קדם מגבר פטיפון - Einstein Phonostage
נמר לוי
06-08-2010 06:30
השם אינשטיין מחייב - כך התרגלנו לחשוב, האם דגם ה- פונו סטייג' של יצרנית היוקרה מגרמניה יעמוד במבחן ההוכחה? נמר לוי בדק. ביקורת.
פונו סטייג' הינו אחד מהרכיבים המשפיעים ביותר במערכת האנלוגית. פונו סטייג' שאינו איכותי מספיק יכול להרוס כל חלקה טובה במערכת האודיו. לכן, בחירת פונו סטייג' הינה קריטית במהותה.
אינשטיין - שם מחייב
Einstein – זהו שם שמסמל גאונות, תגליות חדשות ובלי ספק, אינו מהווה שם של "מקטיני ראש", זו הצהרה שטמונה בשם החברה הגרמנית ומחייבת אותה גם לתוצאות.
"בחירתו של פטיפון" - הוא הסלוגן העומד מאחורי הפונו סטייג' של Einstein-Audio. זה בהחלט מקורי להאניש את הפטיפון ולתת לו אפשרות לבחור, אך בפועל, רצוי שאנחנו נחליט ולא הוא (אציין כי אהבתי סלוגן זה).
אינשטיין הינה יצרנית אודיו בוטיק שנוסדה באמצע שנות ה-90 בגרמניה. יצרנית זו אינה מתהדרת בליין מוצרים רחב ובין המעט נמצא קדם מגבר, מגבר הספק ופונו סטייג' שמגיע בשתי רמות כאשר זה העומד למבחן הוא ברמה ההתחלתית של היצרנית בעוד דרגה אחת מעל מציעה כניסות ויציאות מאוזנות (בלאנס). בכלל, חברות שמייצרות המון מוצרים עלולות ליפול בין איכות לבין מסחריות. אין זה אומר שהמרבים במוצרים ממעיטים באיכות אך עדיין, אלו המרבים במוצרים מסתכנים בכך.
ארוז כיד המלך
הפונו סטייג' מגיע ארוז בארגז עץ ענק ובו תאים עטופים בבד אדום מלכותי כאשר תא אחד מכיל את הפונו סטייג' ותא שני מכיל את ספק הכוח. הפונו נראה מעולה ובנוי נהדר. מדובר בפונו בצורת חבית קטנה שיושבת על פלטת מתכת. כולו שחור מלבד פניו ואחוריו כאשר עליהם ניתן למצוא את הטרמינלים בתצורת RCA מוזהבים שנראים ומרגישים איכותיים מאוד. ספק הכח נראה פשוט מאוד, קופסה שחורה שאליה מתחבר כבל הקומקום המסורתי.
מדובר בלי ספק במוצר מרשים למראה, שבנוי לא פחות ממדהים אך עצם העובדה שחיבור הפטיפון מתבצע מקדמתו וחיבור הפונו לקדם המגבר מתבצע באחוריו, אין לו צד שמוגדר כקדמי או אחורי. מכל צד יצאו כבלים. זה קצת מרגיז ופוגם מאוד בעיצוב המרהיב של המוצר.
ברמה הטכנית מדובר במגבר פונו מבוסס טרנזיסטור אשר מציג תאימות אך ורק לראשי MC ומספק הגבר של 68dB שזה נתון בהחלט מכובד. הפונו סטייג' מציג נתון של 0.03 אחוזי עיוות שזה לא רע בכלל ביחס למתחרים ובנוסף ניתן לשלוט על העכבה בעזרת כבלים שמתחברים בחיבור RCA נוח ואיכותי לקדמת המכשיר ובניהם 300, 150, 85 ו-45 אוהם. האופציה הזו של לשלוט בעכבה מהווה יתרון מוחלט על פונו סטייג' שאינו מאפשר פעולה זו. האפשרות הזו מהווה פיתרון אופטימלי להתאמה של ראש הפטיפון לפונו סטייג' וזה בהחלט מורגש בתוצאה.
חיברתי את הפונו סטייג' לחשמל ונתתי לו להתחמם עם מספר תקליטים טרם ישבתי להאזין. כשסיימתי במלאכת סידור הבית ובישול ארוחת ערב התיישבתי להאזין לכמה דקות טרם אתחיל במבחן עצמו. זה היה פשוט מדהים לשמוע את הצלילים הראשונים שבקעו מהפונו סטייג' הזה. מבחינתי ארוחת הערב נדחתה ואני מחליט, על בטן ריקה, להתחיל עם הקטע הראשון שיפתח את המבחן. האמת היא שהקושי מלקום ולוותר על החוויה היה גדול יותר מהרעב. ממש כך.
האזנה
זה התחיל עם הזמרת Jennifer warnes בתקליט שנקרא the well במהדורה מיוחדת 180 גרם שמשווק על ידי פרוג'קט (יצרנית פטיפונים). זה אחד מהתקליטים האהובים עלי שמחזיר אותי לתקופה בה התמכרתי קשות לצליל האנלוגי (למרות שמאז ומתמיד היו ברשותי פטיפון ותקליטים). על כל פנים, נחזור למבחן. הרצועה הראשונה בתקליט נפתחת עם פריטות גיטרה אקוסטית שנשמעו כל כך טוב עד שפשוט חזרתי עליו שוב בכדי להאמין למשמע אזני. הפעם היחידה ששמעתי את הגיטרה כך הייתה כאשר שמעתי את התקליט הזה על פטיפון שעולה כפול משלי ועל מערכת מדופלמת לא פחות משלי. הפעם התוצאה הייתה אף יותר טובה. הפרדת המיתרים זה מזה פשוט הציבה רף חדש במערכת שלי. לראשונה אני שומע נקיון, הפרדה ודינמיות ברמה כזו דרך הפטיפון שלי שעוד קודם היה נשמע מדהים לטעמי. קולה של ג'ניפר מצטרף והוא בוקע ממרכז הבמה, נטול צבע ומלא בפרטים. התחום הנמוך מציג רזלוציה מרשימה מאוד, תוף הסנר נשמע חד, מוחלט ומיידי. יש משהו מאוד טבעי, מאוד נטרלי ונטול צבע בפונו סטייג' הזה. התוצאה ביצירה הראשונה פשוט הפילה אותי לקרשים.
מיד: יש משהו מאוד "נכון" בתחום האמצע שבוקע מהפונו הזה. משהו טבעי מאוד ואמיתי, אנרגטי ומפורט והפרדת הכלים פשוט מפילה לסתות. אבל, ישנה נטיה ליבשושיות קלה שמורגשת במיוחד במוסיקה קלאסית. ניתן בהחלט להפיל את האשמה על הרמקול שלי שגם לו יש נטיה דומה וזה לאחר שלא חשתי את תחושת היבשושיות בשילוב עם רמקול פחות ניטרלי.
דיאנה הילדה
נמשיך עם דיאנה קרל מתוך התקליט הילדה מהחדר השכן. בחרתי בשיר פיתוי. לפני שאספר לכם איך הוא נשמע אגלה לכם שמדובר בתקליט כפול בהוצאה של וורו במשקל של 180 גרם. השיר מתחיל עם מכות תופי פרקשן ומיד אריהן מנגן הקונטרבס את קטע הפתיחה שנשמע מדויק מהיר והדוק מאי פעם. קולה של דיאנה מצטרף והיא עומדת במרכז החדר ושרה. הפונו סטייג' הזה לוקח את המערכת קדימה בבמה ומצליח לבנות אימג' כל כך נכון וברור שזה מבהיל. הנגנים ממוקמים במרחב הבמה בסדר מופתי ובראליסטיות שקשה להתעלם ממנה. האיינשטיין מציג צליל מאוד מפורט, מאוד נכון, מאוד טבעי והכי חשוב נטול צבע בלי שמץ של יבשושיות הנפוצה מאוד בציוד נטרלי.
בס: מאוד ברור והדוק, מהיר ומיידי אך חסר טיפה עומק שיכול להביא את התוצאה בתחום התדריות הללו לחלומית. במקרה הזה היא עדיין לא תוצאה מושלמת (אם יש דבר כזה בכלל) אך היא בהחלט מעולה, מרשימה וכזו שתשביע גם את רצונו של האודיופיל המדופלם ביותר.
משנה לשנה
במחלקה העברית בחרתי בתקליט של יהודית רביץ שנקרא "שם". בחרתי באחד השירים האהובים עלי שנקרא "משנה לשנה" ראשית אני חייב לספר שאיכות ההקלטה היא טובה מאוד, לא מצוינת, אך בהחלט ראויה ביחס להקלטות שנחשפנו אליהן במוסיקה העברית מאותם שנים. בשיר הזה היה ניתן להבין בבירור כמה הפונו סטייג' הזה הינו ניטרלי ומאוזן. כאשר הפונו האישי שלי גילה חריפות קטנה הפונו הזה הציג איזון טונאלי מרהיב, קולה של יהודית רביץ נשמע גדול, עמוק וטבעי. התחום הנמוך מרשים מאוד. הוא מדויק, מגובש והרזולוציה מדהימה. הבמה פשוט חלומית. הכלים הממוקמים במרחב הבמה נותנים תחושה שהלהקה נמצאת בחדר. בכלל, הבמה ותמונת הסטריאו הם מהפרמטרים הבולטים שהפונו הזה חושף. הערה: יש משהו שקשה מאוד להסביר במילים ורק האזנה למוצר תמחיש למאזין את הצליל הזה. אני מתכוון להגיד שהצליל של האיינשטיין מאוד מיוחד, הוא לא טרנזיסטורי ולא מנורות, משהו אחר שלא שמעתי בשום מוצר. יש את המידיות והטבעיות של המנורה ויש את התוקפנות והניטרליות של טרנזיסטורים מהזן האיכותי ביותר. הפונו הזה מהווה הכלאה בין ההתכונות הטובות של הטרנזיסטור ויתרונות המנורות. נכון, זה נשמע מושלם מידי - נהנים מכל העולמות אך בהמשך נבחין במספר חסרונות שיש לתת עליהן את הדעת.
דבורז'אק
מוסיקה קלאסית שמנוגנת על ידי תזמורת סימפונית גדולה היא אולי המאתגרת ביותר עבור מוצרי אודיו. רוב המוצרים שיצא לי לבחון מציגים את המוסיקה הזו בציון עובר או עובר פלוס. מעט מאוד מוצרים מפילים אותי לרצפה במוסיקה מהסוג הזה. במקרה הזה הפונו הזה אכן הצליח להפיל אותי שדוד אך הציג חסרון אחד בולט דווקא בסגנון המוסיקה הזה. החיסרון הזה לא נחשף בסגנונות הקודמים איתו בחנתי.
העולם החדש של דבורז'אק היא בהחלט אחת היצירות הסמפוניות הטובות והמהנות ביותר עבורי. במקרה הזה אין ספק שהפונו הזה מציג תוצאה מאוד מפורטת ומאוזנת, הפרדת הצליל היא לעילא ולעילא הבמה ותמונת הסטריאו מרשימים אותי גם כאן. אבל, זה נכון מידי. סוג של מעבדה סטרילית שקשה מאוד להישאר אדיש אליה. לעיתים אנו מחפשים את ה"תיבול" או את החמימות בצליל, במיוחד במוסיקה מהסוג הזה שהיא מאוד חווייתית. כאן, לא הצלחתי לקבל חוויה חמימה או רומנטית. זה הפונו הכי לא רומנטי שנתקלתי בו וזו הסיבה שההערה שאחרי הז'אנר הזה חשובה מאין כמותה.
הערה: לא מעט פעמים אני אזכיר את המילה "נטול צבע" במבחן הזה ולחשוב שאני מתכוון לתוצאה יבשה, זה לא רחוק מכך. הכינור שבקע בשילוב הפונו סטייג' הזה הוא הכינור הכי אמיתי והכי "נכון" ששמעתי, אך כאשר אנו מצרפים לכינור כלי תזמורת קלאסית נוספים אנו נתקלים במעט יבשושיות בצליל. נכון, הרמקול שלי הוא רמקול קרמי שיש לו את הנטיה להשמע מעט יבש וזה למרות שהוא מהמשפחה הקרמית היותר "רטובה". לעומת זאת הרמקול הזה מצליח לחשוף את מה שכנראה לא הייתי מרגיש עם רמקול אחר. לכן, אני רואה את היבשושיות הזו כתוצאה של חשיפה מוגברת מצד הרמקול אך מהווה יתרון מרהיב בשילוב עם רמקולים דינמים מיחידות נפוצות יותר (לא קרמיות) שלהן ישנה נטיה לצבוע את הצליל אפילו במעט. במקרים כאלה האיינשטיין יציג תוצאה מאוד נטרלית אך היבשושיות המועטה שבו לא תחשף.
כסף מרשרש
פינק פלויד מגיחים מהצד מהצד של הירח. בחרתי בשיר הכסף בו הקופה מככבת ואכן כפי שציפיתי ניתן לספור כמה מטבעות נזרקו לקופה ומאיזה סוג. יש לציין שבקטע הזה אם המערכת אינה מאוזנת דיה הגיטרה המייללת עלולה לשנות את התעודה הרפואית של האוזן. במקרה של המערכת שלי היא מאוד מאוזנת עם נטיה קלילה לנגן קצת גבוה גיטרות מהסוג הזה. אני יכול להגיד שהפונו הזה מאזן את התוצאה כפי שהיא אמורה להשמע. הוא אינו מטבל, אינו מחמיא לצליל והתחושה היא שהוא פשוט מעביר את מה שהוא אמור להעביר כפי שקיבל אותו. התחום הנמוך מרשים מאוד, הדוק, מהיר וברור. קולו של הסולן נשמע נהדר, הוא בוקע ממרכז הבמה, בגובה עמידה ובאנרגיה מרשימה מאוד. גם בסולו הסקסופון שמתנגן בהמשך הקטע ניתן לגלות כי מדובר בפונו סטייג' מפורט ואיכותי מאוד שכן חלק מהפונו סטייג'ים היקרים שעברו דרכי נשמעו פחות דינמים ופחות מפורטים בקטע הספציפי הזה.
גבוהים: פשוט מושלם. קשה לתאר את התחום הזה בשילוב עם הפונו הזה. יש משהו מאוד חלק ואוורירי ויחד עם זאת תוקפני ואלים שצריך. זה לא חם, זה לא קר ובטח שלא צליל גבוהה רומנטי. זה פשוט נכון, טבעי ומפורט ברמה פנומינלית.
נקודות ציון
שליטה בהתנגדות
כפי שציינתי בתחילה, ניתן לשלוט בהתנגדות כאשר כל ראש יתפקד במיטבו עם התנגדות שונה. במקרה שלי, עם ראש ה-פטיפון שברשותי (ORTOFON KONTRAPUNKT b) התנגדות של 150 הייתה האופטימלית עבורי. כמובן שרצוי ומומלץ לבדוק בעצמיכם מה הכי טוב עבור הראש שברשותכם.
העמדה
בדומה לכל מוצר אודיו איכותי אין שום סיבה שלא נספק לאינשטיין תנאי שיכוך טובים. העמדה על מעמד יעודי מציגה צליל ניטרלי, מפורט ומאוזן יותר מאשר העמדה על הרצפה או כוננית מנגנת. ככל שתבודדו אותו יותר טוב כך הוא ישמע טוב יותר.
חשמל
המכשיר מגיע עם ספק כוח חיצוני שהתגלה ככמעט לא רגיש לכבלי חשמל. ברשותי 3 כבלי חשמל מסוגים ומחירים שונים שנעים בין 600 ₪ עובר ל-1,200 ₪ ומסתיים בקובלה סוסנה שמחירו הינו 4,500 ₪ וכל אחד הינו בעל אופי צליל שונה. עדיין, כבל קומקום מ-"קנה ובנה" הציג תוצאה חריפה, פחות דינמית ופחות מאוזנת מאשר הכבלים האיכותיים בעוד הקובלה סוסנה נשמע הכי טוב מבניהם בפער לא גדול מהכבל ה"אודיופילי" הפשוט ביותר שברשותי.
שיכוך
מעמד ראוי מספק בהחלט. ניסיתי להניח מתחתיו כמה סוגי משככים שבניהם ספוג, ספייקים, שעם וגומי. המכשיר מצליח לבודד את עצמו מהסביבה באופן מספק בהחלט ולכן מעמד יעודי לאודיו יספק שיכוך ראוי ומשביע רצון.
סיכום
בשעות הראשונות, עד שאינשטיין מתחמם הוא נשמע טוב מאוד אך לא מרשים במיוחד, לאחר שהוא מתחמם ומתחילים להאזין לו בריכוז מגלים מיד כי מדובר בפונו סטייג' שמציג איכויות סוניות פנומנליות. המוסיקה דרכו נשמעת מאוד ניטרלית, טבעית. משהו שפשוט מחייה כלים וזמרים ומציג אותם באופן ה"נכון" והמציאותי ביותר שניתן לדמיין. הוא מצליח להעביר את הפרטים הקטנים ביותר בצליל, את הבמה הברורה, המסודרת והמרשימה ביותר שנתקלתי בה עד כה וכל זה בשילוב איזון טונאלי שמביא את המערכת לסטנדרטים חדשים ששמורים בדרך כלל לציוד יקר מאוד.
מה שמעט הפריע לי אינו קשור רק לאיכויות הסוניות שלו, למרות שגם היה משהו ברמת הצליל - עליו אפרט.
נתחיל בעיצוב הבלתי שיגרתי שאמנם נראה מעולה אבל עדיין מדובר בחבית קטנה על משטח מתכת. זה עוד מקבל ציון "עובר" משום שיש כאלו שיתאהבו בעיצוב המשעשע. הבעיה העקרית נובעת מעצם העובדה שאין לו חלק קדמי וחלק אחורי. כולו אחורי וקדמי. דהיינו, חיבורים מקדימה וחיבורים מאחור, כאשר הוא מונח לעומקו החיבורים מזדקרים מצדדיו וזה משחרר בי את יצר האסטטיקה שטבוע בי מילדותי. אינני מבין מדוע לא חשבו על כך הגרמנים. לא מתאים להם!
בסעיף הצליל, נרשמה נטיה ליבשושיות עם רמקולים קרמיים אך לעומת זאת ניטרליות וטבעיות נטולת יובש לחלוטין עם רמקולים דינמים שאינם קרמיים.
ניקיוןעוד פרמטר בולט שראוי לציין הוא רמת הנקיון שהמכשיר הזה חושף. מכיוון שרצפת הרעש כל כך נמוכה הפונו סטייג' הזה ניחן ברמת מיקרו דינמיות שקשה להתחרות איתה. הפטיפון שלי, בשילוב הפונו סטייג' הזה, נשמע כל כך נקי ורמת המיקרו דינמיות השתפרה פלאים. בשילוב עם ראש מפורט ואיכותי הוא מצליח לחשוף את הצלילים הקטנים ביותר. בחלק מקטעי הרפרנס בחרתי ב-CELLO CONCERTO - ELGAR + JACQUELIN DO PRE - OP.85 ושם היה ניתן לשמוע את רחשי הקהל מבעד בבירור. זה בא לידי ביטוי גם בקטעי ג'אז בהופעות חיות כאשר הקהל מתלחשש במהלך היצירה. הנקיון והשקט שיש לפונו הזה הם ללא ספק מעשירים את חווית ההאזנה לפטיפון.
בשורה התחתונה, עם כל אי הנוחות האסטטית ועם העיצוב הבלתי שגרתי שברמה האישית לא ממש אהבתי אני חושב שמדובר באחד מהמוצרים הטובים ביותר שעברו בביתי. ואם לא היתה לי את השריטה האסטטית כנראה שגם במקום להחזיר אותו ליבואן הייתי רוכש אותו. לא זול, אפילו לא זול בכלל, אבל שווה כל גרוש. וכשענין הכסף נשכח נשארים עם מוצר שלא יוחלף במשך שנים רבות!
מחיר: 18,900 ₪
אחריות ושירות: אודיופריק