מהסלון לשקע החשמל: הדוח השנתי של סלקום חושף איך הפכנו לצרכנים שבויים, ואיפה זה הכי כואב

ביום חול בערב, משפחת כהן מפעילה את כל הבית. הטלוויזיה בסלון משדרת חדשות, הילדה בטאבלט, הבן בגיימינג, מכונת הכביסה עובדת והמזגן דולק.

ארבעה מסכים, ארבעה קווי סלולר, אינטרנט אחד וחשמל שזורם בלי שנשאל שאלות, וגם בלי שנבחן באמת את המחיר שלו. וזה בדיוק הרגע שבו הדוח הכספי השנתי של סלקום, שפורסם בשבוע שעבר הופך ממסמך יבש, לכזה שמספר סיפור על החיים עצמם.

"החברה מספקת שירותים למיליוני מנויים" אבל כבר לא גדלה

ציטוט מהדוח: "הקבוצה מספקת שירותי תקשורת סלולרית לכ-3.661 מיליון מנויים בישראל, המהווים נתח שוק מוערך של כ-32% משוק התקשורת הסלולרית", ובמקום אחר בדוח נכתב כי: "בשנת 2025 החברה צמחה במצבת מנויי הסלולר של הקבוצה שהגיעה בתום השנה ל-3.661 מליון מנויים, צמיחה בשיעור של כ-1.3% בהשוואה לשנת 2024". כלומר צמיחה שולית מאד שלא משנה את תמונת השוק.

זה רגע קריטי, כי סלקום כבר לא צומחת דרך לקוחות חדשים, אלא דרך גביית יותר כסף מכל לקוח קיים. משפחת כהן אינה "יעד לגיוס" אלא "מנוע רווח". המשמעות לצרכן שיהיו פחות מבצעי כניסה אגרסיביים ויותר חבילות מורכבות. יותר ערך במקום מחיר. וזה בדיוק אותו דפוס שראינו גם בדוח השנתי של פרטנר.

השוק רווי אז החברות מפסיקות להילחם עליך ומתחילות לבנות מערכת שקשה לצאת ממנה.

פועלת בתחום הסיבים אבל לא לבד

"הקבוצה מספקת שירותי אינטרנט... שירותי פס רחב, על בסיס סיבים אופטיים של IBC, וכן סיבים אופטיים ותשתית נחושת של בזק במסגרת השוק הסיטונאי". כלומר סלקום נמצאת בעולם הסיבים, אבל לא שולטת בו לחלוטין. בניגוד לפרטנר, היא נשענת גם על שותפויות.

אצל משפחת כהן האינטרנט שלהם הוא של סלקום, אבל בפועל מישהו אחר מחזיק את הצינור. המשמעות שסלקום בפריסה רחבה יותר, אבל פחות בשליטה. וזה קריטי כי האינטרנט הפך להיות המוצר הכי חשוב בבית. לא הסלולר ולא הטלוויזיה.

"שירותי טלוויזיה על גבי האינטרנט". הכל מתכנס לנקודה אחת

"תחום הפעילות כולל... שירותי טלוויזיה OTT, שירותי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט". כלומר הטלוויזיה כבר לא מוצר עצמאי, אלא מהווה שיכבה על האינטרנט. אצל משפחת כהן שלושה מסכים עובדים במקביל, אין מרכז או ממיר ראשי, אלא רשת. המשמעות שאם האינטרנט נופל, כל הבית הדיגיטלי נופל.

"הרחבת חבילות משולבות". כאן מתחילה הנעילה של הלקוח

"הקבוצה שואפת להגדיל את הכנסותיה בתחומי הפעילות, בין היתר, באמצעות... מינוף שירות סלקום +tv לצורך הגדלת הכנסות ומכירת שירותי טריפל."

כלומר סלקום לא מוכרת מוצרים, אלא בונה מערכת שירותים שמגדילה בהדרגה את התלות של הלקוח בה. אצל משפחת כהן, הסלולר, אינטרנט, טלוויזיה, הכל אצל חברה אחת. המשמעות היא שלעבור חברה, זה ממש לפרק חיים שלמים.

ואז מגיע החשמל והסיפור מקבל תפנית

בתוך הדוח מופיעה התייחסות לפעילות החשמל של סלקום. וזה הרגע שבו משהו עמוק נחשף, כי סלקום היחידה מבין חברות הסלולר שנכנסה לחשמל. זה לא עוד שירות. זה מוצר יסוד. כמו מים. אצל משפחת כהן זה אומר פוטנציאל לחשמל, אינטרנט, סלולר וטלוויזיה. הכל תחת קורת גג אחת. אבל כאן מתחיל הפער הגדול, כי למרות הפוטנציאל, החשמל לא משולב באמת בתוך הבנדל. אין "חבילת-על" אמיתית. אין מהלך אגרסיבי של איחוד שירותים.

למה?

התשובה לא כתובה ישירות בדוח, אבל עולה מהשוואת השווקים.

תקשורת מול חשמל: שני עולמות שונים

בדוח רואים שבתקשורת יש תחרות, שחיקה וצורך להציע ערך. אבל בחשמל יש פעילות, אבל בלי לחץ תחרותי חריג שקיים בשוק התקשורת. ייתכן מאוד שהסיבה פשוטה: בשוק התקשורת חייבים להילחם, ובשוק החשמל פחות.

הרי הרפורמה בשוק החשמל הבטיחה תחרות, הורדת מחירים וכוח לצרכן. אבל בפועל, מנקודת מבט צרכנית, החבילות נראות דומות, ההבדלים קטנים, והמעבר לא באמת קורה בהיקף גדול. יותר מזה: בחלק מחבילות החשמל נרשמה בינואר 2025 שחיקה בתנאי ההטבות. לדוגמה, חבילה שסלקום סיפקה בעבר עם הנחה של 20% בשעות אחר הצהריים לאורך כל ימות השבוע, צומצמה כך שכיום היא חלה רק באמצע השבוע. אמנם שינוי כזה אינו מפורט בדוח עצמו, אך הוא משקף מגמה רחבה יותר בשוק.

אם נחזור למשפחת כהן, היא משווה מחירי אינטרנט, מתמקחת על סלולר ושירותי טלוויזיה. אבל חשמל? הוא נשאר ברקע. המשמעות שאנחנו צרכנים פעילים בתקשורת, אבל פאסיביים בחשמל.

אם סלקום באמת הייתה רוצה, הרי הייתה יכולה לקשור הכל יחד ולשבור את השוק. אבל היא לא עושה את זה.

וזה מעלה שאלה קשה. האם הרפורמה בשוק החשמל יצרה תחרות אמיתית, או רק תחושה של תחרות, בלי שינוי מהותי בכוח של הצרכן.

שיפור ברווחיות. ומי משלם?

"הרווח התפעולי הסתכם בשנת 2025 לסך של כ-429 מיליוני ש"ח, צמיחה של כ-14.7% לעומת שנת 2024". כלומר סלקום מצליחה להרוויח יותר גם בלי להגדיל משמעותית את בסיס הלקוחות.

הדוח של סלקום מספר סיפור כפול: בתקשורת יש תחרות אמיתית, חדשנות ומלחמה על הלקוח, שיכול לבחור, להשוות ולעבור. ואילו בחשמל סלקום נכנסה לשוק, אבל בלי מהפכה. לפחות לפי מה שעולה מהשוק היום, הבחירה מצומצמת הרבה יותר.

משפחת כהן לא קוראת דוחות, אבל הדוח הזה קובע לה כמה תשלם על אינטרנט, איך תיראה חוויית הצפייה והאם בכלל יש לה כוח מיקוח. ובעיקר, הוא חושף משהו לא נוח: בתקשורת אנחנו עדיין לקוח, אבל בחשמל, לפחות לפי מה שמשתקף מהשוק היום, אנחנו הרבה יותר קרובים להיות צרכנים שבויים.

והשאלה הגדולה כבר לא נוגעת רק לסלקום, אלא רחבה יותר: מי באמת שומר על התחרות בשוק הזה?