בעצם אתה מכיר מומחים אולי יותר גדולים -- המהנדסים של Perlisten.
גם אם זה נכון, מה תורמת תגובה מסוג זה? שהיא טרחנית, דרך אגב.
כבר חפרתי על זה מ DAY ONE - נתון LE נמוך במיוחד זה המפתח - פרליסן משתמשים במספר טבעות מקצרות + סליל מחומר אחר ממה שנהוג שעוד יותר מוריד את הנתון הזה (שזה טוב) וגם הדרייבר קל מאוד ביחס לגודלו.
המאמר נראה לי פגום מבחינה מתמטית/מתודולוגית, והמדידות הן בלי בידוד משתנים, כך שאני לא בטח לגמרי בתוצאות.
אני לא מכיר את המונחים: מה זה LE, מה זה T/S, מה זה FS -- לפחות מה הם ראשי התיבות?
זה הסבר מספק: למשל כדי לקבל 105dBSPL במרחק 5 מ' מהסאב יש צורך בכמעט 2000W.
אם כך, האם באמת יש משמעות לכך שהחלקים הנעים בדרייבר יהיו קלים ככל האפשר?
T/S - Thiele/Small parameters - סט הפרמטרים המקובל בתעשיה לתאר מפרט של דרייבר. הם נותנים תמונה טובה (גם אם לא מלאה לחלוטין) של הדרייבר ובעיקר בסיס לסימולציה של ההתנהגות שלו בנסיבות שונות ובסיס לתכנון "קופסה". הצצה בהם תספר לך (למשל) אם הוא מתאים לתיבה סגורה או עם פורט (ובאיזה מימדים, ע"פ הסימולציה), באיזה הספקים יעמוד, כמה נמוך "ירד", מה הנצילות שלו (בתוך תיבה נתונה), לאיזה תפקיד יתאים ועוד.
קשה לי לחשוב על מקרה יותר מובהק של trade-offs בהנדסה מאשר תכנון של דרייבר - לממברנה קלה נדרשת פחות אנרגיה כדי לנוע או לעצור אבל משקל קל שלה יעלה את ה-FS הנזכר לעיל. יש עוד כמה וכמה טריידאופים בסיפור הזה (ואני מכיר רק את חלקם
). התעשיה התקדמה לא מעט ב(עשרות) השנים האחרונות - חומרים מודרנים, טכנולוגיות יצור ועוד - אבל הגיים-צ'יינג'ר הכי משמעותי - יכולות טובות בהרבה (בהשוואה לעבר) של מידול ממוחשב.
בהנחה שכוונתך ל"מהירות" הבס - לעניות דעתי ותחת הסייג שמאזינים כנראה מתכוונים לכמה דברים שונים, זו פחות תכונה של הדרייברים עצמם:
ראה למעלה
זה ממש מיתוס.... אין כזה דבר, רק קצת חוסר לינאריות סביב נקודת הקצה של ה-excursion.
בטוח יותר מסמי וסחבק
שאלתי על התחושה גם של "מהירות" וגם על "איטיות", ולאו דווקא בבאס.
נראה לי ש"שליטה" מדברת על מצבים דינמיים, של הזזה ועצירה, בעוד שנתוני עיוות מדברים על steady state.
בקשר להמשך/הפסקת התנדנדות לאחר הפסקת הסיגנל -- זה בדרך כלל ההסבר שנותנים לגבי damping factor.
יש לך לחיות עוד הרבה שנים ולצבור ניסיון אתה חוצפן וגאוותן,
1. תלוי בהרבה גורמים והאם הם מתקיימים יחד :
זה שהיכולת של הסליל לא לאגור חשובה יותר לא אומר שמסה לכשעצמה אינה פקטור, ואפילו אתה הזכרת מסה נמוכה כיתרון.
כבר מזמן אני אומר שמגזימים בחשיבות ה-DF, וש-DF גבוה לא מבטיח באס טוב ולהיפך.
היא לא פקטור. אומר שוב.
אפשר -- זה מה שהם עשו במאמר הבעייתי -- מדביקים משהו על ה-dust cap.
), ולכן ביקשתי לשאול את פרליסן.ככל הידוע לי, הגדלת מסת החלקים הנעים ללא השפעה על שאר הפרמטרים אינה אפשרית במציאות - המסה הגדולה יותר תוריד בהכרח את ה-FS, יחד איתו יזוז (לכיוון הנמוך) הפיק של העכבה (בגרף האימפדנס לתדר) - אנחנו רגילים להתייחס אליה כאל תופעה חשמלית אבל היות ודרייבר הוא אלקטרו-מכני צריך להתייחס לעכבה במשמעותה המקורית - התנגדות של מערכת (שאתה מצייר את גבולותיה ע"פ המקרה שמנתחים) לזרימת אנרגיה דרכה וחלק ניכר בעכבה של דרייבר מקורו במכניקה שלו (למרות שמטעמי נוחות והיות והמגבר "רואה" התנגדות חשמלית, אנו מכמתים אותה באוהמים). הפיק הזה בתורו יוצר דרישה להרבה יותר אנרגיה ככל שמתקרבים לתדר התהודה הטבעי.אפשר -- זה מה שהם עשו במאמר הבעייתי -- מדביקים משהו על ה-dust cap.
זה מעניין רק ברמה של סימולציה למצב שבו מסת החלקים הנעים מוגדלת, בלי להשפיע על פרמטרי T/S אחרים, וייתכן שזה במסגרת הדברים שאולי אפילו אתה במקרה לא יודע (בהנחה שזה מצב אפשרי בכלל
אפשר -- זה מה שהם עשו במאמר הבעייתי -- מדביקים משהו על ה-dust cap.
זה מעניין רק ברמה של סימולציה למצב שבו מסת החלקים הנעים מוגדלת, בלי להשפיע על פרמטרי T/S אחרים, וייתכן שזה במסגרת הדברים שאולי אפילו אתה במקרה לא יודע (בהנחה שזה מצב אפשרי בכלל
ועדיין זו כנראה הסימולציה הטובה ביותר שאפשרית במציאות למצב בו היו עושים את החלקים הנעים כבדים יותר, כשכל שאר הפרמטרים ללא שינוי יזום, אפילו לא ב-stiffness של הממברנה. נכון שזה דורש יותר אנרגיה להנעה, אבל זה חלק מההשפעה הצפויה, לא? כך שבאותו מתח על הטרמינלים של הדרייבר, התאוצה של הממברנה תהיה נמוכה יותר, ויידרש מתח/הספק גבוה יותר כדי לקבל את התאוצה המקורית.
אולי הייתי צריך לומר קודם, ה- T/S Parameters אינם בלתי תלויים (למעשה לא כולם נדרשים לסימולציה) וחלקם מחושבים מראש לצורך הנוחות של "מבט מהיר" על תכונות דרייבר. למשל הQTS מחושב מתוך הQES והQMS