שידורי טלוויזיה HD חינמיים בישראל – בעוד שנה וחצי
ליאור קורן
02-12-2010 06:07
בעוד חודשיים מהיום, יסתיים עידן שידורי הטלוויזיה האנלוגיים בישראל והקליטה דרך אנטנה תתאפשר רק בעזרת ממירי ה- DTT (עידן+).
בכנס שערכה הרשות השניה, הוצגה תמונת מצב של מערך שידורי ה- DTT בצירוף לוח זמנים למעבר מהשידור האנלוגי אל הדיגיטאלי.
מנשה סמירה – מנכ"ל הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, הצהיר כי מערך השידורים מהווה מימוש של שירות הכרחי לאומי המאפשר לכל בית לקלוט שידורים חופשיים באיכות גבוהה של הערוצים המרכזיים בישראל.
היום יתקיים דיון בכנסת על הערוץ השישי (התשתית הנוכחית יכולה להכיל עד שישה ערוצי טלוויזיה ו- 30 ערוצי רדיו).
עם המעבר למודל של ערוצי רישיון (והיטל רישיון) ולאחר הרחבת התשתית, הכוונה הינה לצרף לשירות ערוצים נוספים כמו ערוץ 9 (רוסית),ערוצי יהדות, ערוצים בערבית, הטלוויזיה החינוכית.
סיום השידור האנלוגי בישראל
בישראל, נכון להיום, יש כ- 120,000 משקי בית שקולטים את ערוצים 2 ו- 1 דרך המקלט האנלוגי (בעיקר דרך טיונר פנימי בטלויזיה שמחובר לאנטנה חיצונית), כל אלו, יצטרכו לעבור לשידור הדיגיטלי (DTT) בתחילת פברואר בשנה הקרובה: 02.02.2011.
לאחר שיסתיימו השידורים הרשמיים, מי שיצפה בשידור האנלוגי, יראה על המסך שקופית שתפרט על המעבר לשיטת השידור החדשה ורכישת ממיר דיגיטלי מתאים.
בעולם, הופסק השידור האנלוגי במדינות כמו הולנד, פינלנד, דנמרק וגם ארה"ב ובחלק אחר של מדינות מערב אירופה, זה יקרה בשנה הקרובה.
על פי דברי מנכ"ל הרשות, המעבר לשידור הדיגיטלי עשוי לחסוך סכומים גדולים באחזקה השנתית, בעוד אחזקת מערך הפצת השידור האנלוגי עולה כ- 50 מיליון ש"ח בשנה, עלויות ה- DTT נמוכות יותר ועומדות על 25 מיליון ש"ח, בין השאר הודות לצמצום מספר אתרי השידור הארציים, מ- 60 נקודות כיום אל 30.
ענין נוסף וחשוב לא פחות הוא מאגר התדרים שעשוי להתפנות: בעוד מערך השידור האנלוגי תופס כ- 15 עד 20 תדרים, השידור הדיגיטלי צפוי לתפוס רק שניים עד ארבעה תדרים, מה שיפנה את השאר לצרכים אחרים.
אפשרות בחירה נוספת לצרכנים
בנוסף להיבטים הטכניים שפורטו, מהלך זה גרם לחברות HOT ו- YES להבין שיש לצרכנים אופציה נוספת של בחירה והגדיל את יכולת המיקוח של האזרח מולן, לטענת מר סמירה, ההשקעה בערוצי HD של שתי החברות בוצעה כמענה לעליית ה- DTT.
הפיתרון לבעיות הקליטה: כבל ארוך
פרוייקט עידן+ מתבצע במספר שלבים: שני הראשונים הסתיימו, בשלב הראשון, הותקנו 15 משדרים מרכזיים, בשלב ב' הוספו עוד תשעה נוספים ששיפרו את הקליטה. שלב ג' הנוכחי, יסתיים בפברואר והוא מוסיף עוד חמישה משדרים בהתאם לבעיות שנתגלו בקליטה בערים כמו הרצליה, ר"ג, פתח תקוה, חלקים מתל אביב ומקומות נוספים בארץ.
מחפשים ממיר דיגיטלי?
ביקורות ממירי DTTשלב ד' שיתבצע בעוד כשנה עד שנה וחצי יעלה לאויר בפעם הראשונה שידורי HD והוא תלוי גם בשינויי חקיקה שאמורים לעבור בכנסת, עקב כך, ההמלצה הינה לרכוש ממיר שכולל גם הכנה לשידורי HD ולא רק ערוצים רגילים (SD).
ההחלטה הבסיסית בפרוייקט היתה להבטיח קליטה תוך דירתית ולא חוץ דירתית שדורשת אנטנות גדולות על הגג ("אנטנות ציפורים") כפי שנהוג באירופה למשל.
המשימה בשלב זה, מתמקדת כרגע בשיפור קליטתו של האות בתוך הבתים בישראל, בחלק מן הבתים, גילו כי הפיתרון נעוץ בהזזה של האנטנה, לפעמים במרחק של סנטימטרים בודדים, לפעמים מרחק גדול יותר, מה שהביא לשינוי ההנחיות ליבואנים, לספק כבל אנטנה ארוך של שלושה מטרים וזה פתר תלונות רבות.
בנוסף, חודדו הנחיות טכניות לספקים, כך שלארץ יגיע רק ציוד שמתאים לתנאי השידור הישראליים, למשל, אנטנות ה- Stick שמגיעות עם הממירים, חייבות להיות בגובה של 15 ס"מ (מה שמתאים לתדר הנקלט בארץ) ולא 12 ס"מ שמתאימים לתדרים בחו"ל.
טיפ נוסף עבור שיפור הקליטה יהיה להניח משטח מתכת מתחת לבסיס האנטנה.
ממירי DTT: להקפיד על אורך אנטנה של 15 ס"מ
סבסוד ממירים לאוכלוסיות נזקקות
טווח מחירי הממירים לצרכן נע בין 200-400 ש"ח. צריך לוודא שלא גובים יותר "ואין זה ראוי", בנוסף, קיימים סוגי ממירים שונים כמו למשל דונגלים ניידים עבור מחשבים בדרכים.
היות ומדובר על שירות בסיסי שאותו צורכת גם אוכלוסייה נזקקת, החליט משרד האוצר לסבסד רכישה של ממיר DTT + אנטנה לזכאים, גובה הסבסוד יעמוד על 50% מערך הקניה.
על מנת לקבל את ההחזר, יש להגיש טופס בקשה לסיוע דרך אתר אינטרנט יעודי שיעלה בקרוב לאויר, או דרך טופס ידני בדואר או בפקס.
באתר האינטרנט, תופיע רשימת הקריטריונים לזכאות – בינהם גובה הכנסה, תשלום של אגרת הטלוויזיה כחוק ועוד, בנוסף, יופעל גם מוקד טלפוני חינם לשאלות בנושא.
כך לא צופים בשידורי DTT: טלוויזיה שאינה תומכת בעברית עבור EPG
לא לוותר על עברית בטלוויזיה
ומה לגבי טלוויזיות שמגיעות עם טיונר DVB-T פנימי? עבור אלו לא ינתן סבסוד ועל הקונה לבדוק מראש שהמסך מסוגל להציג אותיות עברית שנחוצות עבור EPG (לוח שידורים) או כתוביות סמויות שנועדו לכבדי שמיעה.
הגורמים הטכניים במשרד הרשות, הביעו תרעמה על כך שחלק מהמותגים המובילים בתחום דגמי הטלוויזיה (מסוג LCD או פלזמה) מסרבים עדיין להטמיע תמיכה בעברית ובכך להתאים את המסכים באופן מלא לדרישות השוק הישראלי.
מנשה סמירה – מנכ"ל הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, הצהיר כי מערך השידורים מהווה מימוש של שירות הכרחי לאומי המאפשר לכל בית לקלוט שידורים חופשיים באיכות גבוהה של הערוצים המרכזיים בישראל.
היום יתקיים דיון בכנסת על הערוץ השישי (התשתית הנוכחית יכולה להכיל עד שישה ערוצי טלוויזיה ו- 30 ערוצי רדיו).
עם המעבר למודל של ערוצי רישיון (והיטל רישיון) ולאחר הרחבת התשתית, הכוונה הינה לצרף לשירות ערוצים נוספים כמו ערוץ 9 (רוסית),ערוצי יהדות, ערוצים בערבית, הטלוויזיה החינוכית.
סיום השידור האנלוגי בישראל
בישראל, נכון להיום, יש כ- 120,000 משקי בית שקולטים את ערוצים 2 ו- 1 דרך המקלט האנלוגי (בעיקר דרך טיונר פנימי בטלויזיה שמחובר לאנטנה חיצונית), כל אלו, יצטרכו לעבור לשידור הדיגיטלי (DTT) בתחילת פברואר בשנה הקרובה: 02.02.2011.
לאחר שיסתיימו השידורים הרשמיים, מי שיצפה בשידור האנלוגי, יראה על המסך שקופית שתפרט על המעבר לשיטת השידור החדשה ורכישת ממיר דיגיטלי מתאים.
בעולם, הופסק השידור האנלוגי במדינות כמו הולנד, פינלנד, דנמרק וגם ארה"ב ובחלק אחר של מדינות מערב אירופה, זה יקרה בשנה הקרובה.
על פי דברי מנכ"ל הרשות, המעבר לשידור הדיגיטלי עשוי לחסוך סכומים גדולים באחזקה השנתית, בעוד אחזקת מערך הפצת השידור האנלוגי עולה כ- 50 מיליון ש"ח בשנה, עלויות ה- DTT נמוכות יותר ועומדות על 25 מיליון ש"ח, בין השאר הודות לצמצום מספר אתרי השידור הארציים, מ- 60 נקודות כיום אל 30.
ענין נוסף וחשוב לא פחות הוא מאגר התדרים שעשוי להתפנות: בעוד מערך השידור האנלוגי תופס כ- 15 עד 20 תדרים, השידור הדיגיטלי צפוי לתפוס רק שניים עד ארבעה תדרים, מה שיפנה את השאר לצרכים אחרים.
אפשרות בחירה נוספת לצרכנים
בנוסף להיבטים הטכניים שפורטו, מהלך זה גרם לחברות HOT ו- YES להבין שיש לצרכנים אופציה נוספת של בחירה והגדיל את יכולת המיקוח של האזרח מולן, לטענת מר סמירה, ההשקעה בערוצי HD של שתי החברות בוצעה כמענה לעליית ה- DTT.
הפיתרון לבעיות הקליטה: כבל ארוך
פרוייקט עידן+ מתבצע במספר שלבים: שני הראשונים הסתיימו, בשלב הראשון, הותקנו 15 משדרים מרכזיים, בשלב ב' הוספו עוד תשעה נוספים ששיפרו את הקליטה. שלב ג' הנוכחי, יסתיים בפברואר והוא מוסיף עוד חמישה משדרים בהתאם לבעיות שנתגלו בקליטה בערים כמו הרצליה, ר"ג, פתח תקוה, חלקים מתל אביב ומקומות נוספים בארץ.
מחפשים ממיר דיגיטלי?
ביקורות ממירי DTTשלב ד' שיתבצע בעוד כשנה עד שנה וחצי יעלה לאויר בפעם הראשונה שידורי HD והוא תלוי גם בשינויי חקיקה שאמורים לעבור בכנסת, עקב כך, ההמלצה הינה לרכוש ממיר שכולל גם הכנה לשידורי HD ולא רק ערוצים רגילים (SD).
ההחלטה הבסיסית בפרוייקט היתה להבטיח קליטה תוך דירתית ולא חוץ דירתית שדורשת אנטנות גדולות על הגג ("אנטנות ציפורים") כפי שנהוג באירופה למשל.
המשימה בשלב זה, מתמקדת כרגע בשיפור קליטתו של האות בתוך הבתים בישראל, בחלק מן הבתים, גילו כי הפיתרון נעוץ בהזזה של האנטנה, לפעמים במרחק של סנטימטרים בודדים, לפעמים מרחק גדול יותר, מה שהביא לשינוי ההנחיות ליבואנים, לספק כבל אנטנה ארוך של שלושה מטרים וזה פתר תלונות רבות.
בנוסף, חודדו הנחיות טכניות לספקים, כך שלארץ יגיע רק ציוד שמתאים לתנאי השידור הישראליים, למשל, אנטנות ה- Stick שמגיעות עם הממירים, חייבות להיות בגובה של 15 ס"מ (מה שמתאים לתדר הנקלט בארץ) ולא 12 ס"מ שמתאימים לתדרים בחו"ל.
טיפ נוסף עבור שיפור הקליטה יהיה להניח משטח מתכת מתחת לבסיס האנטנה.
ממירי DTT: להקפיד על אורך אנטנה של 15 ס"מ
סבסוד ממירים לאוכלוסיות נזקקות
טווח מחירי הממירים לצרכן נע בין 200-400 ש"ח. צריך לוודא שלא גובים יותר "ואין זה ראוי", בנוסף, קיימים סוגי ממירים שונים כמו למשל דונגלים ניידים עבור מחשבים בדרכים.
היות ומדובר על שירות בסיסי שאותו צורכת גם אוכלוסייה נזקקת, החליט משרד האוצר לסבסד רכישה של ממיר DTT + אנטנה לזכאים, גובה הסבסוד יעמוד על 50% מערך הקניה.
על מנת לקבל את ההחזר, יש להגיש טופס בקשה לסיוע דרך אתר אינטרנט יעודי שיעלה בקרוב לאויר, או דרך טופס ידני בדואר או בפקס.
באתר האינטרנט, תופיע רשימת הקריטריונים לזכאות – בינהם גובה הכנסה, תשלום של אגרת הטלוויזיה כחוק ועוד, בנוסף, יופעל גם מוקד טלפוני חינם לשאלות בנושא.
כך לא צופים בשידורי DTT: טלוויזיה שאינה תומכת בעברית עבור EPG
לא לוותר על עברית בטלוויזיה
ומה לגבי טלוויזיות שמגיעות עם טיונר DVB-T פנימי? עבור אלו לא ינתן סבסוד ועל הקונה לבדוק מראש שהמסך מסוגל להציג אותיות עברית שנחוצות עבור EPG (לוח שידורים) או כתוביות סמויות שנועדו לכבדי שמיעה.
הגורמים הטכניים במשרד הרשות, הביעו תרעמה על כך שחלק מהמותגים המובילים בתחום דגמי הטלוויזיה (מסוג LCD או פלזמה) מסרבים עדיין להטמיע תמיכה בעברית ובכך להתאים את המסכים באופן מלא לדרישות השוק הישראלי.