האזנה אישית: רמקולים ללא תיבה מתוצרת PureAudioProject

מונולוג חושפני על חווית האזנה לרמקולים ללא תיבה - Solo / Duet מבית יוצר חדש וישראלי, רמקולים שאינם מושפעים ממבנה החדר ומתגברים על בעיות אקוסטיקה.

PureAudioProject Solo & Duet Speakers Review
Open Baffle Loudspeakrs system

קצת על עצמי
הנני נגן ומוסיקאי מהגיל הרך, חובב אודיו נלהב, בעל נסיון בהפקה מוסיקלית, הקלטות, מיקס ועריכה דיגיטאלית והעיקר -  40 שנים של מוסיקה כדרך חיים.
ניגשתי להאזנה זו, בדרך מקרית שנובעת מהסקרנות שבתוכי. סקירה זו משקפת התרשמותי
מהאזנה לרמקול, עם דגש על המיוחד בו. אני נמנע מהשוואות כאלו או אחרות.

הקדמה

הוזמנתי לשמוע רמקול, את הדגם ה"כפול" של Pure Audio Project המכונה Duet, זו כמובן אינה ביקורת רשמית אלא חווית האזנה שלי. זו הפעם השנייה שאני נחשף לסכין המנתחים הזו. שמעתי בעבר את הדגם Solo, אך הפעם אני לבד, רגוע חמוש בדיסק קשיח נייד וממוקד מטרה: באתי "להרביץ", רוצה לראות דם.
בפעם הראשונה ששמעתי את הדגם Solo , נתפסתי לא מוכן... גם אז הרושם היה מרגש, אבל האינסטינקט להיות סקפטי תמיד קיים הרי.

שיטת ה- Open Baffle מייצרת רמקול ללא תיבת תהודה, אלא מבנה מאסיבי פתוח האוחז באלמנטים, עם רכיבים גדולים ונצילים. היא פחות נפוצה כיום בייצור סדרתי מסחרי, אך מאד פופולרית בעולם ה- DIY  ופרויקטים משולבים מסוגים שונים. בשיטה זו, האלמנט חייב להיות גדול יותר "פר תדר" מהשיטה של תיבה סגורה או סגורה חלקית. עלות הייצור הגבוהה של הרכיבים, וגודלם הפיזי היוו כנראה חיסרון בתחרות בעולם המסחרי המוני המצטמצם.


אז אני לא מפחד מרמקול גדול, ויודע למה לצפות. נכנס בסערה לסלון, ותוך כדי שאני מתמקם ומברר מי נגד מי פה, אני מוצא עצמי בוהה באלמנטים. הרמקולים בעלי נוכחות מאד דומיננטית, הדגמים  Solo  ו – Duet  מורכבים מאלמנטים בקוטר 15 אינץ' עם מעמד עץ מאסיבי בגימורים שונים.

אתה יכול לאהוב את זה. אתה יכול שלא. דבר אחד בטוח – אתה לא יכול להתעלם מזה. אין כאן תיבה ענקית מאחור. קיבלנו "אווריריות", אך יש לנו פה מכונה, שצבעי הסוואה בג'ונגל של הסלון לא יעזרו להעלימה מהעין. הרמקולים גונבים את ההצגה משאר מרכיבי הסלון.

חשיפה ראשונה

אני אקח הפעם תה ובראש כבר רצה לי המחשבה האם יזדמן לי לצאת לעשן סיגריה במרפסת, או לא. ברגע שהתנגן קטע נגינה ראשון, אתה מבחין מיד בבהירות יוצאת דופן, וזונח התעסקות מחשבתית מיותרת, התחושה ברורה ומיידית. אתה מוצא עצמך מרוכז ומחוייך. במערכת מתנגן קטע  שאיני מכיר, בסגנון שאינו הפייבוריט שלי ואני קופא למשמע החדות הזו, מביט לצדדים ומחפש גלגל הצלה.

אין. מחפש שוב. כלום. אין כאן שום טיפול אקוסטי. המערכת זרוקה באכזריות במקום לא סימטרי, בסלון גדול וארוך, עם מטבח בקצה אחד ודלתות זכוכית באחר. שום "סונקסים", לא דיפיוזרים. אין שום אלמנט מייבש או מפזר בחדר, ולמרות כל זאת - הסאונד חד, נקי ומפורט. זה מזכיר לי מיד סביבת אולפן.

הפיזור ענק, הבהירות נשמרת, אין הדהוד, אין בוץ, אין כלום. יש ואקום אחד גדול וצליל חד ונקי אשר מפלח את החלל בצורה פנומנאלית. חצוצרה. או פסנתר - כל תפקיד מופרד לחלוטין מאחר. נקישה של קליד נשמעת ממש לידי, צרידות של שירה יוצאת החוצה.
מה קורה פה?


שמן למדורה

אין ספק שבעולם האודיו יש פער אדיר בדעות, העדפות, רשמים ותפיסות. הרבגוניות פה אדירה, הפרמטרים הבונים את התוצר הסופי הינם כל כך תלויים ובלתי תלויים, וכמובן – אנשים, שמוצאים בעולם זה גם ביטוי עצמי במובנים מסוימים. אז ערבב פסיכולוגיה וטכנולוגיה. מה תקבל ? ויכוח אינסופי.

אבל לפעמים, רק לפעמים, אין באמת מקום לביטוי אישי. לא משנה מה הטעם שלך, מה תעדיף, ואיך תאהב, הבהירות והחדות יוצאת הדופן של ה – Solo יבלטו מיד. בכל סגנון שתנגן, וגם בעוצמות השמעה נמוכות ביותר. הרמקולים הודגמו עם הגברת מגברי שפורפרות בעלי הספק נמוך ובסשן נוסף בהגברה Class-D. קדם המגבר מדגם פאסיבי, מינימליסטי ולמיטב הבנתי גם מיוצר ע"י PureAudio. המקורות כללו פונו, נגן דיסק, ומחשב חמוש בתוכנת Foobar וגם בממיר (DAC) חביב.

לא מתלונן. יש הכל. אבל אני רוצה עכשיו USB. זאב מסובב לי את הטוסיק של המחשב. אני מחבר את הכונן. עכשיו אני נינוח ומרגיש חופשי, רוצה להעמיס על המערכת סגנונות תובעניים. מחפש הקצנה. רוצה לשמוע הפקה עם אגרסיה ועידון ביחד, עמוסת תפקידים. רוצה מיקס מלא באפקטים, תמונה המכילה Reverb  בוטה ושאר מחלות סופניות. בוחר סגנונות אלקטרונים עם נגיעה פסיכדלית. הפקות משולבות שירה, כלים אקוסטיים, סינתיסייזרים בהרמוניות מול באס שמנגן תפקידים קריטיים, ו – Groove  דומיננטי. אוסיף לפלייליסט הפקות שונות של פאנק, אסיד ג'ז, דאב, אמביאנט, וצ'יל אאוט. גם גיטרות יש.

רמקול ה – DUET מחובר עכשיו. השליטה על המחשב עברה אלי. יופי.
בהדגמה של הפקות "מסורתיות" בסגנונות קלאסי, ג'ז, וה – "גיטרה + בס + שירה + תופים" של הרוק,הרמקולים הרשימו בצורה יוצאת דופן. אני מחליט לצלול אל הכאוס, בסקרנות. זורק הקבצים לתוכנה. ומנגן.

התוצאה

אף פעם לא הבנתי מדוע מייחסים המונח "במה" ליכולת של רמקול, מגבר, כבל, או לחתול הג'ינג'י של השכנה. הרי במה רחבה וברורה – סידור ומיקום הכלים שאנו שומעים, תחושת תלת מימד של הסטריאו, הקנייה של מימד לתזמורת או של הגיטרה מול השירה, "במה" זו נקבעת רק במקום אחד, באולפן. ה"במה" מתוכננת הרי בזמן ההקלטה, המיקס, והעריכה, כחלק בסיסי בכל הפקה. מיקום של המיקרופונים, צורת המיקס, וכמובן - שימוש באפקטים בעריכה. כיום אף יש תוספי תוכנה (Plugins) לתוכנות המובילות (ProTools,Nuendo,Sonar) הממקמים בשלב המיקס כל תפקיד וכלי במרחב, ע"י ג'ויסטיק חמוד בכל ערוץ וערוץ  לתכנון קל ומהיר של הבמה הרצויה. תאורתית – אנו יכולים בהפקת 96 ערוצים ( בל נשכח שרק התופים יתפסו חבילה נאה) למקם כל ערוץ בנפרד במרחב תמונת הסטריאו.

ה - DUET מציגים "במה" בצורה מפורטת ורחבה בזכות ה – Clarity  היוצא דופן, והפיזור המדויק בחלל. לא רק בזכות הם עצמם, אלא גם בזכות העובדה ששיטת ה – OpenBaffle  אינה תובענית למבנה האקוסטי של החדר כמו רמקול "ארוז", והאנרגיה ( אוויר שזז קצת) מתפזרת בצורה שמרגישה פשוט בשליטה. הפירוט בתפקידים המתנגנים היה חד, ברור, ללא בליעה או דעיכה. הפיזור גדול ורחב, הסאונד עשיר, מלא ומפורט גם במצב עמוס של נגינה, גם אם מיקומך כלל לא נמצא במרכז נקודת ההאזנה.

בנוסף, הפאנץ' נשמר. גם בווליום נמוך מאד. מאוזן ואף תפקיד לא בורח, הרמקול שומר על איזון ודינאמיות  גם כשאתה מכה בו.
ההאזנה נעימה מאד, לא מעייפת כלל גם אחרי זמן ממושך. בניגוד לגישת המוניטור, אתה יכול לצאת בקלילות ממשולש הקסם, להסתובב להנאתך בסלון בעוד תמונת הסטריאו נשמרת. הכל שם, מלווה אותך, מלטף ומחזיק חזק חזק. אתה בתמונה, הצליל ברור כשמש, נמצא אתך. תחושת בטחון נמצאת תמיד ומאופיינת בשליטה מלאה של סאונד. סאונד במרחב. הרמקול כמו לוקח הכל אליו. החדר, התפאורה. המאנייק לוקח גם אותך...

תן לו חום אנלוגי, החדר יצבע באדום. תן ניסור מתכתי וצורם, קיבלת את זה. הכל מוסיקלי, ממוקד ומשרה תחושת רוגע של "יושב במקום". התחושה הזו מחזירה אותי לנקודת ההתחלה, הנקודה הזו היא הטעם האישי.


כיוון וכיול ויין טוב

תוך כדי המשחק המהנה עם זריקת קבצים לתוכנה ו-DUET  שמשיב מלחמה אני אומר לזאב שחסר לי קצת באס. אני מודע מאד לעולם היינות ויודע שאפשר לדבר שעות על היין הזה והיין האחר. ההבדלים הכל כך קטנים, בדעות הכל כך גדולות של חובבי האודיו רף עליון עושים את כל העסק למהנה יותר, מאתגר יותר ומיוחד. אבל אני, לא שותה יין, אני רוצה ויסקי, ככה אני, בבקשה. זאב קם, ניגש ל Cross  התחתון של האלמנט ה – Augie  ונוגע טיפה, ניגש לצד השני. גם שם. מיד תפקיד הבאס בקטע יוצא החוצה, תופס מקומו, את המקום הראוי לו. כי בקטע הזה, הבס הוא הוא הזמרת, תן לו לשיר.

ה –DUET  מורכב למעשה מיחידה עליונה, כאשר טוויטר גדול חבוי במרכזה ויחידה תחתונה אשר אחראית לנמוכים. החיתוך בחלוקת התדרים בין 2 השחקנים נקבע לטעמם האישי של זאב ואנשיו, וניתן כמובן לבחירה מחדש. למיטב זכרוני, נבחר להעמיס טווח תדר גדול  על האלמנט העליון ולחזק בנמוכים – באלמנט השני רק מ – 40HZ ומטה. ה – Augie  מסוגל ליותר, הרבה יותר. אני הייתי בוחר כיוון אחר. ברור שזה עניין של טעם אישי, העדפה ויחסיך עם האישה והשכנים, אבל על הויסקי שלי לא אוותר. בכדי להעצים ולהדגיש את מה שאני אישית מעדיף, הייתי מנסה את ה Augie שיזמר כבר החל מ – 125HZ ומנסה גם 250. הוא בנוי לזה, חמוש ומוכן לשיגור. תן לו צ'אנס ל – Low Mid .

תרופה להמונים

המחלה הקשה ביותר לדעתי בעולם האודיו הוא נושא האקוסטיקה. מעטים צרכני תרבות ההאזנה שלא נפגעים אנושות ממחלה זו, אם במודע או לא. זה ממש מגיפה, תוקפת את כולם. הרי בשורה התחתונה, אתה שומע רמקול וחדר. הקרנת גל קול ישירה, לחלקיק שנייה, והדהוד של האנרגיה הזו, לעוד מספר רגעים. עטלף היה מסביר את זה יותר טוב. הוא גם "רואה" את זה. אם ננחת לרגע, הרי ברור שלטפל בנושא הזה בצורה יסודית הינו לא לעניין לרוב המוחלט של חובבי האודיו. לאזן בצורה רצינית את הסלון הממוצע יפגע בו אסטטית ולרוב יראה רע. גם אם זרקת כמה תמונות בולעות מחומר זה או אחר והשיפור נהיה משמעותי - עדיין לא השגת מהפיכה.

שום מגבר, כבל, או ממיר לא יעזרו להדהוד של אותם גלים שרצים לך יותר מדי. אתה פונה לעזרה של Room Correction או EQ למיניהם בעת הצורך, גלים עומדים, באס בורח, בוץ. וואטאבר. לפעמים אתה מוצא עצמך תוהה איך הרמקול ההוא עם המגבר משם נשמע אז כל כך טוב, ודווקא עכשיו שילוב אחר מאכזב וכו' וכו'. אז בסדר אומר לך המוכר, נתאים רמקול לחדר, או שאולי חדר לרמקול ?
בעצם, למה לא?
היתרון האדיר שמצאתי ברמקולים של PureAudioProject, הוא בהתנהגות שונה לגמרי במגבלות החלל האקוסטי התובעני. השגת ה-Clarity  הזה בסביבה שאינה מיובשת, מראה על צורת העברת אנרגיה שונה. הטבעיות והמוסיקליות רציפים לחלוטין, הפירוט לא בורח, גם במטבח. רחוק משם.

למעשה רמקול ה OpenBaffle  אומר, תשמע, לך תביא חדר. אנחנו כבר נסתדר. תגיד, איך אתה עושה את זה?
כי אני גם החדר הוא אומר.


הסכנות

ה –DUET יציג לך הרי,  ברמה המפורטת ביותר את תמונת הסטריאו במלואה, מהקרביים של ההקלטה, אל כל הדרך, תוך כדי יכולות של טיפול אקוסטי אולפני משהו, עם תוצר Dynamic Range שתלוי כמובן ביכולות ההמרה \ הגברה \ וכל שאר חלקי השרשרת. זאב בחר לשדך קדם מגבר פסיבי מפורט, מינימליסטי וניטראלי ככל האפשר. (הייתי מעדיף גם ניסיון עם אות יותר שמנמן בכניסה, אבל אני בהחלט מבין את הגישה). במצב כזה הסט אפ המתקבל יחשוף מיידית כל ליקוי, עיוות, "קרחץ" ו-"שמחץ" הכי קטן. ה- DUET יצעק ראשון – המלך ערום וזה לפעמים דבר רע, רעש מהתקליט הישן, הפקה בינונית של השיר האהוב עליך, או סתם תחנת רדיו ב- iTunes המשדרת באיכות סטרימינג נמוכה.

פה תקבל הכל לפנים. אין הנחות. אין לעגל. לא סוגרים פינות. הסטאפ מאד לא סלחן. בדומה לרכב ספורט טהור – נגעת בגז לא נכון? תאבד שליטה. ה –DUET יקרב אותך למקור ככל האפשר. גם אם לא תמיד תרצה בכך.

סכנה נוספת שאי אפשר להתעלם ממנה זה הסגנון המבני והעיצובי. ה – DUET, ככל רמקול, הוא גם רהיט, אך רמקול מסוג זה פגיע יותר, רגיש יותר, שהרי הוא חשוף יותר. לדוגמה, בביתי, עם ילד בן שנה וחצי, שכובש ברגעים אלו את העולם, רמקול זה
הוא כצאן לטבח במטווח. ה – DUET בנוי ברמת גימור גבוהה מאד, עץ מלא מאסיבי אוחז בו, האלמנטים מוצקים, מעגלי הקרוסים גדולים, מינימליסטים בתכנונם ומוגנים, יש גם ספייקים מיוחדים מאוזנים על הרצפה וכבילה איכותית, מהודקת ומתוחה.
כל אלו לא יצילו את ההשקעה מחבלה בזדון. זוג אלמנטים בגודל 15 אינץ' חשופים מהווים אטרקציה לכל מפגע ואם תתאמץ, ניתן גם להפיל רמקולים אלו על הרצפה.
אז עם ילדים קטנים בבית – אולי כדאי שזאב יתכנן גדר הפרדה.

מבחינת העיצוב. אני אהבתי את גימור העץ הכהה - אגוז אפריקאי. אני מניח כי כל אחד יאהב גימור אחר, אך בכל בחירה, הרמקול מאד דומיננטי במראה. זהו יתרון או חיסרון, לשיקולך, הוא צועק – אני פה. אני Open Baffle משמע אני קיים. וגם אם מונה ליזה המקורית תלויה לך מעל השידה, מול תמונה שלך על פסגת הקילימנג’ארו האדם הבא שיכנס לסלון יבהה ב- DUET . כנראה גם אתה.

אז מה היה לנו כאן, וכמה נשלם?
חברת PureAudioProjet היא חברה חדשה, אשר מכוונת לרף העליון בתחום האודיו, בראשה עומד זאב שליק. הכיוון הכללי במוצרים הוא מינימליזם ברכיבים ("מה שלא מועיל – רק יכול להזיק") ושימוש ברכיבי "קצה". הרמקולים נמכרים  כ- קיט להרכבה. הרכיבים כבר מורכבים ומוכנים למעשה ומה שנותר ללקוח זו הרכבה בסיסית של המסגרות (כוללות כבר את האלמנטים בתוכן) למבנה התושבות, מה שלא דורש שום ידע טכני או כלי עבודה.

טווח מחירים של הדגמים השונים, מבדיקה שלי באתר החברה, מתחיל  מ- 2500 אירו ומסביבות שלושת אלפים ואילך לדגמים מרובי האלמנטים. לדעתי, במחיר כזה, לא תתקרב לתוצאה הזו שהתקבלה בסלון. גם לא במחיר כפול. ה –VFM אדיר לדעתי, מסיבות ברורות.  לא סתם אודיופילים רבים פנו לעולם ה DIY , או לחברות בוטיק כאלו או אחרות. הנצילות הגבוהה של הרמקול מאפשרת לשדך מגוון רחב יותר של הגברה. זהו פרט חשוב מאד בשכלול הכולל של ה- VFM. רבים הרמקולים שיתחרו בגודל "במה" וביצועים כאלו, ידרשו מפלצת זרם והספק. ה- DUET התאגרף במהירות שיא ופאנץ' מאוזן עם הגברה חלשה.


סיכום

רמקול ה- DUET הוא רמקול מסוג OpenBaffle מרשים, דומיננטי ומאופיין בתוצר סוני מדהים, מפורט ומאוזן ברמה פנומנאלית. חווית ההאזנה לו הייתה אדירה, כולל בניסיון להעמיס עליו "רוע"... שילוב רכיבי קצה, תכנון מינימליסטי וקפדן ושיטת OpenBaffle  נתנו תוצר המתגבר על ההגבלות האקוסטיות הבסיסיות של החדר הממוצע וזה מה שהופך את ה- DUET  לקלף מנצח.

אם אינך שמרן, מודע לסכנות, אך אמיץ מספיק להרפתקה, פתוח לשינוי ולהתנסות חדשה, אם הדרך למקור היא המטרה, לגעת במוסיקה, לחוות את החוויה, אז לדעתי ה-DUET הוא הכלי הנכון. בהצלחה.

אתר החברה: https://www.pureaudioproject.com

ציוד בהשמעה
PureAudioProject  DUET & SOLO  Speakers
Icon Audio tube monoblocks
PureAudioProject Passive Pre-Amp & Class-D amp
Rega 3 Turntable, Hegel 11 DAC, PureAudioProject Cables
Foobar2000 on win7 OS
אתר החברה:
Pureaudioproject.com