נזקי הגשם שמתגלים מאוחר מדי: כך הרטיבות מחסלת בשקט מצלמות אבטחה

הגשמים הראשונים תמיד מרגשים. ריח האדמה הרטובה, הרחובות שנשטפים ותחושת החורף שמגיעה. אבל עבור אלפי מצלמות אבטחה שמותקנות על קירות, עמודים וגדרות, הגשם ממש אינו תחושה רומנטית, אלא איום שקט ומתמשך. מדובר באיום כזה שלא פוגע ביום אחד, אלא עובד לאט, בשקט, ובסוף גובה מחיר יקר. מהכיס שלנו.

בשנים האחרונות הפכו מצלמות אבטחה למוצר צריכה כמעט בסיסי: בבתים פרטיים, עסקים קטנים, בנייני מגורים, מוסדות חינוך וחניונים, וכל זה בהשקעה לחלוטין לא מבוטלת. מדובר באלפי שקלים על מצלמות, תשתית, אמצעי אחסון ואינטרקום תואם. אבל דווקא במקום הכי זניח לכאורה, מחבר הרשת, נמצאת אחת מנקודות הכשל שעולה לנו ביוקר.

זהו סיפור על משפחה שהתקינה מערכת מצלמות אבטחה לבית פרטי, עם שלל מצלמות חיצוניות, אינטרקום חכם, הקלטה בענן, שהסתכמו בהשקעה של כ־12,000 ש”ח. בגמר העבודה ההתקנה נראתה מקצועית, הכל עובד וכולם מרוצים.

בחודשים אחר כך עובר על ישראל חורף קשה, גשמים ורוחות ופתאום אחת המצלמות והאינטרקום מתחילים "להיעלם". אחרי כמה דקות חוזר הסיגנל שלהם, אבל אחרי חודש הוא נעלם לגמרי. בצר לה, מזמינה המשפחה את מתקין שמגיע, פותח את קופסת החיבורים, ורואה מים עומדים בתוכה. מסתבר שלא רק קופסת החיבורים לא היתה אטומה, גם חיבור כבל הרשת לא היה אטום. האטם שהיה בקיט ואמור לשמור עליו, לא הותקן, ולכן החיבור של כבל הרשת לא באמת היה אטום.

קיט לאיטום חיבור RJ45

התוצאה: חיבורי המצלמה והאינטרקום היקרים עברו קורוזיה חמורה, וכשבודקים את קופסאות החיבורים של שאר המצלמות, מגלים שהם מתחילים להראות סימנים דומים, כך שהחשש שכל המערכת בדרך לאותו גורל. והלקוח? אין לו באמת איך לדעת אם ההתקנה הייתה תקנית מלכתחילה.

חיבור RJ45 נקבה, עם קורוזיה לעומת תקין

התקנה תקנית - לא מובן מאליו

התקנה תקנית של מצלמת אבטחה, במיוחד מצלמה חיצונית שמבוססת PoE (Power over Ethernet), מחייבת איטום מלא של נקודת החיבור בין מחבר הזכר של כבל הרשת למחבר הנקבה של המצלמה, ובנוסף נדרש שימוש בקופסת חיבורים עמידה בפני מים ואיטום של נקודות החיבור שלה. לכאורה מדובר בדרישה בסיסית: אם החיבור משלב תקשורת נתונים ומתח חשמלי, חשוב למנוע חשיפתו ללחות או מים, ולכן הוא חייב להיות אטום.

כדי לאטום את החיבור הזה, יש יצרנים שמספקים מתאם איטום ייעודי: שרוול גומי, אטם הברגה או מחבר ייעודי שמולבש על החיבור ויוצר איטום מכני מלא. הבעיה שלא כל הקיטים כוללים את הרכיב הזה. ולעיתים, גם כשהוא קיים לא תמיד משתמשים בו, כי שוכחים וכבר לא ניתן להלבישו לאחר שלחצנו את הנעל על הכבל.

כאן מתחילה שרשרת של התרשלות, שנראית שולית ביום ההתקנה, אבל הופכת לאסון כלכלי כעבור שנתיים שלוש.

גם קופסת החיבורים לא אטומה לחלוטין

יהיה בסדר: זוג המילים היקרות ביותר בהתקנה

בשטח, מתקינים רבים מחברים את כבל הרשת למצלמה כמו שהוא, ללא הקיט נוגד המים. לפעמים בתוך קופסת חיבורים, ובמקרים אחרים סתם מאחורי גוף המצלמה. במקרה הטוב, קופסת החיבורים אטומה לפי תקן, ובמקרה פחות טוב, מדובר בקופסת פוליקרבונט פשוטה, שמגנה מאבק אבל ממש לא אטומה למים. בנוסף, העובדה שצריך לקדוח לקיר, פורצת את האטימה באופן חלקי, ולכן שילוב איטום אקטיבי עם סיליקון, שעון הקורוזיה מתחיל לתקתק.

חשוב לזכור, כדי לגרום נזק, לא חייב שיטפון מים. מספיק התעבות קלה, או טפטוף חוזר, שיביאו לחדירת לחות איטית לתוך המגעים. כך אם הגשם נדחף לקופסא ברוח, המים נכנסים, נשארים, ולאט לאט עושים את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב: קורוזיה.

הקורוזיה שלא רואים - עד שמאוחר מדי

הנזק הראשוני מתרחש במחבר עצמו. פיני המתכת של חיבור ה־RJ45 חיבור הרשת מתחילים להחליד. בהתחלה זה מיקרוסקופי, כלומר אין ניתוקים, המצלמה עובדת והלקוח רגוע. אבל עם הזמן מתחילים ניתוקים זמניים בסיגנל, התמונה נעלמת לכמה שניות, המערכת מאבדת מצלמה וחוזרת, מכיוון שאיכות התקשורת נפגעת. בנוסף, מתח ה־PoE שמוזרם למצלמה כבר לא יציב, נוצר חימום נקודתי, הפינים נחלשים, מתעוותים, ולעיתים פשוט נשברים. ובסוף, ביום אחד המצלמה מפסיקה לעבוד. לגמרי.

קורוזיה בחיבור כבל רשת

במקרה כזה לא יעזור עדכון תוכנה, ריסט, או החלפת כבל בקצה השני, כי החיבור במצלמה עצמה נהרס. ואז מגיע הטלפון מהלקוח למתקין: "המצלמה הפסיקה לעבוד, אולי צריך להחליף?" המתקין מגיע, פותח, רואה את הקורוזיה ופה מגיע המשפט הבא: "זה נזק מים, אי אפשר לתקן. צריך מצלמה חדשה."

ואכן, ברוב המקרים אי אפשר להחליף את מחבר הרשת במצלמה, אין אחריות על נזקי מים והמצלמה שיתכן שעלתה אלפי שקלים הולכת לפח.

שוק בלי בקרה, לקוח בלי כלים

וזו אולי הבעיה הגדולה ביותר: אין כמעט בקרה על איכות ההתקנה. אין רגולציה אפקטיבית, בדיקה לאחר ההתקנה, או סטנדרט אחיד שמחייב מתקינים לעמוד בו. בנוסף, הלקוח הממוצע לא יודע איך נראה חיבור אטום, לא מבין מה אמור להיות בתוך הקופסה, ובוודאי שלא לשאול את השאלות הנכונות או מה לבדוק ביום ההתקנה. כך נוצר מצב שבו התקנה שנראית יפה, ולאחר מספר חורפים מתגלה כליקוי חמור, אבל אז כבר מאוחר מדי.

למה זה קורה שוב ושוב?

תירוצים יש לרוב: המתקינים לחוצים בזמן, רכיבי האיטום נתפסים על ידם כמיותרים, הלקוחות לא דורשים והנזק לא מיידי. לצערי זו קלאסיקה של כשל מצטבר.

מוסר השכל: איטום זה לא אקסטרה אלא חובה

אם יש מסר אחד שחשוב לצאת איתו מהכתבה הזו, הוא פשוט: מצלמת אבטחה חיצונית שלא מותקנת עם איטום מלא של חיבור הרשת, היא מצלמה עם תאריך תפוגה קצר מאד.

הלקוחות צריכים לשאול האם הותקן בחיבורים רכיב איטום, לבקש לראות אותו מותקן ולהבין שקופסה לבד לא מספיקה. בקיצור, לדרוש התקנה שלא חוסכת עליהם כי לפעמים הנזק הגדול ביותר מתחיל בטיפה אחת של מים, במקום שאף אחד לא חשב לבדוק.

ובפעם הבאה כשתשבו בחורף בבית והגשם ירד על המצלמות שלכם, אל תיתנו לזה לשמש כתזכורת כואבת לחיסכון הקטן שעלה ביוקר.