האם משרד התקשורת שומר על האינטרסים של הציבור?

לאחרונה פורסמו מספר החלטות של משרד התקשורת, שמעלות את השאלה האם הוא באמת שומר על האינטרסים של הצרכנים.

סגירת המרבב הראשון של עידן פלוס

לאחרונה פורסם שכדי שהמדינה תחסוך כ- 8 מיליון שקלים בשנה, בכוונת המשרד לפעול לסגירת המרבב הראשון של עידן פלוס, ושזמן קצר לאחריו יסגר גם המרבב השני. כאלטרנטיבה מציעים במשרד התקשורת שהתאגיד יקים אפליקציה שתאגד את כלל הערוצים, ושהציבור יקלוט את השידור באמצעותה, דרך האינטרנט. הדבר מפליא במיוחד לאור המצב הנוכחי שהדגים את יתרונות השידור הקרקעי על פני השידור באינטרנט:
 

• שידור קרקעי יציב יותר, ואינו מושפע מעומס על רוחב הפס ושיבושי תשתיות האינטרנט.

• בשידור באינטרנט כדוגמת אפליקציות סטינג TV, הוט TV, סלקום TV, פרטנר TV, קיימת השהיה של עשרות שניות בהשוואה לשידור בעידן פלוס. בעוד שביום יום אין לכך משמעות רבה, בעיתות חירום זה קריטי מכיוון שרבים מתעדכנים באזעקות באמצעות הצפיה בטלוויזיה, ואלו שיצפו באמצעות האפליקציה יתעדכנו בשלב מאוחר יותר. בסבב הטילים האחרון זה היה מאד מוחשי מכיוון שלמרות שגם שומעים את האזעקה, לעיתים מביטים בטלוויזיה כדי לוודא האם האזעקה שאנו שומעים היא מעיר שכנה, או אצלינו.

• את השידור באינטרנט קשה לקלוט בתוך ממ"דים ובמקלטים, בשל הבטון המזוין שסובב אותם, אולם ברוב הממ"דים מכינים הקבלנים תשתית טלוויזיה עם כבל קואקסיאלי. לכן למי שיש אנטנה על הגג, יוכל לקלוט בממ"ד.

• שידורי טלוויזיה בסיסיים מהווים שירות בסיסי שהמדינה צריכה לספק לאזרח. כך היה מאז קום המדינה, עת החלו שידורי UHF ו-VHF. לא יתכן שכדי שאזרח יצפה בערוצי ברודקאסט שמטרתם לוודא שהוא מקבל את המסרים שהשלטון רוצה להעביר לו, עליו להתחבר לאינטרנט.

• המדינה צריכה להכיר בכך שהשירותים הבסיסיים אותם היא נדרשת לספק לאזרח, עולים כסף. לא יתכן שבשם הצורך לחסוך כספים, היא מבטלת שירותים בסיסיים אלה

• האוכלוסיות שצופות בטלוויזיה דרך עידן פלוס, הן דווקא האוכלוסיות החלשות, חסרות התקציב להתחבר לספקי הטלוויזיה. נראה שדווקא משרד התקשורת, מנסה שוב ושוב לפגוע באוכלוסיות המוחלשות. מצד אחד לא מאלץ את חברות התקשורת לתעדף את פריסת האינטרנט המהיר בפריפריה, ומצד שני פוגע בחצי מיליון איש שמשתמשים בו.

רוצים דוגמא כיצד שידור קרקעי צריך להיראות? תראו את הרשות הפלסטינית, זו שאנו נוהגים לזלזל בה. אמנם אין לה תקציבים מסודרים ואין מדינה, אבל שידור קרקעי יציב יש ויש. לא רק יציב, אלא גם משדר בעוצמה כזו שהוא נקלט בכל שטחה של מדינת ישראל. ששת הערוצים שלהם משודרים באיכות 1080i כלומר ב- full HD, כולם במרבב אחד ובעוצמה אדירה. הדברים נכתבים לאור הרזולוציה העלובה של i576 באיכות SD, של כמעט כל הערוצים שמשודרים בעידן פלוס והניתוקים הרבים אותם חווים משתמשי עידן פלוס. די להביט בפורום הפייסבוק "משתמשי עידן פלוס", כדי להבין מהו הפער הטכנולוגי האדיר בינינו לבין שכנינו.

שואלים את עצמכם מדוע הפער הזה? אם עידן פלוס ישדר בסטנדרט דומה למה שמקובל במדינות העולם באיכות HD, ובעוצמת שידור חזקה, אז רבים יסתפקו בשירות הזה ולא ירצו להתחבר לשירותים האחרים שבתשלום.

אם יחפרו מספיק, עשוים לגלות שילוב אינטרסים שהביא גורמים מניפולטיביים להשיק פלטפורמה חינמית עלובה. יש הטוענים שלפני שנים עבדו כאן לוביסטים שוידאו שהתוצאה של עידן פלוס תהיה כה ירודה ונכשלת, שהציבור הגדול ירצה להישאר עם הפלטפורמות שבתשלום.

אז מי מרויח מכל זה? התוצאה היא שאחוז גבוה מבתי האב בישראל מוציא כ-250 ש"ח בחודש על חבילת ערוצים מיותרת, כשרוב מה שאנשים רואים הם בכל מקרה ארבעת ערוצי הברודקסט, 11,12,13,14. אין משפחה אחת שהיתה מוותרת על תוספת של 3,000 ש"ח בשנה לנטו.

מתווה למחירי השוק הסיטונאי

משרד התקשורת פרסם לאחרונה מתווה למחירי השוק הסיטונאי, ללא משא ומתן ונסיון אמיתי להפחית את מחירי התשתיות של בזק, למפעילות השוק הסיטונאי. כדי לקבע את המצב הקיים, פרסמה בזק מיד שהיא נעתרת לבקשת משרד התקשורת ותפחית מיידית ובאופן וולונטרי את מחיר השימוש בתשתית הקנים הפסיבית ל-250 שקל לקילומטר. המחירים הסיטונאיים האקטיביים (BSA) לא ישונו בשלב זה. אם זה עבר לכם מתחת לרדאר, כדאי שתדעו שזה אמור להשפיע על הכיס של כולנו. על שוק התקשורת הישראלי, השתלטו ארבע חברות גדולות – בזק, פרטנר, סלקום והוט. הן קובעות את המחירים לא רק לצרכן אלא גם ביניהן. לאחרונה פורסם שנחשפו הסכמים בין בזק לפרטנר ובין בזק לסלקום, הקובעים מחירים סיטונאיים נמוכים בהרבה מהמחירים הרשמיים בתקנות, ויש אינדיקציות שההסכם בין סלקום ל-IBC (אנלימיטד) נמוך בהרבה.

אם השוק הסיטונאי אינו האינטרס של ספקיות התשתיות, ודאי שתופעת נטישת מנויי השוק הסיטונאי באינטרנט מתועדת לפחות מתחילת שנת 2016. למרות שמשרד התקשורת בדק את הנושא, הוא לא סייע להבהיר את הסיבות להיווצרותה ולהפיק מידע שיכול לשמש לבלימתה ולהגדלת מספר המנויים בשוק הסיטונאי. בינתיים הציבור בישראל משלם הרבה יותר ממה שצריך, בזק מרוויחה רווח עצום על התשתיות, ומחירי השוק הסיטונאי באינטרנט לא יכול לרדת. הוא עולה.

מיד לאחר שפורסם המתווה השערורייתי, עדכנה גילת טלקום, אחת מספקיות האינטרנט בשוק הסיטונאי, שהיא מעלה את מחירי האינטרנט שלה. בנוסף פורסם שהספקיות בשוק הסיטונאי 019 מובייל, טריפל C, גילת טלקום וחברת אינטרנט רימון, מתאגדות כנגד החלטת משרד התקשורת על מנת לתבוע אותו בבג"ץ. במקום שמשרד התקשורת יגן עלינו בפני האוליגופול שיש בתחום האינטרנט, הוא עושה יד אחת עימם, וגורם לכך שהשוק הסיטונאי באינטרנט יהיה עוד פחות משתלם.

כל שנותר לנו הוא לקוות שהעתירה לבג"ץ תזיז את משרד התקשורת, ושזה יתעורר וישמור על האינטרסים של הציבור וקידום התחרות בתקשורת בישראל.

אז מי באמת דואג לאינטרסים של הציבור?