arye.gur
חבר משקיען
- הודעות
- 2,592
- מעורבות
- 882
- נקודות
- 113
בפעם הראשונה הרווחתי לא מעט מתופעת העצלנות מול אודיופיליה. זה קרה בתחילת שנות ה 80 כשלא מעט מחברי עברו לנגני תקליטורים ומכרו בזול או אפילו מסרו במתנה אוספים שלמים של תקליטים. זו הייתה תקופת דור הזהב של אוהבי תקליטים. חובבי מוסיקה אהבו את הדיסקים הקטנים והמבריקים, את חוסר הרחשים בזמן ההאזנה, את ביטול הצורך לקום ולהפוך את הדיסק בזמן השמעתו כמו גם העובדה שאפשר לדלג בקלות מקטע לקטע קדימה ואחורה והכל בלחיצת שלט, בלי לזוז מהכורסה. עצלנות. אבל עד שנות ה 2000, כל מי שאוזניהם לא הסתנוורו ממה שעיניהם ראו ידעו היטב שהתקליט עולה באיכותו על התקליטור או יותר מכך, התקליטור הוא הסמרטוט איתו התקליט שוטף את הרצפה.
מאז זרמו הרבה מים בירדן (אם נתעלם מחמש השנים האחרונות של בצורת) ורמת התקליטורים ונגני התקליטורים עלתה פלאות. היום אין לי בעייה להפיק הנאה גדולה מדיסקים רבים, הנאה שלא נופלת מזו המופקת מהאזנה לתקליט. נכנס בנוסף השחקן החדש, הסטרימר. אני משתמש בשאיומי מיו שעולה גרושים ובטידאל. אני יושב מול המערכת ומעלה קטעים ישנים שאני מתגעגע אליהם ואין לי אותם, אני מאזין לקטעים מעניינים שאין לי אותם, ואני, אבוי לאוזניים שכך שומעות, מעלה תקליטים שיש לי אותם אבל קל יותר לשלוף אותם מול מסך הטלוויזיה. איך זה נשמע? הרבה יותר טוב מהדיסקים של שנות ה 80. האופי של המערכת לא משתנה, הצליל אותו הצליל. אני כנראה מוותר על כמה פרטים אבל לעומת זאת, אוי, החיים הטובים: אני לא צריך לקום מהספה לנגן התקליטורים כדי להוציא את הדיסק, להחזירו לאריזה, לפתוח אריזה חדשה ולהשחיל דיסק חדש לנגן ואז לחזור לספה וללחוץ על פליי. הכל נחסך. העצלנות משתלטת על חשבון האודיופיליה.
איך זה אצלכם?
אריה
מאז זרמו הרבה מים בירדן (אם נתעלם מחמש השנים האחרונות של בצורת) ורמת התקליטורים ונגני התקליטורים עלתה פלאות. היום אין לי בעייה להפיק הנאה גדולה מדיסקים רבים, הנאה שלא נופלת מזו המופקת מהאזנה לתקליט. נכנס בנוסף השחקן החדש, הסטרימר. אני משתמש בשאיומי מיו שעולה גרושים ובטידאל. אני יושב מול המערכת ומעלה קטעים ישנים שאני מתגעגע אליהם ואין לי אותם, אני מאזין לקטעים מעניינים שאין לי אותם, ואני, אבוי לאוזניים שכך שומעות, מעלה תקליטים שיש לי אותם אבל קל יותר לשלוף אותם מול מסך הטלוויזיה. איך זה נשמע? הרבה יותר טוב מהדיסקים של שנות ה 80. האופי של המערכת לא משתנה, הצליל אותו הצליל. אני כנראה מוותר על כמה פרטים אבל לעומת זאת, אוי, החיים הטובים: אני לא צריך לקום מהספה לנגן התקליטורים כדי להוציא את הדיסק, להחזירו לאריזה, לפתוח אריזה חדשה ולהשחיל דיסק חדש לנגן ואז לחזור לספה וללחוץ על פליי. הכל נחסך. העצלנות משתלטת על חשבון האודיופיליה.
איך זה אצלכם?
אריה
היה דיון כאן לפני מס' ימים על החשיבות של איכות ההקלטה ואכן אם ההקלטה היא מצויינת ב- 44.1/16 התוספת של HiRes היא שולית.