טור עורך: מחאת האוהלים והקשר לעולם האלקטרוניקה הבידורית

הארץ גועשת במחאה חברתית, ליאור קורן כותב על נושא יוקר המחיה בתחום מוצרי החשמל, האם באמת מחירי המוצרים יקרים בהשוואה לחו"ל ומה בענין טיפול בנושא.

בימים אלו, בהם הארץ רוחשת וגועשת במחאות ברמה מקומית וארצית, אני מניח שכל אחד מהאזרחים במדינה, מתבונן במעגל הקרוב אליו ותוהה, בין אם בקול רם או במחשבות, האם בעולם שלו הכל בסדר.

גם אנחנו ב- DTOWN, שעוסקים בחיי היום יום במוצרים מתחום האלקטרוניקה הבידורית ("טכנולוגיה של כיף"), לא יכולים להתנתק ממה שעובר כאן במדינה וגם לא רוצים.

אלקטרוניקה בידורית לכל

מצד אחד, יש כאלו אשר מסתכלים על התחום הזה כענין של מותרות בלבד, מצד שני, בעת המודרנית, מדובר כבר על מוצרים בסיסיים למדי כדוגמת מכשיר טלוויזיה או טלפון שנמצאים כמעט בכל בית או כיס בישראל.

כידוע לכל, בכל חברה נורמטיבית מערבית, בכדי להשיג מוצר שכזה, יש לשלם עבורו, בין שאר הדברים עליהם מוחים "אנשי האוהלים" והמשתתפים בהפגנות הגדולות עומד יוקר המחיה הכללי ששורר בישראל.

גם בעולם התוכן בו עוסק האתר, מתקיים סוג של מרמור תמידי אשר מתגלה תדיר בטוקבקים ובדיונים אינסופיים בפורום המתנהלים סביב שאלת תמחור והשוואה למחירי חו"ל.


האם המרמור הזה מוצדק?
בכדי לקבל קנה מידה נכון, המייצג עלות האמיתית של מוצר ללקוח, יש צורך בהשוואה של שני פרמטרים עיקריים: גובה הכנסה חודשי ממוצע ומחיר המוצר, כך נוכל לדעת, איזה חלק יחסי מאותו שכר חודשי של האזרח נוטל, למשל, מסך הטלוויזיה אותו רכשנו.

במקרים רבים, נוהגים הקוראים להשוות מחירים מקומיים לאלו של השוק האמריקאי, אך לא בטוח שההשוואה הזו נכונה. לשוק זה, יש חוקים פנימיים משלו אשר שונים מאלו של ה אחרים ובו מציעות חברות רבות מוצרים במחיר זול במיוחד (בגלל גודל שוק עצום או עקב הרצון להציג מיקום בולט בטבלת מכירות בכדי לקדם אינטרסים נוספים), זה תקף בהשוואה לשאר השווקים בעולם ולא רק לישראל.

נכון יותר יהיה להשוות את הנעשה כאן, לשווקים הקרובים אלינו באירופה, שם, לרוב, המחירים הינם יקרים יותר מאשר בארה"ב. במעבר לאירופה, תג המחיר נשאר עם אותן ספרות זהות, אבל הפעם מדובר באירו ולא בדולר: 100 דולר הופכים ל- 100 אירו ואף יותר.


כמה כסף אני מקבל

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גובה שכר ממוצע בישראל (נכון לאפריל 2011), עומד על 8,698 ש"ח, זאת לעומת שכר חודשי באירופה שנע סביב 15,000-22,000 ש"ח במדינות כמו אנגליה, גרמניה, הולנד, צרפת, שוויץ ועוד. כלומר, משכורת ממוצעת בישראל הינה נמוכה בכ- 50% או יותר ביחס למדינות שונות באירופה!

אמנם, נהוג להתלונן כאן על גובה המיסים, אבל, בעקבות הפחתות שבוצעו בשנים האחרונות, אחוז המס הישיר על המשכורת בישראל (מס הכנסה / מס חברות) הינו נמוך יחסית כיום (בצד התחתון של טבלת דירוג ה-OECD), מצד שני, המשכורת עצמה הינה נמוכה ולכן זה לא ממש מוציא אותנו אופטימיים בהשוואה לתושבי אירופה.

כמה כסף אני מוציא

לעומת זאת, בניגוד לגובה המס הישיר, כאשר אנו באים להוציא את כספנו, מתגלה כי ישראל עומדת במקום גבוה בעולם (בחמישיה העליונה) בשיעורי מס עקיף (מסי קניה, מע"מ, מכס) וזה תורם למחיר הגבוה של מוצרים.

שילוב של שני פרמטרים אלו, מביא למצב, בו ללקוח הישראלי, יש כח קניה נמוך הרבה יותר מאשר עמיתו האירופאי, מה שעלול להכאיב לנו בכיס בבואנו לרכוש מכשיר חשמלי  / אלקטרוני.

השוואה זו מראה, כי כוחו של הצרכן הישראלי קטן, גם אם בתאוריה היו מחירי המוצרים שנמכרים בארץ זהים לאלו של אירופה, אבל המציאות מרגיזה עוד יותר משום שהמחירים כאן, הינם יקרים יותר בהשוואה: מחירי רסיברים, טלוויזיות LCD / LED או פלזמה, טלפונים סלולאריים / סמארטפונים ועוד גבוהים במקרים רבים, זאת בהפרשים של 30%-100% ביחס למחיר בחו"ל.


אז מדוע יקר כאן?

סיבה ראשונה, אותה מנינו, הינה גובה המיסים העקיפים, מלבד זאת, גורם נוסף שמעלה את מחיר המוצרים בארץ, הוא ריכוזיות.
ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, אמר בימים האחרונים כי יש בעיה של מונופולים וקרטלים, ולכן המחירים יקרים יותר. "יש בעיה, והיא אמיתית", הצהיר ראש הממשלה, "אנחנו מטפלים בה, ונפתור אותה, "יש לנו בעיה של יוקר מחיה, אמנם אנחנו צומחים, אבל יוקר המחיה נמצא בפער שלילי. כדי להוזיל מחירים, צריך לפתוח לייבוא ולהגדיל את התחרות, ונעשה את זה דרך ועדת הריכוזיות".

אשתמש גם במילותיו של הנגיד פישר במסיבת העיתונאים שנערכה אתמול בתגובה לגל המחאות: "יוקר המחיה קשור לכל מיני תופעות - הריכוזיות במשק, שגם היא משפיעה על המחירים. אני רוצה שהוועדה לבחינת הריכוזיות של הממשלה תבדוק למה יש פער בין מחירים בחו"ל ובארץ, ולמה היבוא לא משפיע מספיק על מחירים בארץ. אני מניח שזה בגלל שמערכת השיווק לא מספיק תחרותית. מי שבא מחו"ל מופתע כל הזמן מרמת המחירים הגבוהים בארץ".

לא חסרות דוגמאות להבדלי המחירים, אם נשתמש באחת אקטואלית, נגלה כי אצל מפעילה סלולארית באנגליה, בכדי לקבל טלפון סלולרי מדגם חדש כמו סמסונג גלקסי S2, יש להתחייב לחבילה חודשית במחיר 224 ש"ח (התחייבות ל- 24 חודשים), אך בישראל דורשים 398 ש"ח בכדי לכסות את עלות אותו הטלפון (ב- 36 חודשים), מחיר זה דומה בין שלושת המפעילות המקומיות.
בתחילת השנה שעברה, בצעתי תחקיר משותף עם כתבת ידיעות אחרונות נופר סיני, על בעלויות צולבות של יבואני טלוויזיות ורשתות לממכר מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, הממצאים בשטח הראו נטיה להמליץ על מותגים אותם מייבא בעליה של הרשת, משהו שהצרכן הממוצע לא ממש מודע לו.


האם יש פיתרון באופק?

הנגיד פישר, דיבר על "הוועדה לבחינת התחרותיות" שהתכנסה אתמול אצל ראש הממשלה "אני רוצה גם שהוועדה הזו תהיה לא בדיוק הוועדה לריכוזיות ותחרותיות אלא ועדה ליוקר המחיה, שתבדוק למה יש פער בין המחירים בחו"ל למחירים בארץ".

בוועדה שכזו יש מקום לבדוק את הליך היבוא של מוצרים, היכן ניתן לייעל אותו, להוריד עלויות של עמלות ומיסים, לבדוק את תעריפי מכון התקנים ומוסדות נוספים שנמצאים בדרך. בנוסף, יש לחקור את מסלולי השיווק והמכירה בשוק המקומי ולבדוק היכן יש כשלים והתארגנויות מסחריות שפוגעות באופן מהותי בצרכן.

בתוך הקוסמוס שלנו, אנחנו ב- DTOWN, רואים את האתר כגוף שפועל למען האזרח / הלקוח ועושה זאת בעזרת מדורים כמו אמת בפרסום או מדריכים לצרכנות נבונה.

לצערי, אתרי טכנולוגיה רבים, משקיעים ראשם בביצה המקומית ובורחים לעבר עיסוק בלעדי בפרטים טכניים ופחות בהעלאת נושאים צרכניים. אתרים פרטיים מתפרנסים מהיבואנים בתחום בצורה של פרסום (גם אתר זה) או בדרכים אחרות ויכול להיות כי לא ירצו ללבות להבות אש נגדם. בנוסף, זה לא סוד שמדיום האינטרנט גורם להתפוררות האתיקה העיתונאית, במציאות בה כל אחד יוצר לעצמו הגדרה וגבולות גמישים בלתי ברורים ובאין יד מכוונת לא נראה שזה הולך לכיוון חיובי ובמקום שאתר כזה יהווה כלי צרכני, הוא הופך לכלי שרת בידם של אינטרסים מסחריים טהורים.

במהלך השיטוט בשדרת האוהלים ברוטשילד, נגלו לעין לא מעט "קיני אומנות" בהם שרו, רקדו או ניגנו. לא בכדי הצעירים נלחמים גם בשביל הזכות להנות מאומנות, כי בלי מוזיקה ושאר יצירות תרבות, החיים הופכים להרבה פחות מהנים ומלאי תוכן.

שמירה על יוקר מחיה שפוי, תאפשר להנות מאותן יצירות בעזרת כל אותם מוצרים בהם אנו עוסקים כאן יום יום ותעשה טוב, לכולנו.