חזרתי
קודם כל, נמר, שייהייה ברור -- אני לא חושב שכתבת שטויות -- להיפך -- אתה מייצג נאמנה את המיינסטרים של האודיופיליה הקלאסית, כפי שהיא כבר מימי גדולי המייסדים, J. Gordon Holt מ-Stereophile ו-Harry Pearson, היידוע בכינויו HP, מ-The Absolute Sound, ועד היום.
פשוט עם השנים חשבתי על זה מכל מיני אספקטים, ובהדרגה הגעתי למסקנות שמה שמכרו לנו מאז ועד היום לא כל כך מחזיק מיים מבחינתי
אז דווקא אולי אני זה שצריך להתקפל מפני מי שהיו בפירוש גדולים ממני, אבל אני מעדיף לנסות לחשוב באופן עצמאי, ואם מישהו חושב שאני חושב/כותב שטויות, יש מצב שהוא צודק, אבל אולי יש גם מצב שלא
מערכת מדגישה פרטים מעבר לפרופורציה. נכון! זה לא אובר פרטים. זה אותם פרטים בפרופורציה
לא נכונה. את זה בהחלט אני מקבל.
עכשיו צריך לבדוק למה זה קורה.
מחוזר איזון כי הגבוהים מודגשים, אולי אחרת, אבל זה בדרך כלל מחוסר איזון.
אולי העדר דינמיות באיזור מסוים מה שמדגיש איזור אחר.
כלומר, יש בעיה. היא לא קשורה לכמות הפרטים אם כי לאופן הצגתם בצורה לא טבעית/הגיונית/מאוזנת.
מה אתה להגיד?
אני להגיד שאלה לאו דווקא אותם פרטים: יכול להיות שחלק מהפרטים שבפרופורציה הלא נכונה הועלו ממתחת לסף השמע (ושל תשומת הלב של המאזין) אל מעל לסף הזה -- שאז נוספים פרטים -- או שהיו מעל לסף וירדו אל מתחתיו -- שאז הם מוחסרים.
זה גם לאו דווקא חד-כיווני, שמערכת א' מוציאה יותר פרטים מ-ב', אלא ייתכן שכל אחת מהן מוסיפה ומחסירה פרטים שונים.
אין יותר מידי. יש מדויק ויש לא מספיק מדויק. המדויק הוא ה-100%. מעבר לזה אין. אני משער שאף מערכת לא עושה את ה-100% הזה. המטרה היא להתקרב.
יש יותר מדי אם נוספו/הוגברו פרטים מעבר לפרופורצייה שלהם.
זה לא שייש רק מדוייק/לא, ושזה בא
במקום התייחסות לאספקטים/פרטים ספציפיים, אלא אלה צורות הסתכלות שונות על אותם דברים.
ההתייחסות המדעית/ניסויית לעניין היא זו שמנסה לברר עד כמה המערכת ו/או רכיבים בה הם מדייקים, בלי קשר לפרטים/אספקטים הנשמעים לאוזן ככאלה, אלא כהפרש בין איך שהסאונד/הגל צריכים להיות לעומת מה שהם.
אנחנו כבני אדם לא יודעים/יכולים לעשות את זה בצורה כזו. אנחנו לוקחים כל פעם אספקט אחד או כמה, ובודקים מול מערכת אחרת או מול מה שנשמע לנו יותר סביר, וכאן יש משמעות לתוספת/הגברה של פרטים ולהחסרתם/החלשתם.
ייתכן אפילו שנטעה לחשוב שמערכת א' מפורטת ביותר כי מופיע בה פט שתפס את תשומת לבנו/אוזנינו, אבל לא שמנו לב לכך שחמישה פרטים אחרים נעלמו...
יש לנו. וכאן ניכנס הרפרנס שלנו מהאזנה חיה, ההתייחסות לשאר הפרמטרים במערכת והמיומנות שלנו להבין מה מתרחש שם.
...
אבל עם האזנה מרובה, הכרה של הצליל בהופעות חיות לא מוגברות, תוכל בהחלט להסיק מסקנות מה יותר מתקרב למציאות ומה פחות.
אז זהו, שלא, וכאן זה אחד המחלוקות העיקריות שלי מול "האודיופיליה הקלאסית" האמורה.
אני טוען שמה שנחקק לנו בתודעה כצליל "מציאותי" הוא ג'נרי -- לא ספציפי -- אלא מעין הכללה מופשטת של הזכרונות שייש לנו מצליל כזה, כשהרבה מזה הוא יותר הזיכרון של הסיפורים/האבחנות שהייו לנו על הצליל מאשר הצליל עצמו, כאשר יש לזכור שזיכרון צלילי -- של הצלילים עצמם -- הוא קצר-טווח מאוד, בתחום של דקות, לא שעות, ימים או שנים מאז ששמענו את הצליל עצמו לאחרונה.
ניקח למשל צליל של פסנתר.
ישבתי למשל בכמה תחרויות רובינשטיין לפסנתר, מהתחלה ועד הסוף.
הרבה מאוד, לפעמים עשרות, פסנתרנים ניגנו על אותו פסנתר, ואצל כל אחד מהם הפסנתר צלצל שונה, לפעמים בהבדלים קיצוניים. אז אם הייתי מתיימר לזכור את הצליל של הפסנתר הספציפי
הזה, איזה צליל הייתי אמור לזכור, זה עם פסנתרן #17 או #23?
אבל רגע, הפסנתר נשמע מאוד שונה גם כשאותו פסנתרן ניגן מוצארט או שופן או בארטוק, אז מה הצליל של הפסנתר
הזה?
ואם תוך כדי נגינת יצירה של מוצארט (כשהצליל שונה בין הפרקים, אבל נעזוב זה), הייתי בלתי-מנומס די הצורך כדי לקום ולעבור למקום אחר באותו אולם, הצליל הייה משתנה שוב. אז מה הצליל של הפסנתר
הזה?
וכשנגמרו הרסיטלים לפסנתר סולו, לקחו את אותו הפסנתר והעבירו אותו ממוזיאון תל אביב להיכל התרבות. ו-WOW, איך שהצליל של הפסנתר
הזה השתנה!! אז מה הצליל של הפסנתר
הזה?
ועכשיו אני נמצא בחדר עם אקוסטיקה מסויימת, ושומע הקלטה אחת ספציפית של פסנתרן אחר מכל הקודמים, על פסנתר אחר, אולי אפילו מאת יצרן אחר, בהקלטה מאולם אחר, על מערכת טובה א' מול מערכת טובה ב', כשבשתיהן זה נשמע "כמו פסנתר" -- אף אחת לא מעוותת עד כדי שאפשר יהייה לחשוב שזה לא פסנתר מוקלט היטב.
אז האם נראה למישהו שהוא יכול להתיימר לומר איזו מערכת "מדייקת" יותר??
בהשוואה לאיזה צליל פסנתר? שממתי הוא חושב שהוא זוכר את הצליל עצמו??
וכל זה עוד בלי להתייחס למה שההקלטה/השמעה עשו לצליל...
להתיימר אפשר -- אנשים עושים את זה חופשי, אבל האם מישהו אמור לקחת את היומרה הזו ברצינות?
אין מצב.
אז אפילו בפסנתר -- שזה בכלל פלא איך שפסנתרים שונים מפיקים צלילים כל כך שונים מאו כלי באמצעות לחיתה על קלידים שמעיפים פטישונים וזה הכל נקישות על מיתרים -- אי אפשר לדעת מה הצליל הנכון, אז מה עם זמרים? או תזמורת שייש בה המוני כלים שונים, וייחסי העוצמות בין הכלים משתנות מפעם לפעם אפילו באותה יצירה עם אותו מנצח באותו אולם?
כל ההתייחסות המשמעותית כל כך לצליל החי כקריטריון להערכת צליל של מערכת הוא בין מופרז למופרך.
אולי במקרים קיצוניים של חוסר דמיון לצליל חי כלשהם ששמענו בחיים במערכת אחת ודמיון ניכר למה שאנחנו מכירים במערכת אחרת אפשר אולי להגיד שהראשונה היא בעייתית, אבל במצבים רגילים זה לא לעניין.
עמיר
