- הודעות
- 20,089
- מעורבות
- 4,236
- נקודות
- 113
יום שישי עבורי הוא יום של בריחה לשקט. יום שאפשר לנתק את הטלפון, לשבת לפנות הערב ברוגע באגמון ראשון לציון ולהמתין לציפורים היפות של האגמון. ליום שישי יש יתרון באגמון מכיוון שהסופרלנד שהורס את חלקת הטבע היפה הזו, אינו פעיל בשעות הללו. למרות שהפעילות המסיבית יותר של הציפורים מתחילה ב-18:30 אני מתמקם כבר בשעה 17:30 במקום קרוב לשפת האגמון על כיסא במאים מתקפל ובקבוק משקה קל לימיני וממתין בסבלנות למעוף הערב הכולל ארוחה ומריבות של ציפורים.
הגעתי לאגמון, פתחתי את הכסא, הנחתי את המשקה הקל במקום יעודי בכסא, חיברתי את העדשה שלי (canon 400mm f5.6 l) על המונופוד כאשר מולי שימשיה קבורה בחציה במי האגם. הסיבה שהעדפתי לעמוד מולה היא שידעתי שבשלב מסויים תגיע ציפור לנוח על השימשיה הציבעונית והצבעוניות שבה יכול לתת בסיס מעולה לתמונה שאני רוצה להשיג.
המתנה של כמעט 40 דקות ואני מוצא באוויר שלדג גמדי חמדמד מתכונן לנחיתה על השימשיה. אני מכין את המצלמה לצילום, כאשר אני מעדיף לעבוד בעדיפות סגר (מצב tv בקנון) והנה השלדג הגמדי נעמד בדיוק היכן שרציתי אותו מבלי לזוז כלל. כאילו הגיע במיוחד על מנת שאוכל לצלמו. חשוב לזכור שציפור רואה בנו כטורפים. לכן, עלינו לנוע לאט ובזהירות ואל לנו לעשות תנועות חדות שכן היא תברח לנו. ואת זה אנחנו ממש לא רוצים. יחד עם זאת, אל לנו לעבוד לאט מידי שכן לא נספיק לצלם. חשוב לעבוד בתנועות עגולות ונינוחות אך לא מהירות מידי. ברוב המקרים הציפור תשאיר לנו כמה שניות בודדות לתמונה ולמזלי המיקום הטוב שבחרתי שהיה ממש מול השימשיה העניק לי קומפוזיציה מעולה וקרבה טובה לשלדג. נשימה עמוקה, מוציא את האוויר לאט לאט מהריאות, מכוון היטב לעין השלדג, מטה את המצלמה לכיוון מבט השלדג, ומצלם מספר תמונות.
לאחר שניות ספורות ברח לו השלדג הגמדי היפה ואני יושב ומביט במסך המצלמה ומתפעל מכך שיצאתי עם תמונה אחת לפחות בכרטיס.
צילום ציפורים דורש סבלנות וריכוז. בכל שניה יכול להתרחש מחזה מעניין וזה לא אחר לבוא. אנפת בקר נחשבת לציפור "פושטית" אך אם היא מחליטה להתנהג מוזר אז הפושטית הזו הופכת למעניינת במיוחד.
האנפה בתמונה דילגה על המים כאילו היא הולכת על גחלים. המצלמה שלי ירתה מספר רב של תמונות כאשר אחת מהן תארה היטב את התרחיש.
שניות לאחר מכן החלה פותחת בריצה על המים לשם צבירת מהירות לפני המעוף והתמונה הבאה ממחישה זאת היטב.
הגעתי לאגמון, פתחתי את הכסא, הנחתי את המשקה הקל במקום יעודי בכסא, חיברתי את העדשה שלי (canon 400mm f5.6 l) על המונופוד כאשר מולי שימשיה קבורה בחציה במי האגם. הסיבה שהעדפתי לעמוד מולה היא שידעתי שבשלב מסויים תגיע ציפור לנוח על השימשיה הציבעונית והצבעוניות שבה יכול לתת בסיס מעולה לתמונה שאני רוצה להשיג.
המתנה של כמעט 40 דקות ואני מוצא באוויר שלדג גמדי חמדמד מתכונן לנחיתה על השימשיה. אני מכין את המצלמה לצילום, כאשר אני מעדיף לעבוד בעדיפות סגר (מצב tv בקנון) והנה השלדג הגמדי נעמד בדיוק היכן שרציתי אותו מבלי לזוז כלל. כאילו הגיע במיוחד על מנת שאוכל לצלמו. חשוב לזכור שציפור רואה בנו כטורפים. לכן, עלינו לנוע לאט ובזהירות ואל לנו לעשות תנועות חדות שכן היא תברח לנו. ואת זה אנחנו ממש לא רוצים. יחד עם זאת, אל לנו לעבוד לאט מידי שכן לא נספיק לצלם. חשוב לעבוד בתנועות עגולות ונינוחות אך לא מהירות מידי. ברוב המקרים הציפור תשאיר לנו כמה שניות בודדות לתמונה ולמזלי המיקום הטוב שבחרתי שהיה ממש מול השימשיה העניק לי קומפוזיציה מעולה וקרבה טובה לשלדג. נשימה עמוקה, מוציא את האוויר לאט לאט מהריאות, מכוון היטב לעין השלדג, מטה את המצלמה לכיוון מבט השלדג, ומצלם מספר תמונות.
לאחר שניות ספורות ברח לו השלדג הגמדי היפה ואני יושב ומביט במסך המצלמה ומתפעל מכך שיצאתי עם תמונה אחת לפחות בכרטיס.
צילום ציפורים דורש סבלנות וריכוז. בכל שניה יכול להתרחש מחזה מעניין וזה לא אחר לבוא. אנפת בקר נחשבת לציפור "פושטית" אך אם היא מחליטה להתנהג מוזר אז הפושטית הזו הופכת למעניינת במיוחד.
האנפה בתמונה דילגה על המים כאילו היא הולכת על גחלים. המצלמה שלי ירתה מספר רב של תמונות כאשר אחת מהן תארה היטב את התרחיש.
שניות לאחר מכן החלה פותחת בריצה על המים לשם צבירת מהירות לפני המעוף והתמונה הבאה ממחישה זאת היטב.
סיפור בתמונות, יופי של צבעים ובוקה יש לעדשה הזאת, יופי של ציפוירם וגם סיפור כמובן...
