המלחמה על ה-HDR: כש-Dolby Vision מתמודד מול +HDR10. מה באמת חשוב לדעת?

הכירו את דניאל, שקנה מסך חדש בגודל 65 אינץ' שהגיע ממש היום, והזמין חברים קרובים לערב סרט. דניאל גאה מאד בבחירה שלו, שכן אחרי שעות של השוואות מפרטים, קריאת סקירות מהארץ ומחו"ל, וירידה לפרטים, בחר את המסך שלו.

מבחינתו מדובר בשדרוג משמעותי, שכן למסך החדש יותר בהירות, שחורים עמוקים יותר, וצבעים שמרגישים קרובים למציאות יותר מכל מסך קודם.

אבל ברגע שהסרט התחיל להיראות, משהו היה… לא בדיוק נכון.

התמונה פתאום נראתה מוזרה - גוונים של ירוק וסגול שחלחלו לצללים, הפנים של השחקנים קיבלו גוון חריג, והסרט כולו התחיל להראות צבעים מעט מעוותים. זה קרה מול כל החברים שהוזמנו לערב סרט. זה היה רגע מביך, אך גם מלמד.

כשסרט בפורמט Dolby Vision מוקרן בטלוויזה שאינה תומכת בו

הבעיה? דניאל בחר בפורמט Dolby Vision והמסך החדש של דניאל תומך רק ב- +HDR10. מה שנתגלה לעיניו באותו הרגע הוא חלק מהמלחמה המורכבת בעולם הטלוויזיה: המאבק בין פורמטי ה-HDR.

מה זה HDR בכלל?

 HDR או High Dynamic Range, הוא אחד השידרוגים המשמעותיים בשיפור חוויית הצפייה מאז המעבר ל-HD ול-4K.

סרטים ותכנים סטנדרטיים נקראים גם סרטי SDR (Standard Dynamic Range) מוגבלים ביכולתם להציג בהירות, עומק וצבעים. בהירות קיצונית בהם תחתך, הצללים יאבדו פרטים, והצבעים יראו פחות חיים.

ה-HDR משנה את כל זה, כי הוא מאפשר בהירות גבוהה יותר, ניגודיות עמוקה יותר וטווח צבעים רחב יותר. במילים פשוטות, אפשר להראות אור שמש זורח, נורות נאון בוהקות, צללים עמוקים ומעברי צבע עדינים, והכל בו זמנית.

אבל כדי שזה יעבוד, כל השרשרת חייבת לתמוך בכך: יוצרי התוכן, שירותי הזרמה, ויצרניות הטלוויזיות. כאן נכנסים הפורמטים השונים.

למה בכלל יש פורמטים שונים?

תוכן HDR הוא לא רק תמונה בהירה יותר. הוא כולל גם מידע מטה-דאטה, הוראות שמוטמעות בתוך הווידאו, ומכוונות את הטלוויזיה כיצד להציג את הבהירות והצבע בצורה נכונה.

פורמטים שונים מאפשרים להעביר את המידע הזה בצורות שונות. הפורמטים הנפוצים כיום הם:

• HDR10 שמהווה התקן הבסיסי

• +HDR10

• Dolby Vision

• HLG שמשמש בעיקר לשידורי טלוויזיה

המאבק האמיתי, אם כן, הוא בין Dolby Vision ל- +HDR10.

Dolby Vision פורמט הפרימיום

Dolby Vision הוצג לראשונה בשנת 2014, וייצג פריצת דרך עם מטה-דאטה דינמית. במקום סט הוראות אחיד לכל הסרט, Dolby Vision מתאים את הבהירות והצבע לכל סצנה, ואפילו לכל פריים.

היתרון ברור: סצנות לילה כהות מטופלות בצורה שונה מסצנות יום במדבר, ומסכים עם בהירות נמוכה מקבלים הוראות שונות ממסכי OLED פרימיום.

ה-Dolby Vision מאפשר גם עומק צבע תיאורטי של עד 12 ביטים ובהירות של עד 10,000 ניטים, למרות שמסכי טלוויזיה ביתיים לא מגיעים לכך כיום.

כדי ליהנות מהפורמט הזה, יצרניות חייבות לשלם רישיון למעבדות דולבי, ואף אחד לא רוצה להוציא כסף, אם יש אפשרות לחסוך...

+HDR10 האלטרנטיבה הפתוחה

+HDR10 נוצר במקביל על ידי קבוצה בראשות סמסונג. הוא גם כן משתמש במטה-דאטה דינמית, אבל נבדל בהיותו פתוח: ללא תשלום בעבור רישיון, קל יותר ליישום, ומאפשר ליצרניות שליטה רבה יותר על הפורמט.

סמסונג, בשיתוף חברות כמו אמזון ופנסוניק, יצרה מערכת אקולוגית מתחרה ל-Dolby Vision. בפועל, התוצאה בין +HDR10 ל- Dolby Vision יכולה להיות כמעט זהה, אבל יצרניות הטלוויזיות התפצלו ביניהן: חלק תומך ב-Dolby Vision, ואחרות ב-+HDR10.

איך זה מתבטא בין יצרניות הטלוויזיות?

כפי שהכותרת מרמזת, הפוליטיקה משמעותית כאן.

בעולם הטלוויזיות, סמסונג למשל, נמנעת מתשלום רישוי לדולבי ומקדמת את +HDR10 כדי לשלוט בפורמט. חברות אחרות, כמו LG, Sony, שמכוונות לשוק הפרימיום, תומכות רק ב-Dolby Vision כדי לחזק את המיצוב שלהם כמספקות איכות תמונה קולנועית.

חלק מהיצרניות, כמו TCL והיסנס, החליטו לתמוך בשני הפורמטים, כדי להבטיח נוחות למשתמשים, בלי הפדיחות שחווה דניאל שלנו.

ומה קורה בעולם המקרנים?

רוב מקרני הקולנוע הביתיים בשוק לא תומכים בפורמט Dolby Vision באופן טבעי ולכך סיבות טכניות ועסקיות.

הבעיה הטכנית מתחילה במבנה עצמו של מקרנים. רוב המקרני הביתיים עובדים עם מנורות או לייזר שמייצרים בהירות יחסית נמוכה בהשוואה לזה של טלוויזיות שתומכות ב- HDR. בנוסף, תמיכה ב‑Dolby Vision דורשת תמיכה ב‑metadata דינמי שמותאם לפי סצנה או פריים, דבר שמצריך כוח עיבוד מתקדם ורישיון יקר לדולבי. לכן מקרנים רבים מסתפקים ב‑HDR10 או +HDR10 בלבד, או אפילו רק ב-Dynamic Tone Mapping כדי לשפר את התמונה.

בפועל, כמעט כל דגמי המקרנים הביתיים, ובתוכם גם דגמי הפרימיום, לא תומכים רשמית ב‑Dolby Vision, ולכן במקרנים אלה כשהאות כולל גם מידע של Dolby Vision המקרן פשוט מפענח את שכבת ה‑HDR10 של אותו אות ומקרין אותה כ‑HDR רגיל, או עושה Tone Mapping אוטומטי שמדמה תמונה טובה יותר מאשר HDR בסיסי, אבל לא מממש את הפוטנציאל הדינמי המלא של Dolby Vision כפי שהוא מופיע בטלוויזיות תומכות.

האם זה באמת הפסד גדול לבעלי המקרנים?

מצד אחד, לרוב המקרנים הביתיים עדיין אין את אותה רמת בהירות ותכונות מתקדמות כמו טלוויזיות HDR איכותיות, ולכן ההבדל בין תמונה עם Dolby Vision לבין טובה מאוד עם +HDR10 לא תמיד דרמטי לכולם, במיוחד כשצופים בחושך. הרבה מקרנים עושים שימוש בפונקציות של Tone Mapping כדי לשפר את הבהירות והגוונים, ולכן חוויית הצפייה עם HDR10 או +HDR10 יכולה להיות מרשימה מאוד גם ללא Dolby Vision .

מצד שני, Dolby Vision תוכנן לספק חוויית HDR מדויקת יותר, ובתאוריה הוא יכול לספק תמונה עשירה יותר בצבע, בהירות וניגודיות כאשר כל המרכיבים, תוכן, מקור והחומרה, מוכנים לכך. לכן, במקרנים שתומכים בו, הוא יכול לשפר את נראות התמונה באופן משמעותי, במיוחד בסצנות שמשתנות בקצב גבוה מאוד של בהירות.

איך התמיכה בפורמטים השונים משפיעה על הצרכן בישראל?

ישראל היא שוק עם חובבי סרטים, הורדות ותוכן בסטרימינג. רבים מאיתנו מוותרים על חווית ההקרנה בקולנוע ובוחרים במסך ענק בסלון. וכאן, הבחירה בין +HDR10 ל-Dolby Vision יכולה להשפיע על האופן בו הסרטים באמת נראים.

תמיכה בפורמט הנכון מבטיחה שהסצנה החשוכה בלילה תיראה עמוקה ואמיתית, הצבעים יהיו מדויקים, ולא תופיע גוון ירקרק או סגול לא טבעי.

המשמעות היא שכשאתם קונים מסך חדש בארץ, כדאי לבדוק אם הוא תומך בפורמט שבו מרבית הסרטים שאתם צופים בהם זמינים, במיוחד אם אתם מנויים לנטפליקס, דיסני פלוס או אפל TV, שמעדיפים Dolby Vision. ואם אתם דווקא חובבי הורדות, חשוב שתשימו לב מהו פורמט הכותר שבחרתם..

העתיד של HDR

אם חשבתם שצד אחד יביס את האחר, הרי שטעות בידכם. לא רק שהפורמטים ממשיכים להתפתח, אלא ש- Dolby Vision הכריזה ממש לאחרונה על Dolby Vision IQ, שמתקן את הבהירות והצבעים בהתאם לתאורה בסלון +HDR10, ולא עברה שניה ו-HDR עונה עם HDR10+ Adaptive, שמבצע התאמות דומות.

האתגר ברור: הזמינות של תכני HDR גדלה, אבל גם מורכבות הפורמטים. זה יוצר בלבול לצרכן, שמצפה פשוט לראות תמונה טובה, בלי לדאוג לפורמט.

אם נחזור לסלון של דניאל, אזי אחרי שהתעשת והבין את הפדיחה, לא נותר לו אלא לבחור בגרסה אחרת של הסרט שתומכת ב- +HDR10 והתמונה חזרה להיות עשירה וצבעונית, הצללים עמוקים והגוונים חיים.

לסיכום

המלחמה בין הפורמטים צפויה להימשך, אבל החדשות הטובות הן שגם Dolby Vision וגם +HDR10 מייצגים קפיצה משמעותית בחוויית הצפייה לעומת SDR .

לא משנה איזה לוגו קופץ לכם בתחילת הסרט, המטרה נשארת זהה: שהסרטים והסדרות בהם אתם צופים, ייראו קרוב למציאות ככל האפשר, עם צבעים חיים, בהירות נכונה ועומק מרשים.