אני חושש שהדיון הזה מתנהל מאוד "באוויר", ברמה מאוד תיאורטית ופשטנית -- מתדיינים בלי שאף אחד לא טרח אפילו להבהיר על מה מדברים, אפילו ברמה של "שווה למי", ו"עבור מה".
דוגמה קיצונית: יש כאלה שמוכנים להוציא מאות שקלים על אוכל יפאני, וייהייו הרבה שיסכימו אתם שזה "שווה", בעוד שלי אישית הייה שווה אולי לשלם סכומים כאלה רק כדי שלא יכריחו אותי לאכול את זה!
אפילו במכוניות, שבמקור הן פשוט מכונות פונקציונאליות, להגעה ממקום למקום, אצל המכורים לתחום כבר מזמן מוטבעים השיקולים הפונקציונאליים נטו בתוך אוסף שיקולים אחרים, שכוללים תדמית, אגו, מותגיות, מה "נחשב", וכן, מי יכול להרשות לעצמו מה -- של מי יותר גדול.
לא כל שכן בציוד אודיו, שאין לו צד פונקציונאלי של ממש (אלא אולי לכאלה שמשתמשים בו לשמוע חדשות, פרסומות, עידכוני תנועה וכיו"ב). כל ה"פונקצייה" של ציוד כזה היא לייצר הנאה, וכאן, מה "שווה" למי מדגיש עוד יותר את ענייני הטעם והריח יחסית ל(חוסר)פונקציונאליות.
כן הועלה העניין של יכולת כלכלית: למי שעבורו עשרות אלפי יורו זה כמו בשבילנו 100 ש"ח, אין בעייה של שווה או לא. מקסימום זורקים ולוקחים אחר. למי שעבורו עשרות אלפי יורו פירושם ויתור על מגורים ואוכל, גם אין עניין של שווה/לא. למי שעבורו להוציא עשרות אלפי יורו על אודיו פירושם מלחמה עם האישה (עדיף מטבח חדש, לא?) או מהפכות אחרות בחיים, גם יש שאלה אם יש משמעות לדבר על "שווה" בהקשר לציוד עצמו. נראה שאפשר לדבר כאן על "שווה" לא באופן כללי וגורף, אלא רק עבור אנשים ספציפיים, שיכולים להרשות לעצמם, אבל כשהסכומים שבהם מדובר אינם טריוויאלים עבורם.
עד כאן באופן בסיסי לגבי הבחינה הכספית, עוד לפני ה-value שב-VFM.
מבחינת הערך, ברור שמה שייכול להיות שווה לאחד יהייה חסר משמעות או דוחה לאחר. ראו הדוגמה הקיצונית לעיל. כדוגמה ספציפית לתחום שלנו, ייש אנשים שרוצים הרבה באס, וביניהם כאלה שרוצים שהוא יהייה הדוק ו-punchy, וכאלה שיהייה רחב וחם ומלא, ויש אנשים שבאס מעיק עליהם, וייש כאלה שרוצים באס "נייטראלי"/"טבעי". מה שיהייה "שווה" לאחדבכלל לא יתאים לשני, עוד לפני שמתחילים לדבר על "שווה", והם לא יוכלו להסכים ביניהם.
ואם מצמצמים את התחום למה שווה לבן אדם עם יכולת וטעם ספציפיים, האם יהייה שווה לו להוציא עוד X כסף על משהו שלטעמו הוא שיפור -- כאן יש עניין של אישיות: יש כאלה שמבחינתם, ברגע שהם הגיעו לרמה מסויימת, אין צורך ביותר, וכל השקעה נוספת היא ביזבוז כסף, להלן "לא שווה". יש אנשים שברגע שהם שומעים שיפור, לא משנה כמה קטן, הם חייבים להשיג אותו, ויהי מה, ומרגע זה מה שייש להם כבר הופך ללא שווה בעיניהם, והשיפור מה-זה שווה!
וייש כמובן את אלה שלא קונים ציוד רק לפי ערכו הצלילי, אלא לפי כמה הוא "נחשב" וכיו"ב, להלן pride of ownership. יש כאלה שלפי איך הוא משתלב במראה הסאלון ולא מפריע/בולט מדי, להלן ה"אסתטיקאנים", ועוד שיקולים משיקולים שונים.
אז על שווה למי אנחנו מדברים, בעצם?
עמיר