לא לכבוש את הבמה), אבל מאוד מרגשות. זו של קרוייצר והאביב - במיוחד.

 

[AK1]

קצת מתנשא, עמיר?

אוי ואבוי! מתנצל שכך זה נתפס ממש לא הכוונה!
סתם הייתי משועשע מהחידוד הלוגי המטופש.

היית אצלי בבית, וראית את התקליטיה שלי - אתה באמת חושב שזה הביצוע היחידי שאני מכיר ליצירה כל-כך פופולארית?
בפועל, הרמסטר של DECCA הוא אחד הדיסקים (/תקליטים - לא ממש משנה לי) הבודדים האהובים עלי ביותר בתקליטיה כולה. אני חושב שהוא עדיף בהחלט, גם בביצוע וגם בהקלטה על זה של חפץ (ואני מאוד אוהב את חפץ). הביצוע של אגריך וקרמר לא מאוזן לטעמי - הם לא צוות טוב...

את האחרים שהבאת אני לא מכיר

אם כבר, הביצוע הקרוב ביותר שאני מכיר הוא זה של Clara Haskil יחד עם Arthur Grumiaux. הם מעולים שניהם, מתואמים לשלמות, וההקלטה היא בדיוק הדוגמא שבה אני משתמש כדי להוכיח את הטענה שחובב מוסיקה חייב שני פטיפונים/שתי זרועות/זרוע עם שילה מתחלפת - ויוכל להתקין ולהחליף ראש מונו יעודי.

צפה בקובץ המצורף 24749


עוד ביצועים מעניינים?

זה של צוקרמן וברנבוים הוא ביצוע רהוט ומהנה בהחלט. גם מוקלט טוב.

צפה בקובץ המצורף 24750


אני גם אוהב מאוד את ההקלטות המשותפות של חפציבה ויהודי מנוחין. לא וירטואוזיות (חפציבה לא היתה וירטואוזית, ויהודי נזהר מאוד בהקלטות האלו לא לכבוש את הבמה), אבל מאוד מרגשות. זו של קרוייצר והאביב - במיוחד.

צפה בקובץ המצורף 24751

ולשאר בקיצור:

• אכן פשלה שלי: אני לא מאלה שמסוגלים להסתכל על תקליטייה ולדעת כמה ביצועים יש בה, אם בכלל, לכל יצירת מופת
  
  
• אני לא מוצא פגם בשותפות של קרמר וארגריך. אם כבר אז להיפך, אני מעדיף מפגש בין אישיויות (?) שנוות, כשכל אחד מהמשתתפים יש הרבה אופי מאשר כאלה שאצלם השותפות היא העיקר
  
  
• אני לא מתלהב מ-Haskil/Grumiaux, והשימוש בהם כדוגמה לצורך בראש מונו יעודי כנראה מוטעה, לפחות חלק מהסונאטות שהם הקליטו הוא בסטריאו. בדקתי רק לגבי הקרוייצר ושלוש הראשונות.
  
  
• אני לא אוהב את הצליל של איש-סוכר צוקרמן, ובהקלטות שלו עם בארנבוים, כולל בראהמס, אני מאזין רק לברנבויים ומנסה לסנן את הצירצור
  
  
• היכרתי את האביב+קרוייצר דרך המנוחינים. ביצוע "בסדר", לטעמי, לא ממש מה"טובים" מבחינתי.

על טעם וריח אין מה להתווכח, אבל עניין ההתנשאות שונה מהותית מזה, ואני מתנצל שוב.

עמיר

 

[nkorah]

אכן, טעם שונה לחלוטין.
דרך אגב, ההקלטות של האסקיל וגרומיו נעשו כ- 1956 (רובן) ותחילת 57. עוד לא היה אז סטראו מסחרי.
הוצאות מאוחרות יותר הן בסטראו שהופק ב"שיטות אלקטרוניות מתקדמות" מהקלטת המונו המקורית. חלק מההוצאות כותבות את זה בגלוי, וחלק לא...

 

[AK1]

אכן, טעם שונה לחלוטין.
דרך אגב, ההקלטות של האסקיל וגרומיו נעשו כ- 1956 (רובן) ותחילת 57. עוד לא היה אז סטראו מסחרי.
הוצאות מאוחרות יותר הן בסטראו שהופק ב"שיטות אלקטרוניות מתקדמות" מהקלטת המונו המקורית. חלק מההוצאות כותבות את זה בגלוי, וחלק לא...

תקליטי סטריאו יש רק מ-1958 והלאה.

הקלטות סטריאו יש ב-RCA כבר מסוף 1953, ב-Decca ממאי 1954, כך שאי אפשר לדעת רק לפי תאריכים ב-1956/57 אם הקלטה ספציפית היא מונו או סטריאו.

ניסיתי קצת לבדוק לגבי ההקלטות הספציפיות האלה, נתקלתי בדיווחים סותרים ממקורות שונים, והפסקתי.

אלא אם יוכח, בבית משפט שדה לענייני הקלטות, שההקלטות הספציפיות הן אכן מונו, השימוש בהן להוכחת הצורך בראש נפרד למונו אינו רלוואנטי

+
עמיר

 

[BooBoo]

אני מודה שסונטות לכינור הן לא סוג היצירה שאקח לאי בודד.
אני מעדיף טריו פסנתר או כינור סולו.

אבל אם כבר, גם אני אוהב מאוד את פרלמן ואשכנזי ב-Decca.
מודה שעדיין לא שמעתי את חפץ מנגן אותן, ותודה לעמיר על ההמלצה
ול-nkorah על ההמלצות הנוספות

היה מעניין אותי לשמוע את נתן מילשטיין מנגן אותן...
(ולו רק בגלל הביצוע שלו לקונצ'רטו, שאהוב עלי לא פחות מזה של חפץ)

 

[AK1]

כמה תחליפי פרלמן

נתחיל בקונצ'רטו של בטהובן, שבו סופר-מאסטר יאשה חפץ אינו העדיפות הראשונה שלי וגם לא השנייה.
אני הכי אוהב דווקא ביצוע בכלי תקופה, עם Vera Beths כסולנית, ועם Bruno Weil מנצח על אנסמבל Tafelmusik.
כבר הצלילים הראשונים -- הטימפאני במוטיב הפותח של ארבעה צלילים קצרים ואחד ארוך -- שחוזר בצורות שונות במשך כל הפרק הראשון -- הם כייף של צליל, והנגינה התיזמורתית ממש פורחת, עם המון פרטים. Beths היא כנרת נהדרת, שגם מובילה את האנסמבל הקאמרי L'Archibudelli. היא לא משתפכת ולא מייללת, אלא מנגנת בצורה מאוד "קלאסית", עם אצילות ועם רגש, ושובבות כשצריך (כמו בפרק האחרון):

חבל רק שקונצ'רטו ה"קיסר" (מס' 5) עם Jos van Immerseel כפסנתרן, אינו באותה רמה.
ועדיין זה דיסק "שווה" מאוד.

למי שלא אוהב ביצועים בכלי תקופה, אז David Oistrakh עם André Cluytens הוא הביצוע המומלץ מבחינתי:

יש גם בעטיפות אחרות (סטריאו), כולל ב-coupling עם הקונצ'רטו הראשון של Bruch במונו.

עכשיו לממלכה של יאשה -- מנדלסון (הבטהובן כ"נספח" חיובי), צ'ייקובסקי (בראהמס כ"נספח"(!)), סיבליוס+פרוקופייב 2 (גלאזונוב כ"נספח"):

סתם כקוריוז, במנדלסון אני אוהב גם תקליט מוזר, שיצא בהדפסה ישראלית שכתוב עליה "סטריאו" שנשמע כמו סטריאו אמיתי, ואין כיתוב של"סטריאו אלקטרוני", אבל בהדפסות חו"ל למיניהן (מכמה מדינות שונות ואפילו לייבלים שונים) וב-CD הוא יצא רק במונו - עם Zino Francescatti כסולן ו-Dimitri Mitropoulos מנצח על הפילהארמונית של ניו יורק

לא לבלבל עם הביצוע המאוחר יותר, בסטריאו מלא, עם George Szell ותזמורת קליבלנד.

בראהמס:
Vadim Repin עם תזמורת Gewandhaus בניצוח Riccardo Chailly

וזכור לטובה הביצוע של תזמורת Concertgebouw עם הכנר הראשון שלהם, Hermann Krebbers, בניצוח Bernard Haitink:

וגם כאן יש קוריוז: מצד אחד, בדרך כלל בהדפסות ראשונות של פיליפס בתקליטים משנות השבעים, הלייבל של התקליט הוא אדום, וב-reissues הלייבל הוא כחול/תכלת. מצד שני, סידרת Universo של פיליפס היא בפירוש סידרה של reissues.
מה שקורה בתקליטים האלה של Krebbers הוא שהתקליט שנראה מבחינת העטיפה החיצונית כמו הדפסה ראשונה הוא עם label כחול, וזה עם עטיפת Universo הוא עם לייבל אדום. לך תבנה אוסף תקליטים...

ואחרון בשלב זה -- פאגאניני מס' 1, שאני עדיין הכי אוהב עם Francescatti/Ormandy בהקלטת מונו מ-1950, שיצאה גם בסטריאו "אלקטרוני" גם ב-LP וגם ב-CD. הכינור מוקלט יפה, אבל התזמורת - של פילאדלפיה, לא פחות -- מוקלטת נורא ונשמעת כמו תזמורת מכבי אש של עיירה נידחת, ובכל זאת כייף!

מאז 1950 קיבל הקונצ'רטו הזה לא מעט הקלטות טובות ממש, שייש הכוללים את פרלמן ביניהן או בראשן. מבין ההקלטות האלה אני רוצה לציין לטובה דווקא מבצעים לא מוכרים, שנותנים ביצועים מצויינים ל-1 ול-2, בהקלטה שהיא מעולה גם טכנית, ב-hybrid SACD:

יש גם Accardo, ו-Hahn, ו-Kavakos, ו-Grumiaux ו-Szeryng ועוד ועוד, כולל Michael Rabin, כישרון הכינור שמת בן 35.

זהו לבינתיים

עמיר

 

[רונן ש]

זוכר היטב בילדותי
הגעה בשבת בבוקר לגן הציבורי בחולון.
ושהייה ממושכת מתחת לחלון בייתה של אילונה פהר.
המורה האגדתית שגידלה דור של כנרי על.
והקשבה לצילים הנפלאים של יצחק פרלמן,פיני צוקרמן,ושלמה מינץ.
השלישיה האלמותית,למרות ששלמה היה ממש באשש.
והמוביל כמובן יצחק פרלמן

האומנם היית שם?

תיקון קטן: אמנם אילונה פהר היתה מגדולי מורי הכינור במאה ה-20, וצוקרמן ומינץ אכן למדו אצלה כילדים מחוננים, אבל יצחק פרלמן לא למד אצלה...
הוא היה אצל מורים אחרים.

לעומת זאת, יש מצב שאם היית מתחת לחלונה באותו בית צנוע ברחוב וייצמן, אולי יצא לך לשמוע אותי מנגן...
זכיתי בילדותי ללמוד שנתיים כינור תחת שרביטה של האישה הצנומה והנמרצת הזו.
חווית ענק לכל החיים.

 

[Sol]

האומנם היית שם?

תיקון קטן: אמנם אילונה פהר היתה מגדולי מורי הכינור במאה ה-20, וצוקרמן ומינץ אכן למדו אצלה כילדים מחוננים, אבל יצחק פרלמן לא למד אצלה...
הוא היה אצל מורים אחרים.

לעומת זאת, יש מצב שאם היית מתחת לחלונה באותו בית צנוע ברחוב וייצמן, אולי יצא לך לשמוע אותי מנגן...
זכיתי בילדותי ללמוד שנתיים כינור תחת שרביטה של האישה הצנומה והנמרצת הזו.
חווית ענק לכל החיים.

תמיד אמרתי שהכל החיים בית ספר ולבסוף מתים טיפשים
המון ימים בילתי מתחת לחלון שם.
מהצד של הגן הציבורי.
כחולוני וותיק לשעבר עבורי
אילונה הייתה נדבך חשוב בעצוב דרכי למוזיקה הקלאסית,שכלל לא הייתה מוכרת לי.
ואם גם אתה נמנתה עלייהם(תלמידיה) מי אני בכלל,לעומת מה שצמח מאותה דירה צנועה.
קטונתי