Proac D1 - רמקול מיני מוניטור אנגלי במבחן
נמר לוי
26-07-2010 16:00
"רמקול אנגלי קלאסי" - זהו דגם D1 של פרואק, מיני מוניטור, שמרן למראה, אך בעל צליל עם מסורת, טוויטר מרשים ומפורט וצליל עם נוכחות אינטימית. ביקורת.
מוצריה של היצרנית הבריטית אינם נוצצים למרחוק ואינם מעוצבים באופן פוער עיניים. להיפך, העיצוב השמרני והפשוט הוא זה שהופך אותם למה שהם: רמקולים אנגלים קלאסיים ומבטאים במראם את המושג "מסורת".
הרמקול הנבחן מהווה את דגם הכניסה לעולם היוקרה של פרואק, מדובר במיני מוניטור קטנטן 2WAY, בעל יחידת מיד-בס 5 אינטש ויחידת טוויטר בקוטר שלושת רבעי אינטש. החברה מצהירה על התנגדות ממוצעת של 8 אוהם ורגישות של 87 וחצי DB מה שלפחות על הנייר נשמע מבטיח בקלות ההנעה, פרואק מספרת כי מגברים בעל הספקים שנעים בין 20 ל- 100 וואט הינם מומלצים בהחלט לעבודה משותפת. יחד עם זאת נתון ההיענות לתדר מרשים בהחלט ביחס לגודלו המאוד צנוע והוא נע בין 38HZ ל-30KHZ. אני משער שהנתון הזה נכון בהחלט מהסיבה שבאמת הצלחתי לחוש כי היחידה הזו יורדת ממש ממש נמוך שכן בדיסק בדיקת התדרים שברשותי הוא הצליח לנגן את ה-40HZ בקלות יחסית.
איכות
במחירו של ה- פרואק D1, אני בהחלט מצפה לאיכות בניה כזו ברמקול מוניטור קטן: הוא בנוי נהדר, קלאסי, עם עיצוב אנגלי ומאופק. עם הגריל הוא נראה מרשים יותר ואף גדול ויוקרתי יותר ובלעדיו הוא נראה כמו רמקול וינטאג' שמור ביותר. הוקסמתי מעובדה אחת שדרשה תשומת לב קלה כבשה את עיני. הרמקול הימני והשמאלי אינם זהים לחלוטין בתמונת הגימור שלהם (מדובר בזוג תואם על פי המספר הסידורי) זאת מכיוון שהם מצופים בפורניר אמיתי שנלקח מחלקים אחרים בעץ. זה בהחלט נותן תחושה מאוד טבעית ואותנטית. בנוסף, זוג רמקולים זה בישם את חדרי בריח עץ טבעי. בקיצור, מדובר כאן על בניה עם המון נשמה ואותנטיות. פשוט כייף להסתכל.
מבחן האזנה
נוכחות אנושית
הרמקול הזה הצליח להפתיע אותי בנוכחות האנושית שהוא מצליח להעביר במוסיקה ווקאלית קלאסית. קולה של הסולנית maria jonas מתוך התקליט Antonia bembo- produzioni armonicbe נשמע כל כך "נכון" שקשה שלא להתלהב ביחס לגודלו הצנוע של הרמקול הזה כאשר הוא מצליח להציג משקל, אנרגיה, במה ענקית ותמונת סטריאו ברורה מאוד. כלי הקשת מאחור נשמעים נהדר, הפרדת הצליל מרשימה והתוצאה הסונית מפורטת להפליא. גם כאשר הזמרת "דוחפת" (שרה בעוצמה) הרמקול אינו יוצא מאיזון ומצליח לשמור על צליל מאוד ניטרלי מבלי להדגיש תדרים מציקים.
התוצאה בקטע הזה בהחלט מציבה את הרמקול הזה בפרונט ביחס למחירו ברמה הסונית. מדובר ברמקול נהדר למוסיקה קלאסית ווקאלית קלה.
קלאסי
כשעברתי ליצירה המדהימה 4 עונות של ויואלדי בהוצאה של BIS חזרה אלי תחושת הפתעה בכל הנוגע לגודל הפרזנטציה ולדינמיות המרשימה שבקעה מהפיצפון הזה. הכינורות פשוט נשמעו מעולה. נכון, חסר קצת בס, חסר קצת משקל אבל עדיין יש שם משהו בצליל שקשה להסביר אותו במילים שכובש אותי. האזנתי בריכוז ליצירה במלואה וגיליתי כי הרמקול הזה מצליח להציג מיקום מושלם של כלים במרחב הבמה בזכות כושר ההעלמות הנדיר שלו. זה נראה כאילו הרמקול יצא מהחדר והשאיר אותי רק עם הצלילים, וזה מרשים. מאוד מרשים! עם עוד קצת משקל ועוד קצת בס הייתי מכתיר את הרמקול הזה כמיני מוניטור הטוב והמרשים שנתקלתי בו מבחינת במה, מהירות וטבעיות. הוא פשוט נהדר בתחום הזה.
לעומת זאת את ה-5 של מהאלר לא היה ניתן לשמוע דרכו. זה היה ממש הקש/ת ששברה את גב הגמל/ון.
משום שהרמקול פשוט התרסק שם (ולא צפיתי שיצליח) זה השפיע קשות על האיזון הטונאלי, על הבמה, על הדינמיות ועל הפרטים שנעלמו כלא היו. כמובן שמדובר ביצירה קשה מנשוא כשמדובר במיני מוניטור מעודן ומאופק אך בכל זאת, על פי התגובה ביצירה הזו אני מסיק מסקנה כי יצירות שמנוגנות על ידי תזמורות סימפוניות בינוניות/גדולות אינן כוס התה שלו.
הערה: הדעה הרווחת היא שרמקולים מיני מוניטורים מצטיינים במוסיקה קלה. זה נכון, אבל יש להם גם חסרונות בולטים. רמקול מיני מוניטור ברוב המקרים אינו מצליח להציג נוכחות אנושית ומשקל לכלי הנגינה וזה מפאת גודלו הצנוע. במקרה הזה החסרונות הללו אינם מורגשים ואף אינם קיימים בסגנונות המוסיקה הקלילים מעוטי הכלים. מאידך, במוסיקה סימפונית בהרכב בינוני הוא מגלה את חסרונות המיני מוניטור אם כי מצליח להציג תוצאה טובה מעבר למצופה.
אלקטרוני, יותר קל, פחות קשה
פתחתי בקטע הרפרנס שלי שלוקח את הרמקול לקצה היכולת שלו במוסיקה מהסוג הזה. הצלילים הראשונים שבקעו מהרצועה הראשונה בדיסק hospitality של היוצר venetian snares נשמעו נהדר. עם משקל משביע רצון ותחום תדרים נמוך שמרצה אותי לחלוטין. הבעיות החלו כאשר הקטע התפתח והפך לקצבי יותר. כאן, הרמקול נכנע מהר מאוד והחל לצאת מאיזון לטובת ניגון בקול רם. האמת היא שהתוצאה לא הייתה מאכזבת כל כך, היא הייתה מאכזבת ביחס למחירו וביחס רכיבים האיכותיים שהוא מצויד בהם. מאידך, קטעי אלקטרוני קלים יותר מסוג CLUB TRANCE ו-DANCE מודרני הוא הצליח להעביר תחושה משביעת רצון אם כי מעט גבולית בין כניעה ללחימה. במקרה הזה אני חושב שחובבי המוסיקה האלקטרונית אינם יוכלו ממש לחיות עם הרמקול הזה ואינני בטוח ששידוך יחידת בס היא הפתרון הנכון. הערה: לא מעט פעמים אנשים ושבים כי שידוך יחידת בס תביא את הרמקול שברשותם לנגן יצירות קשות ומורכבות יותר. זו טעות נפוצה שאין לה קשר עם המציאות. שידוך יחידת בס מטפל אך ורק בטווח התדרים הנמוך מה שאינו משפיע על שאר ספקטרום התדרים שנכנס לרוויה. נכון, לעיתים קרובות הוא מכהה את חוסר הדנמיות אך לא פותר את הבעיה כלל.
בס: מעולה במוסיקה אקוסטית קלה או רוק רך ופחות מרשים במוסיקה קלאסית מורכבת, אלקטרוני ורוק כבד. שם, הוא מאבד רזולוציה ונכנס לרוויה במהרה. בס "כנוע" הוא זה שמשפיע על שאר ספקטרום התדרים שבוקעים מאותה יחידת. לכן, חובבי הבס או חובבי הרוק בקול רם – ראו הוזהרתם!
רוק כבד VS רוק קל
כניעתו של הרמקול הזה במוסיקה אלקטרונית קשה והתמודדותו הראויה לשבח עם מוסיקה אלקטרונית קלה הביאה אותי להשוואה נוספת. הפעם עם מוסיקת רוק. בחרתי בשני קטעים שאני מכיר היטב. האזנתי ל- Dream theater מתוך התקליט scenes from a memory. התוצאה במוסיקת רוק מהז'נאר הפחות רומנטי לא ממש מתאימה לרמקול הזה, הוא לא רע אך לא מדהים, לא מרשים אותי. הוא אינו מצליח לשמור על דינמיות משביעת רצון. כאשר השיר מתפתח הגיטרה מתכווצת לטובת בס ושירה. ותוף הרגל הרגיש כאילו עבר דיאטה חריפה. בחלקים קלילים יותר של השירים הרמקול פתאום חוזר לעצמו, לוקח אוויר ושוב צולל מטה כאשר מחלקת הכיסוחים נכנסת לתמונה. אני לא ממש התלהבתי ממנו במחלקה הכבדה.אין על Straits
לעומת זאת במוסיקת רוק עדינה, ה- Proac D1 מתגלה כמצויין. Dire Straits בשיר On Every Street הרמקול הצליח להציג חוויה מרשימה ומלאת אנרגיה. הגיטרה נשמעת מעולה, השירה מגיחה מהמרכז בשילוב במה עמוקה, רחבה ותמונת סטריאו מאוד מסודרת ומוחשית. הרמקול מצטיין בטוויטר מאוד רך, נעים, טבעי ומפורט. הרמקול הזה בכלל, נטול צבע אך לא יבש כלל. מצילות נשמעות טבעיות, ניתן לשמוע במדויק ובקלות אם מקל המתופף פגע במרכז המצילה או בקצותיה. הפרטים, הדינמיות והנוכחות האנושית הם ללא ספק מדהימים בקטע הזה.
הערה: במהלך ההאזנה שלי למוסיקה תובענית יותר שיחקתי בין מגבר מנורות לבין מגבר טרנזיסטור. התוצאה הטרנזיסטורים היתה טובה יותר באופן חד משמעי בקטעים קשים ובחלק נכבד מקטעי המוסיקה הקלילים יותר. אני חושב ששילוב של מגבר טרנזיסטור (לא חייב חזק) עם קדם גבר מנורתי הוא שילוב מעולה לרמקול הזה.
טוויטר: משובח וזאת בהשוואה לכל רמת מחיר: מדויק, מאוזן, מלא ואנרגטי. יחד עם זאת הוא מאוד מפורט ואוורירי ולא חשתי שמץ של חריפות ממנו, אפילו בקטעי מוסיקה שהביאו רמקולים אחרים (רבים) לחריפות בלתי נסבלת.
יוון מרגישה בבית
מ
פליגים ליוון ועל הבמה נעמדת הזמרת eleftheria arvanitaki. בחרתי בשיר המקסים meno ektos. מיד עם הצליל הראשון אני מבין שאני במרכז המגרש של הרמקול הזה. הוא מצליח להציג תוצאה מאוד דינמית, טבעית ונכונה כאשר השליטה במוסיקה מרשימה. הצליל מאוד מיידי, מפורט ומאוזן. התחום הנמוך נשמע ברור, מוגדר וריאליסטי במיוחד. קולה של הזמרת נשמע מעולה. השירה בפוקוס מופתי, ובגודל אמיתי. כלי נגינה ערביים כמו "עוד" נשמעים מעולה, הפרדת הכלים מרשימה. לקראת סוף השיר מתגלים זמרי הלווי מאחור במיקום מושלם והרמקול מציג את כל אחד מהזמרים בנפרד וכולם ביחד נשמעים פשוט מעולה. לכל כלי במוסיקה יש ביטוי, יש אופי ויש אנרגיה ודינמיות שונה. הרמקול בהחלט מצליח להעביר את התחושה הזו ברמה שקשה לקבל מרמקולים מיני מוניטורים. והפלא הוא שהוא מצליח לעשות זאת בקלות יתרה. נקודות ציון
מיקומים והתאמה לחדרים
קצת מצחיק להגיד שהרמקול הזה לא מסתדר עם חדרים קטנים, אבל הוא באמת כזה. מאוד "מפונק" ודורש מרחק רב מהקיר האחורי ומקירות צדדיו. בחדרים קטנים (חדרי שינה) הוא לא יסתדר ואם כן כנראה שההצבה האופטימלית תהיה קרובה מידי למאזין ואז היכונו לבעיות אחרות בצליל. במילים אחרות, למרות גודלו הצנוע מאוד מדובר ברמקול שמתאים לסלון קטן/בינוני ובחלל כזה יתרונותיו הינם מורגשים ומנוצלים.
תוספת למיקומים
יחידת הטוויטר שמעל יחידת ה- מיד-בס ממוקמת בצמוד לדופן הרמקול. לכן, העמדתם בצדדים יכולה להיות גם כאשר יחידת הטוויטר פונה החוצה וגם כאשר היא פונה פנימה. גיליתי, תוך כדי ניסיונות שההבדלים משמעותיים ואף מעניינים. למרות שהיצרנית ממליצה להעמיד אותם כאשר הטוויטרים פונים פנימה העמדת הרמקול כאשר הטוויטרים פונים החוצה מציג תוצאה עם יותר תלת מימדיות, במה רחבה יותר משמעותית מאידך הבמה פחות מסודרת ופחות ברורה מה שמשפיע גם על הסנטר אימג'. בשורה התחתונה, ניתן בהחלט להעדיף את ההעמדה הלא "רישמית".
כיצד להגביר
מדובר ברמקול קל למדי להנעה. מגבר מנורתי SET 30 וואט עם זרם בריא הניע אותו בזלזול בקטעי מוסיקה מעודנים אך מעט, אבל ממש מעט, התקשה בקטעי מוסיקה קשים. מאידך, מגברים טרנזיסטורים מצליחים "לסחוט" ממנו עוד קצת דינמיות, בס ותוקפנות אך מפספסים את הצליל האנטימי/רומנטי אך נטרלי בקטעים קלילים. נכון, זה קצת סותר הקטע של הנטרלי עם הרומנטי אך צליל רומנטי הוא לא בהכרח חם.
מעמד
אני השתמשתי במעמד די פשוט אך מלא בחול. מלוי המעמד הביא את הסטנד למשקל מכובד ביותר (27 קילו האחד) ועבורי זה היה מספיק בהחלט. יש לציין שיש הטוענים כי המעמד המקורי משפר את התוצאה פלאים. מניסיוני זה בהחלט הגיוני ולכן אמליץ לשמוע את הרמקול עם מעמד מקורי ומעמד "חלופי" ולהסיק מסקנות בעצמיכם. אני אישית לא השוואתי ולכן לא אוכל להמליץ בצורה אחראית מי מהם עדיף.
Proac Response D1 - הסיכום
זה הקטן גדול הוא, ומפתיע, מאוד! כמה מאוד? מספיק מאוד בשביל שאני אוסיף סימן קריאה. מדובר במיני מוניטור עם צליל גדול, בס עוצמתי ומלא, מיד דינמי, מהיר ומאוד מפורט ויחידת טויטר אוורירית שקופה ולא חורכת אוזניים. איכות הבניה לעילא ולעילא וזה מתבטא בתיבה יצוקה מעץ איכותי שאינה מתערבת במוסיקה כלל. אין "קופסה", פשוט כך.
הרמקול התגלה כמתאים לסלון מממוצע אך למרות גודלו הצנוע הוא לא ממש מתלהב לחיות בחדרי שינה ממוצעים. הוא מצליח להעביר תחושה אינטימית במוסיקה אקוסטית קלילה שאינה משלבת הרבה כלים אך מרגיש מעט חלש במוסיקה תובענית וקשה כגון: אלקטרוני, קלאסי המורכב מתזמורת סימפונית גדולה ורוק כבד. לעומת זאת סיגנונות "רכים" יותר אך כאלה שעדיין זקוקים לדינמיות, כוח ואנרגיה נשמעים דרכו מעולה. כל עוד תתנו לו לנגן במגרש המוסיקלי הביתי שלו הוא יציג לכם תוצאות חלומיות ומשובחות מאוד. את החבילה הרמקולית הזו לא תקבלו ממש בזול ותצטרכו להיפרד מ-16,000 ₪ על מנת להציב את הרמקולים הללו בחדר. אה, וצריך גם סטנד.
בשורה התחתונה, אם המגרש המוסיקלי שלו מתאים למחלקה המוסיקלית שלכם אזי יש סיכוי יותר מגבוה כי תחליטו לאמץ אותו למשחק קבוע.
מחיר: 16,000 ₪
אחריות ושירות: אלגזי בע"מ
הרמקול נמסר לסקירה באדיבות החנות פיוז.