לא יודע, אבל הסאונד היה אלוהי.
שלום
זה מזכיר לי שאמי הלכה לקונצרט עם חברה (מבוגרת גם), והחברה נרדמה וישנה רוב זמן הקונצרט.
כאשר הקונצרט נגמר, וכולם מחאו כפיים, הגב' התעוררה.
אמי שאלה בעדינות: נו איך היה הקונצרט?
חלומי, באה התשובה.
ועוד אחד בקטע של סיפור אמיתי.
כשהייתי קטן (4-5) כבר היו לי נטיות ברורות למוזיקה ולפן הטכני.
דודתי (ז"ל) ספרה שהיא הולכת לקונצרט, ואני ביקשתי ללכת איתה. לבסוף, קבלתי את מבוקשי, בתנאי שאשב בשקט,
גם אם אשתעמם.
נפלתי על איזה קונצרט לצ'ילו, ואיבדתי את הסבלנות די מהר...
ואז שאלתי בתמימות את הדודה (בקול מספיק רם שהשורות לפנים ומאחרו שמעו גם):
כהאיש במרכז, יסיים לנסר את הארגז, נוכל ללכת הביתה?
הקונצרט הופסק בשל הצחוק שזה גרר...