סיכום אירוע עשור לחיים הדיגיטליים - בזק

הבוקר ערכה בזק אירוע לעיתונאים, בו פרסמה את הדו"ח השנתי המסכם את המגמות בעולם האינטרנט בישראל. הדו"ח השנה מעניין במיוחד, היות ומדובר בשנה העשירית בה בזק מפרסמת דו"ח שכזה, ומשכך הוא מאפשר לצפות במגמות לאור הנתונים שנאספו מדי שנה, לאורך עשור.

ראשון הדוברים היה גיא הדס, סמנכ"ל תקשורת תאגידית בבזק, שציין שהאבולוציה הדיגיטלית, גרמה לנו הצרכנים לבצע שינויים משני חיים ותודעה, וביניהם פיתוח מיומנויות כמו פיצול קשב והסתגלות לשינויים. גיא ציין שהשנה השתתף לראשונה ביצירת הדו"ח, גם ד"ר אוהד ברזילי מחברת Similar Web, אשר יצק לדו"ח גם נתונים השוואתיים מהעולם, כדי להבין את משמעות הנתונים המקומיים.

גיא הדס, סמנכ"ל תקשורת תאגידית בבזק

לאחריו עלה מנכ"ל בזק, רן גוראון, ששיתף שהרעיון ליצירת דו"ח האינטרנט, עלה בעקבות משאלה של כתב באחד האתרים "הלוואי והיה בישראל מקור מהימן שסוקר באופן קבוע מגמות באינטרנט". בעקבותיו, החליטה בזק בשנת 2014 לפתוח ביוזמה ליצירת דו"ח שנתי. במבט לאחור, ניתן לראות כיצד ראיה קצרת טווח עלולה לתעתע, מכיוון שבדו"ח הראשון שאלו בבזק האם ה-eCommerce אכן יצליח, לאור שימוש מועט, וכן האם הפוליטיקאים יחלו להשתמש ברשתות החברתיות. לאור ההצלחה בשני התחומים, מובן שקשה להסיק מסקנות מדו"ח שנתי אחד, וכי יש להמתין לנתונים לאחר מספר שנים. עם זאת, הדו"ח הצליח להציג מגמות לאורך שנים, כדוגמת מגמת העליה בעבודה מהבית והחשיפה ההולכת וגוברת של החברה חרדית לאינטרנט המהיר.

רן גוראון, מנכ"ל בזק

טלי פולג, סמנכ"לית השיווק בבזק, סקרה את הדו"ח לשנת 2024. בעוד בשנת 2014, האינטרנט היה עוד ערוץ תקשורת לצד החיים שלנו, כיום הוא שזור לעומק בחיים של כולנו. טלי הציגה את המתודולוגיה, לפיה במחקר היה מייצג, כלל גם מיעוטים כגון חברה ערבית, ומקיף 4,500 מרואיינים, כולל בני נוער בגילאי 13-18 וילדים בגילאי 8-12, כשהחידוש השנה הוא יציקת הרובד ההשוואתי לעולם באמצעות Similar Web.

טלי פולג, סמנכ"לית השיווק בבזק

אבולוציה קוגניטיבית

החשיפה המוגברת לדיגיטל הביאה לידי כך ש-48% מהנשאלים ציינו שהשימוש בנייד ובאפליקציות פוגע להם בקשב ובריכוז, 58% ציינו שהם כבר לא זוכרים מספרי טלפון ותאריכים חשובים, ו- 43% מודים שאפליקציות הניווט פגעו להם ביכולת הניווט הטבעית.

אבולוציה רגשית

השהות ברשת הביאה גם לכדי השפעה שלילית גם על התחושות שלנו: כשליש מהבוגרים ציינו שהחשיפה לרשתות החברתיות גורמת להם לחוש שהם מחמיצים חוויות שאחרים חווים, שהחיים של אחרים יותר טובים, ושהרשתות החברתיות פוגעות להם באיכות ובמשך השינה. במקביל, ההשפעות החיוביות עליהם העידו לאורך השנים, היו בשחיקה מתמדת. אצל הצעירים לעומת זאת, ההשפעות החיוביות ללא שינוי, וההשפעות השליליות במגמת עליה. כך, למרות שהצעירים מבינים שההתמכרות הזו לא עושה להם טוב, היא חזקה מהם.

אבולוציה רגשית

גם אתם נתקלים במגמה העולה של תקשורת בהודעות על פני שיחת טלפון? מסתבר שמדובר במגמה ברורה, מכיוון שכמעט 60% מהנשאלים מעדיפים לענות בהודעות. לדבריהם, להודעות יתרון של עריכת ההודעה מראש, ומניעת השיחה הישירה שעלולה להיות מלחיצה. הנוער מעדיף עוד יותר את שיטת התקשרות זו.

תקשורת בינאישית

נאמנות לרשת חברתית

למרות שהרשתות החברתיות דינאמיות, ולאורך העשור האחרון נוספו עוד מהן, הנאמנות לפייסבוק בקרב הקהל הבוגר נותרה קשיחה, למרות העליה בפופולריות של רשתות חברתיות אחרות כגון אינסטגרם, טיקטוק וטלגרם.

מגמות ברשתות החברתיות - בוגרים

בקרב הצעירים, לעומת זאת, ניכרים הרבה פחות נאמנות ויותר סקרנות, הבאים לידי ביטוי בחיפוש ריגושים מאפליקציות חדשות: עליית האינסטגרם במקביל לדעיכת הפייסבוק. טיקטוק שמהווה הכוכבת הנוכחית, נמצאת במגמת עלייה מסחררת, עם זמן שימוש גבוה ביותר, ביחס לאפליקציות מתחרות. אם בישראל זמן השימוש הממוצע בטיקטוק הוא כ- 70 דקות ליום, הרי שבאירופה ובארה"ב הוא מאמיר מעל 90 דקות ליום. לכן מובן מדוע רבים מבני הנוער והצעירים מגבשים את העמדות הפוליטיות שלהן מאפליקציה זו.

החיים הכפולים

נתון מדהים הוא שכחצי מבני הנוער מנהלים פרופיל נוסף ברשתות החברתיות תחת שם בדוי. בנוסף, כשני שליש מהם משתפים את התכנים רק לחלק מהעוקבים שלהם. המלחמה העצימה משמעותית את השימוש ברשתות החברתיות, כאשר שלוש האפליקציות המככבות הן טיקטוק, אינסטגרם וטלגרם.

בעוד לפני המלחמה הדאגה של ההורים היתה רק מעצם זמן המסך, הרי שלאחר ה- 7.10 נוספה גם דאגה של חשיפה לתכנים קשים, מה שהוביל כשליש מבני הנוער למחוק חלק מהאפליקציות, על מנת להימנע מהחשיפה המזיקה.

מגמות ברשתות החברתיות - נוער

זמן מסך

אם לפני 10 שנים הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון היה 11 שנים, הרי שהשנה הוא ירד מתחת לגיל שבע. בנוסף, אחוז הילדים בגיל 6-9 שנים עם סמארטפון, עלה מ-34% לפני 10 שנים, ל- 59% כיום.

זמן המסך גדל גם הוא, מ-8 שעות ביממה לפני 10 שנים, למעל 12 שעות כיום. הקפיצה הזו מתקיימת בשתי פעימות: האחת בקורונה, והשניה במלחמה.

כשהמסך הוא החיים, מסתבר שהאינטרנט הוא החמצן, מכיוון שכ-90% מהנשאלים ציינו שיהיה להם הכי קשה לוותר על האינטרנט.

גיל ממוצע לקבלת סמארטפון

מגמות תשלומים דיגיטליים

המהפכה הדיגיטלית ביחסים שלנו עם כסף, השפיעה על ההתנהגות שלנו באופן שלפני כמה שנים לא היינו מאמינים שיהיה סיכוי שייקרו בכלל. דוגמא למהפכה זו הם התשלומים הדיגיטליים שהאמירו למעל 80% בשנת 2023. שיטת תשלום זו אומצה במיוחד בעת הקורונה, ולאחר מכן גם בעקבות המלחמה. גם התשלום בסמארטפון, שפרץ לחיינו רק לפני כשנתיים, כבש את המשתמש הישראלי, ובמיוחד את המשתמש הצעיר בגילאי 35-55. הדבר הבא הוא התשלום באמצעות השעונים החכמים, כש-58% מבעלי השעון החכם בגילאי 35-55 מעידים שהם משלמים באמצעותו בחנויות. מסתבר שהישראלים מאמצים שיטת תשלום זו באופן גורף יותר מבעולם, שם אפליקציות כגון Cash App ו- Venmo מאומצות באחוזים נמוכים יותר.

אם היו ביננו מי שחשבו שארנק דיגיטלי לא יתפוס, הרי אימוץ התשלומים הדיגיטליים הביא לידי כך שהישראלים מחזיקים פחות מזומן בארנק, ואפילו נושאים פחות את כרטיסי האשראי הפיזי. מתוצאות הסקר עלה שכ- 30% מהישראלים בעלי שעון חכם, וחלקם ענה שהם מסתובבים רק עם שעון חכם ומוותרים על הארנק, כי ניתן לשלם גם באמצעות השעון.

התשלומים הדיגיטליים

קניות אונליין

מסתבר שלא משנה מה קניתם, בטוח שקניתם גם אונליין, מכיוון כש-90% מהישראלים קונים אונליין. הקפיצה חלה במגוון תחומים, החל מרכישת ביטוחים, דרך מוצרי פארם, וכלה ברכישת מזון, ביגוד ונעליים. חסמים כגון החלפה והחזרה הפכו פשוטים יותר, ולכן הציבור מאמץ את הנוחות הזו במהירות. המלחמה שהביאה עימה חרמות של אתרי מכירות כגון SHEIN ו-ASOS על ישראלים, הביאה להתחזקות אתרים ישראליים כגון TERMINAL-X. מסתבר שאנו משתמשים בכוח הקניה שלנו ככלי נשק כנגד אלו שעוינים את ישראל, כיוון שחלק העידו שמחקו אפליקציות שבעליהן התגלו כעוינים את ישראל.

מגמות קניה באינטרנט

Gen AI

תוצאות הסקר מעלות שהישראלים מסתערים על טכנולוגיות AI. בעוד 63% מהבוגרים העידו על שימוש בכלי AI, מספרם מועצם ל-82% בקרב צעירים בני 13-30. 34% מהצעירים מעידים על כך שהם משתמשים בכלי AI לפחות פעמיים בשבוע. כצפוי, CHAT GPT מהווה הכלי הנפוץ ביותר בין כלי ה- AI, וחלקם אפילו מוכן לשלם על השימוש בכלי AI.

אימוץ טכנולוגיות AI

הסיבות לאימוץ כלי AI מגוונות: החל מכך שהכלים הללו עושים חלק ניכר מהעבודה בשבילנו, דרך חיסכון בזמן, ועד לכך שה- AI מספק תשובות ממגוון רחב של מאגרי מידע. המשתתפים בשאלון ענו שהם עושים ב- AI שימושים מגוונים, החל מעיצוב תמונות, דרך תרגום טקסט, בניית מצגות ועד יצירת טקסט מאפס. למרות האמור, רוב השימוש בכלי ה- AI מבוצע לצורך חיפוש ברשת, במקום חיפוש במנוע גוגל.

חשוב לזכור שחלק מהאוכלוסיה מוצאת את השימוש ב- AI כמאיימת ומלחיצה. חלקה מאמין שהמידע המקבל מ-AI אינו אמין, ואחר חושב שהוא מגדיל את הפייק ניוז ברשתות.

שימושים נפוצים ב- AI

שאלות

בסיום המצגת שאלתי את טלי כיצד הושפעה בזק מתוצאות הסקר, והאם הציבה לעצמה יעדים כלשהם בעקבותיו? בתשובה נעניתי שהאחריות של בזק מסתכמת בחשיפת המידע לציבור ובלאפשר את הטכנולוגיה באמצעות פריסת הסיבים. אני ציפיתי שבזק תציין שבעקבות הנתונים, וכמי שמספקת את הצינור לתעבורת המידע, שתיקח על עצמה גם אחריות לספק כלים שיסננו את התכנים לצעירים, או לכל הפחות להוביל קמפיין שמנחה צעירים לווסת התכנים שהם צורכים.

בנוסף, הזכרתי לה שבחודש מאי אשתקד הציגה בזק את מפת הדרכים לפיה במהלך שנת 2024 יושק הנתב Multi Fiber (Be3) שיתמוך ב- Wi-Fi 7 ויאפשר גלישה אלחוטית בקצב של 10 ג'יגה. נזכיר שמדובר בנתב עם חומרה בקונפיגורציה בת שנה ושעדיין לא הושק בישראל. טלי ציינה שהוא אמור להיות מושק במהלך השנה הקרובה.

בעקבות דבריו של רן גוראון שציין שמעל ל-2 מיליון בתי אב מחוברים לתשתית הסיבים של בזק, שאלתי אותו האם קיימים יישובים שלמים במדינת ישראל שעדיין לא חובר בהם אף בית לתשתית הסיבים של בזק? רן ענה שחד משמעית ישנם יישובים אליהם בזק לא נכנסה כלל. מדובר במעל 100 יישובים קטנים, בעיקר מושבים ויישובים מרוחקים, בהם בזק כלל לא פרסה את הסיבים, אולם הוא מעריך שעד תום שנת 2025 יגיעו לכולם. לדבריו, בזק מקדימה את תוכנית הפריסה.

לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן