diz1
חבר משקיען
- הודעות
- 1,656
- מעורבות
- 1
- נקודות
- 0
לא התכוונתי לעיניין טעם ובטח לא לעינייני סוגסטיה .
את עינייני הסוגסטיה אתה יכול למצוא מהר מאוד בלוחות המכירה , בשקט בשקט, לאחר שאותו מוכר מרח את התלהבותו חודש קודם בכל מיני פורומים (לא פעם כחלק מקמפיין קדם מכירה).
העובדה היא שנדיר למצוא אודיופילים שמחזיקים מערכות חופפות. כל אחד בטוח שהגיע לשילוב המתאים לו.
גם אם טעמי המוזיקאלי יכול להיות שונה מיזה של נמר למשל, אני אאמין לתיאור שלו על פני התיאור של כתב מקצועי המתאר צליל התערוכה רק בגלל העובדה שבמקרה של נמר למשל(וזו רק דוגמא) הוא שמע בתנאים מוכרים עם החלפת ציוד אלקטרוני שאפשר לו קצת להבין איך הרמקול מתנהג. די ברור מתי יש תיאור של מתלהב וזאת בגלל שקנה את אותו ציוד (ולא ההפך) ומתי יש תיאור של מתלהב גם כאשר לא קנה את אותו ציוד.
בתערוכות בחו"ל מציגים שילובים על פי ההקשר השיווקי ולא דווקא על פי התאמה ואיכות. זה ברור לחלוטין ואני גם יודע את זה ממספר יצרנים שהזדמן לי לשאול אותם בעיניין.
עדיין אני שואל את עצמי כקורא, מה המשמעות האודיופילית של חצוצרות סתומות ביצירה של מאהלר, למשל.
גם בתיאור של נמר למשל או בתיאור של ירון ,שלא התחבר לרמקול, אין שום התקרבות לחוויה של "חצוצרות סתומות ". אז כאחד שלא רק לא נוסע למנכן לפגוש חברים (תל אביב מספיק עבורי) ובטח ובטח לא מתעמק בעיתון ריטינג ולא קראתי את הביקורת , עדיין התיאור "חצוצרות סתומות" לא כל כך "הגיוני" וכנראה לא מסוגל להעביר חוויה אונברסלית ליכולת הרמקול (בין אם אותו כותב מתחבר לסאונד או לא) על ידי תיאור זה של חצוצרות.
את עינייני הסוגסטיה אתה יכול למצוא מהר מאוד בלוחות המכירה , בשקט בשקט, לאחר שאותו מוכר מרח את התלהבותו חודש קודם בכל מיני פורומים (לא פעם כחלק מקמפיין קדם מכירה).
העובדה היא שנדיר למצוא אודיופילים שמחזיקים מערכות חופפות. כל אחד בטוח שהגיע לשילוב המתאים לו.
גם אם טעמי המוזיקאלי יכול להיות שונה מיזה של נמר למשל, אני אאמין לתיאור שלו על פני התיאור של כתב מקצועי המתאר צליל התערוכה רק בגלל העובדה שבמקרה של נמר למשל(וזו רק דוגמא) הוא שמע בתנאים מוכרים עם החלפת ציוד אלקטרוני שאפשר לו קצת להבין איך הרמקול מתנהג. די ברור מתי יש תיאור של מתלהב וזאת בגלל שקנה את אותו ציוד (ולא ההפך) ומתי יש תיאור של מתלהב גם כאשר לא קנה את אותו ציוד.
בתערוכות בחו"ל מציגים שילובים על פי ההקשר השיווקי ולא דווקא על פי התאמה ואיכות. זה ברור לחלוטין ואני גם יודע את זה ממספר יצרנים שהזדמן לי לשאול אותם בעיניין.
עדיין אני שואל את עצמי כקורא, מה המשמעות האודיופילית של חצוצרות סתומות ביצירה של מאהלר, למשל.
גם בתיאור של נמר למשל או בתיאור של ירון ,שלא התחבר לרמקול, אין שום התקרבות לחוויה של "חצוצרות סתומות ". אז כאחד שלא רק לא נוסע למנכן לפגוש חברים (תל אביב מספיק עבורי) ובטח ובטח לא מתעמק בעיתון ריטינג ולא קראתי את הביקורת , עדיין התיאור "חצוצרות סתומות" לא כל כך "הגיוני" וכנראה לא מסוגל להעביר חוויה אונברסלית ליכולת הרמקול (בין אם אותו כותב מתחבר לסאונד או לא) על ידי תיאור זה של חצוצרות.
נערך לאחרונה ב:
.
