Gauder Akustik מסביר מדוע הם משתמשים ביחידות קרמיות.


נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,086
מעורבות
4,236
נקודות
113
אז למי שרצה לדעת מדוע חברות משתמשות ביחידות קרמיות? הנה ההסבר המלומד של המתכנן האגדי של איזופון ו-Gauder Akustik היום.

 

ronensud

חבר משקיען
הודעות
1,193
מעורבות
733
נקודות
113
מזמן לא ראיתי מישהו מסביר עם טוש ולוח במקום מצגת:D
 

Sol

חבר משקיען
הודעות
2,444
מעורבות
621
נקודות
113
למרות אורכו של ההסבר,הבנתי הכל.
להדיוטות כמוני,עדיף כך.
אה שכחתי...גם אוזני מבינות :)
 

zs

חבר משקיען
הודעות
4,907
מעורבות
1,588
נקודות
113
אין לי סבלנות ואני בעבודה הרמקול של הפל חלש,מישהוא יכול לתמצת......(כן מבין קצת אנגלית)
תודה.(ורד)
 

נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,086
מעורבות
4,236
נקודות
113
שלמה. תשקיע חביבי. כדאי לך לראות. הוא מדבר שם על ההבדלים בין יחידות. אבל משום מה הוא לא הכניס קרבון למשוואה. מי יודע, אולי חושש שאקוטון יתרגזו עליו שהוא מכניס מתחרה ישיר ליכולות של הקרמי?
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
4,889
מעורבות
3,005
נקודות
113
בסוף רמקול זה עניין של סינרגיה, לא ממש צריך לעניין איש מאילו חלקים הוא מורכב והדבר היחיד שקובע הוא מבחן האזנה, שאר הדברים אינם רלוונטים.
 

גיא

כתב האתר
צוות האתר
הודעות
3,116
מעורבות
1,120
נקודות
113
שלמה. תשקיע חביבי. כדאי לך לראות. הוא מדבר שם על ההבדלים בין יחידות. אבל משום מה הוא לא הכניס קרבון למשוואה. מי יודע, אולי חושש שאקוטון יתרגזו עליו שהוא מכניס מתחרה ישיר ליכולות של הקרמי?

הוא דווקא כן התייחס לקרבון (08:10) הוא "ביטל" אותו כחומר אופטימלי. לא ברור מדוע. קרבון מתפקד נפלא!
אבל מה אני מבין...
 

Juiced

חבר משקיען
הודעות
850
מעורבות
262
נקודות
63
קוולאר לעומת נייר נשמע דיי סתום ואני מניח שגם קרבון, במיוחד ליישומי סטריאו/מוזיקה, לקולנוע הם מעולים.

כנראה במדידות המספרים שלהם לא משהו ואולי בגלל זה הם בוטלו בהשוואה.
 

zs

חבר משקיען
הודעות
4,907
מעורבות
1,588
נקודות
113
בסוף רמקול זה עניין של סינרגיה, לא ממש צריך לעניין איש מאילו חלקים הוא מורכב והדבר היחיד שקובע הוא מבחן האזנה, שאר הדברים אינם רלוונטים.
אני אתך בעניין מבחן האזנה ,באמת מה יעזרו לי כרגע ההסברים..זה הרמקול וזה מה יש.
אבל אולי זה חומר למחשבה לגבי רכישה עתידית.(עדיין לא השקעתי כדברי נמר)
 

YOSSI24

חבר משקיען
הודעות
1,916
מעורבות
472
נקודות
83
לא דיבר על קרבון? הוא לא דיבר על
קרבון כי פוחד לדבר עליו !
 

Sol

חבר משקיען
הודעות
2,444
מעורבות
621
נקודות
113
לא דיבר על קרבון? הוא לא דיבר על
קרבון כי פוחד לדבר עליו !
התוצרת שהוא מוציא תחת ידיו,כרגע אינה זקוקה ליחידות אחרות.
לומר שהוא מפחד...מציע לך לשמוע רמקולים שלו ואז תבין.
 

eyalw

אוהב את התחום
הודעות
249
מעורבות
165
נקודות
43
ובכל זאת, הבלומנהופר נשמע טוב יותר . (לפחות לאוזני ) .
 

רוזי1

חבר משקיען
הודעות
4,346
מעורבות
882
נקודות
113

כאן הוא מתייחס לנושא מאוד פופולרי בפורומים - נצילות הרמקול.
שמעתי את זה ממנו בעבר, על התנגדותו לרמקולים נצילים.
 

סחבק

חבר משקיען
הודעות
504
מעורבות
124
נקודות
43
אין לי סבלנות ואני בעבודה הרמקול של הפל חלש,מישהוא יכול לתמצת......(כן מבין קצת אנגלית)
תודה.(ורד)
חלק ראשון:
הוא מסביר את הפיסיקה הבסיסית. הדיאפרגמה נדחפת כתוצאה מכוח מגנטי.
ישנם 4 פרמטרים שמשפיעים על שינוי המהירות (שינוי מהירות חלקי יחידת הזמן שעבר = תאוצה) של הדיאפרגמה:
1. הזרם בסליל. 2. אורך הסליל. 3. עוצמת השדה המגנטי. 4. המסה.

ברמת העיקרון, מסה נמוכה תאפשר לדיאפרגמה לזוז בקלות רבה יותר.
דהיינו, היענות טובה יותר לכוח המגנטי.

חלק שני:
הוא נותן תרשימים סכמטיים להיענות הדיאפרגמה.
הוא משווה שלושה סוגים: נייר, אלומיניום וקרמיקה.

תרשים אחד מתאר את תגובת התדר.
דהיינו, גודל המשרעת (אמפליטודה) שזזה הדיאפרגמה, ואיך גודל המשרעת משתנה כאשר התדר משתנה.
(נייר לדוגמא, מגיב לאט, ולכן לא מסוגל לשדר באופן קונסטרוקטיבי תדרים גבוהים).
הקרמיקה לעומת זאת, מצליחה לשדר מידע קונסטרוקטיבי בתדרים גבוהים, אבל השידור מכיל עיוות.

אחר כך הוא עובר לתגובה בזמן.
דהיינו, עוצמת הוויברציה שנוצרת כתוצאה מגל הלם.
(גל הלם = מכה לשבריר שניה).
הקרמיקה מגיבה באופן מיידי, וגם דועכת מיידית.

הוא טוען שהתגובה בזמן לגל הלם זה מדד הרבה יותר חשוב.
הוא טוען שזה מאפשר לשחזר שינויים מהירים שנדרשים בשיחזור מהימן של המוזיקה כפי שהיא הוקלטה. (חבל שהוא לא מתייחס לשאלה האם המיקרופונים אכן קלטו והקליטו בצורה מהימנה את אותם טרנזיינטים).
 
נערך לאחרונה ב:

zs

חבר משקיען
הודעות
4,907
מעורבות
1,588
נקודות
113
חלק ראשון:
הוא מסביר את הפיסיקה הבסיסית. הדיאפרגמה נדחפת כתוצאה מכוח מגנטי.
ישנם 4 פרמטרים שמשפיעים על שינוי המהירות (שינוי מהירות=תאוצה) של הדיאפרגמה:
1. הזרם בסלילים. 2. אורך הסליל. 3. עוצמת השדה המגנטי. 4. המסה.

ברמת העיקרון, מסה נמוכה תאפשר לדיאפרגמה לזוז בקלות גדולה יותר.
דהיינו, היענות טובה יותר לכוח המגנטי.

חלק שני:
הוא נותן תרשימים סכמטיים להיענות הדיאפרגמה.
הוא משווה שלושה סוגים: נייר, אלומיניום וקרמיקה.

תרשים אחד מתאר את תגובת התדר.
דהיינו, גודל המשרעת (אמפליטודה) שזזה הדיאפרגמה, ואיך היא משתנה כאשר התדר משתנה.
(נייר לדוגמא,לא מספיק להגיב ולכן לא מסוגל לשדר באופן קונסטרוקטיבי תדרים גבוהים).
הקרמיקה לעומת זאת, משדרת בתדרים גבוהים אבל מכילה עיוות.

אחר כך הוא עובר לתגובה בזמן.
דהיינו, עוצמת הוויברציה שנוצרת כתוצאה מגל הלם.
(גל הלם = מכה לשבריר שניה).
הקרבון מגיב באופן מיידי, וגם דועך מיידית.

הוא טוען שזה מדד הרבה יותר חשוב.
הוא טוען שזה מאפשר לשחזר שינויים מהירים שנדרשים בשיחזור מהימן של המוזיקה כפי שהיא הוקלטה. (חבל שהוא לא מתייחס לשאלה האם המיקרופונים אכן קלטו והקליטו בצורה מהימנה את אותם טרנזיינטים).
תודה..:בעד:
 

נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,086
מעורבות
4,236
נקודות
113
לא דיבר על קרבון? הוא לא דיבר על
קרבון כי פוחד לדבר עליו !

מתברר שכן דיבר. כנראה פספסתי את זה. אבל לא החמיא כל כך. האמת שאני מאוד אוהב רמקולים עם יחידות קרבון.
 

YOSSI24

חבר משקיען
הודעות
1,916
מעורבות
472
נקודות
83
מתברר שכן דיבר. כנראה פספסתי את זה. אבל לא החמיא כל כך. האמת שאני מאוד אוהב רמקולים עם יחידות קרבון.

דיבר על ממברנת נייר מחוזקת עם נוזל כנראה
קרבון,העיניין שהוא עושה רציונליזציה
לחומר קראמי ומשכנע שזה חומר מתאים
ביותר לממברנה אני נוטה להאמין שזה
נכון,והממברנה נשמעת מעולה אך להשוות עם
קרטון האלומיניום אלה מתחרים נחותים.
 
נערך לאחרונה ב:

YB-7

חבר משקיען
הודעות
1,837
מעורבות
397
נקודות
83
(חבל שהוא לא מתייחס לשאלה האם המיקרופונים אכן קלטו והקליטו בצורה מהימנה את אותם טרנזיינטים).

מיקרופונים מתאימים למדידה עושים עבודה מצויינת בלכידה של אותם טרנזיינטים.. ככלל מיקרופון אינסטרומנטלי הוא פחות בעייתי בקליטה מאשר הדרייבר בהעברה לאוויר.
https://www.ap.com/analyzers-accessories/accessories/measurement-mics/
 

רפי לוהב

עוסק בתחום
הודעות
111
מעורבות
125
נקודות
43
מר גאודר מציג את שיקוליו לבחירה בממברנה קרמית בתכנון יחידות דינמיות לרמקולים שלו. הוא מציג שתי גישות (או טכנולוגיות) נוספות, על חוזקותיהן וחולשותיהן. בדבריו, הוא מסביר מדוע הוא מעדיף את היחידות הקרמיות ואיך הוא מתגבר על חולשותיהן. לזכותו ייאמר שהוא לא טוען לשלמות או לעליונות טכנולוגית של יחידות קרמיות. הוא רק מראה שלמרות שיש כאלה המוצאים בהן חסרונות כאלה ואחרים, ניתן להגיע לתוצאות טובות אם עושים בהן שימוש נכון. מה שהוא לא אומר זה שגם בגישות האחרות ישנן דרכים להתמודד בהצלחה עם חולשותיהן ולהגיע לתוצאות טובות. לכן, המצגת שלו היא בבירור מגמתית, למרות שהיא לגיטימית (הוא מציג את גישתו שלו ולא של אחרים).

בהיבט הרחב, יישום מוצלח של טכנולוגיה מתבטא תמיד בניצול החוזקות שלה בצורה הטובה ביותר ובו בזמן בפתרון (או עקיפה) של החולשות. כשמיישמים טכנולוגיה בצורה כזאת, אפשר להגיע לתוצאות נהדרות. כשמתעלמים מהחולשות, גם הטכנולוגיה שהיא לכאורה טובה יותר לא תצלח.

ואחרי כל זה, מה שבאמת חשוב לנו זה מה אנחנו שומעים ומה אנחנו מרגישים.
 


למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור