רחמנינוב קונצ'רטו 2 החדש עם טריפונוב מול התחרות הישנה

[AK1]

היום הייה אצלי ידידי הטוב @DavidGil והשווינו את הרחמנינוב 2 החדש עם Trifonov ו-Nézet-Séguin ב-SHM-CD מול העדפותי הקודמות, Katchen עם Solti ב-CD רגיל בהדפסה יפנית ו-Weissenberg עם Karajan ב-SACD יפני.

קיוויתי שהמתחרה החדש יתברג ל-top, אבל זה לא קרה, ובהשוואה, הוא ירד מפרק לפרק.

בשני הפרקים הראשונים קטשן עם שולטי הרבה יותר סוערים וחמים, באופי סלאבי יותר, כשקטשן עדיף מהצליל הראשון ב-pp -- טריפונוב כבר בהתחלה חזק מדי, ומאבד את הטווח הדינאמי של הפתיחה מ-pp עד ff.

בפרק השני נגינתו של טריפונוב יבשה מדי לטעמי, ובפרק האחרון וייסנברג הייה מדהים בווירטואוזיות, ובניגוד לפרקים הקודמים, כאן קאראיאן וההקלטה תמכו בו הרבה יותר כבר מהתחלת הפרק, עם תוף הבאס והמצילתיים.

ההקלטה של טריפונוב מ-2018 מאוד מפורטת -- כנראה מיקמו מיקרופונים ממש ליד הכלים בתזמורת שייש להם קטעי סולו -- אבל בסך הכל היא די שטוחה.

ההקלטה של קטשן קצת פחות מפורטת -- עדיין שומעים הרבה פרטים שלא מופיעים אצל אחרים, לא מעט בזכות הניצוח של שולטי -- אבל יותר רחבה וגדולה ואוורירית. ההקלטה מה-Kingsway Hall האגדי ז"ל ב-1958, עם המפיק האגדי John Culshaw ז"ל והטכנאי האגדי Kenneth Wilkinson ז"ל.

ההקלטה של וייסנברג קצת סתומה בתזמורת, הוקלט ב-1972 ע"י הצוות שדפק הרבה הקלטות של קאראיאן, המפיק Michel Glotz הקלוץ והטכנאי Wolfgang Gülich.

לסיום, שמענו את התקליטים של קטשן/שולטי ב-reissue של Speakers Corner ושל וייסנברג/קאראיאן בהדפסה אנגלית, ובשני המקרים העדפנו את הדיסקים.

עמיר

 

[DavidGil]

מסכים לכל מילה. היה סשן מעולה, ממוקד ודי חד משמעי. נהנתי עד מאוד מהפודיום המאוד מכובד הזה ליצירה האלוהית הזו. תודה עמיר.
הבא בתור על השולחן זה מאהלר סימ׳ 6. בקרוב.