קודו אודיו
עוסק בתחום
- הודעות
- 414
- מעורבות
- 220
- נקודות
- 43
מילים מרגשות שכתבה איילת גבאי לזכרו של יגאל בובטה ז"ל מחנות חוד המחט.
נודע לי היום שיגאל בובטה, איש יקר לי והבעלים של חנות התקליטים הנצחית "חוד המחט" עזב את העולם אתמול בלילה. הלב שלי גדוש ועמוס ועולה על גדותיו מכל כך הרבה זיכרונות מתוקים-נדירים. כאלה שנוצרים ברגע ונשארים לנצח נצחים, כאלה שהפכו להיות חלק מהדנ"א שלי והתחילו אי שם כשהייתי בסוף גיל 17, מהופנטת ומסוחררת מהעיר הגדולה שעברתי אליה לפני הצבא – נכנסתי לחנות "חוד המחט" בכיכר מסריק לשאול אם במקרה הוא צריך עובדת, והוא אמר לי – תבואי מחר ונתחיל.
לזכר האיש שהניח את כל יסודות המוסיקה שלי, שהשפיע ועיצב וחשף אותי לכל מה שמחתרתי, חורק, בועט, צורם, לכל מה שפועם בתוכו לב ומרדנות, לכל מה שחי ורוצה לחיות, לכל מה שעדין ומפחד לחיות, למה שיש בו אופי וייחודיות. למי שגרם לי להתמכר לרוקבילי ופאנק וג'אז וגארג', לאופני סינגל ספיד, שנתן לי לצפות לראשונה בסרטים של גודאר, קיטאנו, קוראסאווה, שהכיר לי ספרות רוסית, שצלל איתי למעמקי הנפש בשיחות ארוכות והרהורים, שלימד אותי לתקן פטיפונים ולהחליף מחטים, שהפך אותי להיות אודיופילית פדנטית בלתי נסבלת, ולאט לאט למדנו יחד שאין שום משמעות לכל הקשקוש הזה, כי מה שחשוב באמת זה המוסיקה. לזכר מי שחישל אותי וחידד את האינסטינקטים שלי לזהות ווירדואוז שפקדו את החנות באופן קבוע. למי שביליתי לצידו שעות ושנים בחנות צפופה, מלאת חיים וחמימה, עם שלושה צבעים צהוב-ירוק-אדום וארגזי עץ שבנה במו ידיו, כדי שיתאימו בדיוק למידות של אוצרות יהלומי התקליטים והספרים. לזכר הריח הצפוף והמתקתק של אבק תקליטים, זיעה עדינה מהמוני ידיים מתרגשות שאחזו באלבום ויניל ששינה למישהו את החיים וכמובן WEED. למי שהיה חבר ומורה. האיש העדין, האמן הדקיק, מלא החיים והדמיון, הבודד, המרדן, המכונס, עם הלב הענק השברירי, תמיד צמוד לאיזו שותפה הולכת על ארבע וכדור טניס ביד, תמיד דואג לה במסירות ואהבה ענקית, מסתובב קרח וכפוף עם ידיים שלובות מאחורי הגב. לזכר השנים שהכרתי אותו כלכך טוב ומקרוב. את הרצון לחלוק יופי ותרבות, את היכולת להתפרע מצחוק יחד על שטויות מטומטמות שהמצאנו, את היצירתיות והכישרון, את העדינות, הידיים הטובות, ציורי השמן המרהיבים, הטקסטים והסיפורים הסוחפים. לאדם שתמיד היה ער בשעות מוזרות ומצלם את העיר כשכולם ישנים, היה משהו בשעות האלה שאיפשר לו לחיות בתוך העדינות שלו. האיש העקשן שלא ויתר, והמשיך להילחם, כדי לבנות לעצמו שוב ושוב ממלכות קטנות בכל מיני פינות הזויות בעיר, בתגובה לתשלומי השכירות שהלכו ועלו וחנקו ואיימו לגמור לו את הפרנסה וזרקו אותו מהבית. לאורך השנים, בבגרותי, יצא לי לבקר מספר פעמים בתוך הממלכות האלה שבהן הוא גם גר, זאת הייתה חוויה כלכך אחרת, מצד אחד צובטת לב ומצד שני כמעט טבעית לאדם ייחודי כמוהו שקרא לעצמו "נווד עירוני". היינו קשורים זה בחיים של זו, הסתדרנו מעולה, בילינו יחד כמה שנים טובות, יפות ומשמעותיות, התבגרתי לצידך, אלו היו כמה שנים בלתי נשכחות עבורי ועכשיו הזמן להיפרד בלב גדוש ומוקיר תודה מעומק הלב על כל זה. תנוח בעדינות וחסד, אוהבת אותך לנצח
נוח על משכבך בשלום
רועי
_________________
קודו אודיו
054-663-4500
שד' יהודית 19 תל אביב (בתיאום מראש)
www.kodoaudio.co.il
Kodo Audio - Facebook
נודע לי היום שיגאל בובטה, איש יקר לי והבעלים של חנות התקליטים הנצחית "חוד המחט" עזב את העולם אתמול בלילה. הלב שלי גדוש ועמוס ועולה על גדותיו מכל כך הרבה זיכרונות מתוקים-נדירים. כאלה שנוצרים ברגע ונשארים לנצח נצחים, כאלה שהפכו להיות חלק מהדנ"א שלי והתחילו אי שם כשהייתי בסוף גיל 17, מהופנטת ומסוחררת מהעיר הגדולה שעברתי אליה לפני הצבא – נכנסתי לחנות "חוד המחט" בכיכר מסריק לשאול אם במקרה הוא צריך עובדת, והוא אמר לי – תבואי מחר ונתחיל.
לזכר האיש שהניח את כל יסודות המוסיקה שלי, שהשפיע ועיצב וחשף אותי לכל מה שמחתרתי, חורק, בועט, צורם, לכל מה שפועם בתוכו לב ומרדנות, לכל מה שחי ורוצה לחיות, לכל מה שעדין ומפחד לחיות, למה שיש בו אופי וייחודיות. למי שגרם לי להתמכר לרוקבילי ופאנק וג'אז וגארג', לאופני סינגל ספיד, שנתן לי לצפות לראשונה בסרטים של גודאר, קיטאנו, קוראסאווה, שהכיר לי ספרות רוסית, שצלל איתי למעמקי הנפש בשיחות ארוכות והרהורים, שלימד אותי לתקן פטיפונים ולהחליף מחטים, שהפך אותי להיות אודיופילית פדנטית בלתי נסבלת, ולאט לאט למדנו יחד שאין שום משמעות לכל הקשקוש הזה, כי מה שחשוב באמת זה המוסיקה. לזכר מי שחישל אותי וחידד את האינסטינקטים שלי לזהות ווירדואוז שפקדו את החנות באופן קבוע. למי שביליתי לצידו שעות ושנים בחנות צפופה, מלאת חיים וחמימה, עם שלושה צבעים צהוב-ירוק-אדום וארגזי עץ שבנה במו ידיו, כדי שיתאימו בדיוק למידות של אוצרות יהלומי התקליטים והספרים. לזכר הריח הצפוף והמתקתק של אבק תקליטים, זיעה עדינה מהמוני ידיים מתרגשות שאחזו באלבום ויניל ששינה למישהו את החיים וכמובן WEED. למי שהיה חבר ומורה. האיש העדין, האמן הדקיק, מלא החיים והדמיון, הבודד, המרדן, המכונס, עם הלב הענק השברירי, תמיד צמוד לאיזו שותפה הולכת על ארבע וכדור טניס ביד, תמיד דואג לה במסירות ואהבה ענקית, מסתובב קרח וכפוף עם ידיים שלובות מאחורי הגב. לזכר השנים שהכרתי אותו כלכך טוב ומקרוב. את הרצון לחלוק יופי ותרבות, את היכולת להתפרע מצחוק יחד על שטויות מטומטמות שהמצאנו, את היצירתיות והכישרון, את העדינות, הידיים הטובות, ציורי השמן המרהיבים, הטקסטים והסיפורים הסוחפים. לאדם שתמיד היה ער בשעות מוזרות ומצלם את העיר כשכולם ישנים, היה משהו בשעות האלה שאיפשר לו לחיות בתוך העדינות שלו. האיש העקשן שלא ויתר, והמשיך להילחם, כדי לבנות לעצמו שוב ושוב ממלכות קטנות בכל מיני פינות הזויות בעיר, בתגובה לתשלומי השכירות שהלכו ועלו וחנקו ואיימו לגמור לו את הפרנסה וזרקו אותו מהבית. לאורך השנים, בבגרותי, יצא לי לבקר מספר פעמים בתוך הממלכות האלה שבהן הוא גם גר, זאת הייתה חוויה כלכך אחרת, מצד אחד צובטת לב ומצד שני כמעט טבעית לאדם ייחודי כמוהו שקרא לעצמו "נווד עירוני". היינו קשורים זה בחיים של זו, הסתדרנו מעולה, בילינו יחד כמה שנים טובות, יפות ומשמעותיות, התבגרתי לצידך, אלו היו כמה שנים בלתי נשכחות עבורי ועכשיו הזמן להיפרד בלב גדוש ומוקיר תודה מעומק הלב על כל זה. תנוח בעדינות וחסד, אוהבת אותך לנצח
נוח על משכבך בשלום
רועי
_________________
קודו אודיו
054-663-4500
שד' יהודית 19 תל אביב (בתיאום מראש)
www.kodoaudio.co.il
Kodo Audio - Facebook
נערך לאחרונה ב:
