זו שאלה יותר מורכבת ממה שנראה תחילה. מחד, הנטייה היא לענות כמו הגולנואיד שקיבל שתי משאלות מהפיה הטובה, וביקש מחסנית שלא נגמרת. המשאלה השנייה שלו היתה לקבל עוד מחסנית כזו...
מאידך, נראה לי שבאיזו נקודה כלשהי, אפילו נמר ודומיו היו מתחילים להרגיש שלא בנוח. הרי קיימת איזו נקודת ארכימדס בה אפילו המכור הקשה ביותר ירגיש שזה overkill שמפסיק להיות מירדף אחר הצליל המושלם ומתחיל להיות סתם הגזמה.
אני למשל, לא הייתי בונה "בית האזנה": המערכת שלי צריכה להיות זמינה, לידי, ולא היכנשהו רחוק שצריך לתכנן להגיע אליו. מה שכן, הייתי בונה חדר האזנה יעודי, זה כן. עם שלחן ביליארד...