הרמקולים של Apertura Adamante במבחן

הרמקולים של Apertura Adamante במבחן

כשהצרפתים עושים משהו, הם עושים אותו עד הסוף. חשיפה ראשונה של מותג Apertura בישראל. אחד הרמקולים המעניינים שהגיעו ארצה בתקופה האחרונה - ה-Adamante במבחן.

בביקורי בתערוכת מינכן 2018, ניצב לו באחד החדרים, רמקול בצבע סגול נועז, ברמת גימור מרשימה ובעל מיימדים צנועים יחסית אל מול ה-"ממוטות" האחרות שעמדו בחדרים הסמוכים. הסאונד בחדר דאז מייד ריתק אותי ומאז נותר בי זיכרון החדר הזה עם הרמקולים הללו. זה היה דגם Edena שנמצא מתחת לדגם Adamante שהגיע אליי לסקירה. את היבואן יניב לווינסון אני מכיר בכובע של מוצרי היי אנד בעולם היד שניה. לפני כמה חודשים בעת שיחת חולין, שאל אותי יניב האם אני מכיר את המותג. השבתי לו שמאז שנתקלתי בו לראשונה במינכן 2018 אני מחכה להזדמנות לחוות את היצרן הזה שוב ובאופן מעמיק יותר. כמובן שגם סיפרתי לו על מה ששמעתי דאז ושאני מאוד ממליץ לו לקחת את המותג. מספר חודשים בודדים לאחר מכן, יניב שלח לי תמונה לנייד ואני, מעבר למילות פירגון, משיב לו קצר ועניינית: "תריץ אותו טוב טוב ואז תביא. אני מחכה!"

חברת Apertura היא חברה צרפתית צעירה. כולה 40 שנה, בקטנה... החברה מייצרת רמקולים בלבד וכיום ישנם לחברה תשעה דגמים. חמישה בסדרת הכניסה ועוד ארבעה בסדרה הבכירה, כאשר ה-Adamante ניצבים מתחת לדגם הדגל ה-Enigma mkII. במבט מהיר מייד רואים שיש כאן משהו מיוחד, כאשר בחזית הרמקול ניצבות שתי יחידות מיד באס עם יחידת טוויטר ריבון ביניהן. סימן ההיכר של היצרן והסידרה הזו כמובן הוא אותו "כתם" שחור לצד יחידת הריבון טוויטר. אותו כתם איננו עניין עיצובי אלא שכבת בד דומה ללבד במגע שלה והיא אלמנט הנדסי העובד יחד עם הריבון טוויטר. אני מודה שלביקורת הזו הגעתי מעט סקרן יותר לבאות, לאור העובדה שמזה כמה שנים הרמקולים הללו מאוד עניינו אותי. יניב הגיע אליי עם זוג Adamante ועוד חבילה מסתורית במשקל לא מבוטל. היו אלא שמונה רזונטורים של Carbide Base. משקל כל אחד 2-3 ק"ג, כפול שמונה יחידות תעשו את החשבון. ה-Carbide Base הוא גם מוצר חדש שיניב מייבא לנו ארצה והם ליוו אותי כמעט לכל משך תקופת הסקירה, כאשר הם שימשו כבסיסים מתחת לרמקולים. ארחיב על זה בהמשך.

נתונים טכניים:

• Frequency range: 32-30 000Hz/ +-3dB
• Sensitivity: 93dB/2,83v/1m
• Impedance: 4Ω
• Load: Hybrid => Bass-Reflex / Acoustic line
• Drive units: 2 x 18 cm Isotactic Matrix cone Bass/Mid-range unit, 15 x 145 cm ribbon tweeter
• Crossover frequency: 1,8kHz, “DRIM structure”: 2 separate circuit boards for high and low frequencies
• Terminals: single wire binding posts (bananas or spades)
• Dimensions: 220 x 353 x 1150 mm (W x D x H), with metal stands: 360 x 391 x 1211 mm
• Weight: 52 kg net – 61 kg shipping weight

בניה ומראה:

ראשית נושא הצורה של מבנה הרמקול. במבט מהחזית קצת קשה להבחין בזה אולם במבט על ניתן מייד לזהות שמדובר במבנה אה-סימטרי נטול מקבילות. ייצור תיבה עם פאות לא מקבילות היא שיטה מוכרת בתחום להתמודדות עם הדהוד וביטול החזרים בתוך תיבת הרמקול ולא מעט יצרנים רציניים מיישמים את השיטה הזו, כל אחד בדרכו שלו עם הסברים הנדסיים למכביר מדוע השיטה שלהם היא הגביע הקדוש. ה-Adamante עושים זאת באופן מיוחד עם קימור במישור העומק והצד של הרמקול. תמונה מאתר היצרן תעשה כאן את עבודת ההמחשה יותר טוב מכל תיאור כתוב.

בהיבט של איכות הגימור והבניה של הרמקולים מדובר כאן ברמות הגבוהות בתחום, כיאה למוצרים בקליבר הזה וכפי שאני תמיד אומר, זה לא מובן מאליו. כבר נתקלנו במקרים בהם ישנו פער משמעותי ואפילו "מקומם" בין תג המחיר אל מול איכות הבניה והגימור. כאן החבר'ה הצרפתים של Apertura לא חסכו וזה ניכר בעין במבט מקרוב. גימור ה-פורניר עץ המייפל ברמה גבוהה ללא תפרים וחיבורים נראים לעין כלל! פשוט מושלם וזה מעיד על טיב עבודות היד של אומן איכותי וזאת גם הקדמה לנבואות הבאות. האם הנבואה התגשמה? זאת נלמד בהמשך.

בחזית הרמקול נמצא שתי יחידות 6.5" של Seas מסדרת הקרבון (אלמנטים סופר איכותייים ללא ספק) ובנוסף יחידת Ribbon tweeter בגודל בינוני. בתחתית תיבת הרמקול, במקביל לרצפה נמצא את הבאס ריפלקס הפועל בשיטת יריה לכיוון הרצפה (שיטה לפיזור באס עמוק באופן היקפי בחלל). בסיס הרמקול בנוי מקורות מתכת מאסיבית עם ארבעה ספייקים כדוריים (כלומר הספייק לא באמת ספייק היות ובקודקוד שלו הוא כדורי ולא שפיצי) מה שמביא אגב לשילוב של נקודת מגע מינימלית יחד עם חוזק מאסה אחיד, שלא כמו בספייקים השפיציים הקונבנציונליים אשר קודקוד השפיץ הוא הנקודה החלשה והרגישה ביותר בספייק. בקיצור, אהבתי! כל העסק הזה מותקן בהברגות, דבר המאפשר פילוס מיטבי כדי שהרמקול ינגן במיטבו גם עם הרצפה עקומה.
מחברי כבלי הרמקולים בחלקו האחורי התחתון של הרמקול מעניקים חיבור נח, נכון ואיכותי ושם זה המקום היחידי בו יש לי ביקורת על איכות הגימור וזה ברגי העיגון החשופים של הפלטה האחורית. אני מאוד אהבתי את הרמקולים ללא הגריל הקדמי שאגב, מתחבר מגנטית לרמקול, מה שאומר לי שכנראה גם היצרן מעדיף אותם ככה. זה פשוט רמקול שכיף להביט בו, הוא אסטתי מאוד ובו זמנית נראה סופר רציני.

העמדה:

ה-Adamante הוא רמקול רצפתי במיימדים פיזיים שיתאימו למירב הסלונים הישראלים וכמובן כמעט לכל חדר מוזיקה בגודל סביר. ריחוק מהקיר האחורי איננו פקטור קריטי בשל הבאס ריפלקס היורה כלפי הרצפה אבל עדיין ה-Adamante יודו לכם מקרב לב על ריחוק מינימלי וצנוע של 40-50 ס"מ מהקיר האחורי. משחק עם זווית ההטיה פנימה תשנה לנו את האיזון בין רוחב הבמה לבין הפוקוס ונדרשת כאן מעט התעסקות למציאת הזווית האופטימלית לחלל האזנה (אחזור לזה בשלב ההאזנה הקריטית). פקטור חשוב שאסור לפספס אותו כאן והוא הקפדה על רמקול ימין ורמקול שמאל(!) טוויטר הרמקול צריך להיות לפי פנים, כלומר לכיוון הרמקול הנגדי ואותו "כתם" לבד שחור כלפי חוץ. העמדה הפוכה היא פשוט לא נכונה ונוגדת את האופן בו תוכנן הרמקול לנגן בחלל. חשוב מאוד להקפיד על זה.

Diana Krall – Quiet Nights

בשלב הזה זווית ההטיה של הרמקולים כבר עומדת על אפס מעלות מה שמייצר רוחב במה מקסימלי אך זה בא מעט על חשבון היעלמות הרמקולים. הטיה פנימה של כמה מעלות בודדות והרמקולים נעלמו ובו זמנית אני מקבל שיפור משמעותי בפוקוס קולה של דיאנה. למרות שאני תמיד נוהג להעניק למוצר נסקר לנגן ולעבור תקופת הסתגלות לפני שאני מתיישב להאזנות הפרטניות, אני באופן טבעי כבר מגיע עם איזשהו רושם ראשוני כאשר אני מתיישב להאזנות הבחינה. כאן לעומת זאת, אני מוצא שאני צריך כמה דקות להבין מה ומי אני שומע. ה-Adamante מנגנים אחרת ויש פה משהו קצת אחר. תחום המיד והגבוהים צלול, נוצץ, מדויק, מהיר ומאוזן להפליא. את המיקרו פרטים הם חושפים תוך כמה דקות והמח מבין שיחידת הריבון שלהם מכוילת במקצוענות. מנעד הצלילים בין המיד והגבוהים מאוזן וכמעט בלא תפר שמיעה ביניהם. אממה, אני מזהה איזה "חור" בין תחום המיד הנמוך לתחילתו של תחום הבאס. בתחילה זה מרגיש לי שמשהו כאן חסר אך ככל שהאלבום ממשיך לנגן אני עולה על זה. זה לא חוסר, זה פשוט סאונד אחר. למעשה אין כאן שום "חור". יש כאן רמקול שמנגן באס באופן אחר. לקח לי כמה דקות להבין מה קורה פה עם הבאס. ה-Adamante מנגנים באס נפלא, מהיר, מאוזן עם משקל ודיוק פשוט מעולים, רק דבר אחד קצת חסר לי כאן וזה הירידה לתחומי התדר הסופר נמוכים ואני מדבר על המספרים שנעים מתחת לטווחי ה-40Hz, אלו שיותר מרגישים בחלל מאשר שומעים. אולם, לאחר קצת משחקים מאוד קטנים עם זוויות וריחוק מהקיר האחורי והחלפת אינטרקונקט בין המקור להגברה, הסיפור כבר מקבל תוצאה אחרת ואותה "בעיה" כמעט ונעלמה. בקיצור, קצת התאמות קטנות ויחס אישי עושים המון. אני חוזר לדיאנה. קולה הבוקע מה-Adamante שובה אותי בקסמו עם ביצועים יוצאים מן הכלל. כמות האוויר בין הכלים ואיזון הבמה מייצרים לי קיר מוזיקה מדהים והיכולות של ה-Adamante באלבום הזה מפגינים תלת מיימדיות ותוצאה כוללת שאני יכול בקלות לסכם כתענוג צרוף של היי אנד במיטבו, כאשר הם משייטים באלבום הזה בקלות רבה עם קסם צליל שקשה להישאר אדישים אליו.

Jonny Lang – Lie to Me

כאופייני לי, מכאן אני חייב לעשות מעבר חד על מנת להתחיל עם דף חלק כאשר אני כמובן מרים קצת ווליום והמכה הראשונה שמרתקת אותי זה תוף הסנייר. הוא מכה בי בפנים, צלול וקידמי ברמה מטמטמת. הביצועים של ה-Adamante בתחום המיד והגבוהים בפתיחת האלבום הזה הם חגיגה לאוזניים שאין כמותה. אה כן, לבל נשכח את קולו של ג'וני שמוצג קידמי, דומיננטי וברור, בדיוק כפי שנדרש. ה-Adamante נותנים כאן ביצוע של פייטר אמיתי. השליטה שלהם במהירות הידיים של ג'וני על הגיטרה החשמלית היא לא פחות מאבסולוטית. בלי לשים לב מסתיים לו השיר הראשון ואני קצת המום כיצד זה קרה כל כך מהר. בדרך כלל השיר הזה מעכב אותי כשאני רושם היכן המוצר הנסקר כשל או צלח (לרוב זה הראשון מבין השניים) אך זה לא המקרה כאן. כניסת השיר השני באלבום נותן בי את המהלומה הסופית, עם עוד כמה לחיצות על הווליום וה-Adamante מרסקים אותי. הביצוע חזק, מפוצץ אנרגיה ודינמיקה עם איזון מעלפים. האוויר וההפרדה בכלים על סף השלמות עם נגיעות של יכולות מערכת PA משובחת. זמני ההתאוששות של זוג יחידות ה-6.5" הללו במכות התופים מפילות אותי, וואוו! הרמקול מרקיד מולי את המתופף באופן מטמטם ואז שוב זה קורה והנה אני פתאום בשיר השלישי והחגיגה של האלבום הזה למעשה רק התחילה. הביצועים של ה-Adamante כאן מהטובים שעברו אצלי ברמת המחיר שלהם ומעבר, בכל שנותיי בתחום כאודיופיל וככתב כאחד. בשיר השלישי קולו של ג'וני כבר בהילוך גבוה ועימו גם עיוותי הפנים כשהוא מאמץ את קולו ואת כל הניואנסים הכמעט בילתי אפשריים הללו ה-Adamante משחזרים לי באופן מעלף. רק ביקורת אחת יש לי על האלבום הזה והיא אותם כמה הרצים חסרים שם בתחתית הבאס התחתון מאוד, אבל את זה כבר הבנתי שניתן לשפר בשידוך כבילה מתאימה יותר. אלבום המעניש כאן העניש אותי עם חגיגה של רוק מעלף. זהו היי אנד במייטבו, This is how it should be done.

Metallica – Black album

באופן טבעי הפיתוי קורא לי לעליית מדרגה ואני עובר ל''בילתי נסלח'' מלא בציפיות לבאות. פתיחת הרצועה כצפוי לא מאכזבת והחגיגה נמשכת גם כאן. כמויות האנרגיה והשליטה כאן הן מטובות שיש. ה-Adamante עושים כאן את מה שרמקול רציני, משובח וחזק יחד צריך לעשות. הגיטרות החשמליות והתופים מנגנים מהר, מדויק וצלול עם הפרדת כלים מדהימה. הדעיכות בקצוות פריטות הגיטרות נמשכות עם אותו decay כפי שצריך וקיים במציאות. מכות המצילות חיות עם טרנזיינטים ברמה גבוהה וקולו של הטפילד מפלח את החלל מולי ואני פשוט מתעלף על הביצוע. איזו הפרדת כלים, איזה איזון וכמה אנרגיה... ניגון בווליום הנחוץ לז'אנר הזה הוא דבר של מה בכך עבורם. פשוט יוצא מן הכלל. טוב נו מה, לא נעביר לשיר ההמנון של עולם המטאל? איך לא. אני אדלג על כל הברור מאליו בשיר הזה ואתמקד בשני דברים. הראשון הוא קטע פריטות הגיטרה בשניות ה-00:25 לרצועה. זהו קטע שרבים לוקחים כדבר לא מעניין במיוחד, אממה, אחרי שחווים אותו במערכת רצינית רק אז מבינים את הגדולה של כמה השניות הללו בעבודת הגיטרה האקוסטית. זה משהו שצריך לשמוע כדי להבין וה-Adamante כאן עושים זאת כמעט מושלם. לא טוב מאוד, לא מעולה אלא כמעט מושלם(!) עם דינמיקה, רזולוציה, מהירות וחיות מעלפות כולן. הדבר השני זהו מכות תוף הרגל וכאן הסיפור הוא קשה הרבה יותר. תוף הרגל כאן הוא זה שמכתיב את קצב השיר כולו, את המעברים מהניגון הכסאחיסתי לרגוע יחד עם עוצמות הבאס, כאלו שמזיזות כמויות אוויר לא מבוטלות בעליל בחלל, ותוף הרגל כאן מכה בחזה ובבטן, בקיצור להביא את כל זה לחלל סלון ביתי זו משימה קשה במיוחד וה-Adamante עושים זאת מבלי להניד עפעף. נקודה(!) המשכנו הלאה.

Bebo & Cigala – Lagrimas Negras

אני ממשיך לעולם אחר לחלוטין. כלים אקוסטיים הכי טבעיים שיש עם פסנתר כנף גדול וכמובן ווקאל צרוד עם טבעיות מפה ועד ליערות הגשם בקובה. המיקרו דינמיקה כאן היא דבר של מה בכך עבור ה-Adamante עם אוויר בכלים והדהוד בחלל שמסגיר לי את גודל האולפן בו בוצעה ההקלטה והכל מועבר לי בקלות רבה. קולו של סיגלה צרוד, מהיר, צלול וטיבעי ואני כמעט ונוגע בו. מכות הידיים על תוף הקחון ממקמים לי אותו בחלל עם רזולוציות ברמה גבוהה מאוד. הפסנתר, אוי הפסנתר... לשחזר פסנתר כנף במלוא הדרו זו משימה מהקשות שיש לנו בתחום הזה. מספיק שרכיב אחד במערכת לא יכול לעשות זאת וכל המערכת, טובה ככל שתהיה, לא תצליח לעשות זאת כראוי. ה-Adamante עושים פה פסנתר כנף מדהים. מושלם? לא. מדהים? כן! ברמת מחירם מדהים, זה הרבה הרבה מעבר לרבים אחרים המקבילים אליהם ברמת המחיר הזו ואף ארחיב ואומר שהמעבר ממדהים למושלם זה רק עוד אפס בתג המחיר. וגם אז, זה לא תמיד מובטח. עכשיו תעשו את השיקול ותסיקו כמוני שמדהים זה מ ד ה י ם על כל המשתמע מכך. ה-Adamante שוב מרמים אותי בתחושת הזמן ואני מוצא עצמי באמצע קטע הקלרינט ברצועה השלישית ובילתי אפשרי להישאר אדיש למוזיקה שמתנגנת מולי. שוב אותה צלילות, אוויר בין הכלים, דינמיקה ומיקרו פרטים מפה ועד לירח. האלבום הזה לא פשוט לשחזור על כל היבטיו וה-Adamante עושים זאת ניחשתם כבר, מדהים. 
 
Andre Rieu – And the waltz goes on

הטבעיות שבה הרמקולים הללו משחזרים כלי נגינה שוב מושכת אותי ליצירה המופלאה הזו שעבורי טומנת בחובה קסם ייחודי בעולם המוזיקה הקלאסית. מהרגע בו גיליתי את היצירה והביצוע הזה נשבתי בקסם שלה ואני מאזין ליצירה הזו המון כבר תקופה ארוכה הן בסקירות והן בהאזנות הפרטיות שלי. יש כאן מגוון ענק של כלי נגינה וצלילים וככל שמאזינים יותר ויותר ליצירה הזו כל פעם מגלים עוד ועוד שכבות, צלילים וכלים שונים. אממה, צריך מערכת מתאימה כדי לעשות ולחוות זאת. ה-Adamante גם כאן עושים זאת ברמת היי אנד אמיתית ובלי להדגיש איזה ניואנס אחד והחסרה של אחר על מנת לייצר איזה אפקט וואוו מזויף. זה קורה לא מעט בציוד מאוד יקר בשנים האחרונות. אתה מאזין למערכת סופר יקרה ליצירה שאתה מכיר שנים ופתאום מתחולל קסם, אתה שומע איזה פיפס שלא שמעת בעבר ואז כולם לידך מביטים בך במבט זחוח של "גם אתה שמעת את זה?" והחדר מתמלא בענן של "יש פה עילוי אודיו" רק שאיש לא יודה שאותו פיפס אכן היה אבל הרבה דברים אחרים לא ממש היו. ה-Adamante עושים זאת על אמת ובלי טריקים מצועצעים. ביצוע המיקרו פרטים, רזולוציה, איזון וגודל במה ביצירה הנפלאה הזו, הם פשוט יוצאים מן הכלל והריגוש שלי עימם ביצירה הזו אמיתי וריגשי כאחד. הם עשו את הקסם ולקחו אותי לתוך היצירה והרחק מהמציאות. 

האזנה עם ובלי הרזונטורים של Carbide Base

ה-Adamante אומנם מגיעים עם מערכת ביסוס ורגליות רצינית אך ללא תושבות לרגליות בינן לבין הרצפה וכאן הרזונטורים של Carbide נכנסו לתמונה מעבר לבקשת היבואן לחשיפה ראשונית של המוצר החדש. ההבדלים עם ובלי היו ברורים כשמש כצפוי ממוצר שיכוך רציני. ה-Carbide עשו בדיוק את מה שמצופה מהם כאופייני לרזונטורים איכותיים תחת רמקולים בהתאמה. הם פשוט גרמו לרמקולים לנגן יותר בקלות, הכל זורם החוצה במעין חוסר מאמץ ועם הרבה יותר אוויר בבמה. זה מסוג התוצאות שקשה אח"כ לחזור אחורה מהן. השפעה על תחום הבאס היא דומיננטית מאוד כאשר מתקבל באס טיפה רזה יותר אך הרבה יותר מדויק, מהיר וצליל. אני אהבתי את התוצאה עם ה-Carbide יותר מאשר ללא ועל כן הם שימשו אותי לכל התקופה עם ה-Adamante.

התאמת אלקטרוניקה

ה-Adamante לא רמקולים סלחניים לא בשקיפות שלהם ולא בצרכי כושר הדחיפה שלהם על מנת לנגן כמו שצריך וטוב שכך. ככל שישודכו להגברה טובה יותר הם יפרחו יותר. הם לא יהוו חוליה חלשה אך הם כן יהוו נקודת פוקוס על המערכת כולה ויחשפו הגברה לא מתאימה בין רגע וזה יתבטא בכושר דחיפה לא מספק עם מחסור ברזולוציה ובמה קטנה ממה שהם נועדו להעניק. ה-Adamante צריכים ודורשים בצדק רב הגברה איכותיות, הן בכוח והן בשקיפות, ולאחר כל זה גם מקור רזולטיבי בהתאם להשלמת סט אפ היי אנד אמיתי.    

סיכום

כשזה טוב זה טוב אבל כשזה מעולה אז זו כבר חוויה אחרת לחלוטין. החבר'ה שם ב-Apertura עושים זאת אחרת וזה נגע בי לראשונה עם הדגם הקטן יותר שלהם בתערוכת מינכן 2018 ונשאר בי מאז. עם ה-Adamante בחלל הפרטי שלי זה רק העצים והכיר לי יותר לעומק רמקול מאוד מיוחד עם יכולות שהן הרבה מעל המצוי בתחום בשנים האחרונות ברמות המחיר הללו. התמורה לכסף כאן ביחס למקביליו ברמת מחיר זהה היא יוצאת דופן. יש כאן רמקול היי אנד במחיר "שפוי" ביחס להשתוללות המחירים בתעשייה בעשור האחרון. אז נכון ה-Adamante דורשים ובצדק אלקטרוניקה בהתאם ליכולות שלהם אך זה דבר חיובי והנכון כאשר השאיפה לשחזור מוזיקה ברמת היי אנד היא המטרה. אלו ללא ספק רמקולים מטמטמים ברמת מחירם ואף מעבר, התמורה כאן יוצאת מן הכלל ללא קשר לתג המחיר.

לסיכום, רמקולים מאוד מאוד מומלצים ומהטובים שעברו אצלי בשנים האחרונות ברמת מחירם והרבה מעבר. 

מחיר רמקולים: 66,000 ₪.
מחיר משככים: 1,095 ₪ / יח'.

יבואן: Levinson Audio

רכיבי המערכת:

רמקולים:
Tidal Piano Cera G2

מקור  דיגיטל:
AVM MP8.2 - טרנספורט / דאק 
Mac mini / Roon / Tidal

כבילה:
רמקולים – Nordost Heimdall 2.
אינטרקונקטים – Nordost Frey 2.
חשמל – Nordost Valhalla 2, Nordost Frey 2, Sine Coliseum.

תשתית וחשמל:
קו ייעודי Oyaide ופאזה נפרדת 25Amp+ HifiTuning Gold.
מפצל חשמל: Oyaide R1 + XXX.
דופלקסים (X2): Sine Nano.

סטנד ושיכוך:
Neo Double Tripod, משטחי קרבון, Gregitek Aerius, Finite Element Cerabase Classic.

אקוסטיקה:
תקרה: פנלים SOLO HEXAGON 50mm.
קיר מערכת: חיפוי עץ + דיפון אקוסטי.