פינת המאסטרו: Eric Dolphy – Out To Lunch!

עופר שחורי
14-05-2010 09:55

האלבום ששייך לקבוצה הנבחרת של "אלבומי ג'אז הגדולים בכל הזמנים", בזכות סגנון מוזיקלי מקורי וגם דמותו היחודית של אריק דולפי, ביקורת.


"Jazz history is full of might-have-beens; but there are few sadder losses than the music that might have followed had Eric Dolphy lived to enjoy a more sustained affiliation with Blue Note Records."
Bob Blumenthal, 1999

הגדולים שבג'אז

ההנחה המקובלת היא שרוב חובבי הג'אז המושבעים מסכימים כי שלושת האלבומים הגדולים של הג'אז בכל הזמנים הם:

Miles Davis – Kind Of Blue
John Coltrane – A Love Supreme
Eric Dolphy – Out To Lunch!

כל אחד מהאלבומים האלה מייצג עולם ומלואו וזכה לתיאורים וניתוחים למכביר. Kind Of Blue הוא כנראה עדיין אלבום הג'אז הנמכר בכל הזמנים ו- A Love Supreme היה ונשאר דוגמה ומופת לנגינה רבת השראה (יש האומרים דתית) ואקסטאטית. האלבום השלישי Out to Lunch! הוא אולי המרתק מכולם גם בגלל דמותו המיוחדת של אריק דולפי וגם בגלל הסגנון המוסיקלי המדהים במקוריותו.

וירטואוז מחפש במה

אריק דולפי (1928-1964) היה נגן כלי נשיפה רב גוני ווירטואוז. אולם מי שמכיר את נגינתו יודע כי המילה וירטואוז צרה מלתאר את כישרונו הייחודי. שהרי לא מדובר ביכולת טכנית גרידא. השליטה הפנומנאלית שלו בכלי אפשרה לו ממש "לדבר" דרכו ולהעביר קולות מן הטבע (כגון ציוצי ציפורים).  האלתור שלו היה שונה מהמקובל. הוא כמעט השתעמם מלאלתר בסולם ובדרך כלל יצא לטייל במחוזות הרמוניים אחרים שאיכשהו תמיד הסתדרו באורח פלא עם הסולם המקורי. נשפנים מצוינים אחרים נשמעו כמעט באנאליים כאשר ניגנו לצידו.

בשנות החמישים הקליט דולפי הקליט אלבומי מופת עם צ'רלי מינגוס ורון קרטר וגם כמה אלבומי סולו נהדרים תחת הלייבל Prestige. כמו כן שיתף פעולה עם המלחין, הנגן והמעבד אוליבר נלסון. שני אלבומים נהדרים בהם שיתפו פעולה הם Straight Ahead - New Jazz 8255 וכמובן The Blues and the Abstract Truth שיצא תחת הלייבל Impulse! בשנת 1961.
בתחילת שנות השישים החל לשתף פעולה עם הסקסופוניסט ג'ון קולטריין בעיקר בהופעות חיות ואף הקליט עימו כמה הקלטות גדולות, שוב תחת הלייבל Impulse!. קולטריין מצא בדולפי שותף ועמית לתפישתו החדשה של מוסיקת הג'אז באותם ימים ואילו דולפי מצא אצל קולטריין במה פתוחה לבטא את רעיונותיו המוסיקליים ואת יכולת האלתור הוירטואוזית שלו באופן חופשי ובאריכות מול קהל.

יצאתי רגע לצהריים

שיאו היצירתי של דולפי בא לידי ביטוי באלבום היחידי שהקליט כמוביל תחת הלייבל BLUE NOTE. האלבום !Out To Lunch יצא לאור בשנת 1964 ומשתתפים בו כמה מהגדולים שבאמני הג'אז החדש של אותה תקופה. דולפי מצא כאן עמיתים מושלמים לחזונו המוסיקלי. המתופף הצעיר אנתוני וויליאמס שניגן אותה עת בחמישייה של מיילס דייויס, בעל מקוריות יוצאת דופן; פרדי האברד, חצוצרן צעיר שכוכבו דרך באותה תקופה כאמן חשוב של בלו נוט. נגן הויברפון המקורי בובי האצ'רסון שהוציא תחת ידיו כמה הקלטות מופת בבלו נוט (ראה Dialogue) וריצרד דייוויס, נגן הבס האגדי שמאוחר יותר הקדיש את מרצו וכישרונו לאקדמיה ולמוסיקה הקלאסית המודרנית.

אריק דולפיהאלבום מורכב מחמש יצירות מקוריות של דולפי. את כולן ניתן להגדיר כג'אז אוונגרד בסגנונו הייחודי של דולפי. הנושאים מורכבים הפותחים כל קטע והם על סף הא-טונלי, לא מהסוג שתוכלו אחר כך לזמזם באמבטיה. עם זאת הם לגמרי הגיוניים. צליל מתחבר לצליל ויחדיו נוצרים משפטים מוסיקליים מאתגרים. לפעמים מנגנת החמישייה כולה ולפעמים ההרכב מצטמצם לשלישייה או דואט. הנגינה של כל חברי הצוות מצטיינת ברמה נדירה של ריכוז. אין אף רגע אחד של איבוד עניין או שעמום. האווירה טעונה ומחשמלת. זו אינה מוסיקת רקע בשום אופן. המוסיקה תובעת מהמאזין רמה דומה של הקשבה וריכוז לא שגרתיים. משהו מאוד מיוחד מתרחש שם. האם הם היו מודעים לזה?

קשה מאוד למצות או לסכם את האלבום הזה. מכורח הנסיבות הוא מעין צוואה מוסיקלית; דולפי הלך לעולמו זמן קצר לאחר שהאלבום הושלם. ניתן לראותו גם כצומת דרכים ממנה ניתן לצאת לכיוונים שונים ומרתקים למוסיקה שבאה אחר כך. לא אחת קורה שלאחר האזנה לאלבום הזה יש לי תחושה שככה הג'אז צריך להיות: מקורי, נועז, חצוף, מתעתע, תזזיתי, מרוכז ומפתיע ללא הרף.

אחד מרגעי השיא של האלבום הוא בקטע השני ,Something Sweet, Something Tender בו מנגנים דולפי ודייוויס דואט קצר של קונטרה בס וקלרינט בס באוניסון* מושלם, רגע של זיכוך ויופי מוסיקלי נדיר.

את האלבום הזה צריך לשמוע שוב ושוב, בריכוז ובפתיחות. יתכן שבהאזנה ראשונה יהיה קשה למאזין הלא מיומן לתפוש את הקסם של המוסיקה אבל אני מציע לא לוותר ולנסות שוב ושוב. ההתמדה תזכה את המאזין העקשן בהארה מוסיקלית של ממש. כמה חבל שהמסע המופלא של דולפי נגמר כאן!

ההקלטה

דמותו האגדתית של טכנאי ההקלטות רודי ואן גלדר ליוותה את הלייבל בלו נוט של שנות החמישים והשישים בפרט ואת סצנת הג'אז המודרני של ניו יורק של אותן שנים בכלל. ואן גלדר ניכן בכישרון נדיר מגיל צעיר וגדולי אמני הג'אז הצעיר של אותה תקופה נהרו לאולפן ההקלטות שלו. בכישרונו הנדיר הצליח לתפוש משהו מהחיות והמיידיות של הנגנים ולהעביר את ההתרגשות של הביצוע.
האלבום Out To Lunch! מהווה את אחד משיאיו הגדולים כטכנאי הקלטה. איכות ההקלטה מבהילה ממש. מי שזכה בעותק מונו מהדורה ראשונה של התקליט מבין היטב במה מדובר. גם על גבי הוצאות מאוחרות יותר של תקליטים ודיסקים בפורמט סטריאו מקבלים עדיין איכות שמע יוצאת דופן. ואן גלדר עצמו אחראי לרימסטר חדש לאלבום על גבי דיסק. איכות הסאונד שופרה מאוד לעומת ההוצאות הקודמות. לחובבי הויניל, ניתן עדיין להשיג היום את ההוצאה מחודשת של האלבום תחת הלייבל Music Matters. האלבום יצא בפורמט של שני תקליטים כבדים במהירות 45. איכות הצליל פנטסטית ולא מביישת אף את ההדפסה הראשונה. המחיר כמובן בהתאם. אני ממליץ על הרימסטר החדש של ואן גלדר. הדיסק מספק חוויית סאונד מהמדרגה הראשונה ונמכר במחיר שווה לכל נפש.

בתיאבון.

ERIC DOLPHY
'OUT TO LUNCH'
1964
BLUE NOTE 4163

---
*אוניסון (unison) – מספר כלים או קולות מנגנים את אותו טון.
---

האזנה נוספת
Eric Dolphy - Out There  - New Jazz NJLP 8252
Charles Mingus Presents Charles Mingus  - Candid CJM 8005
Eric Dolphy - Far Cry  - New Jazz NJLP 8270
Ron Carter - Where?  - New Jazz NJLP 8265
Eric Dolphy And Booker Little Memorial Album  - Prestige PR 7334
Eric Dolphy In Europe, Vol. 1/2/3  - Prestige PRLP 7304/7350/7366
Charles Mingus - Town Hall Concert  - United Artists UAJ 14024
Andrew Hill - Point Of Departure - Blue Note BLP 4167

קישורים מומלצים

ביוגרפיה
https://www.allaboutjazz.com/php/musician.php?id=6340

דיסקוגרפיה
https://www.jazzdisco.org/eric-dolphy/catalog/album-index

גילוי נאות: הכותב הינו יבואן של הלייבל BIS
מעבר לתגובות בפורום