צמד חמד - רמקולים מדפיים מדגם gx-100bj של Fostex במבחן

ניב נמר
15-02-2021 09:48

יפני, סיני, בריטי ונורבגי משחקים יחד, נשמע כמו בדיחה נכון? אז זהו שלא - מדובר בצמד רמקולים יפני לא שיגרתי ומגבר דיגיטאלי סיני קל משקל.

כששאלו אותי אם אני רוצה לסקור רמקולים מדפיים מדגם gx-100bj של Fostex (פוסטקס) היפנית ישר עניתי בוודאי, הרי עברו אצלי אוזניות של היצרן והן היו מצויינות. חוץ מזה, פוסטקס ידועים בדרייברים האיכותיים שלהם ודיסקרטיות בטכנולוגיה בה הם משתמשים, וגם מוכרים מאוד בקהילת ה-DIY -  ניתן למצוא ברשת לא מעט תוכניות לתיבות שמתאימות לדרייברים שלהם ואם זה לא מספיק, אז יש להם גם יחידות full range מדהימות. 

אז לאחר שעניתי בחיוב המשיכו - ״ומה לגבי מגבר דיגיטלי של חברת Quloos?״, ״לא מכיר״ עניתי, אבל בתור אחד שבנה כמה אין סיכוי שאסרב, מדובר בתחום שהולך ומשתפר מרגע לרגע.

יום אחרי כבר הגיע הציוד - מגבר די קטן ופשוט מראה, לא הפתיע אותי, הרי מגברים דיגיטליים לא דורשים את צלעות הקירור הענקיות והשנאי הגדול שמגברים אנלוגים דורשים, אבל הרמקולים, פה הופתעתי…

הרמקולים קטנים, שלא לומר פיציים, קטנים יותר מרמקולי הסראונד במערכת הקולנוע-ביתית שלי, אבל שוקלים משמעותית יותר והוופר שלהם (בגודל של 4״) נראה כאילו הוא נשאב לתוך עצמו, הייתי חייב לחבר אותם במהרה כדי להבין מול מה אני מתמודד.

ניתקתי את ה-Spendor D7 שלי, הבאתי את הסטנדים מהמחסן, חיברתי ל-Hegel H80 וניגנתי רצועה רנדומאלית מפלייליסט הסקירות שלי בTidal ומהר מאוד הבנתי שיש מולי משהו מיוחד מאוד.

טכנולוגיה ונראות

כמו שכבר ציינתי, לפוסטקס יש וופר בגודל של 4״ מיוחד מאוד בנראות שלו, גם הממברנה וגם הסראונד שלה נראים כמעיין טורבינה, פוסטקס קוראים לזה HR - Hyper Radial ומטרת המבנה המוזר הזה היא לבטל רזוננסים לא רצויים בדיאפרגמה. בנוסף, הוופר מצופה אלומיניום שלטענתם נותן לו יכולות שחזור צלילים של חומרים מתכתיים בצורה טבעית. 

דיאפרגמת הטוויטר בגודל של 20 מ״מ שהם בערך 0.8״, עשויה מגנזיום טהור (99.9%) ובעלת מבנה של רכס (תחשבו על טוויטר שצבטו אותו, כואב אני יודע), מה מאפשר לה לשחזר תדרים גבוהים בצורה טבעית וחלקה.

Fostex

כל אלו נמצאים בתיבה העשויה שכבות של דיקט, כאשר צידה האחורי עשוי MDF, ואני חייב לציין שביחס לגודלו הקטן של הרמקול יש לו משקל של גדולים ממנו - 5.4 קילוגרם (כולל הגרילים), גודל הרמקול, שתבינו, הוא 16 ס״מ רוחב על 26.2 ס״מ גובה ועומק של 23 ס״מ, פצפון.

עכשיו תקשיבו טוב, טווח התדרים המוצהר של הרמקול הוא 55Hz עד 45kHz אבל ב10db- , נתון קצת חריג שלא מספר לנו יותר מדי. רוב החברות מגבילות את הטווח ל3- ובפועל עם נתון של עד 6- עוד אפשר לעבוד, אבל במקרה הזה לא בדיוק הבנתי מה כוונת המשורר, מוזרים היפנים האלה. 

העכבה של הרמקול היא 6db, אבל הנצילות שלו היא הכוכב האמיתי עם 82db, מה שאומר שהקטנצ׳יק הזה צריך מגבר גדולצ׳יק עם כח כדי לזוז. יחידת הקרוס שלו מאפשרת משחק של 1+ עד 2- דציבל על טווח תדרים מסויים - לא בדיוק גבוהים אלא יותר מיד-גבוה, היה נחמד אם היה כתוב משהו איפשהו ליד הפוטנציומטר ששולט על כך או באתר שלהם, בכל מקרה, ספויילר, 0 היה המצב שלדעתי נשמע הכי טוב.

נעבור למגבר, חברת Quloos (קולוס) היא חברה סינית שמתמחה בדומיין הדיגיטלי, פילטרים, ממירים, מגברים - יו ניים איט. המגבר הוא מגבר דיגיטלי משולב מדגם QA690 וכולל כניסת USB, אני מציין זאת מכיוון שקיים גם דגם כולל ממיר אבל ללא כניסה זו.

המגבר בנוי בתצורת open loop circuit, מה שמאפשר לו לשלוט טוב יותר ברמקולים בעלי עכבה נמוכה ומתבצע שימוש ב-DSP על היציאות כדי לתקן סטיות בצליל (בניגוד ל-feedback loop).

qulcos

המגבר מסוגל להוציא 160 וואט ב-4 אוהם וכ-100 וואט נכבדים ב-8 אוהם והממיר שלו תומך ב-DSD64 ונגינה של עד 192khz/24bit. זה המקום לציין שכניסת ה-USB שלו קצת לוקה בחסר וכדי לקבל איתו תוצאה טובה, הייתי צריך להשתמש באייזולייטור Intona 7054-X שעשה עבודה מצויינת והחזיר את כניסת ה-USB לחיים. למגברים דיגיטליים משולבים DAC קיים יתרון נוסף שכן הם חוסכים רמת המרה נוספת מאנלוגי לדיגיטלי חזרה, פחות המרות, פחות התערבות בצליל, חיוך גדול יותר. הדגם הספציפי של המגבר עבר שדרוג לקבלים של מונדורף לבקשת היבואן.

מבחינת נראות אין המון על מה להרחיב, מגבר די קטן, שחור, ללא צלעות קירור או שום פרט עיצובי שתופס את העין. יש לו מסך נומרי קטן באמצע המציג את מספר הכניסה והווליום, כפתור הדלקה וכיבוי מצידו השמאלי וחוגת ווליום מצידו הימני שבלחיצה מבצעת מעבר בין חמשת הכניסות (שתיים קואקסיאליות, אופטית, אנלוגית ו-USB). המגבר מגיע עם שלט קטן די פשוט וזול למראה שמוסיף פונקציונאליות כמו שליטה על באס וטראבל ולחצן השתקה.

צליל

למען הסר ספק - כל מוצר בבחינה נבחן ביחד ולחוד, פוסטקס עם הגל, קולוס עם ספנדור וקולוס עם פוסטקס.

אז אחרי שהשארתי אתכם קצת במתח אמשיך מאיפה שהפסקתי, הפוסקטס חוברו ל-Hegel H80 וניגנתי רצועה אקראית מהרשימת סקירות שלי, ואז הגברתי, והגברתי עוד קצת כי בכל זאת, 82db...

התיישבתי בסוויט ספוט בחדר ההאזנה שלי שהוא חדר סטנדרטי בגודל 3.2 מטר על 2.8, מטופל אקוסטית ומדוד והייתי בשוק. אני מקשיב לרמקול, קטן מאוד, והוא נשמע גדול יותר משמעותית, לפני רגע היו מחוברים Spendor D7 כן? הדבר השני שישר פגע בי הוא הפירוט הלא נורמלי והשלישי - במה חדה כקטאנה ומפוקסת ומלאה הרבה מעבר לרמת המחיר שלו, אבל הרבה. כשקראתי לאישתי בהתלהבות להקשיב לפלא הזה היא אמרה לי - ״הנה, אפשר גם לעשות רמקולים קטנים שנשמעים טוב״ והדבר השני שאמרה היה ״ואיזה רמקול יש באמצע? אני לא רואה אותו״.

תראו, זה לא הרמקול הכי יפה בעולם וגם כל ה״וייב״ סביבו מעט מוזר, החל מהנראות של הוופר, הפשטות העיצובית הכללית, המדבקה מאחורה שלא תבייש מותג מדבקה ופוטנציומטר שנוי במחלוקת, כל אלו פשוט לא הכינו אותי למה שעומד לבוא.

Fostex

שנתחיל?

Come back down - קטע בחינה מצוין לרמקולים מתוך אלבום המופת Rivers and Homes של יהונתן דגן הישראלי הידוע בשם הבמה שלו J. Views. השיר נפתח במקצב תופים רך עם תוף סנר ללא הרשת, מה שמקנה לו צליל פחות חד וחותך, אליו מתלווה פסנתר נעים ולאחר מכן נכנסת השירה. הרמקול סוחף פנימה כמו שיהונתן רצה, כבר בשלב הזה אני מבין שהרמקול מדויק מאוד, אפס תלונות. כלי נגינה נוספים מצטרפים, כלי הקשה נעימים והמון משחקים של תדרים גבוהים, לקראת השליש השני של השיר אני יודע שנכנס תפקיד הבאס המנוגן על ידי סינטיסייזר ובעל אופי מדויק וזריז עם משחקים מהירים מאוד. אני ממתין לכניסתו, הגיע הרגע וחיוך גדול נמרח לי על הפנים ללא שליטה - איזה פיצי ואיזה יופי של באס. נכנסים עוד כלי נגינה, עוד כלי מיתר, עוד כלי הקשה, אני מתאהב ביכולות של הטוויטר הזה, כל כך חד ומדויק אך יחד עם זאת לא מתכתי ולא מעייף, הבנתי שאני צריך לבטל את התוכניות שלי כי אני לא זז לשום מקום בשעות הקרובות.

המשכתי ל-The sheepdogs והקשבתי ל-I'm just waiting for my time מהאלבום Changing colors. עוד אלבום מצוין שיצא לפני כשלוש שנים (בדיוק על היום בו התחלתי לכתוב את הסקירה הזו) אבל נשמע כאילו יצא לפני 53 שנים באופי שלו - קצת פרוגרסיב, קצת רוק קלאסי, אפשר בקלות להקשיב לשיר ולחשוב שמדובר ברמאסטר לאיזה קטע נסתר של deep purple. הרמקול הוכיח את עצמו, הוא יכול לנגן גם רוק - אורגנים וגיטרות נשמעים מצוין ואפילו הנפח של תוף הבאס מפתיע מאוד בגודל שלו. חקרתי את הג׳אנר יותר לעומק והתקדמתי לסגנונות שונים של רוק משנים שונות. פיל קולינס בדיוק חגג יום הולדת אז הקדשתי לו כמה שירים כמובן. another day in paradise אמנם חרוש אבל עדיין נשמע מעולה, אין על זה עוררין - סינטיסייזר מעולה, גיטרות בול במקום, טונה של מידע שעובר חלק, ללא הפרעות או עומסים, נטו מוסיקה. התדרים הנמוכים של הרמקול הזה לא יבעטו בך אבל הם יורדים מספיק נמוך כדי שהחוסר בתדרי הסאב יהיה ויתור מרצון תמורת התמונה המלאה.

זרמתי עם הקיטצ׳ והקשבתי ל-Hello של Lionel Richie כי למה לא. אני לא יודע כמה מכם הקשיבו לשיר הזה על מערכת נורמאלית ואני ממליץ לכם לעשות כך - מדובר במיקס נקי ודינאמי להפליא. הפוסטקס הציג יכולות להעביר כלי מיתר בצורה מעוררת התפעלות (הגיטרה הקלאסית נשמעה כאילו היא לידי) אבל השיא היה גיטרת הבאס והתופים שהיו כל כך גדולים ומלאים שפשוט קמתי לוודא שלא שכחתי בטעות את הספנדור מחוברים.

זה הזמן לציין או להזכיר שאת כל הקטעים שמעתי פעמיים (לפחות), פעם אחת עם עם הפוסטקס מחוברים למגבר Hegel ופעם שניה ל-Quloos. המגבר ממש הפתיע אותי ביכולת המוזיקלית שלו, המגבר היה מפורט מאוד והציג יופי של יכולת לשחזר במה ולשלוט ביד רמה בתדרים הנמוכים. כל עוד הווליום נשאר סביר פלוס והקטע לא היה טכני ברמות קצה, כאלו שדורשות דמפינג פקטור רציני - המגבר היה לינארי מאוד והתחרה ב-Hegel בקלות והוא עולה פחות מחצי ממנו.

Fostex

במהלך הסקירה הקשבתי לכל כך הרבה מוסיקה מכל כך הרבה שנים ופשוט נהנתי, גם מהמגבר וגם מהרמקולים ולא אוכל לכתוב על כל הקטעים שהקשבתי להם אבל כן אוכל לתת לכם את ה״היי-לייטס״:

Jump של Eddie Van Halen -  אני לא מת על המיקס הזה, מאוד אייטיז ומאתגר עם המון סינטיסייזרים אבל איכשהו יצא שאני מכיר אותו ואת ה״שטיקים״ שלו מאוד טוב. ציפיתי לאנמיות מסוימת ובלאגן כי בכל זאת, מיקס קשוח ורמקול פצפון ובכל זאת קיבלתי חוויה טובה שאמנם לא מרגישה ממש לייב אלא יותר לכיוון של האזנה באוזניות. אציין שגם המגבר הפתיע אותי מאוד ביכולות שלו.

Michael Jackson - Smooth Criminal - הצמד לא פיספס כלום, לא את המידע הרב, הדיליים על הסינטים, הבמה שזזה לא מעט, ההכפלות המרובות של השירה של מייקל וגם את משחקי הריברב. פשוט מעצבן אותי שהצמד הזה עולה 10k, למה לא היו כאלו דברים כשהייתי נער?!

Sound and Color מהאלבום העונה לאותו שם של להקת Alabama Shakes - יופי של קטע לבחון יכולות של מערכת, קטע אינטנסיבי, רך ואגרסיבי באותו הזמן ופתיחה מצויינת לאלבום מדהים. שירה מלאת ריברב, באס עמוק, כלי מיתר רבים, אפקטים, תוף באס ענקי, גיטרות חשמליות, אורגן וסינטיסייזר - כולם מנגנים ביחד. הקטע יכול בקלות להישמע כמו סיוט לאוזניים (מנסיון) והאמת שמדובר בקטע פתיחה שבלא מעט מערכות פשוט לא שרדתי אותו, העברתי ברגע שהעומס התחיל כדי לא לעייף את האוזניים שלי אבל הפוסטקס, הפוסטקס לוקחים את העומס הזה ומשאירים אוויר בין לבין בלי למתוח את הגבולות, הורשמתי מאוד.

הקשבתי גם להמון מוסיקה קלאסית, פרוגרסיב, פאנק וגם פופ, הצמד הזה נשמע מצויין עם Dua Lipa ו-The weeknd כמו שהוא נשמע טוב עם Beethoven: Triple concerto in C Major  בביצוע החי בברלין (2019) של Anne-Sophie Mutter, Yo-Yo Ma, Daniel Barenboim עם West-Eastern Divan Orchestra.

החלטתי להוציא את הצמד מאזור הנוחות והעברתי את הפוסטקס והמגבר לסלון ובנוסף חיברתי את אחת הכניסות במגבר ליציאות הפרה במגבר הק״ב שלי (Marantz sr7010) כדי לאפשר בחינה עם ובלי סאב וקונסטלציה של קולנוע ביתי, אם כבר סקירה אז להוציא להם את המיץ. התוצאות לא איחרו לבוא, קצת קשה לו ובצדק, מדובר בסלון של 4 על 6 פתוח מצידו האחד. הרמקול הצליח לשמור על האופי המפורט אך איבד שליש גוף לפחות, כשאין לו תגבור אקוסטי מהסביבה הוא צריך להילחם. החלטתי לקרב מעט את הרמקול לקיר כדי לעזור לו, וזה בהחלט עזר, תמורת מעט פירוט ובמה תוכלו להוציא ממנו יותר נמוכים אך הקסם לא אותו הדבר, איפה שהמגבר הצליח הרמקול ויתר. מווליום מסויים הרגשתי שהממברנה ״נשברת״ ומפסיקה להיות יעילה בעוד הטוויטר בשיאו, מה שגרם לפער בין השניים וחוסר תקשורת. החלטתי שאני עוזר לו ונתתי לסאב להכנס לפעולה, הוא נשם לרווחה, אמנם, מדובר בסאב יחיד וממוצע ביותר אך מורגש שיפור משמעותי, כזה שבקונסטלציה של קולנוע ביתי אחיה איתה באושר אך כסטריאו אני חושב ששני סאבים בינוניים ומוסיקליים הם הפתרון המתבקש.

Fostex

צרות בגן עדן

בואו נדבר קצת על החסרונות של הצמד. הרמקולים נשמעים מדהים כל עוד לא לוחצים אותם לפינה - מווליום מסוים הם פשוט ״נשברים״ ופה זה נגמר - אל תגיעו איתם לשם. דבר נוסף הוא שדרוש מגבר עסיסי כדי להזיז אותם, עם נצילות של 82db הם הצמד הכי עצלן שעברו אצלי וכדי להזיז אותם הייתי צריך להגיע ב-Hegel למחוזות שלא ביקרתי בהם עם הספנדור.

באזור התדרים הנמוכים הרמקול הזה פנומנלי אך עדיין, יש גבול כמה דרייבר של 4״ יכול לרדת נמוך במיוחד עם תיבה קטנה כמו שלו, זה לא רמקול full range בשום צורה וגם אל תצפו ממנו להיות כזה, ולמרות זאת, בחלל המתאים אני מרגיש שהייתי יכול להסתפק בכמות הנמוכים בתמורה לתוצאה הסופית ויכול להיות שאם הייתי מרגיש חוסר לאורך זמן אולי הייתי מוסיף סאב קטן, לא יותר.

בואו נדבר רגע על ההתאמה לחלל, ההתאמה של הפוסטקס לחדר יותר קריטית מההתאמה למגבר לדעתי - היות ומדובר ברמקול פצפון, המרחקים בין המאזין לרמקולים ולקיר האחורי (של המאזין) וכמו כן גם בין הרמקולים לבין הקיר האחורי קריטיים. לא תרצו להרחיק אותם יותר מדי מהקיר האחורי או לחילופין להרחיק את נקודת ההאזנה מהקיר האחורי. שמתי לב שהרמקול נשמע במיטבו כאשר הוא במרחק של חצי מטר מקיר אחורי או צידי ונקודת ההאזנה רחוקה כ30 ס"מ מהקיר האחורי.

לגבי חסרונות המגבר, כמו שציינתי לפני כן, כניסת ה-USB שלו קצת לוקה בחסר, הנראות שלו לא מרשימה במיוחד והשלט שלו לא הכי נח. לדוגמא, יש צורך ללחוץ על כפתור הווליום מספר רב של פעמים כדי להגביר או להחליש, כל לחיצה מעלה או מורידה רמה אחת בלבד ולחיצה רציפה לא עושה מעבר. אופציה נוספת שיש למגבר ואני לא יודע מה אני חושב עליה היא השמירה הנפרדת של הווליום לכל אחת מהכניסות, כך שהמעבר בין כניסה אחת לאחרת בזמן נגינה יכול להקפיץ אותך מהספה בטעות… למרות זאת, מדובר בחסרונות שאפשר לחיות איתם, סקרתי כבר מגברים שעלו לפחות פי 5 מהמגבר הזה וגם שם השלט לא תמיד היה שיא הטכנולוגיה או העיצוב.

מבחינה מוסיקלית אני חושב שאיפה שהמגבר מתקשה מעט היא גזרת התדרים הנמוכים אך באופן כללי אני חושב שביחס למחירו הוא מציאה.

Fostex

נסכם

הפוסטקס הוא אחד הרמקולים המעניינים שעבר אצלי, בעוד שלא מעט מתחרים בקטגוריה הם קפה שחור הרמקול הזה הוא כוס אספרסו איכותית - קטנה, מדודה, מדויקת ואינטנסיבית. חוויית ההאזנה שהוא מספק לא נופלת מהאזנה לסט אוזניות יוקרתי, עם במה מדוייקת בטירוף, באסים מרוסנים ונכונים, מיד מפורט, גדול ועגול ודינאמיות מצויינת.

בשילוב החדר הנכון והמגבר הנכון מדובר ברמקול הי-אנד אמיתי הכי זול שתוכלו למצוא. ואם כבר המגבר הנכון, ה-Quloos משתלב איתו מצויין, מניע אותו בקלות ונשמע טוב מאוד עם יכולות סוניות מעולות.

שורה תחתונה, מדובר בצמד מנצח.

 

מחיר הרמקולים: 6,000 ש"ח

מחיר המגבר: 4,000 ש"ח

יבואן: HiFi Connect

מעבר לתגובות בפורום