מרשים
הבחור הזה אינו יחיד ויש שכמותו כמה וכמה בארץ.איכות ההדפסה בארץ איננה טובה ולא הייתה כזו.
מי שמחפש לקנות תקליטים משומשים, שיקח את העובדה הזו בחשבון.
לי היה המזל לפגוש איש חינוך מירושלים בעל אוסף תקליטים קלאסיים מושקע מעל 5000 ונילים. הוא הסכים למכור אותו כדי להשאיר את האוסף של 2500 דיסקים שלו, לפני שאישתו מתחרפנת. הוא לא הקשיב לתקליט 6 שנים היות והראש פטיפון לא פעל, ולא הוחלף. אני הסתפקתי בכמה מאות תקליטים, חלקם עם חתימות אומנים שהופיעו בארץ, כמו אבדו הצעיר (על תקליט של מנדלסון בניצוחו) רובינשטיין (על תקליט של..די ברור) ואחרים. הייתי צריך לקנות את כל האוסף ,רק הסיפורים על התחרפנות בת הזוג, קצת הרתיעו אותי.
Michael Fremer- מבקר האודיו שרבים מבקרים אותו , הוציא די וי די מקסים לפני כשנה- על וניל במאה ה 21.
קשה שלא לחבב את הבחור, וחוש ההומור שלו. בדיוידי הזה- יש מספר פרקים שהראשון הוא ראיון עצמו על יד התקלטיה שלו ובה הוא מספר למה תקליטים ולא דיסקים (חס וחלילה) ואילו תקליטים, אילו הדפסות ועוד ועוד. הזכיר לי את הסרטון על חובב התקליטים המקומי, למרות שאוסף של Michael Fremer יכול לשמש כנשוא קינאה.
פרק אחר בדיוידי הוא מראיין בעלים של חברת הקלטות מרכזית (לא זוכר כעת את השם) שמסביר למה תקליט ולא סידי. אומנם הוא לא שמע על "המומחים" המקומיים בארץ היודעים למה לא וניל, אבל דבריו מענינים עד מאוד.
בפרקים האחרים באותו דיוידי -מסביר מייקל פארמר איך לכונן שורה של פטיפונים.
