ההוביט – ביקורת סרט, מסע בלתי צפוי לקורא

ליאור קורן
14-12-2012 15:00

סרט ההוביט החדש, ממשיך את אותה ראוותנות וחזות גרפית מרשימה, אך מה לגבי קוראי הספר המקורי אשר מחפשים את הסיפור האנושי והמרגש על התבגרותו של בילבו באגינס?

 

כאשר יצאה טרילוגיית שר הטבעות בגרסתה הקולנועית, התנוסס מעליה סימן שאלה ענק שסימל את החששות המובנים של מעריצי טולקין: האם תהיה כאן פגיעה בקדושת המקור, או שפיטר ג'קסון יצליח לעמוד במשימה הלא פשוטה ויצליח לתרגם באופן מוצלח את הספרים לשפת הקולנוע.

פיטר ג'קסון והאולפנים שעומדים מאחוריו יכולים לנשום לרווחה, ההצלחה היתה גדולה והאתגר עבר בשלום. עתה ניגש ג'קסון להסרטת סיפור ההוביט, באופן שנתפס כטבעי ומובן, אך האם גם כאן אנו חוזים בסיפור הצלחה?


ההוביט - משחק בכרונולוגיה

מבחינה כרונולוגית, סיפור ההוביט מתרחש כמה עשורים לפני "שר הטבעות", אבל לא רק נקודת הזמן היא שמבדילה בינהם, אלא גם קנה מידה: ההוביט נולד במקור כספר ילדים והוא מספר על מסע התבגרותו של איש קטן שיוצא מהמאורה המטופחת שלו אל עבר הבלתי נודע. שר הטבעות, מנגד, הינו "לונה פארק" של דמויות ובהתאמה, גם מספר העמודים של שלושת הספרים בטרילוגיה גדול פי שישה בערך מזה של הוביט הצנוע ביותר.


במעבר אל הקולנוע, התהפך סדר בראשית, באי אולם הקולנוע נחשפו בראשונה אל הספרים המאוחרים יותר ורק עכשיו מתבצעת חזרה אל ההתחלה. כתוצאה מכך, בסרט הוביט החדש, הבימאי ג'קסון מכוון בפירוש אל הצופים מעריצי טרילוגיית שר הטבעות, הוא רוצה שהם ירגישו בבית וזה אכן מה שקורה כאן. כתוצאה מכך, המסגרת הזו מולבשת על סיפור המקור של ההוביט המקורי ומשנה את הפרופורציות שלו.


אז מה קורה כאן בפועל? כאמור, ההוביט הוא סיפור מאוד אנושי על איש קטן שחי בתוך מסגרת הנוחות הקטנה שלו, גנדלף הקוסם האפור דוחף אותו לצאת למסע בו הוא משתנה ומתבגר בצורה יפה. בסרט, הסיפור האנושי הקטן והאינטימי הזה חטף מהלומות מפטיש לשניצלים: הוא התרחב מאוד, אבל הגוף הפך לדק הרבה יותר.


כתוצאה מכך, גם המיקוד בדמות המסופרת התפזר להרבה אחרות, כצופה, אני חש הזדהות עם מלך הגמדים לא פחות מאשר עם בילבו באגינס, התסריט שם לא פחות דגש על המלך שעבר טרגדיות ובא לשקם את מורשת עמו מאשר על בילבו ההוביט.


בהשוואה לסרטי שר הטבעות, הסרט החדש הינו יותר מחוייך וקליל, שופע הלצות ותעלולים אין ספור של חבורת שלושה עשר הגמדים. גם גנדלף הקוסם, מלווה אותנו לאורך כל הסרט ומקבל אפשרות ביטוי מילולית וגם מעשית בקנה מידה גדול מאי פעם, למעשה, כמעט בכל פעם שחבורת הגמדים ובילבו נתקלת בצרה צרורה, מגיע גנדלף להצלה, מה שהופך להרגל ומוציא במשהו את העוקץ והמתח מהעלילה.


ההוביט
טכניקה מרהיבה


בשילוב הנופים המקסימים של ניו זילנד, האפקטים החזותיים נראים מהוקצעים ומלוטשים, עבודת המחשב מרשימה, בסטנדרטים אליהם התרגלנו בטרילוגיית שר הטבעות. מראה הסרט הינו מרהיב והמסך משפריץ צבעוניות עזה, אבל הרושם נשאר במישור הטכני ולא מצליח להפתיע ביצירתיות: איור הדמויות במחשב הינו ללא רבב, אבל העיצוב של חלק מהן נראה דומה זו לזו – חלק מהדמויות מתחיל להראות דומה מדי זו לזו, למשל, טרולים נראים כמו גרסה מוגדלת של גובלינים וחלק מהגובלינים נראים דומים מאוד לאורקים.


תלת מימד – HFR


בפעם הראשונה בקולנוע המסחרי, נעשה שימוש בצילום של 48 פריימים לשניה. אפקט טכניקת ה- HFR, מוכר לצופי טלוויזיות דקות חדשות מדגמי LCD / LED שמפעילים במסך את מנגנון החלקת התנועה. בקולנוע, סרטים מצולמים בקצב פריימים של 24 (תמונות בשניה). כאן, הוכפל הקצב אל 48 תמונות בשניה, מה שמשפר את מראה התנועה של עצמים נעים בתמונה ומציג אותה באופן חלק יותר. זה גם משפר את החדות הכללית, במיוחד בסצינות עמוסות פרטים שהסרט מלא בהן, כמו אלו של קרבות אדירים עטורי אינספור דמויות לוחמים. בעולם, התגובות ל- HFR, כך מסתבר אינן אוהדות ב-100%. לצד ההתלהבות ממראה התמונה החלק לעין, נרשמו גם כאבי ראש וסחרחורות ע"י חלק מסויים מהצופים ואחרים התלוננו על כך שהתמונה איבדה את המראה הקולנוע שלה והפכה דומה יותר לצילום במצלמת וידאו או המראה של אופרת סבון בטלוויזיה. אם אתם רוצים לצפות בעותק HFR 3D, תצטרכו לברר מראש האם הציוד בבית הקולנוע המבוקש תומך בכך. רוב האולמות בישראל ובעולם, עדיין מקרינים בשיטה המוכרת של 24p.


פסקול ההוביט מספק תמיכה מהותית לאווירת הסרט והוא פעיל מאוד – לא רק ברמקולים הקדמיים, אלא גם גם בצידיים והאחוריים אשר מקיפים את הצופה. לכן, מומלץ לצפות בסרט באולם קולנוע בעל מערכת קול איכותית. קטע השירה של אחוות הגברים הגמדים הינו יפייפה ולא מרגיש ילדותי:



סיכום – למעריצי שר הטבעות

בימאי ההוביט, מעבר לענייני המרת פורמט המילה הכתובה אל מסך הקולנוע, ביצע כאן גם שינוי מהותי של נקודת המבט על היצירה. קוראי הספר המקורי, התוודעו בפעם הראשונה אל בילבו באגינס, יושבי הארץ התיכונה ועולם הפנטזיה של הסופר טולקין עם טעימה מכמה דמויות שרק בספרים המאוחרים יותר יתפתחו ויקבלו מרחב פעולה גדול בהרבה (כמו גולום). אבל, בגרסת הסרט, ניכר בבירור שהבימאי מכוון אותה אל צופי טרילוגיית שר הטבעות, הוא רוצה שהם ירגישו כאן בבית ולכן מכניס דמויות שהם כבר מכירים "מהעתיד" אל תוך הסיפור ויוצר דו שיח עם העלילה המאוחרת יותר, משהו שלא היה קיים ביצירה המקורית.


לכן, ההתייחסות לסרט אמורה להתחלק לשניים: צופי סרטי "שר הטבעות" שלא קראו את הספר, יתמוגגו כאן מכל רגע וירגישו בבית. לעומתם, קוראי ספר ההוביט, אשר יחפשו את העלילה המקורית והמסר האוטנטי יותר, סבלנותם, כך נראה, תאלץ לעמוד במבחן לאורך כמעט שלוש שעות והפסקה לפני עוד שני המשכונים. 


עוד בנושא: אם אתם מטיילים בניו זילנד, אל תחמיצו ביקור באתר הצילומים - הוביטון שנראה במציאות בדיוק כפי שמוצג בסרט.

הקדימון הרשמי: ההוביט

מעבר לתגובות בפורום