אוזניות Amiron Zero Sport של BeyerDynamic

קבלו שיתוף: מזה שנים, בכל פעם שאני יוצא לטיול בשכונה עם הכלבים, אני עונד רק אוזניית TWS אחת, ומשאיר את השניה בבית. הסיבה לכך היא שאני לא מרגיש בנוח להסתובב ברחובות מבלי להיות מחובר לנעשה סביבי. אני צריך אוזן אחת בקשב לסביבה, בין אם זה רכב שצופר, אנשים, או כלבים של אחרים שמחפשים הרפתקה.

יתכן שזו אחת הסיבות לכך שדווקא בתקופה שבה אוזניות אלחוטיות הפכו לכלי שמנתק אותנו לחלוטין מהסביבה, יותר ויותר יצרנים חוזרים לרעיון הפשוט של האזנה פתוחה. לא עוד אטימה מוחלטת של תעלת האוזן או ביטול רעשים שמוחק את הרחוב, אלא ניסיון לייצר חיבור טבעי יותר בין המוסיקה לבין החיים שסביבנו. במקום לברוח מהעולם, הרעיון הוא לאפשר למוסיקה להשתלב בו.

אם בעבר אוזניות open-ear נתפסו כמוצר נישתי לרצים או כפתרון מוזר לחובבי ספורט, כיום הן הופכות לקטגוריה משמעותית בפני עצמה. יותר ויותר משתמשים מגלים עייפות מתחושת האטימה המתמדת של אוזניות סגורות, ומחפשים דרך להמשיך להאזין למוסיקה מבלי להתנתק לחלוטין מהסביבה. הרצון לשמוע תנועה בכביש, לנהל שיחה קצרה במשרד בלי להסיר אוזנייה, או להישאר קשובים למה שקורה בבית, הפך לצורך אמיתי ולא רק לפיצ'ר צדדי.

Amiron Zero Sport

לתוך המגמה הזאת נכנסות ה-Amiron Zero Sport, אבל בגישה מעט אחרת. במקום להציג גימיקים שיווקיים, תכונות AI נוצצות או יכולות אינסופיות, הן מתמקדות בעיקרון הבסיסי של הקטגוריה: נוחות, קלילות וחוויית שמע פתוחה וטבעית. התחושה היא פחות של אביזר ספורט טכנולוגי ויותר של מוצר אודיו יומיומי שנועד להשתלב בשגרת החיים מבלי לדרוש תשומת לב לעצמו. בניגוד למגמה האגרסיבית של ANC, כאן יש תפיסה כמעט הפוכה: הצליל מהווה שכבה נוספת לחיים, ולא תחליף להם. אחרי שנים שבהן החברה הגרמנית התמקדה בעיקר באוזניות אולפן ואודיו ביתי מדויק, היא נכנסת כעת גם לעולם ה-open-ear העירוני, אבל עושה זאת בדרך שמרגישה שונה מהגישה של מרבית המתחרות. במקום מוצר גימיקי או טרנדי בלבד, ה-Amiron Zero Sport לוקחות את עולם האוזניות הפתוחות למקום מעט יותר אודיופילי, אלגנטי, ובעיקר הרבה יותר מודע לנוחות ארוכת טווח.

מגרמניה באהבה

ל-BeyerDynamic יש היסטוריה ארוכה מאוד בעולם הסאונד, והמותג הזה מחזיק במעמד כמעט מיתולוגי בקרב אנשי אולפן, מוסיקאים וחובבי אודיו. החברה שנוסדה כבר בשנת 1924, מזוהה במשך שנים עם דגמים כמו DT770 ,DT880 ו-DT990 כאוזניות שנחשבות לקלאסיקה של ממש בעולם ההקלטות והמיקס. לכן המעבר שלה לעולם האוזניות הפתוחות והאלחוטיות הוא לא מובן מאליו. בניגוד לחברות טכנולוגיה שנכנסו לתחום האודיו, כאן מדובר ביצרן שהגיע קודם כל מהצליל עצמו. התחושה הזאת נוכחת גם ב-Amiron Zero Sport. למרות שמדובר במוצר לייף-סטייל מודרני לחלוטין, עדיין מורגש ניסיון לשמור על אופי צליל יחסית מאוזן וטבעי, כזה שלא מתבסס רק על באסים מוגזמים כדי להרשים בדקה הראשונה. זה אולי לא מוצר אודיופילי במובן הקלאסי, אבל לי הוא מרגיש כמו ניסיון להביא DNA של חברת אודיו ותיקה לעולם האוזניות העירוניות. במובן הזה, ה-Amiron Zero Sport שונות מהרבה מתחרות שמרגישות קודם כל כמו מוצרי אופנה ורק אחר כך כמו אוזניות.

חשוב לציין שדגם ה- Amiron Zero Sport נבדל מאחיו ה- Amiron Zero רק בצבע האדמדם המשולב בדגם הספורט, ולא בשום תכונה אחרת.

תכולת אריזה

האריזה המהודרת כוללת בתוכה פרט לאוזניות גם מארז טעינה קשיח, וכבל USB-C.

תכולת אריזה

לא בתוך האוזן, אלא סביבה

הדבר הראשון שמבדיל את ה-Amiron Zero Sport כמעט מכל אוזנייה סטנדרטית הוא המבנה שלהן. במקום להיכנס לתוך תעלת האוזן, הן מתלבשות עליה באמצעות מבנה קליפסי בצורת האות C. הדרייבר עצמו ממוקם סמוך לפתח האוזן, אבל מבלי לאטום אותו. המשמעות היא שאין כאן לחץ פנימי, תחושת ואקום, או עייפות מוכרת שנוצרת אחרי שעות של שימוש באוזניות פקק רגילות.

כל אוזנייה שוקלת כ-6 גרם בלבד, ובפועל הן כמעט לא מורגשות אחרי מספר דקות שימוש. גם אחרי שעות ארוכות מול מחשב, הליכה מאומצת ברחוב, או אימון במתקני כושר, לא הרגשתי צורך להוציא אותן כדי לאפשר לאוזן לנשום, כי היא לא בתוכה. זה אולי נשמע כמו פרט קטן, אבל אני מרגיש שזו אחת מנקודות החוזקה הגדולות ביותר של הקטגוריה כולה. העיצוב הזה עבד לי גם עם משקפיים, בניגוד לעיצובים אחרים שמשלבים קשת סביב האוזן. בנוסף, בגלל שהמשקל מתחלק סביב האוזן ולא בתוך התעלה עצמה, התחושה הרבה יותר טבעית. במובן מסוים, העיצוב שלהן מרגיש פחות אוזניות ויותר כמו אביזר לביש קטן.

עיצוב יותר אופנתי מטכנולוגי

ה-Amiron Zero Sport עושות משהו שלא הרבה אוזניות פתוחות מצליחות: להיראות אלגנטיות. בעוד שחלק מהמתחרות כמו ה- Sony LinkBuds Clip וסקרתי לאחרונה ונראות כמו גאדג'ט צבעוני ספורטיבי, ה- Amiron Zero Sport משתמשות בשפה עיצובית נקייה ומעודנת יותר. המבנה המעוגל והקומפקטי גורם להן להיראות כמעט כמו תכשיט טכנולוגי קטן שיושב על האוזן. הן לא בולטות החוצה בצורה מוגזמת וגם איכות החומר שלהן מורגשת: הפלסטיק קשיח, והמארז עצמו מספק תחושת מוצר יוקרתי למרות ממדיו הקטנים יחסית.

המארז שוקל כ-45 גרם בלבד, נטען דרך USB-C ומשלב ציר מתכתי שנותן תחושת עמידות טובה יותר מהמקובל בקטגוריה. בנוסף, תקן IP54 מעניק עמידות לאבק ולהתזות מים, כך שהן מתאימות גם להליכה עירונית, חדר כושר או שימוש יומיומי אינטנסיבי. הן לא נראות כמו אוזניות עמידות במיוחד, אבל בפועל הרגשתי שהן הרבה יותר עמידות ממה שהמראה העדין שלהן מרמז.

Amiron Zero Sport

מפרט טכני צנוע

מבחינה טכנית, ה-Amiron Zero Sport לא מרשימות עם רשימת תכונות אינסופית. יש להן בלוטות' 5.4, תמיכה בקודקי SBC ו-AAC בלבד, ללא aptX Lossless או LDAC.

חובבי Hi-Res עלולים להרים גבה, אבל האמת היא שבקטגוריית open-ear זה פחות קריטי ממה שנדמה, כי ממילא מדובר באוזניות שבהן רעשי הסביבה נוכחים, אז הפערים למול קודקים מתקדמים מצטמצמים משמעותית.

טווח התדרים נע בין 20 הרץ ל-20 קילו הרץ, וחיי הסוללה עומדים על עד 6 שעות להטענה בודדת ועוד כ-14 שעות דרך המארז, כלומר כ-20 שעות בסך הכול. טעינה מהירה של 10 דקות מספקת כשעתיים האזנה נוספות, וזה נתון שימושי במיוחד למי שיוצא מהבית ברגע האחרון.

התמיכה בפרופילי בלוטות' סטנדרטיים כמו HFP ,A2DP ו-AVRCP מאפשרת עבודה חלקה עם סמארטפונים ומחשבים. אין כאן ביטול רעשים אקטיבי, וגם לא ניסיון לדמות תכונה כזו באופן מלאכותי, מה שמרגיש לי החלטה נכונה: במקום להילחם בפיזיקה של עיצוב פתוח, beyerdynamic פשוט בחרה לאמץ אותה.

החוויה האמיתית מתחילה דווקא ברחוב

קל להבין את הרעיון של ה-Amiron Zero Sport רק אחרי שיוצאים איתן החוצה. בתוך בית שקט הן נשמעות טובות, אבל לא בהכרח מרשימות בצורה יוצאת דופן. ברחוב, לעומת זאת, כל הרעיון שלהן מתחיל להתבהר. בהליכה מאומצת בשכונה יכולתי להאזין גם לצלילים שסביבי מבלי שהמוסיקה תיעלם, וזה יוצר חוויית האזנה שונה מאוד מאוזניות סגורות. פתאום קולות של אנשים, אופניים חולפים או רוח בין עצים לא נתפסים כהפרעה, אלא כחלק מהמארג הכללי של החוויה. במשרד, הן מאפשרות להישאר בהאזנה גם לסביבה, אפילו אם אני מאזין למוסיקה מרגעה שמחדדת לי את ההספק. בשיחות טלפון, איכות המיקרופונים הפתיעה לטובה יחסית לקטגוריה, במיוחד בהשוואה לחלק מהמתחרות הפתוחות שסובלות מהשפעה של רוח.

הן גם יציבות מאוד בזמן הליכה מהירה ואימון קל, והמבנה הקליפסי מצליח להחזיק טוב מבלי ליצור לחץ על התנוך. עם זאת, מי שמחפש בידוד מוחלט או היטמעות עמוקה במוסיקה, כדאי שיפזול לאפשרויות אחרות של היצרן, כי זו הכוונה.

אפליקציה

אפליקציית האוזניות מאפשרת שלל התאמות כגון כיוון האקולייזר בהתאם לזיכרונות מוכנים מראש, הפעלת סייען, כיסוי אוטומטי לאחר זמן שאינן פועלות, הפסקת המוסיקה כשאיננו עונדים אותן, קביעת התיפקוד של כל לחצן, עידכון תוכנה ומעבר בין שירים. אני מוצא אותה נוחה ופשוטה לפעולה, ואחרי הכל זה להבנתי מה שנחפש במהלך פעילות ספורטיבית. פשטות.

אפליקציית האוזניות

האזנה מוסיקלית: יותר מרחב, פחות כוח

הצליל של ה-Amiron Zero Sport מצליח לשמור על אופי פתוח, מאוורר ונעים מאוד לאורך זמן. במקום באסים אגרסיביים שמנסים להרשים מיד, מתקבלת חתימת צליל מאוזנת יחסית, עם דגש על מידים טבעיים ותחושת מרחב טובה. בהאזנה ל- Nocturne in E Flat Major של שופן הפסנתר נשמע פתוח ואוורירי, כמעט כאילו הוא משתלב עם רעשי הרחוב שסביבי.

גם קטע מלודי כמו Little Lies של Fleetwood Mac נהנה מהאופי הפתוח הזה, במיוחד בקולות ובתופים.

לעומת זאת, מוסיקה אלקטרונית כבדה יותר כמו Monophobia של deadmau5 חושפת את המגבלות הבלתי נמנעות של עיצוב פתוח. הבאסים קיימים, אבל הם לא מכים בעוצמה פיזית כמו באוזניות סגורות או in-ear אטומות. התחושה היא יותר של שכבת באס נקייה מאשר גל נמוך ועוטף. מי שמגיע מאוזניות באס-כבדות של מותגים מסחריים כנראה ירגיש שה-Amiron Zero Sport יותר מאופקות, אבל יש גם מי שיעריך דווקא את העובדה שהן לא מנפחות מלאכותית את התדרים הנמוכים.

לא מושלמות אבל זה בדיוק הקטע שלהן

ל-Amiron Zero Sport יש מגבלות ברורות: בגלל המבנה הפתוח, הן לא מתאימות לסביבה רועשת במיוחד כמו אוטובוס מלא ילדים, או טיסה. ברגע שהסביבה נהיית כאוטית, גם המוסיקה מתחילה להיאבק על תשומת הלב של האוזן שלנו. גם בקרות המגע לא בדיוק מושלמות, ונדרשת הסתגלות מסוימת לשליטה טובה. ועם זאת, אני הרגשתי שמדובר במוצר שיודע בדיוק מה הוא מנסה להיות ולכן גם לא נופל למלכודת של להבטיח יותר מדי. הן לא מנסות להיות אוזניות ANC לטיסות, לגיימינג או מפלצת באסים. אלו פשוט אוזניות לשימוש יומיומי נוחות באופן קיצוני, עם סאונד פתוח וטבעי, ובזה הן מככבות.

לסיכום

לאורך ההתנסות עימן חשתי שה-Amiron Zero Sport של beyerdynamic לא מתחרות על תואר הכי חזקות, מבודדות או טכנולוגיות. במקום זאת, הן מציעות פיתרון שונה: חוויית האזנה רגועה שנותרת פתוחה לחיים סביבנו. הן קלות בצורה כמעט בלתי נתפסת, נוחות לאורך שעות, נראות מצוין ומצליחות לשלב מוסיקה בתוך היומיום במקום להפריד אותנו ממנו. להבנתי מתאימות במיוחד למי שעובד שעות עם אוזניות, משתמש באוזניה אחת, אוהב פודקאסטים או פשוט עייף מתחושת האטימה של אוזניות רגילות. חובבי באסים עמוקים שמווברצים את עור התוף כנראה יעדיפו פתרונות אחרים, אבל מי שמתחבר לרעיון של לשמוע את העולם יחד עם המוסיקה, ימצא כאן אחת מהפיתרונות היותר אלגנטיים ומוצלחים לקטגוריית ה-open-ear החדשה. במובן מסוים, ה-Amiron Zero Sport הן פחות אוזניות ויותר פילוסופיית האזנה עדכנית. לדעתי זה הדבר הכי מעניין בהן.

יבואן: ביקונקט

מחיר: 650 ש"ח