חוויות ראשונות, איך זה להיות אודיופיל בתערוכה?
חיים, חבר הפורום, מגיע לתערוכת האודיו בפעם הראשונה, הוא מספר לנו על חוויותיו של מבקר שצריך להתמודד עם תצוגה בלתי נגמרת של מערכות אודיו Hi End בעיר מינכן.
כניסה לעולם האודיו
היה זה בערך לפני שש שנים, אז גיליתי כמה טוב אפשר לשמוע במערכת סטריאו.
נמצאתי אז בשליחות בת מספר שנים במזרח הרחוק, כאשר, בפעם אחת, מיקרית לחלוטין, ניכנסתי בקוריאה לקניון שמכרו בו רק מערכות סטריאו הי-אנד. מתוך סקרנות, נכנסתי לאחת החנויות שהציגה בחלון הראווה קופסאות מוזרות עם אלמנטים מזכוכית שלא ידעתי למה הן משמשות (מגברי מנורות), ביקשתי מהמוכר הדגמה, מה אתה מוכר פה בדיוק ?
הוא סימן לי לשבת על הספה מול 2 רמקולים שנראו מרשימים, הפעיל את המערכת והכניס אותי לתדהמה מוחלטת.
מאז אותו ביקור, הפכתי נחוש להרכיב לעצמי גם דבר כזה בבית, כך שאוכל כל יום לשמוע ככה ולשחזר את החוויה החזקה.
וכך, במשך הזמן (באטיות) רכשתי ידע וגם כל מיני רכיבי אודיו שונים, כעת, יש לי מערכת אודיו שאני מרוצה ממנה, אני מקשיב כמעט כל יום בעיקר למוזיקה קלאסית ובמקביל תמיד רוצה לשפר את התוצאה.
בתערוכת אודיו אף פעם לא הייתי, למינכן 2011 החלטתי לטוס לפני חודש, ראיתי מודעה באתר על קיום התערוכה וחשבתי לעצמי "אירופה זה קרוב לבית, אז למה לא?".
מה שהוביל אותי לשם, היתה הסקרנות "איזה ציוד הי-אנד יש אי שם בכדור הארץ", "איזה צליל יכולות להפיק מערכות שונות?", רק בעבור לראות ולשמוע את כל הדברים האקזוטים שפה ושם אני קורא עליהם באתרים האמריקאים הידועים, היה בהחלט שווה לטוס.
אז רכשתי כרטיסי טיסה ו-3 כרטיסי כניסה מראש לכל הימים של התערוכה וחיכיתי בהתרגשות גדולה לימים שיעברו במהרה.
יום לפני הטיסה, כולי נרגש, טענתי את סוללת המצלמה והכנתי פנקס קטן לרשום בו רשמים, ידעתי שיש שם כמה מאות שמציגים ואם לא ארשום אז לא אזכור.
הנחיתה
התיישבתי במטוס, לאחר מספר שעות טיסה, נחתתי בעיר מינכן בשעה תשע בערב.
ציק צ'ק – הודות למערכת תחבורה ציבורית נוחה להפליא מצאתי את דרכי לעיר, אחד הדברים שמיד שמתי אליהם לב היה כי אף אחד לא מדבר בטלפון סלולרי ברכבות, איזה שקט נעים לאוזניים עוד לפני ששמעתי את המערכת הראשונה!
בנוסף, שמתי לב כי אנשים קוראים ספרים כמעט בכל מקום ומוזיקה קלאסית מנוגנת לעיתים בקרונות ואף ברחובות, נראה שזה מקום נחמד בהחלט לתערוכת אודיו!
למחרת בבוקר, ניגש לארוחת בוקר זריזה ומיד לאחר מכן, יציאה לתערוכה במטרו, כבר מבחוץ מבחין בסדרה של מבנים גדולים, בהן מתאכסנות תצוגות התערוכה וההתרגשות עולה ככל שאני מתקרב בהליכה רגלית לכיוונם.
מצויד במפה של המציגים, התחלתי את הביקור בבניין מספר 4, כאשר התערוכה מתקיימת בשני בניינים - ממוספרים 3,4, בבניין 3 יש שתי קומות ובבניין 4 ישנן שלוש קומות: בסה"כ חמש קומות גדולות וארוכות מלאות אודיו!
יום ראשון - בלאגן
ביום הראשון לא ניהלתי את הזמן באופן אידיאלי בכלל. למעשה, ביזבזתי את רובו בקומות התחתונות אשר מלאות בציוד מדהים של מגברים, רמקולים, פטפונים, כבלים, אוזניות וכו, אך כמעט ללא חדרי השמעה. הייתי סקרן נורא לשאול יצרנים שונים על הציוד שלהם וכיצד הם בודקים אותו ומשפרים אותו כגון יצרן כבלים רוסי שדיברתי איתו שעה ויותר אשר העניק לי הרצאה והדגמה מוחשית ממה מורכבים הכבלים ומה התופעות הפיסיקליות שצריך להתגבר עליהם בכדי לקבל איכות צליל טובה יותר.
היום הראשון נגמר ממש מהר, אבל לא לפני שהספקתי לעלות לקומה מספר 2 לחדרי התצוגה האקוסטיים - שם באמת נפתחו לי העיניים והאוזניים! תצוגה של מערכות קצה בהן כמעט ואף פעם לא נתקלתי, כאלו שקראתי עליהם במגזין סטריאופיל ואתרים דומים.
כמעט כל החדרים נראו מצויין ויזואלית חלקם בעיצובים מאוד מקוריים, בכל החדרים היו ספות או כסאות מאוד נוחות לישיבה ולפחות בחצי מהחדרים חילקו שוקולדים איכותיים, כאשר אני חייב לציין כי בחדר של "מג'יקו" חילקו את השוקולדים הכי שווים! חזרתי לחדר של מג'יקו מספר פעמים בכל התערוכה רק בשביל אותם דברים מתוקים...
עכשיו התחילה הדילמה... האם להקשיב ולהנות מכל מערכת לאורך זמן ולראות פחות חדרים, או לראות כמה שיותר חדרים אבל לבלות פחות זמן בכל חדר.
דחיתי את הדילמה ליום השני.
יום שני - דינמי
ביום השני, כבר מיד עליתי רק לקומות העליונות אל חדרי ההאזנה.
החלטתי כי כאשר ישנה מערכת שאני נהנה ממנה, מבחינתי לשבת ולהינות גם שעה ויותר זה בסדר.
אחד הדברים שהפתיעו אותי במיוחד: חברות רבות ניגנו מוזיקה דרך מחשב (בדרך כלל מק) עם DAC איכותי. גם אנשי ווילסון ניגנו מוזיקה ממחשב וזה נשמע פנטסטי.
מבלי לפרט על דגמים וחברות, היו חדרים מהם רציתי לצאת מהר: או שהווליום היה גבוה מידי או שהסאונד לא היה לטעמי, לעומת זאת היו חדרים בהם לא יכולתי לקום מהכסא והתרגשתי בכל פעם מחדש שהחליפו שיר או דיסק, חדרים בהם מצאתי את עצמי המום מאיכויות הצליל.
אני תמיד מחפש במערכת סטריאו, שתהיה כמה שיותר מפורטת, מאוזנת ומוזיקלית עם עדיפות לגוון שמגברי שפורפרות נותנים.
אבל, למדתי שגם הדגשות (איכותיות) של דברים אחרים כמו קולות אנושיים שקרובים למציאות או גוון מסוים של באס או דינמיות מהווים חווית שמיעה מדהימה בפני עצמה.
אני זוכר במיוחד, רמקול אחד שהיתה לו דינמיות מטורפת לחלוטין וכל פעם שהרמקול "הרביץ" איזו ירייה הבעלים / מתכנן שלו כולו חייך בגאווה על פאר היצירה שלו.
זאת היתה גם פעם ראשונה בה יכולתי לשמוע אחד אחרי השני סוגי מערכות שונות כגון רמקולים פלאנריים, רמקולים גדולים, רמקולים עם נצילות גבוהה מאוד ולעמוד על הבדלי הסאונד שלהם.
גם היום השני נגמר ממש מהר, בסיומו הספקתי לראות אולי 30% מהמערכות בתערוכה.
היום השלישי – טיפים בעברית
בעיר מינכן עצמה שהתגלתה כעיר אירופאית נעימה מאוד, כמעט ולא טיילתי, העדפתי לבלות בתערוכה במשך רוב שעות היום, אח"כ, לטעום מעט מהעיר ואחר כך להגיע למלון עם האינטרנט.
ביום השלישי, המשכתי להאזין לחדרים בהם לא ביקרתי ומידי פעם קפצתי לחדרים שכבר ביקרתי וממש אהבתי בכדי לאפס את האוזניים. זה לא טריוויאלי להקשיב כל חצי שעה למערכת אחרת ככה יום שלם ולעמוד על האיכויות שלה.
באחד החדרים - אותו אהבתי, הופתעתי לפגוש דובר עברית שהינו היצרן של הרמקולים שהיו בחדר, איש חכם ונחמד מאוד.
שוחחתי איתו לא מעט וקיבלתי ממנו כמה טיפים, למשל: בכדי לעמוד על טיבה של מערכת בזמן קצר כדאי להקשיב לקולות אנושיים ו/או לסימפוניה גדולה ולזהות את מיקום הכלים במרחב. הטיפ שאולי נראה טריוויאלי לחלק מהקוראים חידד לי נקודה ועזר לי להקשיב בהמשך בחדרים.
בין הקהל הרב שהסתובב בתערוכה, שמתי לב גם ליבואנים ישראלים שביקרו בחדרים או במעברים. היה ניראה כי יש איזה סוג של דיסטנס ותחרותיות ביניהם. אולי זה היה נראה רק בעיניי אבל אם אני צודק, לדעתי אם תפרגנו אחד לשני ותחייכו, רק תרוויחו יותר וגם אנחנו חובבי האודיו נרויח יותר.
בסיום היום השלישי והאחרון, אני חושב שההצלחתי להקשיב, אולי לכ- 70% מהמערכות שהוצגו, לא הספקתי את כולם. אם היה עוד יום נוסף היה נחמד, למרות שכבר מצאתי את עצמי מתגעגע למשפחתי.
בסופו של ביקור, אספר כי מאוד נהנתי ואף החכמתי ואני כבר חושב על תערוכה בשנה הבאה. מצד אחד, למדתי לשמוח בחלקי עם המערכת שיש לי גם בהשוואה למערכות יקרות בהרבה, מצד שני, קיבלתי חשק גדול לשדרג דברים בכדי להגיע ליכולות חדשות שלא ידעתי שקיימות כלל.