keyser
עוסק בתחום
- הודעות
- 570
- מעורבות
- 0
- נקודות
- 0
ראש השנה הוא אחד מימי הציון המרכזיים של לוח השנה שלנו. יום מיוחד בו כולנו מתאחדים סביב שולחן משפחתי דומה וכמאמר השיר של נעמי שמר מתפללים ומקווים "שיפה ושונה תהיה השנה אשר מתחילה לה היום".
כל שנה מתחילה אולי בסימן שאלה, אבל עצם ההתחלה פותחת אצלנו משהו בנפש, הופכת אותנו לאופטימיים ומעלה כמעט באופן אוטומטי את החיוך על הפנים. ראש השנה מהווה עבורנו פתיחת דלת- אופציה; אנחנו טרם יודעים אם ועד כמה נצליח לממש אותה, אבל לפחות בשלב הזה אנחנו יכולים לשמוח, בלי דאגות, על עצם פתיחתה.
אחרי שהתחלנו בימי אלול בסיכום השנה הקודמת, השתדלנו לראות את הטעויות וגם את ההצלחות, בראש השנה אנחנו מתחילים להסתכל קדימה- אל העתיד; בתהליך התשובה שלנו נפתח שלב חדש.
ראש השנה: יום הדין
הרעיון של החידוש, של ההתחלה מחדש, הוא אחד הרעיונות המרכזיים של ראש השנה; אך בניגוד למה שנהוג לחשוב ראש השנה עומד על עוד שתי רגליים: הדין והמלכת הקב"ה.
על פי המשנה "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון". הרמב"ן (ר' משה בן נחמן) מסביר:
"בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו ונדון כל אחד ואחד בעניני העולם הזה, אם זכה לתת לו חיים ושלום ועושר ונכסים וכבוד, או נתחייב למות בשנה זו, או ליסורין וצער ועוני"
למעשה ראש השנה מתחיל תהליך שסופו בהושענא רבא של גזירת הדין לקראת השנה החדשה, כפי שאומר ר' אמנון ממגנצא בתפילת "ונתנה תוקף"- "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון", אך רק בהושענא רבא (היום האחרון של סוכות) נגזר הדין ומונח. מימד זה מקשה על השמחה המלאה בראש השנה וזו נדחית לסוכות, הוא חג השמחה, כפי שמוסבר בגמרא:
"אמר ר' אבהו: אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, מפני מה אין ישראל אומרים שירה [=קוראים את תפילת ההלל] לפניך בראש השנה וביום הכיפורים? אמר להם: אפשר מלך יושב על כיסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו, וישראל אומרים שירה?!"
ראש השנה: יום ההמלכה
היסוד השני של היום הוא כאמור המלכת הקב"ה. ראש השנה הוא גם על-פי המסורת היום בו נברא אדם הראשון והסתיימה בריאת העולם. כצאצאיו של אדם הראשון וכנהנים המרכזיים מן הטבע שמתעורר אט אט מהקמש של הקיץ, אנחנו מבקשים כעת לבוא ולחדש את הברית- בהכרת תודה להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו לקראת השנה החדשה. ברוח אנחנו מבקשים בתפילת מוסף של החג:
"א-להינו וא-להי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכסודך, והנשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו- ה' א-להי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"
מנהגי ראש השנה
ב"ספר העלייה השלישית מספרת אנדה פינקרפלד-עמיר על ראש השנה בימים הקשים של תחילת שנות העשרים בקרב החלוצים: "לא נחוג אותו כלל, לא נעשה כל חג, אמרנו; מרבית חברינו חולים, והמעטים הבריאים מושכים בעול, וכיצד נטיל עליהם עומס נוסף... פשוט, לא נעבוד באותו יום וחסל... אך בבוא היום הזה הופתענו בעצמנו. החבא ונחוג מאליו... לפתע הושלך חג, כמו מאליו, בכל!"
אם כן, נראה שלמרות הכל ולא משנה מי אנחנו יש ביום הזה משהו ואת הטעם והריח המיוחדים שלו, אפשר ממש להרגיש באוויר. כאשר שואל הנסיך הקטן בספרו של אנטואן דה סנט-אכזופרי את השועל מהו טקס, זה עונה לו כי "גם זה מן הדברים שהזנחנו יתר על המידה", והוא מיד ממשיך: "והרי זהו מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומיחד שעה אחת מכל השעות האחרות".
התרת נדרים
אותם טקסים או מנהגים ממלאים את ראש השנה. הם מתחילים עוד בבוקרו של היום שלפניו- ביום האחרון של השנה. על-פי המסורת עורכים ביום זה, לאחר תפילת שחרית "התרת נדרים". נדר הוא איסור או התחייבות שאדם נטל על עצמו מעבר למחויבויותיו הבסיסיות. מאחר וכולנו בני-אדם ואין לדעת מה ילד יום, ברבים מן המקרים אנחנו לא מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שנטלנו על עצמנו, במודע או שלא במודע, במתכוון או שלא במתכוון. על-מנת להיכנס נקיים לשנה החדשה, אנחנו "מנקים את השולחן" ועורכים התרת נדרים. שלושה אנשים אקראיים מהקהל יושבים כבית-דין, הקהל עובר לפניהם ואומר את הנוסח הקבוע שמצוי בסידורים. יש לציין כי התרת נדרים טקסית זו לא נוגעת לאדם שיודע כי הפר נדר ספציפי, במקרה זה יש לגשת לרב שיתיר או יפר את הנדר. הזוהר מרחיב את מושג הנדר וגורס כי הנדר הוא גם "ההגבלות שאדם טען את על עצמו, באמצעות חטאיו, כשלשלאות של ברזל. שלשלאות אלה מגבילות את מרחב החופש והבחירה של החיים, ומותירות את האדם שרוי בעצבות" (יונדב קפלון).
טבילה במקווה
עוד יש הנוהגים, מאותו הטעם ומתוך רצון להיכנס לשנה החדשה טהורים, לטבול במקווה. לאחר החזרה מתפילת שחרית, שאצל האשכנזים היא ארוכה במיוחד בשל הסליחות הארוכות המכונות "סליחות גדולות", נהגו בארצות אשכנז לאכול עוגת דבש מיוחדת המכונה "לעקעך" מאוחר יותר יותר דרשו את השם על הפסוק "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" אך בפועל "לעקעך" היא ביידיש פשוט עוגה.
סדר ראש השנה
מנהג נוסף שקשור בראש השנה הוא ייחוס סמליות רבה לכל מה שנעשה במהלכו, עניין עליו עומד הרב ח.ד הלוי:
"כל התחלה מכל סוג שהוא, כאשר 'מסתמנת' בסימן טוב, יש סיכוי ותקוה להמשכיות מוצלחת וטובה, גם כאשר עושה אדם את ההתחלה הטובה במו ידיו. ולכן כל התנהגות האדם ביום הראשון של השנה צריך לבטא את הסימן הטוב"
מסיבה זו אנחנו עורכים את סדר ראש השנה, התלמוד הירושלמי ממליץ להמעיט בשינה, השולחן ערוך ממליץ להתחיל וללמוד תורה על שולחן החג ומנהג חסידי ידוע הוא להמעיט בכעס ושלא להזכיר את החטא.
על יסודות אלו עומד ראש השנה.
ממקום מושבי המרוחק בניכר, בשמי ובשם תושבי כפר יאבוייה,
אני מברך את כל חברי האתר ומשפחותיהם ואת כל עם ישראל שלשנה טובה תכתבו ותחתמו, שנה טובה ומתוקה.
מני
כל שנה מתחילה אולי בסימן שאלה, אבל עצם ההתחלה פותחת אצלנו משהו בנפש, הופכת אותנו לאופטימיים ומעלה כמעט באופן אוטומטי את החיוך על הפנים. ראש השנה מהווה עבורנו פתיחת דלת- אופציה; אנחנו טרם יודעים אם ועד כמה נצליח לממש אותה, אבל לפחות בשלב הזה אנחנו יכולים לשמוח, בלי דאגות, על עצם פתיחתה.
אחרי שהתחלנו בימי אלול בסיכום השנה הקודמת, השתדלנו לראות את הטעויות וגם את ההצלחות, בראש השנה אנחנו מתחילים להסתכל קדימה- אל העתיד; בתהליך התשובה שלנו נפתח שלב חדש.
ראש השנה: יום הדין
הרעיון של החידוש, של ההתחלה מחדש, הוא אחד הרעיונות המרכזיים של ראש השנה; אך בניגוד למה שנהוג לחשוב ראש השנה עומד על עוד שתי רגליים: הדין והמלכת הקב"ה.
על פי המשנה "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון". הרמב"ן (ר' משה בן נחמן) מסביר:
"בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו ונדון כל אחד ואחד בעניני העולם הזה, אם זכה לתת לו חיים ושלום ועושר ונכסים וכבוד, או נתחייב למות בשנה זו, או ליסורין וצער ועוני"
למעשה ראש השנה מתחיל תהליך שסופו בהושענא רבא של גזירת הדין לקראת השנה החדשה, כפי שאומר ר' אמנון ממגנצא בתפילת "ונתנה תוקף"- "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון", אך רק בהושענא רבא (היום האחרון של סוכות) נגזר הדין ומונח. מימד זה מקשה על השמחה המלאה בראש השנה וזו נדחית לסוכות, הוא חג השמחה, כפי שמוסבר בגמרא:
"אמר ר' אבהו: אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, מפני מה אין ישראל אומרים שירה [=קוראים את תפילת ההלל] לפניך בראש השנה וביום הכיפורים? אמר להם: אפשר מלך יושב על כיסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו, וישראל אומרים שירה?!"
ראש השנה: יום ההמלכה
היסוד השני של היום הוא כאמור המלכת הקב"ה. ראש השנה הוא גם על-פי המסורת היום בו נברא אדם הראשון והסתיימה בריאת העולם. כצאצאיו של אדם הראשון וכנהנים המרכזיים מן הטבע שמתעורר אט אט מהקמש של הקיץ, אנחנו מבקשים כעת לבוא ולחדש את הברית- בהכרת תודה להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו לקראת השנה החדשה. ברוח אנחנו מבקשים בתפילת מוסף של החג:
"א-להינו וא-להי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכסודך, והנשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו- ה' א-להי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"
מנהגי ראש השנה
ב"ספר העלייה השלישית מספרת אנדה פינקרפלד-עמיר על ראש השנה בימים הקשים של תחילת שנות העשרים בקרב החלוצים: "לא נחוג אותו כלל, לא נעשה כל חג, אמרנו; מרבית חברינו חולים, והמעטים הבריאים מושכים בעול, וכיצד נטיל עליהם עומס נוסף... פשוט, לא נעבוד באותו יום וחסל... אך בבוא היום הזה הופתענו בעצמנו. החבא ונחוג מאליו... לפתע הושלך חג, כמו מאליו, בכל!"
אם כן, נראה שלמרות הכל ולא משנה מי אנחנו יש ביום הזה משהו ואת הטעם והריח המיוחדים שלו, אפשר ממש להרגיש באוויר. כאשר שואל הנסיך הקטן בספרו של אנטואן דה סנט-אכזופרי את השועל מהו טקס, זה עונה לו כי "גם זה מן הדברים שהזנחנו יתר על המידה", והוא מיד ממשיך: "והרי זהו מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומיחד שעה אחת מכל השעות האחרות".
התרת נדרים
אותם טקסים או מנהגים ממלאים את ראש השנה. הם מתחילים עוד בבוקרו של היום שלפניו- ביום האחרון של השנה. על-פי המסורת עורכים ביום זה, לאחר תפילת שחרית "התרת נדרים". נדר הוא איסור או התחייבות שאדם נטל על עצמו מעבר למחויבויותיו הבסיסיות. מאחר וכולנו בני-אדם ואין לדעת מה ילד יום, ברבים מן המקרים אנחנו לא מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שנטלנו על עצמנו, במודע או שלא במודע, במתכוון או שלא במתכוון. על-מנת להיכנס נקיים לשנה החדשה, אנחנו "מנקים את השולחן" ועורכים התרת נדרים. שלושה אנשים אקראיים מהקהל יושבים כבית-דין, הקהל עובר לפניהם ואומר את הנוסח הקבוע שמצוי בסידורים. יש לציין כי התרת נדרים טקסית זו לא נוגעת לאדם שיודע כי הפר נדר ספציפי, במקרה זה יש לגשת לרב שיתיר או יפר את הנדר. הזוהר מרחיב את מושג הנדר וגורס כי הנדר הוא גם "ההגבלות שאדם טען את על עצמו, באמצעות חטאיו, כשלשלאות של ברזל. שלשלאות אלה מגבילות את מרחב החופש והבחירה של החיים, ומותירות את האדם שרוי בעצבות" (יונדב קפלון).
טבילה במקווה
עוד יש הנוהגים, מאותו הטעם ומתוך רצון להיכנס לשנה החדשה טהורים, לטבול במקווה. לאחר החזרה מתפילת שחרית, שאצל האשכנזים היא ארוכה במיוחד בשל הסליחות הארוכות המכונות "סליחות גדולות", נהגו בארצות אשכנז לאכול עוגת דבש מיוחדת המכונה "לעקעך" מאוחר יותר יותר דרשו את השם על הפסוק "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" אך בפועל "לעקעך" היא ביידיש פשוט עוגה.
סדר ראש השנה
מנהג נוסף שקשור בראש השנה הוא ייחוס סמליות רבה לכל מה שנעשה במהלכו, עניין עליו עומד הרב ח.ד הלוי:
"כל התחלה מכל סוג שהוא, כאשר 'מסתמנת' בסימן טוב, יש סיכוי ותקוה להמשכיות מוצלחת וטובה, גם כאשר עושה אדם את ההתחלה הטובה במו ידיו. ולכן כל התנהגות האדם ביום הראשון של השנה צריך לבטא את הסימן הטוב"
מסיבה זו אנחנו עורכים את סדר ראש השנה, התלמוד הירושלמי ממליץ להמעיט בשינה, השולחן ערוך ממליץ להתחיל וללמוד תורה על שולחן החג ומנהג חסידי ידוע הוא להמעיט בכעס ושלא להזכיר את החטא.
על יסודות אלו עומד ראש השנה.
ממקום מושבי המרוחק בניכר, בשמי ובשם תושבי כפר יאבוייה,
אני מברך את כל חברי האתר ומשפחותיהם ואת כל עם ישראל שלשנה טובה תכתבו ותחתמו, שנה טובה ומתוקה.
מני
