מה הייתה התפתחות הטעם אצלכם בסאונד, האם בחלוף הזמן שניתם דעה/העדפה מסאונד אחד לאחר?


גיא

כתב האתר
צוות האתר
הודעות
3,116
מעורבות
1,120
נקודות
113
אחלה של פוסט גיא. :אצבע מורמת:אצבע מורמת
לשאלתך: בהחלט כן. עם השנים בתחום והחשיפה למערכות שונות למדתי יותר ויותר מה אני אוהב, רוצה ומחפש במערכת סטריאו שלי. בתחילת דרכי בעולם האודיופיליה ה-WOW factor שלי היה שטחי מאוד. את זה אני יודע לומר רק היום בדיעבד. פעם כל ניואנס שהייתי שומע היה עושה לי wow. היום זה הרבה יותר מורכב. מונחים כמו פרטים, רזולוציה, דינמיקה ואנרגיה, תלת מימדיות, שקט ואיזון הפכו להרבה יותר מורכבים ומרכזיים עבורי.
בנוסף, אני יכול להעיד על עצמי שכיום המקרים בהם אני מאזין למוזיקה וחווה צמרמורת מביצוע כזה או אחר פחתו. בהחלט עדיין קורה אבל לעתים רחוקות יותר מבעבר. ישנו דבר אחד שלא השתנה עוד מהיותי נער עם המערכת הראשונה שלי בחדר, היכולת להאזין שעות ברצף ולהרדם עם מוזיקה מנגנת.
 

omi

חבר משקיען
הודעות
860
מעורבות
408
נקודות
63
שיפוט של מערכת בראש ובראשונה לפי פירוט הוא שגוי. כי בתוך הקלטה מתחבאים פרטים שאין ביכולת האוזן האנושית לשמוע, ורק מניפולציה זא עיוות יגרום להם להישמע וליצור רושם של מערכת יותר מפורטת.
דוגמה פשוטה: קח הקלטה טובה של תזמורת, שים במערכת שמנחיתה את התחום הדינמי, והנה פלא פתאום פרטים מהרקע שלא הבחנו בהם קודם קופצים קדימה ונשמעים.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
4,889
מעורבות
3,005
נקודות
113
למה לבנות מערכת כזו? ומי אמר שקשה? חצי דקה אני מסדר לך רשימת קניות ויש לך מערכת כזו. אבל אם היא מדגישה תחום מסוים, תרצה או לא, אתה תאבד רזולוציה. מדוע? משום שרזולוציה זקוקה קודם כל לאיזון טונאלי. אחרת, היא נפגעת.



ווליום גבוה זה עניין של אקוסטיקה. למה אתה לא אוהב? כי זה מציק, כי החלל מפריע. הפער בין לשמוע בעוצמה נכונה לבין לשמוע חלש הוא אדיר. מערכת לא אמורה לנגן חלש או כי בעוצמה הנכונה המתאימה לסגנון המוסיקה שמאזינים לו. אחרת, איזה מן תחושת פסנתר תקבל אם העוצמה היא כזו שלא תעיר תינוק לימניך? איזה תחושת ג׳אז רך תקבל אם תגביר לווליום של מטאל כבד. לכל סיגנון את הווליום שלו, וגם את זה לאט לאט לומדים ומבינים. ואז, באופן אוטומטי תגיע לעוצמה הנכונה.



אני מבטיח לך שבהרבה פחות ווליום החדר שלך יכנס לרוויה. וזה יהיה אולי עשירית מהווליום של מועדון. אלה אם מדובר על מועדון שירה בציבור בבית גיל הזהב בתל אביב.

כנראה פיספסת, באחת ההודעות רשמת שאני שומע בעוצמה של 83-85db, נמוך זה לא.
הסיבה שאני מעדיף לא לשמוע בווליום גבוה, לא אצלי ולא אצל אף אחד מחברי עם אקוסטיקה או room correction היא פשוטה, אני בונה על האוזניים שלי גם לעשורים הבאים. מסיבה דומה אני גם לא מדבר בקול רם, גם כשמדובר בקהל של יותר מאלף איש באולם, הקהל נשאר קשוב יותר ;)
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
4,889
מעורבות
3,005
נקודות
113
אחלה של פוסט גיא. :אצבע מורמת:אצבע מורמת
לשאלתך: בהחלט כן. עם השנים בתחום והחשיפה למערכות שונות למדתי יותר ויותר מה אני אוהב, רוצה ומחפש במערכת סטריאו שלי. בתחילת דרכי בעולם האודיופיליה ה-WOW factor שלי היה שטחי מאוד. את זה אני יודע לומר רק היום בדיעבד. פעם כל ניואנס שהייתי שומע היה עושה לי wow. היום זה הרבה יותר מורכב. מונחים כמו פרטים, רזולוציה, דינמיקה ואנרגיה, תלת מימדיות, שקט ואיזון הפכו להרבה יותר מורכבים ומרכזיים עבורי.
בנוסף, אני יכול להעיד על עצמי שכיום המקרים בהם אני מאזין למוזיקה וחווה צמרמורת מביצוע כזה או אחר פחתו. בהחלט עדיין קורה אבל לעתים רחוקות יותר מבעבר. ישנו דבר אחד שלא השתנה עוד מהיותי נער עם המערכת הראשונה שלי בחדר, היכולת להאזין שעות ברצף ולהרדם עם מוזיקה מנגנת.

גם אצלי היכולת לחוש צמרמורת מהקלטות מסוימות פחתה עם השנים (לרוב מגיע ממוסיקה קלאסית על אף שחייב לציין שזה אינו הז’אנר האהוב עלי, מעדיף רוק ופרוג), גם אם מוזיקה לא הפסיקה לרגע לרגש אותי.
 

ברקצ

חבר משקיען
הודעות
1,804
מעורבות
269
נקודות
83
לא הבנתי מה זה נקרא צמרמורת "מהקלטה" - אני מאזין למוסיקה, וההקלטה היא דרך להעביר את המוסיקה.

לאחרונה חזרתי לאהבת נעורי, ג'נסיס של השנים הראשונות. הקשבתי כמה פעמים לsupper's ready, ולרגע הרגשתי כמו כשהייתי בן 14 ושומע את זה בפעם הראשונה. השמעתי את זה גם למתבגר שלנו, ושמחתי שגם הוא אהב.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
4,889
מעורבות
3,005
נקודות
113
לא הבנתי מה זה נקרא צמרמורת "מהקלטה" - אני מאזין למוסיקה, וההקלטה היא דרך להעביר את המוסיקה.

לאחרונה חזרתי לאהבת נעורי, ג'נסיס של השנים הראשונות. הקשבתי כמה פעמים לsupper's ready, ולרגע הרגשתי כמו כשהייתי בן 14 ושומע את זה בפעם הראשונה. השמעתי את זה גם למתבגר שלנו, ושמחתי שגם הוא אהב.

יש הקלטות הגורמות לך לחוש נוכח באותו חדר עם מי שמנגן - הקלטות מסויימות של סטארקר לדוגמה.

יש כאלה בדומה למה שרשמת מצליחות לגעת ברגש מסויים, אצלי זו טראק מסויים מאלבום של yes ופינק פלויד.
עבורי לפחות אין הרבה מהראשונים.
 

נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,086
מעורבות
4,236
נקודות
113
כנראה פיספסת, באחת ההודעות רשמת שאני שומע בעוצמה של 83-85db, נמוך זה לא.

תלוי ברצפת הרעש שלך. אם אתה על כביש ראשי, והחלון פתוח, 85 דציבל זה לא דרמה.

הסיבה שאני מעדיף לא לשמוע בווליום גבוה, לא אצלי ולא אצל אף אחד מחברי עם אקוסטיקה או room correction היא פשוטה, אני בונה על האוזניים שלי גם לעשורים הבאים.

מעולה. זו הסיבה שגם אני, כשאני בעבודה, אני תמיד עם אטמים מיוחדים מותאמים לי אישית.
 

לני

חבר משקיען
הודעות
675
מעורבות
268
נקודות
63
יש כזה דבר יותר פרטים מסויימים בצורה מפולטרת. זאת אומרת הדגשת פרטים מסויימים על חשבון האחרים. כמובן שבסך הכל אז יש פחות פרטים לאורך כל הספקטרום.
כמו שאם תחתוך או תנחית את הנמוכים, אז מטבע הדברים תשמע טוב יותר את הגבוהים.
זו כמובן לא שיטה מוצלחת אבל אני חושב שלזה גיא התכוון.
כפתורי הטרבל והבס המסורתיים, זה זה. אקיופייז מציעה את זה עד היום.

יש פילטרים שמדגישים שינויים מהירים (גוזרים) ויש כאלה שמחלקים את השינויים.
לכאורה מקבלים בפילטר גוזר יותר פרטים אבל זה עיוות .
 

gds

מושעה
הודעות
2,098
מעורבות
756
נקודות
113
ההצעה שלי כזאת: כבלי חשמל צריכים להיות באותו חתך של הקו היעודי, בין 2.5 ל3.3 ממ"ר, הקונקטורים צריכים להיות נחושת כמו של או-יא אידה (חגיגה ביפנית) ומקסימום ציפוי כסף כי כל השאר זה EQ מחורבן, כל כבלי החשמל צריכים להיות מתומחרים במחיר בפיקוח עד מקסימום 1200 ש"ח כמו לחם מפונפן בסופר. מדובר על אקסטנשיין של השנאי בסופו של דבר, כבל חשמל לא מתקן בעיות אינהרנטיות במערכת רק מסווים אותן.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
4,889
מעורבות
3,005
נקודות
113
ההצעה שלי כזאת: כבלי חשמל צריכים להיות באותו חתך של הקו היעודי, בין 2.5 ל3.3 ממ"ר, הקונקטורים צריכים להיות נחושת כמו של או-יא אידה (חגיגה ביפנית) ומקסימום ציפוי כסף כי כל השאר זה EQ מחורבן, כל כבלי החשמל צריכים להיות מתומחרים במחיר בפיקוח עד מקסימום 1200 ש"ח כמו לחם מפונפן בסופר. מדובר על אקסטנשיין של השנאי בסופו של דבר, כבל חשמל לא מתקן בעיות אינהרנטיות במערכת רק מסווים אותן.

גדי, אתה יודע שקומוניזם נוסה ב 41 מדינות וכשל ב...41 מדינות.
הכי פשוט, רוכשים דברים בתקציב שמתאים לך ואתה יכול לעמוד בו בלי להסתכל על הדשא של השכן - רוצה לומר, גם היום יש ציוד וכבלים טובים במחירים שפויים.
 
נערך לאחרונה ב:

gds

מושעה
הודעות
2,098
מעורבות
756
נקודות
113
יש הקלטות הגורמות לך לחוש נוכח באותו חדר עם מי שמנגן - הקלטות מסויימות של סטארקר לדוגמה.

יש כאלה בדומה למה שרשמת מצליחות לגעת ברגש מסויים, אצלי זו טראק מסויים מאלבום של yes ופינק פלויד.
עבורי לפחות אין הרבה מהראשונים.
איזה טראק של to be over, soon yes ?
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
4,889
מעורבות
3,005
נקודות
113
איזה טראק של to be over, soon yes ?
Owner of a lonely heart
השיר הזה לוקח אותי לתקופה מאוד מסויימת ילד בן 13, חברה ראשונה (הכרנו מאז גן חובה) שעברה עם ההורים לגור בחו״ל….
 

DavidGil

חבר משקיען
הודעות
1,870
מעורבות
1,864
נקודות
113
זה מעניין, אני לא מכיר הרבה אנשים שדבקים בטעם הראשוני שלהם מאז ועד היום.
ידעת טוב מה אתה מחפש והצלחת לעמוד בזה הגם שהחלפת קומפוננטים. כמה שנים הסטאפ הנוכחי מלווה אותך ?
הטעם הראשוני שלי במוזיקה דווקא התפתח מאוד עם השנים, וחלק חשוב מזה אני מייחס לחברים הטובים מהפורום ובמיוחד לעמיר קסנר @AK1 ולדוד קינן @pruym , כל אחד בתחומו.
תודה לכם.
 
נערך לאחרונה ב:

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
4,889
מעורבות
3,005
נקודות
113
הטעם הראשוני שלי במוזיקה דווקא התפתח מאוד עם השנים, וחלק חשוב מזה אני מייחס לחברים הטובים מהפורום ובמיוחד לעמיר קסנר @AK1 ולדוד קינן @pruym , כל אחד בתחומו.
תודה לכם.

אנחו סופגים ולומדים דברים חדשים מהסובבים אותנו.
בקטע המוזיקלי, ROON עושה יופי של עבודה ומצליח כל פעם להכיר לי דברים חדשים.
 

ברקצ

חבר משקיען
הודעות
1,804
מעורבות
269
נקודות
83
אני גם לא האמנתי עד כמה roon יעזור לי להכיר דברים חדשים. בעצם זה השילוב של רון עם קובוז, שבהם מבחר אינסופי של מוסיקה מרתקת. חלק גדול מהזמן היום, בניגוד לפעם, אני מבלה בהאזנה לדברים שלא הכרתי.
 

pruym

חבר משקיען
הודעות
2,269
מעורבות
1,817
נקודות
113
אני גם לא האמנתי עד כמה roon יעזור לי להכיר דברים חדשים. בעצם זה השילוב של רון עם קובוז, שבהם מבחר אינסופי של מוסיקה מרתקת. חלק גדול מהזמן היום, בניגוד לפעם, אני מבלה בהאזנה לדברים שלא הכרתי.
רון באמת עוזר להכיר מוזיקה אינסופית חדשה, לגלות מוזיקה לפי קרידיטים, לקבל המלצות לפי מה שאתה שומע, לחפש ביצועים שונים, ועוד ועוד….
אבל משום מה ולמרות שאני משתמש בכל האופציות הנ״ל המון אני עדיין מעדיף להכיר מוזיקה חדשה שמישהו מכיר לי. אם זה עורך ברדיו שהטעם שלו דומה לשלי והוא יודע לבנות את רשימת ההשמעה נכון או לדוגמה פה בפורום יש כמה שאני באופן קבוע בודק את המוזיקה שהם משתפים. האופציה שיש היום בשרותי הסטרימינג לעקוב אחרי מוזיקה של מישהו גם מדליקה.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,208
מעורבות
2,733
נקודות
113
הטעם שלי בסאונד השתנה מקצה לקצה.

התחלתי ברמה של רדיו מנורות עתיק
index.jpg

והשתדרגתי לרמה של פטיפון מזוודה
Suitcase Turntable.jpg

ומשם, עם עוד כמה שלבים בדרך, למגבר Yamaha CA-810 עם טיונר Yamaha CT-710, פטיפון של Yamaha ורמקולים KEF 105.

אבל מרגע שנכנסתי לעניין של סאונד, מה שהיה חשוב לי שהוא יהיה מציאותי/ריאלסטי ככל הניתן, ושהצורה ההגיונית ביותר להשיג אותו זה לקנות ציוד כמו באולפני הקלטות של מוזיקה קלאסית, שהוא זה שלפיו המקליטים והעורכים בודקים את הסאונד, ולהם יש את ההזדמנות גם להשוות בין מה שהם שומעים במציאות לבין מה שהם שומעים בחדר הבקרה ובאולפן.

כך הגעתי לרמקולים של B&W, החל ב-Matrix 2, דרך Matrix 3, ואחריו Nautilus 802 ולסיום B&W 800D1. את ההגברה של Classé לא יכולתי להרשות לעצמי, כי היבואן בארץ הפציץ מחירים מעבר למחיר באנגליה, שהיה גבוה בהרבה מהמחיר בארה"ב, אז "הסתפקתי" במגברים כמו Krell KSA 250, ואחרי הרבה שנים עברתי לדברים אחרים, כולל Bel Canto eVo 4 עלוב הנפש וכלה ב-Antique Sound Lab Hurricane המנורתיים המצויינים, עד ל-Parasound Halo JC1.

בהתאמה למדיניות זו, גם קניתי טרנספורט, DAC ו-preamp של EMM Labs, רב ערוציים.
באיזשהו שלב גם מכרתי את מירב התקליטים שהיו לי, ונשארתי רק עם כאלה שאין בדיסק או שלא שווה להשקיע בדיסק.

עם השנים, התעמקה בי יותר ויותר ההבנה שהמירוץ אחר הדמיון למציאות הוא חסר שחר.

יש את העניין שאנחנו יודעים מה הכיוון שממנו מגיע קול לפי שני סוגי "רמזים" (cues):
-- אם שומעים צליל חזק יותר למשל באוזן ימין יחסית לשמאל, הקול מגיע מצד ימין
-- אם שומעים את הצליל קודם למשל באוזן ימין יחסית לשמאל (הפרש פאזה), הקול מגיע מצד ימין
כאשר גם הראש "מסתיר" באופן חלקי את הצלילים שלא באים ישר מולנו, וגורם גם להחלשה וגם להארכת המסלול.

כדי לשמר את הכיווניות כפי שמאזין היה שומע, יש להשתמש בדיוק בשני מיקרופונים, הממוקמים בשני צידיו של ראש מלאכותי, באיזור האוזניים, במקום טוב באולם.

עניין נוסף הוא מרחק המיקרופון ממקור הקול -- הכלי או הזמר. ככל שהמיקרופון קרוב יותר, כך הצליל עשיר יותר, עם אימפקט גדול יותר, ועם פירוט גדול יותר. ואז גם גווני הצליל משתנים, וגם שומעים כל מיני קולות שבמציאות לא שומעים אותם, כמו אצבעות מקישות על הכלים, נשימות, נשיפות, הימהומים וגניחות, מגע הקשת במיתר, כיסאות חורקים, הפיכת דפי תווים, וכו' וכו', ומעבר לזה, קולות משניים, שבמציאות הולכים לאיבוד, פתאום יכולים להישמע באופן ברור וצלול.

מה שקורה ברוב המוחלט והמוחץ של הקלטות בימינו הוא שיש ריבוי מיקרופונים, שממוקמים קרוב יחסית למקורות הקול, מעליהם ולא מולם, מיקרופון לכל קבוצת כלים, ואת הפלטים של כל המיקרופונים האלה מערבבים באולפן. ה-cues המקוריים של הכיווניות/מיקום של הכלים בכלל לא מוקלטים, והכיווניות שאנחנו שומעים מהקלטות נוצרת באולפן.

אז בעצם אנחנו מקבלים מההקלטה תמונה מלאכותית ומעוותת, שבה:
  • כל ה-soundstage הוא מלאכותי ומיוצר באולפן -- הכיווניות המקורית בכלל לא מוקלטת. גם נוצרת כיווניות חדה ומוגדרת הרבה יותר מאשר במציאות.
  • כל הכלים/קולות הם עם הגוון ה"משופר" שנובע מהקירבה של המיקרופונים, לעומת האזנה מציאותית שמתבצעת מרחוק
  • שומעים פרטים שבמציאות לא שומעים
אז כל הבמה והפרטים שאנשים כל כך מתגאים עליהם במערכות שלהם הם מלאכותיים ולא רק שאינם ביטוי של מציאות אלא בדיוק ההדגשה של האספקטים שרחוקים מהמציאות.

ולכן כל המרדף אחר ה"מציאות" חסר שחר.

יש כאלה שמבינים את הנ"ל, אז מה שהם מחפשים אינו נאמנות למציאות, אלא שהמטרה של מערכת סאונד מבחינתם צריכה להיות שיחזור נאמן ביותר למה ששמע הטכנאי שעשה את המיקס. לא שאני מבין כיום למה זה צריך להיות הערך המקודש.

אז הגעתי למסקנה שהבחירה ההגיונית ביותר של מערכת היא כזו שתסב לבעליה את ההנאה המירבית.

דרך אגב, הבחירה הנ"ל כוללת כמקרה פרטי את אלה שנהנים מכך שהם חושבים שהמערכת שלהם משחזרת משהו שקשור למציאות.

בכל אופן, השוני המהותי הזה בחשיבה גרם לשינויים הבאים:
  • עברתי להגברה מנורתית
  • הוספתי סאב/ים
  • החלפתי רמקולים ל-Acapella
  • קניתי פטיפון והתחלתי לאסוף הקלטות משובחות בהדפסות משובחות
  • קניתי Room Correction של טרינוב
וזה המצב כעת :)
 

תמונות מצורפות

  • index.jpg
    index.jpg
    KB 24.7 · צפיות: 48
  • Suitcase Turntable.jpg
    Suitcase Turntable.jpg
    KB 17.4 · צפיות: 48

DavidGil

חבר משקיען
הודעות
1,870
מעורבות
1,864
נקודות
113
הטעם שלי בסאונד השתנה מקצה לקצה.

התחלתי ברמה של רדיו מנורות עתיק
צפה בקובץ המצורף 55915

והשתדרגתי לרמה של פטיפון מזוודה
צפה בקובץ המצורף 55916

ומשם, עם עוד כמה שלבים בדרך, למגבר Yamaha CA-810 עם טיונר Yamaha CT-710, פטיפון של Yamaha ורמקולים KEF 105.

אבל מרגע שנכנסתי לעניין של סאונד, מה שהיה חשוב לי שהוא יהיה מציאותי/ריאלסטי ככל הניתן, ושהצורה ההגיונית ביותר להשיג אותו זה לקנות ציוד כמו באולפני הקלטות של מוזיקה קלאסית, שהוא זה שלפיו המקליטים והעורכים בודקים את הסאונד, ולהם יש את ההזדמנות גם להשוות בין מה שהם שומעים במציאות לבין מה שהם שומעים בחדר הבקרה ובאולפן.

כך הגעתי לרמקולים של B&W, החל ב-Matrix 2, דרך Matrix 3, ואחריו Nautilus 802 ולסיום B&W 800D1. את ההגברה של Classé לא יכולתי להרשות לעצמי, כי היבואן בארץ הפציץ מחירים מעבר למחיר באנגליה, שהיה גבוה בהרבה מהמחיר בארה"ב, אז "הסתפקתי" במגברים כמו Krell KSA 250, ואחרי הרבה שנים עברתי לדברים אחרים, כולל Bel Canto eVo 4 עלוב הנפש וכלה ב-Antique Sound Lab Hurricane המנורתיים המצויינים, עד ל-Parasound Halo JC1.

בהתאמה למדיניות זו, גם קניתי טרנספורט, DAC ו-preamp של EMM Labs, רב ערוציים.
באיזשהו שלב גם מכרתי את מירב התקליטים שהיו לי, ונשארתי רק עם כאלה שאין בדיסק או שלא שווה להשקיע בדיסק.

עם השנים, התעמקה בי יותר ויותר ההבנה שהמירוץ אחר הדמיון למציאות הוא חסר שחר.

יש את העניין שאנחנו יודעים מה הכיוון שממנו מגיע קול לפי שני סוגי "רמזים" (cues):
-- אם שומעים צליל חזק יותר למשל באוזן ימין יחסית לשמאל, הקול מגיע מצד ימין
-- אם שומעים את הצליל קודם למשל באוזן ימין יחסית לשמאל (הפרש פאזה), הקול מגיע מצד ימין
כאשר גם הראש "מסתיר" באופן חלקי את הצלילים שלא באים ישר מולנו, וגורם גם להחלשה וגם להארכת המסלול.

כדי לשמר את הכיווניות כפי שמאזין היה שומע, יש להשתמש בדיוק בשני מיקרופונים, הממוקמים בשני צידיו של ראש מלאכותי, באיזור האוזניים, במקום טוב באולם.

עניין נוסף הוא מרחק המיקרופון ממקור הקול -- הכלי או הזמר. ככל שהמיקרופון קרוב יותר, כך הצליל עשיר יותר, עם אימפקט גדול יותר, ועם פירוט גדול יותר. ואז גם גווני הצליל משתנים, וגם שומעים כל מיני קולות שבמציאות לא שומעים אותם, כמו אצבעות מקישות על הכלים, נשימות, נשיפות, הימהומים וגניחות, מגע הקשת במיתר, כיסאות חורקים, הפיכת דפי תווים, וכו' וכו', ומעבר לזה, קולות משניים, שבמציאות הולכים לאיבוד, פתאום יכולים להישמע באופן ברור וצלול.

מה שקורה ברוב המוחלט והמוחץ של הקלטות בימינו הוא שיש ריבוי מיקרופונים, שממוקמים קרוב יחסית למקורות הקול, מעליהם ולא מולם, מיקרופון לכל קבוצת כלים, ואת הפלטים של כל המיקרופונים האלה מערבבים באולפן. ה-cues המקוריים של הכיווניות/מיקום של הכלים בכלל לא מוקלטים, והכיווניות שאנחנו שומעים מהקלטות נוצרת באולפן.

אז בעצם אנחנו מקבלים מההקלטה תמונה מלאכותית ומעוותת, שבה:
  • כל ה-soundstage הוא מלאכותי ומיוצר באולפן -- הכיווניות המקורית בכלל לא מוקלטת. גם נוצרת כיווניות חדה ומוגדרת הרבה יותר מאשר במציאות.
  • כל הכלים/קולות הם עם הגוון ה"משופר" שנובע מהקירבה של המיקרופונים, לעומת האזנה מציאותית שמתבצעת מרחוק
  • שומעים פרטים שבמציאות לא שומעים
אז כל הבמה והפרטים שאנשים כל כך מתגאים עליהם במערכות שלהם הם מלאכותיים ולא רק שאינם ביטוי של מציאות אלא בדיוק ההדגשה של האספקטים שרחוקים מהמציאות.

ולכן כל המרדף אחר ה"מציאות" חסר שחר.

יש כאלה שמבינים את הנ"ל, אז מה שהם מחפשים אינו נאמנות למציאות, אלא שהמטרה של מערכת סאונד מבחינתם צריכה להיות שיחזור נאמן ביותר למה ששמע הטכנאי שעשה את המיקס. לא שאני מבין כיום למה זה צריך להיות הערך המקודש.

אז הגעתי למסקנה שהבחירה ההגיונית ביותר של מערכת היא כזו שתסב לבעליה את ההנאה המירבית.

דרך אגב, הבחירה הנ"ל כוללת כמקרה פרטי את אלה שנהנים מכך שהם חושבים שהמערכת שלהם משחזרת משהו שקשור למציאות.

בכל אופן, השוני המהותי הזה בחשיבה גרם לשינויים הבאים:
  • עברתי להגברה מנורתית
  • הוספתי סאב/ים
  • החלפתי רמקולים ל-Acapella
  • קניתי פטיפון והתחלתי לאסוף הקלטות משובחות בהדפסות משובחות
  • קניתי Room Correction של טרינוב
וזה המצב כעת :)
כל כך נכון. פוסט לפנתיאון.
 

לני

חבר משקיען
הודעות
675
מעורבות
268
נקודות
63
הטעם שלי בסאונד השתנה מקצה לקצה.

התחלתי ברמה של רדיו מנורות עתיק
צפה בקובץ המצורף 55915

והשתדרגתי לרמה של פטיפון מזוודה
צפה בקובץ המצורף 55916

ומשם, עם עוד כמה שלבים בדרך, למגבר Yamaha CA-810 עם טיונר Yamaha CT-710, פטיפון של Yamaha ורמקולים KEF 105.

אבל מרגע שנכנסתי לעניין של סאונד, מה שהיה חשוב לי שהוא יהיה מציאותי/ריאלסטי ככל הניתן, ושהצורה ההגיונית ביותר להשיג אותו זה לקנות ציוד כמו באולפני הקלטות של מוזיקה קלאסית, שהוא זה שלפיו המקליטים והעורכים בודקים את הסאונד, ולהם יש את ההזדמנות גם להשוות בין מה שהם שומעים במציאות לבין מה שהם שומעים בחדר הבקרה ובאולפן.

כך הגעתי לרמקולים של B&W, החל ב-Matrix 2, דרך Matrix 3, ואחריו Nautilus 802 ולסיום B&W 800D1. את ההגברה של Classé לא יכולתי להרשות לעצמי, כי היבואן בארץ הפציץ מחירים מעבר למחיר באנגליה, שהיה גבוה בהרבה מהמחיר בארה"ב, אז "הסתפקתי" במגברים כמו Krell KSA 250, ואחרי הרבה שנים עברתי לדברים אחרים, כולל Bel Canto eVo 4 עלוב הנפש וכלה ב-Antique Sound Lab Hurricane המנורתיים המצויינים, עד ל-Parasound Halo JC1.

בהתאמה למדיניות זו, גם קניתי טרנספורט, DAC ו-preamp של EMM Labs, רב ערוציים.
באיזשהו שלב גם מכרתי את מירב התקליטים שהיו לי, ונשארתי רק עם כאלה שאין בדיסק או שלא שווה להשקיע בדיסק.

עם השנים, התעמקה בי יותר ויותר ההבנה שהמירוץ אחר הדמיון למציאות הוא חסר שחר.

יש את העניין שאנחנו יודעים מה הכיוון שממנו מגיע קול לפי שני סוגי "רמזים" (cues):
-- אם שומעים צליל חזק יותר למשל באוזן ימין יחסית לשמאל, הקול מגיע מצד ימין
-- אם שומעים את הצליל קודם למשל באוזן ימין יחסית לשמאל (הפרש פאזה), הקול מגיע מצד ימין
כאשר גם הראש "מסתיר" באופן חלקי את הצלילים שלא באים ישר מולנו, וגורם גם להחלשה וגם להארכת המסלול.

כדי לשמר את הכיווניות כפי שמאזין היה שומע, יש להשתמש בדיוק בשני מיקרופונים, הממוקמים בשני צידיו של ראש מלאכותי, באיזור האוזניים, במקום טוב באולם.

עניין נוסף הוא מרחק המיקרופון ממקור הקול -- הכלי או הזמר. ככל שהמיקרופון קרוב יותר, כך הצליל עשיר יותר, עם אימפקט גדול יותר, ועם פירוט גדול יותר. ואז גם גווני הצליל משתנים, וגם שומעים כל מיני קולות שבמציאות לא שומעים אותם, כמו אצבעות מקישות על הכלים, נשימות, נשיפות, הימהומים וגניחות, מגע הקשת במיתר, כיסאות חורקים, הפיכת דפי תווים, וכו' וכו', ומעבר לזה, קולות משניים, שבמציאות הולכים לאיבוד, פתאום יכולים להישמע באופן ברור וצלול.

מה שקורה ברוב המוחלט והמוחץ של הקלטות בימינו הוא שיש ריבוי מיקרופונים, שממוקמים קרוב יחסית למקורות הקול, מעליהם ולא מולם, מיקרופון לכל קבוצת כלים, ואת הפלטים של כל המיקרופונים האלה מערבבים באולפן. ה-cues המקוריים של הכיווניות/מיקום של הכלים בכלל לא מוקלטים, והכיווניות שאנחנו שומעים מהקלטות נוצרת באולפן.

אז בעצם אנחנו מקבלים מההקלטה תמונה מלאכותית ומעוותת, שבה:
  • כל ה-soundstage הוא מלאכותי ומיוצר באולפן -- הכיווניות המקורית בכלל לא מוקלטת. גם נוצרת כיווניות חדה ומוגדרת הרבה יותר מאשר במציאות.
  • כל הכלים/קולות הם עם הגוון ה"משופר" שנובע מהקירבה של המיקרופונים, לעומת האזנה מציאותית שמתבצעת מרחוק
  • שומעים פרטים שבמציאות לא שומעים
אז כל הבמה והפרטים שאנשים כל כך מתגאים עליהם במערכות שלהם הם מלאכותיים ולא רק שאינם ביטוי של מציאות אלא בדיוק ההדגשה של האספקטים שרחוקים מהמציאות.

ולכן כל המרדף אחר ה"מציאות" חסר שחר.

יש כאלה שמבינים את הנ"ל, אז מה שהם מחפשים אינו נאמנות למציאות, אלא שהמטרה של מערכת סאונד מבחינתם צריכה להיות שיחזור נאמן ביותר למה ששמע הטכנאי שעשה את המיקס. לא שאני מבין כיום למה זה צריך להיות הערך המקודש.

אז הגעתי למסקנה שהבחירה ההגיונית ביותר של מערכת היא כזו שתסב לבעליה את ההנאה המירבית.

דרך אגב, הבחירה הנ"ל כוללת כמקרה פרטי את אלה שנהנים מכך שהם חושבים שהמערכת שלהם משחזרת משהו שקשור למציאות.

בכל אופן, השוני המהותי הזה בחשיבה גרם לשינויים הבאים:
  • עברתי להגברה מנורתית
  • הוספתי סאב/ים
  • החלפתי רמקולים ל-Acapella
  • קניתי פטיפון והתחלתי לאסוף הקלטות משובחות בהדפסות משובחות
  • קניתי Room Correction של טרינוב
וזה המצב כעת :)


וואוו
חתיכת היסטוריה......
מעניין מה היה הכלי רכב הראשון שהיה לך....
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור