אבל באוזניות צריך עקומה לא מאוזנת כדי לשמוע בערך מאוזן, ואריאציה על עקומת הארמאן.השוואה ״פשוטה יחסית״ היא לסטאפ אוזניות עם עקומה מאוזנת
אבל הוא מבקש קטעים שהוא לא בהכרח מכירעדיף רצועות מוזיקה שאתה מכיר
זה מעניין כקוריוז, וזה יכול לקרות, אבל:
לא מדוייק. בביקורות ציוד מסויימות נותנים אינפורמציה על מקטעים מסויימים, במיוחד במה שאמורים לשמוע שם. אם אתה צריך להתאמץ כדי לשמוע על מה הם כותבים אז חסרה רזולוציה במערת שלך. למשל, קולות רקע, דואטים, כלי מסויים וכדומה.זה קצת טריקי, עניין הטרקים של רפרנס -- צריך רפרנס בשבילם
כשאתה מקבל הפנייה לרפרנס כזה, אתה נכנס ושומע אוסף פרטים, אבל איך תדע אם שמעת את כל הפרטים שאתה אמור לשמוע?
ואולי יש סיכוי שאתה שומע יותר מדי פרטים? בהרבה מקרים שבהם הגבוהים מודגשים, זה מלווה בתוספת פרטים, אז אולי תוספת פרטים מצביעה על חוסר איזון?
גם הגברה מוסיפה פרטים.
בעצם, כדי לדעת מה קורה במערכת שלך עם כל רפרנס שקיבלת, אתה צריך להשוות אותו למערכת רפרנס -- ממש טובה ומאוזנת.
אבל גם בזה יש בעייתיות, כי כשלא משווים מיידית -- ואין בכלל אפשרות להשוות מיידית -- בעצם לא משווים סאונד לסאונד, אלא בין הסאונד שאתה שומע כרגע לבין לזיכרון שלך של הסאונד הקודם -- כלומר לחווייה שלך של הסאונד הקודם או למה שאמרת לעצמך עליו, שזה לא אותו דבר. ואם זה לא באותו ווליום בדיוק, מה שמושמע אפילו טיפה חזק יותר יישמע טוב ומפורט יותר.
חוץ מזה, בהאזנה למערכת אחרת, אין אפשרות לבודד את המשתנה היחיד של פרטים, כי ההשוואה כוללת המון אספקטים אחרים שמעיבים ומבלבלים את ההתרשמות מהבדלי רמת הפירוט.
וזה לא הכל, יש עוד גורמים.
ובסופו של דבר, איך תעזור לך הבדיקה הזו? מה תעשה אם תגלה שאתה שומע יותר מדי או פחות מדי פרטים? במיוחד בהשוואה למערכת שטובה ויקרה משלך, שאתה לא יכול/רוצה להרשות לעצמך לשדרג לרמתה?
האם אתה באמת רוצה לסבך את עצמך בזה?
מציע לחשוב פעמיים לפני שמתחילים להיכנס לכל העניין.
מה בדיוק "לא מדויק" מתוך כל מה שכתבתי?לא מדוייק. בביקורות ציוד מסויימות נותנים אינפורמציה על מקטעים מסויימים, במיוחד במה שאמורים לשמוע שם. אם אתה צריך להתאמץ כדי לשמוע על מה הם כותבים אז חסרה רזולוציה במערת שלך. למשל, קולות רקע, דואטים, כלי מסויים וכדומה.
לדעתי רלוונטי כי כשאתה בא לבחון רמקול צריך רפרנס להשוות איליו. לפחות ככה הבנתי אותו. זה מראה את הבעייתיות שכתבת למעלה, ניסיתי לחזק אותךאבל באוזניות צריך עקומה לא מאוזנת כדי לשמוע בערך מאוזן, ואריאציה על עקומת הארמאן.
חוצמזה, כמעט תמיד שומעים באוזניות *הרבה* יותר פרטים אפילו ממערכת טובה, אז אם הוא ישווה לאוזניות, הוא מהר מאוד יגיע למסקנה שהמערכת שלו איומה ונוראה, גם כשזה *בכלל* לא נכון.
אז *ממש* לא כדאי להשוות לאוזניות.
אבל הוא מבקש קטעים שהוא לא בהכרח מכיר
זה מעניין כקוריוז, וזה יכול לקרות, אבל:
- ברוב המוחלט של הרמקולים הסבירים אין בקיעים (crevasses) או דיפים אדירים כאלה. ה-FR האנאקואי שלהם הוא בד"כ בפלוס/מינוס 2-5 דיבי.
- יכול להיווצר בקיע כזה בגלל התגובה של הרמקול עם החדר, בלי שזה בכלל/בעיקר אשמת הרמקול
- ברמקול אחר שעומד לא רחוק באותו חדר יכול שלא להיווצר בקיע ענק כזה, או שאם כן, זה עלול להיות בתדר/רוחב אחרים.
- לכן, בניגוד למה שעוסק ספציפי בתחום כתב כאן פעם, ממש חשוב שאולם התצוגה יהיה מטופל אקוסטית, כך שאין בעיות כאלה בהיקף כזה.
- העובדה שלא שומעים את התופעה מדגימה את המצב שנראה על פניו לא הגיוני, שאנשים שומעים צליל "שבור" לגמרי ולא מבחינים בשום בעיה, גם כשהבעיה רצינית.
- כשהבעיה רצינית, יכול להיות שכשמנגנים סולם בפסנתר, לא רעש ורוד, אחד הצלילים יהיה חלש באון ניכר מאחרים, כך שהתעלמות מהבעיה אינה מה שכדאי לעשות, אלא למדוד את החדר ולבצע טיפול אקוסטי, פסיבי ו/או אקטיבי.
- לא ברור עד כמה הבעיה המתוארת בסרטון בכלל רלוונטית לשואל שלנו, כי הוא לא יעשה בהקשר זה השוואות מיידיות באותו חדר בין שתי מערכות.
אוקיי, אבל נראה לי שלא אוזניות הן הרפרנס המתאים לבדיקת הרפרנסים.לדעתי רלוונטי כי כשאתה בא לבחון רמקול צריך רפרנס להשוות איליו. לפחות ככה הבנתי אותו. זה מראה את הבעייתיות שכתבת למעלה, ניסיתי לחזק אותך
תאורטית/לוגית, נכון. מעשית, נראה לי שלגמרי לא.2. מבחינתי אם באוזניות יש יותר פרטים אז חסרה רזולוציה למערכת, לא?
השאלה היא האם השווית אחד לאחד מיידית, באותו ווליום שמגיע לאוזן.שמע, הריבונים של בנצי רזולטיבים כמו אוזניות, צריך לשמוע כדי להבין.
בעצם אתה מדבר ברמה של השוואת התרשמויות, לא על השוואות סאונד. לשמוע "הרבה פרטים" זה ברמת נפנופי ידיים.גם הרמקול שלי יחסית רזולטיבי, לא בדקתי מול אוזניות אבל שומע המון מיקרו פרטים
אני לא יודע באיזו מידה, אם בכלל, גל משנה את צורתו בגלל שהוא עובר שלושה־ארבעה מטרים מהרמקול לאוזן. הרי כל הפרטים מוכלים לגמרי בסיכום תדרים עד 20 קה"צ, אין איזה שפיצים חדים פתאום או הפתעות אחרות, וכל שינוי בצורת הגל משמעותו עיוות הסיגנל.קשור גם העסק למרחק האזנה ועד כמה מיקרו פרט שיוצא מהרמקול מחזיק את אנרגיה עד למיקום המאזין.
נכון לחלוטין שממש כדאי שהמוזיקה תהיה מוכרת, אבל אם המטרה היא לבדוק איכות, כדאי להכיר קטעים שיש בהם את האספקטים שמתכוונים לבדוק, ואחרי שמכירים, לשמוע אותם כמה פעמים על מערכת טובה ומאוזנת, כדי להתאפס עמ איך זה "אמור" להישמע.תמיד עדיף להאזין למערכת עם מוסיקה שמכירים טוב, גם כשהיא מוקלטת לא מדהים, מאשר קטע אוננות אודיופילית שנשמע טוב בכל מערכת.
וזה נכון גם להקלטות מדהימות של מוזיקה טובה: אם שומעים אותה פעם ראשונה אז אין בעצם רפרנס. לכן זה פחות טוב ממוסיקה מוכרת.
יש מיליון הקלטות של זה. עם איזו הקלטה ספציפית אתה בודק, ועם איזה קטע מתוך הסימפוניה הענקית הזו?MAHLER-SYMPHONY NO.2
מסכים לגמריי. אפילו כדאי קטעים עמוסים במיוחד שמאפשרים לבחון עד כמה המערכת נותנת בראש ומפרידה ומפרקת.תמיד עדיף להאזין למערכת עם מוסיקה שמכירים טוב, גם כשהיא מוקלטת לא מדהים, מאשר קטע אוננות אודיופילית שנשמע טוב בכל מערכת.
וזה נכון גם להקלטות מדהימות של מוזיקה טובה: אם שומעים אותה פעם ראשונה אז אין בעצם רפרנס. לכן זה פחות טוב ממוסיקה מוכרת.
היי עמיר,יש מיליון הקלטות של זה. עם איזו הקלטה ספציפית אתה בודק, ועם איזה קטע מתוך הסימפוניה הענקית הזו?