אני לא יודע... מתאר לעצמי שהבחור שרשם זאת לא המציא ובאמת עבר את זה...
אבל, השאלה היא איך הוא "מוכר" את עצמו בראיונות וכמה באמת הוא דרש... את העבודה הראשונה שלו בארה"ב הוא קיבל אחרי חיכוך מוקדם שהיה לו והכרות עם מס' חברות שם ולכן הוא לא היה באמת צריך להרשים אותם... מה גם שבארה"ב (ידע משפחתי) נורא "תופסים" מהמתכנתים הישראלים...
לעומת זאת כאן בארץ כנראה לא ממש "מתרגשים" מנסיון אמרקאי..... עובדה שאם כל התיאורים שלו עדיין חברות ההי טק הישראליות משגשגות ומגייסות עובדים חדשים כל הזמן... בפעם השניה שלו בארה"ב הוא גם כן נעזר במכרים ושם הנסיון האמריקאי שלו כנראה עשה להם "את זה" .....
בערך באותה התקופה אמצע - סוף 2006 אישתי (גם מתכנתת) ניסתה לראות כמה היא תוכל לקבל "בחוץ", כלומר במקום עבודה אחר.. היא לא שלחה 1000 קורות חיים, אלא רק כעשרים, בעיקר לחברות היי טק ומקצתם לחברות "אאוט - סורסינג"... ואחרי כשבוע ההצפה החלה ! זימונים, ראיונות והצעות עבודה בסכומים דימיוניים + רכב (לפחות בעיני אישתי) עד שכמעט ממעשה מתוך "סקרנות" התחילו ויכוחים בבית אולי בכל זאת כדאי לקבל את אחת ההצעות... לבסוף הוחלט לנסות "לשפר עמדות" במקום עבודתה דאז והנוכחי (נורא אוהבת לעבוד שם) ועם הצעת עבודה של אחת חברות אשתי ניגשה לכח אדם ושלה והצליחה להוציא העלאה במשכורת + קידום מקצועי + רכב (העלאה אפילו לא התקרבה למה שהציאו לה "בחוץ" אבל זה הספיק לנו). דרך אגב, עד עכשיו אנחנו מחכים לרכב.... כבר החלטנו לוותר ולרכוש רכב במקום....
ככה שהכל צריך לקבל בפרופורציה המתאימה...
לבסוף ברצוני לציין שעד היום עדיין מתקשרים לאישתי עם הצעות עבודה שנענות ב "לא אקטואלי" מנומס...