אין הרבה מה לשמוע שם, לצערי
אם אתם בענייני מסכים, מקרנים ושות' אני מניח שיהיה לכם מה לראות. הקירות היו עמוסים, כמעט כמו בשקם אלקטריק, רק שהרעש סביב היה גרוע יותר.
בתחום האודיו, ההיצע לא משהו, אם כי היו פה ושם הברקות:
את ה Harbeth שמעתי פעם ראשונה. רמקול חביב מאוד (לא למראה), מוזיקלי, נשמע מצויין ובכלל לא יקר. בהחלט שווה האזנה.
הסט-אפ (היקר מהשלושה) של Burmester מרשים מאוד, נשמע מצויין, גם אם קצת יותר מידי "אנאליטי" ו"מדוייק". אבל זו לא חוכמה - "לא כוחות" להשוות סט-אפ במחיר מפלצתי כזה מול מערכות שעולות עשירית.
הרמקולים החדשים של יאיר תמם, עם ההגברה הגרמנית היקרה, פשוט לא עשו לי את זה. הסאונד שבקע שם משילוב של רמקולים ב - 104,000 ש"ח עם הגברה מפלצתית של כמעט 150,000 ש"ח די מאכזב.
הסט-אפ הכי מלהיב, שהכי נהנתי לשמוע בתערוכה השנה, היה השילוב הנהדר של ה - בוזנדורפר עם ה edge שהביא עופר שחורי. תענוג ממש! בלי תירוצים של אקוסטיקה (שכרגיל בתערכות, תמיד היא גרועה), ובלי סיפורי סבתא על המזגן ברקע, ובלי הסברים מפולפלים על ההעמדה הבעייתית ורעש מהדלת ועוד כהנה כהנה בעיות של תערוכות, שתמיד מהוות גם תירוץ של המציגים, הסט הזה נשמע נפלא! עופר ישב לו נינוח בצד, נתן לעסק לזרום, החליף דיסקים לבקשת הקהל ולא נזקק לשום תירוץ, כי הכל פשוט נשמע מצויין.
מבחינתי, זה היה החדר שנהנתי לחזור אליו, ועשיתי את כמה וכמה פעמים.
....ובכל אופן, ולמרות הכל, צריך להגיד תודה למארגנים ושאפו על המאמץ. טוב שיש תערוכות כאלה בארץ. כן ירבו.